ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אור יצחק נגד עיריית ראש העין :

החלטה בתיק עע"ם 8813/03
בבית המשפט העליון בירושלים

בפני: כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:
אור יצחק ואח'

נ ג ד

המשיבים:
1. עיריית ראש העין

2. ראש עיריית ראש העין מר יגאל יוסף

3. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין

4. עמותת המרכז הקהילתי דתי גבעת טל ראש העין, פורמלית

5. שר הפנים

6. לשם אבינועם, פורמלי

7. לשם עירית, פורמלית

8. טבק משה, פורמלי

9. גרייף דניאל, פורמלי

בקשה למתן סעד זמני בערעור

בשם המבקשים: המבקש 1

בשם המשיבים 3-1: עו"ד משה כהן

החלטה

1. בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב דחה את עתירתם של המבקשים, בה עתרו למנוע הקמתם של בית כנסת ושל ומבנים נוספים המיועדים לשמש לצרכים דתיים ותורניים (להלן – בית הכנסת). עם דחייתה של העתירה פקע צו ביניים שאסר על הבנייה. עתה, משהוגש ערעור על פסק הדין, מבוקש ליתן סעד זמני עד להכרעה בערעור.

2. בשנת 1995 החליטה מועצת המשיבה 1 להקצות חלק ממגרש המצוי בתחומה (להלן - המגרש) לעמותת המרכז הקהילתי הדתי בגבעת טל (להלן - העמותה), וזאת לשם בניית בית הכנסת. ביום 9.7.01 אישר הממונה על המחוז תקציב בלתי רגיל בסך 1,260,000 ש"ח לצורך בניית בית הכנסת. כמו כן, ביום 19.8.02 ניתן היתר לבניית בית הכנסת. הליכי הקצאת הקרקע לעמותה ערכו כשנתיים ומחצה, אולם בשלהי שנת 2002 התברר כי שר הפנים איננו מאשר את ביצוע ההקצאה. בעקבות כך הוחלט, כי תחת הקצאת המגרש לעמותה תיעשה הבנייה במגרש על ידי העירייה עצמה. בחודש מרץ 2003 הגישה קבוצת תושבים עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב נגד הקמתו של בית הכנסת במגרש. במסגרת עתירתה טענה הקבוצה, בין היתר, כי בית הכנסת המתוכנן חורג מגובה הבנייה המותר על פי תוכנית המתאר. בהקשר זה יוער, כי תוכנית המתאר הרלוונטית מייעדת את המגרש למבני ציבור. התוכנית קובעת כי מבנה ציבורי יהיה בן שלוש קומות לכל היותר, אולם אין היא נוקבת בגובההּ המירבי של כל קומה. עוד העלתה הקבוצה השגות ביחס לתקצוב הבנייה ולסבירות ההחלטה להקים את בית הכנסת דווקא במיקום שנקבע. במסגרת העתירה ניתן צו ביניים אשר אסר על המשיבה 1 לבצע עבודות להקמת בית הכנסת במגרש. ביום 27.8.03 דחה בית משפט קמא (כבוד השופט ע' מודריק) את העתירה, וממילא אף נתבטל צו הביניים. ביום 30.9.03 הוגש ערעור לבית משפט זה על ידי מרבית חברי קבוצת העותרים (להלן - המבקשים). בד בבד עתרו המבקשים למתן סעד זמני לתקופת הערעור, ולפיו יוותר צו הביניים שניתן על ידי הערכאה הדיונית בתוקפו. המשיבים 3-1 (להלן - המשיבים) מתנגדים למתן הסעד הזמני האמור, תוך שהם מציינים כי סיכוייו של הערעור קלושים.

3. סבורני, כי במקרה דנא נוטה מאזן הנוחות לטובתם של המבקשים, היינו מוביל הוא לקבלת בקשתם למתן סעד זמני. כפי שציין בית משפט קמא (כבוד השופט ע' פוגלמן) בהחלטתו ליתן סעד זמני, שומר צו הביניים על המצב הקיים ומבטיח כי אם יינתן פסק דין לטובת המבקשים, יוכלו הם לזכות בסעד אפקטיבי. אומנם, צו הביניים ניתן בתחילתו של ההליך, בעוד שבסופו הוחלט לדחות את העתירה. אף על פי כן, בנסיבות העניין קיימים טעמים ראויים למתן סעד זמני לתקופת הערעור. דחיית הבקשה עלולה להפוך את ערעורם של המבקשים לתיאורטי, או למצער להקשות מאד על השבת המצב לקדמותו. מנגד, לא הצביעו המשיבים על נזקים משמעותיים, בין כספיים ובין אחרים, אשר עלולים להיגרם להם כתוצאה ממתן צו הביניים. אף אין לומר, בשלב מוקדם זה, כי ערעורם של המבקשים הינו חסר סיכוי לחלוטין. המשיבים מדגישים, כי לעת עתה בכוונתם לבנות קומה אחת בלבד של בית הכנסת. אשר על כן, כך לטענתם, מתייתר הצורך בסעד זמני, שהרי אין חולק כי הקומה האמורה לא חורגת מן הגובה המותר. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, בערעורם תוקפים המבקשים אף את עצם השימוש במגרש לצורך בניית בית הכנסת. שנית, אם אכן חורג היתר הבנייה מתוכנית המתאר החלה על המגרש, ייתכן שההיתר כולו בטל, שכן לא ניתן לפצל בין חלקו הכשר לבין חלקו הפסול. במקרה כזה, ממילא אף לא ניתן לבנות על פיו ולוּ קומה אחת (ראו ע"פ 580/76 מנזיס בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"ץ 640/78 בוריס קצאן את יוסף הרשטיג, חברה לבנין ולהנדסה בע"מ נ' יושב-ראש הועדה המקומית לתכנון עיר נתניה, פ"ד לד(2) 1, 6).

4. סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו ביניים האוסר על המשיבים או על מי מטעמם לבצע עבודות בנייה כלשהן במגרש לצורך הקמת בית הכנסת. הצו יעמוד בתוקף עד להכרעה בערעור. שכר טרחת עורך דין לעניין בקשה זו בסך 5,000 ש"ח ישולם על פי תוצאות הערעור.

ניתנה היום, י"א בחשון תשס"ד (6.11.03).


מעורבים
תובע: אור יצחק
נתבע: עיריית ראש העין
שופט :
עורכי דין: