ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך קלמן נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ :

בפני כבוד השופט א. סלאמה, נשיא

תובעים

1.ברוך קלמן
2.יתרון סוכנות לביטוח ופנסיה 1992 בע"מ

נגד

נתבעים

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

פסק דין

בפניי תביעה "כספית-חוזית" אשר הגיש התובעים נגד הנתבע.

התובע מס' 1, קלמן ברוך (להלן: "התובע") והתובעת מס' 2 סוכנות לביטוח, עתרו בתביעה לחיוב הנתבע, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הנתבע") בתשלום סך של 50,800 ₪ בגין הפרת חוזה בין התובע לנתבע.

טענות הצדדים

בתביעה נטען, כי לתובעים היה חוב כלפי הנתבע אשר במסגרת גבייתו "פתח" הנתבע בהליכים משפטיים וביניהם הליכי הוצאה לפועל, במסגרתם מונה כונס נכסים, עו"ד גולוב אבנר, ונמכר המשק החקלאי של התובע.

התובע טען, כי במסגרת הליכי הכינוס, חתמו הצדדים על הסכם ביום 30.10.2007 לפיו, התובע יחתום על בקשה לפטור ממס שבח בהליך מכירת המשק והנתבע ישלם לתובע סך של 30,000 דולר ויסגור את תיק ההוצל"פ בגין חובות התובע לנתבע ( להלן: "ההסכם"). הסכם זה קיבל את אישור בית המשפט העליון ודווח לראש ההוצל"פ הדן בתיקי התובע .

לטענת התובע, על אף שמילא אחר כל חיוביו בהסכם, הנתבע לא שילם לו את מלוא התמורה המגיעה לו אלא רק סך של 20,000 דולר וכל פניותיו להשלמת התמורה נתקלו בסירוב מטעם הנתבע, כל זאת בחוסר תום לב ותוך כדי שעו"ד גולוב מנסה, לדברי התובע, להלך עליו אימים שיפעל בהליכי הוצאה לפועל כנגדו.

הנתבע טען לעומת זאת, כי במסגרת הליכי גביית החוב עשה התובע כל שלאל ידו על מנת לסכל את הגבייה כפי שהצהיר כבר בתחילת הדרך, תוך שהוא מערים קשיים על הנתבע ומאריך את ההליך עד בלי די במספר ערכאות שונות כולל בית המשפט העליון.

לאחר מספר שנים ועל מנת לקדם את הליכי הגבייה, הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע יחתום על בקשה לפטור ממס שבח וכן יפעל בפעולות נוספות על מנת להקטין את ההיטלים והחובות לרשויות השונות בגין הנכס שמומש, ובתמורה לכך תוך 30 יום מהיום בו יהיו ממצאים סופיים לגבי הסכום שנחסך בגין שיתוף הפעולה של התובע , יקבל התובע 40% מסך ההיטלים שנחסכו ובכל מקרה לא יותר מסך של 30,000 דולר.

לטענת הנתבע, לפנים משורת הדין ונוכח בקשותיו ומצבו הכלכלי של התובע כנטען על ידו, הועבר לו סכום של 20,000 דולר עוד בטרם קיים התובע את חיוביו הקבועים בהסכם וזאת כמפרעה.

עוד טען הנתבע, כי למעט החתימה על פטור ממס שבח, לא עשה התובע דבר להקטנת החיובים וההיטלים, ועל כן, לא קיים את המוטל עליו בחוזה ואינו זכאי לכל תמורה ובוודאי לא ל-10,000 דולר נוספים, ועל כן יש לדחות את תביעתו על הסף.

בדיון שהתקיים בפניי, שמעתי את התובע, ומטעם הנתבע שמעתי את עו"ד גולוב.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולראיות שהוגשו על ידם, שוכנעתי שיש לדחות את התביעה.

ייאמר מיד, כי נוכח התרשמותי מעדויותיהם של העדים, מצאתי כי עדותו של עו"ד גולוב אמינה ועדיפה יותר, עולה בקנה אחד עם הראיות הנוספות שהונחו בפניי ויש בה כדי לשקף נאמנה את ההתרחשויות וההסכמות שהיו בין הצדדים. יתרה מכך, מצאתי שהסתירות בעדות התובע, יש בהן מחד גיסא כדי לפגוע באמינות גרסתו ובאותנטיות שלה, ומאידך גיסא כדי לחזק את עדותו של עו"ד גולוב, שאף נתמכה בראיות אחרות.

מאחר ועסקינן בתביעה "חוזית", יש לפנות תחילה לנוסח החוזה ולהסכמות בין הצדדים ולבחון את תנאיו וסעיפיו. בכגון דא, חיוביו של התובע קבועים למעשה בסעיף 3 להסכם שנוסחו כדלקמן:

"א. קלמן מתחייב לחתום על כל מסמך שיידרש בכדי להפחית מס /ואו היטל כל שהוא החלים על המשק ו/או המכירה ,לכל גורם שהוא לרבות בקשה לפטור ממס שבח.
מבלי לפגוע בכלליות הנ"ל קלמן מתחייב לפעול על פי הוראות כונס הנכסים ו/או מטעמו , ולעשות כל הנדרש, לרבות פניה אישית לכל רשות שהיא, בכדי להביא להפחתת מיסים והיטלים המוטלים על המשק ו/או המכירה וחובות שונים הרובצים על המשק לרבות חובות לשלטונות מס שבח, וועד מושב חניאל, ולמועצה האזורית עמק חפר".

הנה כי כן, בניגוד לנטען ע"י התובע בכתב התביעה, חיוביו לא הסתכמו אך ורק בחתימה על הבקשה לפטור ממס שבח, אלא הוא נדרש גם לבצע פעולות אקטיביות להפחתת חובות אחרים.

התובע, לאורך חקירתו, ניסה שוב ושוב להציג מצג לפיו הוא שיתף פעולה עם עו"ד גולוב ואף עשה מעל הנדרש ממנו. דא עקא, שמצג זה אינו מתיישב עם העובדות ו/או לא נתמך בעדויות, מסמכים או ראיה טובה אחרת.

התובע טוען, כי כל מסמך שיש בו כדי לחסוך מס והוגש לחתימתו, נחתם, ואף הבן שלו, שלטענתו לא היה חייב לחתום, חתם על אף שהדבר עלול לפגוע בו. משום מה, מתעלם התובע מהעובדה כי בנו חתום אף הוא על ההסכם עם הנתבע. הוא אף לא ביקש לצרף תצהיר של בנו או לזמנו לעדות. כאשר עומת התובע עם העובדה כי בנו חתום אף הוא על ההסכם נתן תשובות מתחמקות לפיהן לא כך הבין את ההסכם, וכל זאת כאשר התובע בעת חתימה על ההסכם היה מיוצג ע"י עורך דין .

התובע טען, כי פעל להפחתת החובות מול מועצה מקומית עמק חפר ואף הצליח להפחית את החוב ל 18,000 ₪, אלא שטענה זו לא הוכחה. התובע לא הביא את המסמך שמוכיח כי אכן החוב הופחת ל18,000 ₪, לא זימן לעדות את בנו למרות שלטענתו הוא זה שהגיש את הבקשה ואף לא זימן לעדות מי מבעלי התפקידים בעמק חפר שיעידו כי אכן הופחת החוב. ודוק, נטל הראיה מוטל על כתפי התובע להוכיח כי אכן עמד בחיוביו על פי ההסכם ולא על הנתבע. זאת ועוד, טענתו של התובע בחקירה כי פעל להפחתת החוב ואף הצליח בכך, סותרת את טענתו בסיכומיו, לפיה, אין כל ראיה שגם אם היה התובע "מתחנן" כלשונו, על נפשו הייתה מתקבלת הנחה בחובות.

כמו כן, מעדותו של התובע עולה בבירור, כי אינו חש מחויב על פי ההסכם לפעול מול הרשויות האחרות אלא רק מול מס שבח וכל פעולותיו מול גורמים אחרים הינן בגדרה עזרה; "...מה שעשיתי במס שבח מסיק שאקבל את מה שמגיע לי. לגבי היתר, אני פועל או לא פועל, זה כדי לעזור, ניסיתי לעזור כפי שאמרתי...". ראה הפרוטוקול מיום 03.02.14, עמ' 9 שורות 12-13.

התובע טען, כי פנה לגורמים רבים וביניהם מנהל מקרקעי ישראל, אולם לא הביא ולו בדל ראיה שתתמוך בגרסתו זו, לא מהמנהל ולא מכל גורם אחר. בעדותו הוא חוזר שוב ושוב על הטענה לפיה משמילא את חובתו לעניין מס השבח לא היה חייב עוד לעשות דבר; "...אין לי מה לעשות חוץ ממס שבח". שם, עמ' 11 שורה 8.

סתירה בגרסתו של התובע נפלה גם בעניין מועד תשלום הסך של 20,000 דולר אשר על פי ההסכם היו אמורים להיות מושלמים תוך 30 יום מהיום בו יהיו ממצאים סופיים לגבי הסכום שנחסך בגין שיתוף הפעולה של התובע [סעיף 11(ב) להסכם]. על אף שנוסח ההסכם בעניין זה ברור ואינו משתמע לשתי פנים ובניסיונו להתגבר על העובדה כי את הסך של ה-20,000$ קיבל בטרם התגבש המועד הקבוע בהסכם, העלה התובע טענה כי קיבל את הכסף במועד ( אך אינו זוכר את התאריך) וכי המועד הינו היום בו יתגבש הסכום, ללא קשר למועד שישולם למס שבח. כאשר נתבקש להפנות לסעיף הקובע זאת, השיב כי אינו זוכר בעל פה. בנוסף, עדותו לעניין מועד התשלום סותרת אף את גרסתו בסעיף 17 לתצהירו, לפיו, הנתבע התחייב לשלם לו את הסך של 30,000$ מידית, כלשונו.

מנגד, גרסת הנתבע בכתב ההגנה לא נסתרה והיא נתמכה בעדותו של עו"ד גולוב שהייתה מהימנה ובמכתבים שונים שנשלחו לתובע ובהם התייחסות הן לפעולות שבוצעו או לא בוצעו על ידו והן למועד תשלום התמורה על פי החוזה. כך למשל, כבר במכתבו של עו"ד גולוב לתובע מיום 08.03.2011 נכתב כי אינו זכאי בשלב זה לכספים ע"פ ההסכם וכי עליו לפעול במנהל מקרקעי ישראל לזירוז העברת הזכויות במשק על שם הרוכש. מכתב זה מהווה גם ראיה לכך שלתובע ניתנו הוראות כיצד עליו לפעול וזאת בניגוד לטענתו בסיכומי התגובה כי ההוראה בהסכם הייתה כללית, ערטילאית ולא ברורה.

כזכור, על התובע מוטל נטל ההוכחה ואין באי הכפירה של הנתבע בהסכם עצמו כדי להעביר את הנטל על כתפי הנתבע, כטענת בא כוח התובע בסיכומיו. לפיכך, התובע הוא זה שהיה צריך להוכיח כי אכן ביצע את החיובים המוטלים עליו בהסכם, ובנטל זה התובע לא עמד.

לא זו אף זו, על כוונות הצדדים ניתן גם ללמוד מן הנסיבות, ואילו הייתה נכונה טענתו של התובע כי הנתבע מבקש להתחמק מתשלום ולהתעשר שלא כדין על חשבונו, הרי שגם את הסך של 20,000$ לא היה מעביר לתובע, במועד בו העביר ועוד בטרם מילא התובע אחר חיוביו.

סוף דבר

בהתאם לאמור, אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תשלח לצדדים עותק פסק הדין כמקובל

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"א תשרי תשע"ה, 15 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

א. סלאמה, נשיא


מעורבים
תובע: ברוך קלמן
נתבע: בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
שופט :
עורכי דין: