ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גרמו מולו נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופטת דבורה עטר

העורר
גרמו מולו

נגד

המשיבה
מדינת ישראל


נוכחים:
ב"כ העורר עו"ד יורי קורנברג מטעם הסנגוריה הציבורית
העורר בעצמו, אחיו והמפקח
ב"כ המשיבה עו"ד דפנה ינוביץ-דוד

פרוטוקול

ב"כ העורר:
אני חוזר על נימוקי הערר. מדובר בעורר צעיר בן 10 ללא רבב בעברו. הוא כבר חודשיים נמצא בתנאי מעצר בית מוחלט אחרי ששוחרר ב-21.8.14. אני לא מקל ראש במיוחס לו בכתב האישום. לא מדובר במגע פיזי בינו לבין המתלוננת אחרי סכסוך הוא שלח למתלוננת מספר מסרונים.
העורר מקפיד לשמור על תנאי שחרור ללא הפרה וללא דופי, דבר שמגביר את רמת האמון שניתן בו.
שירות המבחן לא הכין תסקיר לקראת הדיון וביקשתי שבית המשפט קמא ישקול אפשרות להקל בתנאים, גם לאור נסיבות האירוע, לאור העדר עבר פלילי.
העורר שייך לקבוצה של אותם בוגרים קטינים לאור ההלכות של בית המשפט העליון והפסיקה. הוא שוחרר לחלופה מרוחקת מאוד גאוגרפית. הוא שוחרר לקריית מלאכי.
הצגתי לבית המשפט את ההחלטה בערר 47543-05-14 של בית משפט זה.

ב"כ המשיבה:
אין המדובר במקרה דומה בענייננו שכן מדובר בפגיעה בשם טוב ולא באיום ופגיעה בגוף.

ב"כ העורר:
העבירות שמיוחסות למרשי ולמשיב הן עבירות זהות, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק רק שבפסק הדין שהצגתי מיוחסת עבירה של בריחה ממעצר. הוא שוחרר לעיר מגוריה של המתלוננת – נתניה ותנאי אחד של איסור קשר והרחקה.
המשיב למד בישיבת הסדר. מציג את המכתב שהם שלחו לי. אני גם שוחחתי עם הרב עמיחי שהוא היה המורה ואיש הקשר של המשיב. ישיבת ההסדר באזור מגוריו, באזור מעצר הבית דהיינו המשיב ייצא ויחזור לספסל הלימודים בישיבה כשגם שם הוא נמצא בתנאי פנימייה – מיום ראשון עד שישי וביום שישי הוא חוזר הביתה.
בערר ביקשתי כמו גם בדיון הקודם לבטל את תנאי מעצר הבית ולהסתפק בתנאי הרחקה, איסור יצירת קשר ואפילו איסור כניסה לאזור גוש-דן. מדובר פה במסוכנות מכוונת.
לא התקבלו שום טענות או תלונות חדשות מצד המתלוננת. הקשר בין השניים נותק לגמרי.
לחילופין היום אני יכול להציג בגלל שקיבלתי את המכתב הזה בבוקר כבקשת ביניים עד קבלת התסקיר שייצא כבר מחר לישיבה ויחזור לספסל הלימודים במיוחד כשמדובר בישיבת הסדר והמשיב נחשב כחייל בצה"ל בעל תעודת חוגר. בית המשפט הפנה טרוניה מדוע לא ביררנו את מיצוי ההליך בשירות המבחן ויצירת קשר עם המשיב ולא בדק בכלל מדוע שירות המבחן לא שלח לא תסקיר לא בקשת דחיה והאם המזכירות שלחה את החומר לשירות המבחן. אנו נופלים בתקלה טכנית. הדיונים מתנהלים בבית משפט שלום בפתח תקווה המשיב שוחרר במחוז אחר ואז יש פה ניתוק. אני שלחתי כבר מספר פקסים לשירות המבחן ולא קיבלנו עדיין תשובה מהם מתי הם מוכנים לטפל בו.
שירות המבחן גם לא יוסיף פרטים מעבר למה שניתן לקבוע כבר עתה. המשיב הודה בחקירה. הביע חרטה, ביקש שלא יפתחו לו תיק כי זה יפגע בעתידו וכמעט התפרץ בבכי בזמן חקירתו.
אנו יודעים שהקשר נותק בינו לבין המתלונן. מבחינה זו לא יהיו חדשות. הגישה של העורר ברורה לנו. עמדת המתלוננת היא אז ראתה לנכון להגיש תלונה, מאז לא שמענו.
יכול להיות ששירות המבחן יספיק להכין תסקיר עד המועד שקבוע ל-6.11 ויכול להיות שלא. המשיב אחרי ששוחרר לא בעדיפות אצל שירות המבחן.

ב"כ המשיבה:
אין לי התנגדות שהמשיב יילך לישיבה בפיקוח. בשלב זה יש לי את כתב האישום שכולל איומים ברף מאוד גבוה של פגיעה בגוף של אדם שמוכן לאבד את הכל. לכאורה מדובר באדם בגיר. אני מתייחסת לדבריו ברצינות. דבריו של חברי מאוד יפים אך כדי לתת בהם אמון שאכן יש הרתעה היום שמדובר במקרה חד פעמי שהוא לא מתכוון לממש את איומיו, אין לי אלא לסמוך על דברי חברי. זה לא שמירה על בטחון המתלוננת. אני מסכימה שהוא ייצא בפיקוח, שילוו אותו ויחזירו אותו וישמרו עליו.
אדם בגיר לטעמי לא היה משתחרר ביום הראשון להגשת כתב האישום עם איומים כאלה חמורים. בדיקת החלופה היתה הרבה יותר רצינית ממה שנעשתה בבית המשפט, ייתכן וגם היתה מלווה בתסקיר. אלה איומים של אדם שנראה שאיבד תקווה. הנתונים שמציין כעת חברי כבר שוקללו בנקודת הזמן שהוא שוחרר. אני מציעה להמתין ואני סבורה שלא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא.

אני מפנה את בית המשפט לכתב האישום: "אין לי מה לאבד" "אני אדקור אותך" "אני אהרוג את עצמי". למה אני צריכה לקחת סיכונים מיותרים בשלב הזה ובפרק הזמן הזה.

ב"כ העורר:
העורר עבר את מבחן הזמן של חודשיים. אפשר להתייחס אליו כבגיר בגלל שעבר את גיל 18 אבל עדיין מדובר בתלמיד ומדובר בבן אדם צעיר שעשה טעות ומאוד מתחרט על כך ומקפיד על תנאי השחרור.
שוחחתי עם אחיו שנמצא פה והוא אחד מהמפקחים הערבים והוא יכול להסיע את העורר לישיבה. המשפחה עדיין להיות מוכנה להיות אחראית ולדווח.
בית המשפט לא היה מוכן לבדוק שום דבר בלי תסקיר ודחה את כל הטענות שלי.
נכון שאת המכתב מהישיבה היה לי הבוקר. אני טענתי בפני בית משפט קמא שאנו מבקשים שיבטל את תנאי מעצר הבית ויאפשר לו לנוע חופשי או בפיקוח של המפקחים באזור מגוריו רק לא היה לי מכתב מהישיבה עצמה, לקח זמן בגלל החגים.
אני לא יורד מהעתירה העיקרית שלי בערר. אני אומר שאפשר לבטל את רוב התנאים המגבילים ולהסתפק בתנאי איסור יצירת קשר והרחקה מהמתלוננת.
טענה חלופית, אבקש שבית המשפט ישקול את הטענה שלי כי היא נתמכת גם במסמך שהצגתי.

ב"כ המשיבה:
לא הוצעה בבית המשפט קמא למיטב התרשומת שלנו והן מהפרוטוקול חלופה ללוות אותו לישיבה לפקח עליו באיזשהו אופן. זה דבר שאני מסכימה לו אך הוא לא הוצג בשלום.
הפסיקה שחברי הציג היא לא רלוונטית למקרה כי האיומים שם בפגיעה בגוף ויש קושי ראייתי לגבי חלק מהמקרים.


החלטה

1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט אביב שרון) מיום 6.10.14 במסגרתה לא נעתר לעתירת ב"כ העורר להקל בתנאי השחרור של העורר ודחה את הדיון לקבלת תסקיר מעצר, חרף כך שלא הוגש כמתחייב למועד הדיון נשוא ההחלטה.

2. ב"כ העורר חזר על נימוקי הערר והדגיש כי המדובר בעורר צעיר לימים שאך לאחרונה התבגר, אשר נעדר עבר פלילי ולומד בישיבת הסדר במקום המרוחק ממגורי המתלוננת. עוד הדגיש כי המדובר באירוע שבוצע לכאורה בסערת רגשות, כאשר העורר מביע חרטה על התרחשותו ויש בחלוף הזמן מאז שחרורו בתנאים כדי להצביע על האמון שניתן לרכוש לו ועל כן עתר לבית המשפט להקל בתנאי השחרור באופן שהמשיב יורחק מהמתלוננת וייאסר עליו ליצור עמה כל קשר ובכך לאפשר לו לצאת ממעצר הבית ולחזור למעגל הלימודים בישיבה ולשגרת חיו באזור מגוריו.

בדיון שבפניי אף סמך ידיו ב"כ העורר על אישור שהתקבל מהישיבה בה לומד העורר המצביע על אישורם לחזרתו ללימודים, אישור שהתקבל רק עובר לדיון היום ולא היה בידו להציגו בדיון שהתקיים בבית משפט קמא. בהקשר זה, טען ב"כ העורר לחילופין כי מוצע שהעורר ילווה ע"י בני משפחתו לישיבה וישהה בה כל העת בתנאי פנימיה, כאשר בני משפחתו יהיו ערבים עליו גם בעת שישהה בישיבה ויהיה בכך כדי להניח א דעתו של בית המשפט, הגם שלא ניתן להציע פיקוח מלא מטעם הישיבה עצמה.

3. ב"כ המשיבה התנגדה לקבלת הערר בהדגישה את האיומים הבוטים שהשמיע העורר כלפי המתלוננת לפגיעה בגופה בעת שעלה מכלל הנסיבות האופפות את כתב האישום כי המדובר בעורר שנקלע למצוקה ואיבד תקווה ומכאן מסוכנותו והחשש שיממש את איומיו, משכך ציינה כי אין לרכוש לו אמון אך בשל מילוי תנאי השחרור וחלוף הזמן וכי כלל הנימוקים שהעלה ב"כ העורר נלקחו בחשבון כבר בעת שהורה בית משפט קמא על שחרורו לחלופת המעצר.

באשר לעתירתו החילופית של ב"כ העורר ציינה ב"כ המשיבה כי הינה נכונה להסכים לשינוי תנאי השחרור באופן שהמשיב יהא בפיקוח מתמיד בישיבה ואולם בנסיבות בהן לא מוצע פיקוח כאמור, אין להעתר לעתירתו החילופית של ב"כ העורר וכל דיון בהקשר זה אמור להתקיים בבית משפט קמא ואינו מושא הערר.

4. כתב האישום מייחס לכאורה לעורר ביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים.
ב"כ העורר סמך ידיו על החלטה שיצאה תחת ידו של בית משפט זה העולה בקנה אחד עם עתירתו לשינוי תנאי השחרור ואולם כל מקרה לנסיבותיו.
בענייננו, עלה לכאורה כי המדובר בעורר אשר נפגש לראשונה עם המתלוננת כשלוש שים עובר למועד הרלוונטי לצורך היכרות ומאז קיימו קשר טלפוני לפרקים.
בעת הרלוונטית לכתב האישום, ביקשה המתלוננת בשיחה טלפונית עם העורר לחדול מלהתקשר אליה ואולם העורר לא נעתר לבקשתה אלא ב- 18 הזדמנויות שב והתקשר אליה וכן שלח לטלפון הנייד שלה מסרונים עם תכנים מאיימים ובין היתר ציין כי אם יאתר אותה יהרוג אותה, כי המתין לה 3 שנים ואולם עתה יעשה שימוש בכוח או שהיא מתה או שהוא מת ויבוא סוף לסיפור וכן ציין כי ימותו ביחד, יהיו ביחד ואף איים בדקירת בני משפחתה.

5. בית משפט קמא (כבוד השופטת שניצר זגה), מצאה לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וזאת לשהייה במעצר בית מלא תוך הרחקה מהעיר ראש העין, מקום מגורי המתלוננת והורתה בנוסף על קבלת תסקיר מעצר, טרם תישקל בקשה להקלה כלשהי בתנאי השחרור.

6. אכן לא התקבל תסקיר מעצר למועד הדיון הנדחה ואולם בית משפט קמא לא מצא לנכון להורות על שחרורו של המשיב טרם התקבל תסקיר כאמור, תוך שהינו מפנה להחלטת השחרור למסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת ולקביעת בית המשפט בהחלטת השחרור כי אין לשקול הקלה בתנאים בטרם יתקבל תסקיר מעצר ובשים לב לסך כל האמור לעיל באשר למיוחס למשיב ולכלל האמור בהחלטות בית משפט קמא, זו שהורתה על השחרור וכן ההחלטה נשוא הערר, לא מצאתי כי נפלה שגגה מעם בית משפט קמא בעת שהורה על דחיית הדיון לקבלת תסקיר המעצר טרם שקילת שינוי התנאים ולא כל שכן בעת שעל פי המבוקש יוותר למעשה משיב בלא פיקוח אלא אך בתנאיי הרחקה ואיסור יצירת קשר.

7. עתירתו החילופית של ב"כ העורר עתה הינה נסמכת כאמור לעיל על אישור שהגיע לידיו לאחר הדיון בבית משפט קמא.
ב"כ המשיבה נכונה הייתה להסכים לשינוי מקום מעצר הבית באופן שהעורר ילווה לישיבת ההסדר וישהה כל העת בין כתליה בפיקוח ואולם אין בידי ב"כ העורר להציע פיקוח הדוק בעת שהייתו של העורר בישיבה ומאחר ומצאתי כי נדרש פיקוח על צעדיו של העורר כל העת ולא ניתן לשקול הסרתו וביתר שאת טרם קבלת תסקיר המעצר שעמד בבסיס החלטות בית משפט קמא, גם דין עתירתו החילופית של ב"כ העורר להידחות.

8. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"ה, 21/10/2014 במעמד הנוכחים.

דבורה עטר , שופטת


מעורבים
תובע: גרמו מולו
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: