ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלי – אור חשמל רכב אשדוד 2005 בע"מ נגד פלאפון תקשורת בע"מ :

בפני כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן

התובעת
גלי – אור חשמל רכב אשדוד 2005 בע"מ

נגד

הנתבעת
פלאפון תקשורת בע"מ

בשם התובעת: עו"ד אבי אורן

בשם הנתבעת: עו"ד אורטל בוסידן ועו"ד שחר לוינזון

פסק דין

1. לפניי תביעה לתשלום סך של 50,000 ₪ וכן למתן צו עשה, שעניינה מתן שירותי סלולאר על ידי הנתבעת.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, ובהסכמת הצדדים ועל פי החלטת בית המשפט (כבוד השופט אריאל ברגנר) מיום 4.1.12, הועברה לסדר דין רגיל.

על פי החלטת כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל, מיום 4.2.2014, הועבר תיק זה לטיפולי.

טענות התובעת:

2. על פי האמור בכתב התביעה, התובעת היא חברה פרטית, ומזה מספר שנים הינה לקוחה עסקית של הנתבעת . בחזקתה של התובעת שישה עשר מכשירי טלפון ניידים מסוג Nokia N85 אותם רכשה מהנתבעת , בעיקר לשימוש עובדיה.

לטענת התובעת, כשנה לפני מועד הגשת התביעה שוכנעה על ידי נציגת הנתבעת לשדרג את מכשירי הטלפון שהיו אז ברשותה למכשירים דלעיל, תוך מעבר למסלול שירות במסגרתו תזוכה זיכוי כמעט מלא מדי חודש בחודשו בגין עלות המכשירים האמורים.

לטענת התובעת, נציגת הנתבעת לא מסרה לתובעת עובר להתקשרות עמה כי התנאי לקבלת אותם זיכויים הוא שימוש בפועל ב"זמן אויר" בסכום שלא יפחת ממינימום מסוים, אלא יצרה מצג שווא ולפיו הזיכוי לא יהיה מותנה במאומה.

כמו כן טוענת התובעת כי לאחר שקיבלה את המכשירים לידיה הסתבר כי המדובר במכשירים פגומים, והיא נאלצה למוסרם לתיקון שוב ושוב, מה שפגע בתפוקת עבודתה ובקשריה עם לקוחותיה.

התובעת פנתה למחלקת תלונות הציבור של הנתבעת אך לטענתה, לא זכתה למענה. גם מכתבי בא כוחה לא זכו למענה ענייני.

לפיכך פנתה התובעת לבית המשפט בתביעה זו, וביקשה כי בית המשפט יורה לנתבעת למסור לה תדפיס המפרט את מספר הפעמים בהם הוכנסו המכשירים על ידה למעבדת התיקונים של הנתבעת.

כן ביקשה התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם "פיצוי עונשי לדוגמא", ו יחייבה להשיב לה סך של 4,000 ₪ שנגבו ממנה בגין שירות אינטרנט למכשירים האמורים אותו לא ביקשה ואף לא עשתה בו שימוש.

בנוסף ביקשה התובעת כי בית המשפט יורה על השבת סך של 20,000 ₪ אותם גבתה הנתבעת שלא כדין, לשיטתה, בגין עלות מכשירי הטלפון.

כמו כן ביקשה התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בתשלום סך של 12,000 ₪ בגין הפסדי הנאה ושימוש במכשירים האמורים, כולל הפסדי ימי עבודה ונסיעות.

בנוסף ביקשה התובעת פיצוי בסך של 10,000 ₪ בשל עגמת הנפש שנגרמגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב על ידי הנתבעת, וכן בגין הטרחה והטרדה שנגרמו לתובעת בגין הפרת ההסכם.

התובעת העמידה את סכום הפיצוי הכולל הנדרש על ידה בסכום גלובלי של 50,000 ₪.

טענות הנתבעת:

3. בכתב ההגנה מטעמה הכחישה הנתבעת מכל וכל את טענות התובעת.

ראשית טענה הנתבעת, כי על פי רישומיה , המדובר בחמישה עשר מכשירי טלפון ומנויים, ולא בשישה עשר מכשירים כפי שנטען בכתב התביעה.

שנית נטען, כי ביום 25.10.09 נחתמה עסקה בינה לבין התובעת, אך התובעת ביקשה לשנות את תנאי העסקה, ולפיכך נערכה פגישה בין הצדדים ביום 31.12.09 . בתום הפגישה סוכ ם בין הצדדים על שדרוג המכשירים שהיו ברשות התובעת למכשירים מסוג Nokia N85, בתעריף חודשי מופחת, וזאת כנגד שימושי זמן אויר בסכום שלא יפחת מ – 29 ₪ לחודש לכל מכשיר , תוך שעלות דקת שיחה לכל הרשתות נקבעה על 32 אגורות.

כראיה לזיכוי שניתן לתובעת בגין תחולת הנחת זמן האוויר עליה סוכם בין הצדדים צירפה הנתבעת חשבונית לתקופה 2.2.11 – 1.3.11, נספח נ/12.

לטענת הנתבעת, במהלך תקופה של כשנה במהלכה החזיקה התובעת במכשירים האמורים היא פנתה כ - 46 פעמים אל סניפי הנתבעת לשם תיקונם של מכשירים אלה. על פי הטענה, בחלק ניכר מהפעמים לא נמצאה כל תקלה במכשיר בגינו נעשתה הפנייה או באביזריו. כמו כן, חלק מהתקלות שאותרו נבעו מנזקים חיצוניים שאירעו במכשיר כגון שבר בתצוגה, בלאי של הפלסטיקה, ובעיות שמע העלולות להיגרם כתוצאה מחשיפה לגורמים חיצוניים שונים, שאינם בשליטתה.

לטענת הנתבעת, טיפלו נציגיה כיאות בכל פניותיה של התובעת.

עוד טענה הנתבעת, כי בפועל המדובר בשלוש פניות בממוצע בשנה לכל מכשיר, וכי אין המדובר במספר בלתי סביר של פניות .

לתמיכה בטענותיה צירפה הנתבעת פירוט של כל הפניות שנעשו על ידי התובעת בגין המכשירים נשוא התביעה, החל מיום 13.11.09 ועד ליום 22.3.11, תוך שערכה אבחנה בין מספרי המנויים השונים, וציינה את התאריכים בהם נעשתה כל פנייה, את מספר הפנייה, את התקלה שדווחה ואת התיקון שבוצע.

הנתבעת הוסיפה כי הציעה לתובעת להחליף את המכשירים האמורים במכשירים מדגם אחר מאותה הקבוצה, אך התובעת סירבה להצעה.

עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובעת עשתה שימוש נרחב במכשירים השונים, לרבות צריכת זמן אוי ר, שימוש בשירותי אינטרנט, שליחת מסרונים ו"הורדת" מוסיקה , וזאת כפי שניתן להיווכח מעיון בכרטסת הלקוח שצורפה כנספח נ/3, וכן מעיון בחשבוניות החיוב החודשיות לחודשים מאי 2010 עד דצמבר 2010, שצורפו כנספח נ/10.

לטענת הנתבעת, היא זיכתה וחייבה את הת ובעת בגין הציוד בהתאם לתנאים שסוכמו ביניהן. לעניין זה הפנתה הנתבעת לחשבוניות הציוד שהונפקו לתובעת, אשר צורפו כנספח נ/6.

בנוסף טענה הנתבעת כי התובעת לא צירפה ראייה כלשהי לנזקים הנטענים על ידה ואשר נגרמו לה, כביכול, בגין האופן בו בוצע ההסכם על ידה.

לסיכום, הנתבעת טענה כי עמדה בכל תנאי ההתקשרות עימה, וכי יש לדחות את התביעה במלואה.

ראיות התובעת:

4. מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מנהל התובעת, מר אברהם מיארה, וכן של עובד התובעת, מר אילן מלמד.

כן הוגשו עותק הסכם התקשרות קודם נושא תאריך (בדפוס) ספטמבר 2006, הצעה כספית מטעם הנתבעת (אינה נושאת תאריך), מסמכים של הנתבעת שכותרתם "אישור על תיקון מכשיר", חשבוניות שונות, מכתבים ששלחה התובעת למחלקת תלונות הציבור אשר לטענתה לא זכו למענה, ומכתבים שנשלחו לנתבעת על ידי בא כוח התובעת קודם הגשת התביעה.

בנוסף, הוגש מסמך שהופק ממחשב הנתבעת, בו נאמר, לצד המילה "תיאור": "פגישה משותפת עם מירי מול אבי. קיבל הצעות מסלקום. לבסוף משדרג בטוקסידו 32 עם הורדת רף זיכוי למספר מכשירים ל - 100 ו - 149 ₪, לוקח לפטופ ומודם ב - 99 ₪" . לעניין זה נשוב בהמשך.

5. מר מלמד הצהיר מטעם התובעת כי פנה באופן אישי לחנויות הנתבעת על מנת למסור את המכשירים נשוא התביעה לתיקון, אך המכשירים היו מתקלקלים שוב כעבור זמן קצר או לא מתוקנים כלל, ולעתים אף שבו מהתיקון עם תקלות נוספות (סעיף 16 לתצהיר). לדברי מר מלמד בתצהירו, עיקר קשרי התובעת עם לקוחותיה נעשה באמצעות מכשירי הסלולאר, וקלקולם התכוף של המכשירים פגע בקשרים אלה (סעיף 9 לתצהיר).

6. מר מיארה, מנהל התובעת, חזר בתצהירו על טענות התובעת בכתב התביעה כפי שפורטו לעיל.

בעדותו בחקירה נגדית אמר מר מיארה כי להערכתו, מספר הפניות של התובעת לתיקון המכשירים היה "בין 70 ל - 80", ולא כפי שפורט במסמכי הנתבעת (עמ' 8 ש' 26 – 27). עם זאת, מר מיארה הודה כי לא ערך תיעוד של הפניות האמורות (עמ' 9 ש' 6).

יצויין כי עובד התובעת, מר מלמד, אישר בעדותו כי התקלות המפורטות ברישומי הנתבעת זכורות לו כתקלות ש אכן אירעו למכשירים (עמ' 12 ש' 3 – 5).

7. מר מיארה הצהיר (בסעיף 11) כי שום מסמך המפרט את תנאי התכנית החדשה לא נמסר לתובעת. הנתבעת הכחישה טענה זו, אך לא עלה בידה להציג את מסמך ההתקשרות הרלבנטי.

נוכח יריעת המחלוקת בין הצדדים בעניין זה, שעניינה בעיקר בשאלה, האם נוצר מצג שווא כלפי התובעת, כאילו הזיכוי בגין עלות המכשירים אינו תלוי במאומה, ונוכח ראיות אחרות אותן אפרט להלן, לא מצאתי כי יש בנקודה זו כדי להעלות או להוריד לענייננו .

8. במהלך עדותו של מר מיארה הסתבר, כי גם על פי ה הסכם הקודם עליו חתמה התובעת, ניתן לה זיכוי מסוים בגין עלות המכשירים בגין ניצול מינימום של "זמן אוויר" (עמ' 9 ש' 18 – 30) .

כמו כן, במסמך ההצעה הכספית של הנתבעת שהוגש מטעם התובעת (נספח ב') פורטו חלופות שונות, ונרשם: "הערה: במסלול זה, הזיכוי בגין עלות המכשירים יינתן לצורכים מעל 80 ₪ בחודש ז"א בלבד. הצורכים מעל 220 ₪ לחודש יקבלו את המכשיר בזיכוי מלא (בשתי האופציות)".

בנוסף, כבר הזכרנו כי במסמך נוסף שהוגש מטעם התובעת, ואשר הופק ממחשב הנתבעת, נאמר, לצד המילה "תיאור": "פגישה משותפת עם מירי מול אבי. קיבל הצעות מסלקום. לבסוף משדרג בטוקסידו 32 עם הורדת רף זיכוי למספר מכשירים ל – 100 ו – 149 ₪, לוקח לפטופ ומודם ב – 99 ₪" .

יוצא אפוא, כי לא דובר בין הצדדים על זיכוי "שאינו מותנה במאומה", כטענת התובעת. אדרבא, מהמסמכים המתוארים עולה כי התנהל משא ומתן בין הצדדים, בין היתר בעניין "רף הזיכוי".

9. יתרה מכך. במהלך העדות חל שינוי בגרסת התובעת: בתצהיר העדות הראשית מטעמו הצהיר מר מיארה כי "נציג הנתבעת.. הציג בפני התובעת מצג שווא על פי היא תהא זכאית לזיכוי כמעט מלא עבור המכשירים חודש בחודשו, וכי הזיכוי לא היה מותנה במאומה" (סעיף 8 לתצהיר). דברים אלה תואמים את שנטען בכתב התביעה.

לעומת זאת, במהלך עדותו של מר מיארה לפני בית המשפט, משהוצגה לו חשבונית נ/10 לפיה ניתן לתובעת זיכוי מסויים, השיב מר מיארה: "אין ויכוח על כך שעברנו את הרף, קיבלנו זיכויים, הבעיה שלא סיפרו לנו מראש מה הרף שצריך לעבור" (עמ' 10 ש' 9 – 10).

יוצא אפוא, שכבר מראיות התובעת הופרכה גרסתה, כאילו יצרה הנתבעת מצג שווא לפיו הזיכוי בגין עלות המכשירים אינו מותנה במאום.

אף על פי כן, אמשיך ואסקור את ראיות הנתבעת.

ראיות הנתבעת:

10. הנתבעת הגישה מטעמה תצהיר עדות ראשית של גב' מאירה ראובני (ששמה כיום הוא גב' מירי אברמוביץ', ולפיכך תכונה בהמשך – גב' אברמוביץ '), שהייתה מנהלת תיק הלקוח של התובעת אצל הנתבעת בתקופה הרלבנטית. כן הוגש תצהיר עדות ראשית של מר משה חיים מלבר, אשר שימש בעת הרלוונטית מנהל המעבדה במרכז השירות של הנתבעת באשדוד. בנוסף הוגש כראיה תצהיר התשובות לשאלון שנחתם על ידי גב' אברמוביץ '.

11. גב' אברמוביץ' פירטה בתצהירה את היסטוריית ההתקשרות בין הצדדים. לדבריה, הפגישה שהובילה לעסקה נשוא התביעה נערכה ביום 31.12.09, ובמהלכה נערך משא ומתן בין הצדדים. גב' אברמוביץ' הסבירה לתובעת את תנאי ההתקשרות שנבחרו על ידה, שכונו על ידי הנתבעת "מסלול טוקסידו 32". פרטי המסלול האמור אינם צריכים לענייננו, למעט התנאי ולפיו זיכוי בגין עלות כל מכשיר בסך 89.9 ₪ יינתן כנגד צריכת זמן אויר בגובה של 99 ₪ (סעיף 9 לתצהיר).

לדברי גב' אברמוביץ', היא ישבה עם נציג התובעת במשך מספר שעות, במהלכן הסבירה לנציג את פרטי ההתקשרות ומשמעותם, את תנאי הסכם השדרוג וכן את אופן החיובים הצפויים במסגרתו (סעיף 13 לתצהיר).

לדברי גב' אברמוביץ', התובעת עשתה שימוש נרחב במכשירים, לרבות שימוש בשירותי אינטרנט, שליחת מסרונים והורדת מוסיקה, וחויבה בהתאם, כפי שניתן לראות בדפי "סיכום החשבון" שנשלחו לתובעת מעת לעת ואשר צורפו לתצהיר, נ/10.

לעניין התקלות הנטענות במכשיר חזרה גב' אברמוביץ בתצהירה על טענות ההגנה שפורטו לעיל. כך, בין היתר, הצהירה גב' אברמוביץ' שלאחר פגישה שנערכה בין הצדדים ביום 5.5.10 הנתבעת נאותה להחליף את מרבית המכשירים למכשירים מדגם אחר מאותה הקבוצה, אולם התובעת סירבה להצעה (סעיף 19 לתצהיר). בנוסף, ביום 19.12.10 הוצע לתובעת להחליף את המכשירים וכן לעבור ל"מסלול" שונה, אשר יפחית את עלויותיה, אולם התובעת סירבה גם להצעה זו (סעיף 20 לתצהיר).

לתצהיר צורפו תדפיסים מהמערכת הממוחשבת של הנתבעת המתעדים את קיום הפגישות וההצעות האמורות (נספחים נ/8 ו – נ/9 לתצהיר).

כן צורפה לתצהיר כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, המפרטת את כלל החיובים והזיכויים שבוצעו על ידי הנתבעת (נ/3). המדובר במסמך הכולל 43 עמודים, שתוכנו לא נסתר על ידי התובעת, ואשר בו מפורטים הזיכויים שקיבלה התובעת בתקופה הרלבנטית ואף לפניה, לרבות סכומם ומועדיהם.

12. גב' אברמוביץ' העידה בחקירה נגדית כי במהלך הפגישה שנערכה בין הצדדים בסוף שנת 2009 , נמסר למר מיארה מפורשות, כי על מנת להזדכות על מלוא עלות המכשיר "היה עליו לדבר בסכום של 99 ₪". לדבריה, "[ו]הוא ידע על כל העסקה. הוא לא רק ידע, הוא דאג לתעד את כל הדברים שלנו. כתבתי לו בכתב יד. הוא לא הסכים לחתום אתי עד שלא עברנו דף דף על כל מה שסיכמנו" (עמ' 13 ש' 23 – 25).

העדה הסבירה כי עשתה מאמץ להתאים את תנאי העסקה לצרכיה של התובעת כלקוחה, באופן שהעסקה תהא לה משתלמת, שכן כמנהלת תיק הלקוח מטרתה הייתה לשמר את הלקוח אצל הנתבעת. לדבריה, היא "נמדד[ה] על לקוחות שעוזבים" (עמ' 14 ש' 2).

13. לעניין התקלות במכשירים הוגש מטעם הנתבעת תצהיר ו של מר משה חיים מלבר , אשר שימש בתקופה הרלבנטית כמנהל המעבדה במרכז השירות של הנתבעת באשדוד.

מר משה חיים מלבר הצהיר כי התובעת אכן פנתה למעבדה בקשר למכשירים, אלא שבמרבית המקרים לא נמצאה כלל תקלה במכשיר או באביזריו (סעיף 5 לתצהיר). כמו כן, בפעמים בהם תוקנו המכשירים הרי שדובר בנזק שנגרם כתוצאה משימוש לקוי מצד התובעת או מי מטעמה, כגון שבר בתצוגה, בלאי של הפלסטיקה וכדומה (סעיף 6(א) לתצהיר). בחלק המקרים דובר בתכנים חדשים שהועברו למכשיר ואשר הצריכו "עדכון גרסה", ולא בתקלה כלשהי (סעיף 6(ד) לתצהיר).

העד פירט בתצהירו את כל הפניות שנעשו למרכז השירות על ידי התובעת בקשר למכשירים, על מועדיהן. הפירוט כלל את התקלות שדווחו לגבי כל מכשיר בנפרד, ואת סיכום הדיאגנוזה בעניין הפניות לגבי כל מכשיר ומכשיר.

כך, למשל, לגבי מכשיר המנוי שמספרו 050-XXXX443 נאמר בתצהיר כי "במהלך תקופה של כשנה וארבעה חודשים פנתה התובעת בעניינו של מכשיר זה 3 פעמים בלבד, בעניינים אשר נבעו משימוש לא נכון ו/או לקוי של המכשיר". לגבי מכשיר המנוי שמספרו 050-XXXX448 נאמר בתצהיר כי "במהלך תקופה של כשנה וארבעה חודשים פנתה הנתבעת (צ"ל התובעת) בעניינו של מכשיר זה 4 פעמים בלבד, כאשר בשני מקרים כלל לא אומתה תקלה ובפעמיים הנוספות הנזק נגרם על ידי התובעת ו/או מי מטעמה".

אישורים אודות פניות השירות השונות צורפו לתצהירו של מר מלבר כנספח נ/7.

לדברי מר מלבר, מספר הפניות הממוצע למכשיר לא חרג מהסביר, וכל פנייה קיבלה מענה הולם על ידי מרכז השירות של הנתבעת (סעיף 7 לתצהיר).

14. בחקירתו הנגדית העיד מר מלבר כי לא ידוע על תקלות מיוחדות בדגם המכשירים המדוברים (עמ' 16 ש' 16 – 17).

לדברי מר מלבר, "בטכנולוגיה הקודמת האנלוגית, אורך החיים של הסוללה היתה יותר ארוכה. במכשור החדש, אורך החיים של הסוללה קצר יותר. לקוחות החלו להגיע לתחנות שירות וחשבו שיש תקלה במכשירים בגלל שלא הבינו איך הסוללה נגמרת יותר מהר" (עמ' 16 ש' 29 – 31).

העד עמד על דעתו בחקירה הנגדית כי המכשירים שסופקו לתובעת לא היו פגומים, עמ' 17 ש' 19 - 21). לדבריו, "עברתי על כל התקלות שנכנסו למעבדה של הלקוח הזה ועברתי עליהם פרט לנזק במכשירים יש שבר בתצוגה, פלסטיקה שבורה, צלצלן צורם שנכנס בפנים כל מיני דברים שזה לא קורה סתם, אם נסנן את זה – כמעט ואין פניות" (עמ' 17 ש' 19 – 21).

דיון והכרעה:

15. לעניין מספר הפניות שנעשו על ידי התובעת לנתבעת בגין המכשירים, ולעניין טיבן של פניות אלה, הרי שבשים לב לכך שהמדובר בפניות שנעשו לפני מספר שנים, אני מעדיפה את גרסת הנתבעת, הנסמכת על רישומיה מזמן אמת, ואשר קיבלו חיזוק מסוים בעדותו של מר מלמד, על פני גרסת התובעת כפי שנמסרה על ידי מנהלה, מר מיארה, במהלך עדותו (ראו פיסקה 6) .

יוער, כי נראה שהסעד המבוקש בכתב התביעה, המתייחס למסירת תדפיס המפרט את מספר הפעמים בהן הוכנסו המכשירים לתיקון, בא על מנת לבסס את יתר חלקיה של התביעה. כך או אחרת, תדפיס כאמור אכן נמסר על ידי הנתבעת, ואני קובעת כי הוא משקף באופן מהימן את מספר הפניות האמורות ואת טיבן.

16. התובעת לא העידה מומחה כלשהו בתחום האלקטרוניקה, אלא הסתפקה בעדויות מנהלה והעובד שלה, אשר אין חולק כי הינם הדיוטות בתחום זה. גם אם אניח שהתובעת לא רוותה נחת מעצם הצורך לפנות למרכז השירות של הנתבעת בעניין המכשירים – ולעניין זה איני רואה טעם לפקפק בעדויות מטעמה – לא די בכך על מנת לבסס את טענתה של התובעת ולפיה הנתבעת סיפקה לה מכשירים פגומים. מסקנתי זו מתחזקת נוכח עדותו של מר מלבר, בעל מקצוע בתחום, אשר לא נסתרה על ידי התובעת.

אני קובעת אפוא כי טענת התובעת ולפיה סיפקה לה הנתבעת מכשירים פגומים לא הוכחה על ידה.

17. לעניין ההתקשרות בין הצדדים, לא מצאתי סיבה לפקפק במהימנות עדותה של גב' אברמוביץ', הנתמכת במסמכי הנתבעת, ולרבות אלה שהוגשו על ידי התובעת עצמה . ראינו כי מעדות זו עולה שנוהל משא ומתן בין הצדדים, במהלכו סוכמו התנאים לשדרוג המכשירים, ובכלל זה התנאי בדבר זיכוי כנגד שימוש מינימלי בזמן אויר. בעוד עדותה של גב' אברמוביץ מתיישבת עם המסמכים שהוצגו לי על ידי הצדדים, הרי שגרסת התובעת בעניין זה השתנתה במהלך המשפט (ראו פיסקה 9).

אני מעדיפה אפוא את גרסתה של הנתבעת לעניין ההתקשרות בין הצדדים על פני גרסתה של התובעת.

לפיכך אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את טענתה לעניין מצג השווא של הנתבעת בעניין תנאי ההתקשרות בין הצדדים. בכלל זה, לא הוכחה הטענה ולפיה גבתה הנתבעת עבור שירותי אינטרנט שלא נתבקשו על ידי התובעת.

לעניין אחרון זה אציין, כי נושא זה אף לא נזכר במכתבי התלונה שנשלחו על ידי מנהל התובעת לנתבעת לפני הגשת התביעה (נספח ג' לתצהירי התובעת).

18. כעולה מהמקובץ, התביעה לא הוכחה, ואני דוחה אותה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 1,500 ₪.

יצויין, כי מצאתי לנכון לקבוע סכום הוצאות ושכר טרחה נמוך יחסית, וזאת בשים לב לכך שלא נמצא חולק על כך שפניות התובעת למחלקת תלונות הציבור של הנתבעת לא נענו (ראו עדותה של גב' אברמוביץ' בעמ' 14 ש' 18).

סבורני כי התנהלות הנתבעת בעניין זה, שלא היה לה מקום, תרמה לעצם הגשת התביעה, וכי ראוי ליתן לעניין זה ביטוי מידתי במסגרת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א תשרי תשע"ה, 15 אוקטובר 2014, בשעה 15:16, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גלי – אור חשמל רכב אשדוד 2005 בע"מ
נתבע: פלאפון תקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: