ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד אי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופט אייל דורון

התובע (המבקש)
המוסד לביטוח לאומי

נגד

הנתבעים (המשיבים)
1.אי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ
2.עיזבון המנוח אברהם כהן ז"ל
3.הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפתח הדברים, אבקש להתנצל בפני הצדדים בגין העיכוב במתן הכרעה זו, שנבע מתקלה בגינה נעלם התיק מעיניי.

תביעה זו הוגשה תחילה ע"י התובע כתביעת שיבוב המבוססת על הוראות החוק. התביעה, שעילתה תאונה מיום 22.9.03, הוגשה ימים ספורים טרם מועד התיישנות התביעה. כשנה מאוחר יותר התרתי תיקון התביעה והוספת עילת תביעה מכוח ההסכם, בכפוף לזכות הנתבעים לשוב ולטעון טענת התיישנות.

בשלב קדם המשפט הצעתי לצדדים מתווה לסיום התיק בפשרה. בחלוף מספר חודשים נתקבלה הסכמת התובע למתווה המוצע. הנתבעים התמהמהו עד מאד ולא הודיעו עמדתם במשך קרוב לשנה.

בדיון שהתקיים ביום 3.1.13, לאחר שהתקבלה תשובה חיובית מצד הנתבעים, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם פשרה בהתאם להמלצת בית המשפט, ולפיו הנתבעת 1 תשלם לתובע סכום של 965,000 ₪ תוך 30 יום לאחר מכן, ומעבר לכך ישולם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור שייקבע ע"י בית המשפט לאחר שהצדדים יסכמו טענותיהם בכתב לעניין זה.

הסכמה זו אמורה היתה לקבל תוקף של פסק דין, אך ניתן לה תוקף של החלטה על מנת להסיר ספקות ביחס לכך שתהא נתונה לצדדים זכות להגשת ערעור בנוגע להכרעה לעניין שכר הטרחה.

התובע אכן הגיש סיכומים בשאלת שכר הטרחה. בד בבד עם הגשת סיכומי הנתבעים בשאלת שכה"ט העבירו הנתבעים לתובע הצעת פשרה גם בנוגע לשכה"ט וביקשו לעכב מתן הכרעה.

ביום 19.2.13 הגיש ב"כ התובע מסמך שכותרתו "הודעה מטעם התובע" בו ציין ב"כ התובע כי לאחר שפנה לתובע לקבלת אישורו בנוגע להצעת הפשרה בעניין שכה"ט, התבקש ע"י התובע להודיע לבית המשפט על חזרת התובע מהסכם הפשרה.

ביום 20.2.13 ניתנה החלטה בה נאמר כי לאחר שהסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטה שיפוטית, לא ניתן להודיע על חזרה מהסכמה ולכן ההודעה, ככזו, לא יכולה להתקבל. הפניתי את הצדדים למצות את המו"מ ביניהם, ועיכבתי מתן החלטה בסוגיית שכה"ט עד למיצוי המו"מ ונקיטת הליך ע"י התובע לביטול ההחלטה.
המגעים בין הצדדים לא צלחו, וביום 15.9.13 הוגשה ע"י התובע בקשה לביטול החלטה. הנתבעים הגישו תגובה בה התנגדו נחרצות לביטול ההחלטה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה לביטול ההחלטה להידחות, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה הינה מעשה שיפוטי לכל דבר ועניין, הניתן לאכיפה ולביצוע כפסק דין, ולעניין הבקשה אין הבדל של ממש בינה ובין פסק דין. מעשה שיפוטי זה מורכב מיסוד הסכמי ויסוד שיפוטי. יש לשכנע בקיומם של טעמים כבדי משקל בכל אחד מן המישורים הללו המצדיקים ביטול ההחלטה או פסק הדין. קיים קושי לקבל את הבקשה כבר מהטעם שהיא אינה נתמכת בתצהיר, ואין מדובר בעניין פורמלי גרידא, שכן במישור ההסכמי נטענת למעשה טענה של פגם ברצון - נוכח הזמן הרב שחלף נוצר פער בין גובה הריבית לפי החוק לגובה הריבית לפי ההסכם שהוביל לכך שהמתווה המוצע כבר אינו מוסכם על התובע - וטענה מעין זו מכילה רכיב עובדתי מובהק אשר יש לתמוך בתצהיר. בנוסף, טעמים של מדיניות משפטית ראויה מחייבים מתן משקל רב לסופיותם של הסכמי פשרה. בשים לב בין השאר לפער בין הסכומים בו דובר (נכון למועד הגשת הבקשה לביטול) ביחס לסכום הפשרה הכולל, אינני סבור כי הבקשה מגלה טעמים משכנעים וכבדי משקל המצדיקים ביטול החלטה שיפוטית אשר נתנה תוקף להסכמה מפי באי כוח הצדדים.

יוער, כי גם לגופו של עניין, ספק אם ניתן לומר כי הריבית ההסכמית מונחת היתה בכיסו של התובע, למצער בגין מלוא התקופות הרלבנטיות, הן לאור עמדתו המשפטית בתחילה והתנהלותו בהתאם [השוו, למשל: ת.א. (מחוזי, י-ם) 41305-03-11 המל"ל נ' כהן (5.12.13); ת.א. (קריות) 21593-04-10 המל"ל נ' יעקובוביץ (3.11.13)], הן לאור טענת ההתיישנות של הנתבעים שלא הוכרעה עדיין.

משכך, הבקשה לביטול ההחלטה נדחית, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ה, 14 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: אי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: