ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שאקר אבועביד :

בפני כבוד השופט נסר אבו טהה
המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אסף בר יוסף

נגד

המשיב
שאקר אבועביד (עצור)- בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד נאסר מוסטפא

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:
כתב האישום מייחס למשיב ארבעה אישומים בעבירות של העסקה שלא כדין, הסעה שלא כדין, מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, קשירת קשר לפשע (חטיפה כדי להעמיד בסכנת רצח), איסור פעולה ברכוש למטרות טרור.
לגישתנו, קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב, ביניהם המשיב מודה בחלק מן המעשים המיוחסים מן המעשים, גם אם מנסה לצמצם את האופי הביטחוני. שותפו של המשיב- מחמד שללדה, חושף תמונה רחבה יותר ומעמיד את האירועים הביטחוניים על דיוקם, בין היתר ניתן להתרשם למשל בחקירתו של שללדה מיום 22.09.2014, בכל הנוגע לאישום השני- הוא מתאר את הבקשה לגבי הטלפון, שהוא מבקש נשק מהמשיב. המשיב מסכים לבקשה, השותף מציין שהמשיב ידע שמדובר בנשק עבור חמאס ואף נוקבים במחירים ספציפיים.
בנוסף, בהודעת המשיב עצמו מיום 23.09.2014, הוא בעצמו מאשר ששאל פעילים מסוימים המופיעים באישום השני האם מכונים להשתתף איתו בחוליה ארגונית, אשר בעתיד תהיה לה פעילות צבאית נגד ישראל, וזאת הוא רוצה להקים בשל בעיות משפחתיות וכלכליות וייאושו.
לגבי עבירות של הסעות שלא כדין והעסקה- המשיב מודה במעשים.

ב"כ המשיב:
לשיטתי, לאחר שעיינתי בחומר החקירה, אני מסכים לקיום ראיות, אמנם לשיטתי קיים כרסום ממשי בראיות, שמצדיק בחינת חלופה.
ביחס לאישום הראשון- שעניינו הסעת שב"ח- מקסימום ניתן להרשיע את המשיב בגין הסעה חד פעמית. יתרה מכך, גם מותב זה לא היה עוצר אותו בגין אישום זה.
ביחס לאישום השני והאחרים- פעם כאשר פנה שללדה למשיב לרכוש עבורו נשק או חבלות לבנה, המשיב עצמו שיקר לו בתואנה שיש לו קרוב משפחה שעובד בממשלה. בפועל, גם על פי ניסוח עובדות כתב האישום, סירב המשיב לבקשות של שללדה.
ביחס לאישום השלישי- הוא סירב להיות רשום בחמאס, לא עשה תצפיות.
אין מחלוקת, שהמשיב אסף כספים למטרות עזרה לעמותות. אין לו כוונה לפגוע באף אחד.
המשיב לא נקט בשום פעולה שיש לו כוונה לפגוע, לא ניתן להותירו במעצר.
לגבי האישום הרביעי- איסור פעולה ברכוש למטרות טרור - גם היום אנחנו לא יודעים לאן הגיע הכסף. המשיב ביום 20.08.2014 נחקר במשטרה על עניין זה ושוחרר, ובחקירה לאחר מכן אמר שאם היה חושב ככה, ואומר שלא חשב כלל שזה למטרות טרור. בתיק של אחר, נקבע, כי אם המשיב לא ידע סובייקטיבית על הכסף, אי אפשר לייחס לו את העבירה של סעיף 8. אין אינדיקציה שהוא ידע.
הסכמת המשיב היא לקשירת קשר בלבד, שהוא הסכים וחזר בו מהסכמתו לאחר מכן. מלבד מחשבות המשיב, הוא לא ביצע אף פעולה. לו המשיב היה מביא נשק ומתצפת, אך הוא רק מדבר ומנסה להיעלם לשותף. מכלל התנהגות המשיב כלפי מוחמד הייתה התרברבות ולא מעבר לכך, עובדה שהמשיב לא הוציא לפועל שום בקשות מהבקשות של מוחמד.
לכן, אני חושב שאין ראיות בתיק ויש לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפט.
במקרה זה, סעיף 114 ד' חל במקרה זה, וחבריי לא צריך להעמידו לדין בגין מגע עם סוכן חוץ. אני חושב, שסעיף זה לא צריך להיות בכתב האישום. אולי קשירת קשר או אי מניעת פשע.
המשיב עבד למחייתו בבניין, יש לו עובדים.
אין ראיות מאיפה הכסף הובא ולאן הגיע. אנחנו לא יודעים אם הכסף למטרות טרור, ולכן לא ניתן לייחס לו גם אישום זה.
נגרם למשיב עוול בהיותו במעצר, ואני סבור שראוי שבית המשפט יקבע שאין ראיות ויתרשם מכנותו ואי הפליליות במעשיו. המשיב פגש את מוחמד בעבודתו.
מגרסאות המשיב עולה, כי אין זו תעסוקתו הברחת כספים, נשקים, והוא אינו קשור למעשים.

ב"כ המבקשת:
הוא רכש עבור מוחמד גם כרטיסי סים. החבר בא ואומר לו את מטרת הרכישה.
אנו רואים את התיק בחומרה, העובדה שהמשיב מנסה לצמצם את חלקו מטעמיו הוא, אך עדות השותף מלמדת שזה לא המצב.
עוד אציין, כי מתקיימים מגעים בתיק זה לייחס למשיב עבירה של סיוע לאויב.
אני סבור שהן הודאתו של המשיב בצירוף אמרות שותפו מוחמד שללדה, מקימים תשתית ראייתית איתנה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום, ועל כן נעתור להורות על מעצרו עד תום ההליכים, גם בשים לב לכלל שנקבע.

ב"כ המשיב:
כאשר המשיב קנה לו את הכרטיס, הוא לא ידע מי זה מוחמד שללדה.
מה שמוחמד אחר כך סיפר לגבי מעורבותו, למשיב אין ידיעה שמוחמד כך מתנהג וגם שהוא לא ידע, הוא לא הסכים לשתף אתו פעולה. אין אינדיקציה בתיק שהוא ידע.


החלטה
1. בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה באישום הראשון- עבירות של העסקה שלא כדין, הסעה שלא כדין. באישום השני- מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. באישום השלישי- קשירת קשר לפשע (חטיפה לשם רצח), מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. באישום הרביעי- איסור פעולה ברכוש למטרות טרור.

2. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שתמציתן- הודאותיו של המשיב, הודעות שותפו של המשיב מוחמד שללדה, המפליל אותו בביצוע העבירות המיוחסות לו. תפיסת אמל"ח וכסף בביתו של המשיב.

3. אשר להשגות הסנגור, שרובן ככולן נוגעות למישור המשפטי, מקומן להתלבן במסגרת ההליך העיקרי. התייחסות יותר מפורטת תינתן בהמשך.

4. כנגד המשיב מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית, בשים לב לאופי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. יחד עם זאת ובהתאם למצוות המחוקק, הדיון יידחה לקבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן אם ניתן להשיג את תכלית המעצר על דרך חלופה.

5. המשיב בן 43, נשוי ואב ל-6 ילדים.

לחובת המשיב 6 הרשעות קודמות- הראשונה, בהיותו נער מבית משפט השלום לנוער בגין היזק לרכוש במזיד. השנייה, בגין שבל"ר וגניבה, התחזות לאדם אחר במטרה להונות, זיוף. השלישית, בגין היזק לרכוש. הרביעית, בגין התחזות לאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. החמישית, בגין היזק לרכוש.

6. קובע להמשך דיון וקבלת תסקיר מעצר ליום 13.11.2014 שעה 11:00.

7. המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

חומר החקירה נמסר לעיון בית המשפט.

עותק ההחלטה יישלח לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ה, 22/10/2014 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שאקר אבועביד
שופט :
עורכי דין: