ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן רבקה נגד גני מאורות המעיין :

1


מדינת ישראל

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש ב ע

עב 001601/08

בפני:

השופט משה טוינה

תאריך:

25/05/2009

בעניין:

כהן רבקה

ע"י ב"כ

דב קרן - מזכיר איגוד מקצועי

התובעת

נ ג ד

גני מאורות המעיין בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

לכוביצקי זאב

הנתבעת

פסק דין

מבוא:

1. עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה התובעת לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום והחזר ניכוי מהשכר, הכל כמפורט להלן.

2. כמצוין בכתב התביעה, טוענת התובעת כי עבדה באותו מקום עבודה כסייעת בגן שברח' הרשבי 3 באשדוד, מחודש ספטמבר 2001 ועד לחודש ספטמבר 2007.

לטענת התובעת לקראת תחילת שנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2007, ביקשה הנתבעת להעביר את התובעת לתפקיד דומה בגן שמפעילה הנתבעת בגדרה.

על רקע זה סיפרה התובעת, כי הודיעה לנתבעת על התפטרותה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים בסכום בסך של 16,518 ₪ לתקופת עבודה שתחילתה בספטמבר 2001 בשכר מינימום בהתחשב בהיקף העסקתה בפועל.

3. עוד ביקשה התובעת, לחייב את הנתבעת בהחזר ניכוי מהשכר בסכום של 100 ₪ לחודש, אשר נוכה החל משנת 2005, ללא כל פירוט.

בהקשר זה הוסיפה התובעת, כי על אף ותלוש השכר מציין כי הניכוי כאמור הוא לטובת רכיב של ביטוח מנהלים ו /או קרן השתלמות, לתובעת עצמה לא נמסר להיכן הועבר הכסף ומהם הסכומים שעומדים לרשותה באותן קרנות להן הועבר הניכוי מהשכר נכון להיום.

בהתאם ביקשה התובעת החזר ניכוי מהשכר בסכום כולל של 3,100 ₪ בגין 31 חודשים, חודשים בהם נוכה כל חודש משכרה סכום בסך של 100 ₪.

4. תביעתה האחרונה של התובעת היא להפרשי שכר מינימום. לעניין זה יצוין, כי על אף שבכתב התביעה, התביעה להפרשי שכר מינימום מתייחסת לתקופה שמחודש ספטמבר 2001, התביעה להפרשי שכר מינימום בתצהיר ובסיכומי התובעת מוגבלת לתקופה שמחודש ספטמבר 2004.

בהקשר זה טענה התובעת, כי עבדה במתכונת קבועה של 5.75 שעות ביום 24 ימים בחודש, סה"כ 138 שעות בחודש.

התובעת הוסיפה כי על בסיס היקף העסקה של 138 שעות לחודש, היא הייתה זכאית לשכר לתקופה שמספטמבר 2004 ועד ספטמבר 2007 בסכום כולל של 90,849 ₪.

בפועל סיפרה התובעת, כי הנתבעת שילמה במהלך התקופה האמורה (התקופה שתחילתה בספטמבר 2004 וסיומה בספטמבר 2007) סכום של 62,626 ₪.

5. לפיכך טענה התובעת, כי על הנתבעת לשלם הפרשי שכר מינימום בסכום של 28,233 ₪.

6. אין בדעתי בשלב זה לפרט את טענות הנתבעת ביחס לכל אחת מתביעות התובעת. זה ייעשה ככל שיהא בדבר צורך, בעת הדיון בפרטי תביעת התובעת.

לפיכך מבקש אני לפתוח בדיון בתביעות התובעת בסדר שהובא לעיל. תחילה לתביעה לפיצויי פיטורים.

התביעה לפיצויי פיטורים:

7. את התביעה לפיצויי פיטורים מבקש אני לבחון על יסוד העובדות הבאות, העולות מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפני.

8. כמצוין לעיל, עבדה התובעת כסייעת לגננת בגן שהיה ממוקם ברח' הרשבי 5 אשדוד החל מספטמבר 2001.

9. הגן בו עבדה התובעת נסגר, לקראת שנת הלימודים שנפתחה בספטמבר 2007. בהקשר זה מבקש אני להפנות למכתבה של התובעת לנתבעת מיום 9.9.07. בפסקה הפותחת את המכתב כותבת התובעת:

"אני החתומה מטה עבדתי במוסד שש שנים באותו מקום באשדוד. ועכשיו כשנסגר גן ואין לך איפה לשים אותי באשדוד, נאלצת לשבץ אותי בגדרה..."

10. מקובלת עלי גרסת התובעת כי משהודיעו לה על השיבוץ בגדרה לקראת שנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2007, לא דאגה הנתבעת להסדרי הסעה לגן בגדרה לטובת התובעת. גם כאן מבקש אני להפנות למסמך מזמן אמת. הפעם תשובת הנתבעת לדרישת התובעת לפיצויי פיטורים מספטמבר 2007:

"נסיעות העובדים לגדרה - אנו משלמים נסיעות כחוק. למיטב ידיעתנו ההסעות בגדרה מנוהלים באופן פרטי בניהול הגננות והמנהל המקומי, אנו משתדלים לסייע להם ככל האפשר. וכן לא שללנו מהגב' רבקה כהן לנסוע בהסעות פרטיות." פסקה ו' למכתב הנתבעת מיום 22.9.07 המצורף כנספח א.1 לכתב התביעה.

11. כך אילו באמת הובהר לתובעת במועד שנמסר לה על השיבוץ לגן בגדרה, על קיומה של הסעה למקום העבודה - היה הדבר מקבל ביטוי מפורש במכתבה של הנתבעת מספטמבר 2007.

12. אין באמור כדי לשלול את העובדה כי בפועל אורגן מערך הסעה לעובדות בגן בגדרה. עם זאת, מעדותה של התובעת וממכתב הנתבעת מספטמבר 2007, מקובלת עלי כאמור עדותה של התובעת כי במועד קבלת ההודעה על העברה לגן בגדרה, לא נמסרה לתובעת הודעה על קיומה של הסעה מביתה למקום העבודה.

13. אין חולק כי התובעת היא אם לחמישה ילדים קטינים, שנכון לספטמבר 2007 המבוגרת שביניהם הייתה בת שתיים עשרה.

14. במצב הדברים המתואר - מתן ההודעה לתובעת המתגוררת באשדוד על העברתה לגן בגדרה, לאחר כשש שנים בהן עבדה באשדוד, שבועיים לפני תחילת הלימודים, מבלי להודיע לתובעת על קיומה של הסעה מטעם המעביד למקום העבודה, ובשעה שהתובעת היא אם לחמישה ילדים קטינים - הייתה התובעת רשאית להתפטר מחמת נסיבות של מקום העבודה בהן אין לדרוש מהתובעת להמשיך בעבודתה בנתבעת. זאת אפילו אם על פי הוראות חוזר משרד החינוך, מותר לבצע העברה של עובד חינוך ברדיוס של 30 ק"מ.

15. נוכח האמור לעיל, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ד-1963 המקנה זכאות לפיצויי פיטורים לעובד המתפטר בנסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.

16. השכר הממוצע של התובעת בשנה האחרונה לעבודתה עמד על סכום בסך של 2,073 ₪ ברוטו. בהתחשב בתקופת עבודה המתחילה בספטמבר 2001 והמסתיימת באוגוסט 2007 כולל, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים לסכום בסך של 12,438 ₪.

17. בהתחשב במחלוקת בין הצדדים על זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים, לפיצויי הפיטורים שנפסקו לתובעת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.07

התביעה להחזר ניכוי מהשכר:

18. התביעה להחזר ניכוי מהשכר מתייחס לניכוי בסך של 100 ₪ משכרה של התובעת לתקופה שהחל מינואר 2005.

19. לעניין זה אין מחלוקת כי החל מינואר 2005 נוכה משכרה של התובעת סכום בסך של 100 ₪, סכום אשר אמור היה לעמוד לרשות התובעת במסגרת תוכנית של ביטוח מנהלים.

20. בסיכומיה הודיעה הנתבעת כי "לעניין ההפרשה לביטוח מנהלים, הרי שמוסכם על הנתבעת כי ככל שחסר סכום כלשהו לסך של 3,100 ₪ לביטוח המנהלים, הרי שהנתבעת תשלם סכום זה."

21. יש לזכור כי התובעת הגישה את תביעתה ובין היתר את התביעה להחזר הניכוי מהשכר, בחודש מרץ 2008.

עד לחודש פברואר 2009 עמד לרשות הנתבעת די והותר זמן להציג אישור מתוכנית ביטוח המנהלים, המפרט את הסכומים שעומדים לרשות התובעת, חלק עובד, בתוכנית ביטוח המנהלים.

22. עם זאת ועד למועד הגשת הסיכומים ועד למועד מתן פסק דין זה, טרם הגישה הנתבעת כל אישור שיש בו כדי להעיד וללמד על סכומים שעומדים לרשות התובעת במסגרת ביטוח המנהלים שנפתח על שמה (כך לטענת הנתבעת).

23. לכך יש להוסיף את עדות התובעת אשר לא נסתרה ולפיה לא קיבלה התובעת מידע על זהותן של אותן תוכניות ביטוח מנהלים, אשר במסגרתן הופרשו הכספים בעבורה.

24. בנסיבות הללו ומשלא הוכיחה הנתבעת כי כספים שניכתה משכרה של התובעת הועברו לתוכנית ביטוח מנהלים על שם התובעת וצבורים על שמה שם - התביעה להחזר הניכוי מהשכר בסכום של 3,100 ₪ - דינה להתקבל.

25. לאור האמור, על הנתבעת לשלם לתובע סכום בסך של 3,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.07.

התביעה להפרשי שכר מינימום:

26. התביעה להפרשי שכר מינימום נסמכת על טענת התובעת למתכונת העסקה קבועה של 24 ימים בחודש, 5.75 שעות ביום.

ראה:

סעיף 22 לתצהיר התובעת.

27. על בסיס מתכונת העסקה הקבועה כאמור לעיל - חישבה התובעת את שכר המינימום לו היא זכאית ביחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2004.

מסכום זה ניכתה התובעת את השכר ששולם בפועל וההפרש בסך של 28,223 ₪ נתבע כהפרשי שכר מינימום.

28. טענה זו של מתכונת העסקה קבועה, לפיה עבדה התובעת 24 ימים בחודש, 5 שעות ו-45 דקות ביום - הופרכה בחקירתה הנגדית של התובעת ובדוחות הנוכחות שצירפה הנתבעת.

29. לעניין זה אישרה התובעת בעדותה הנגדית כי השכר ששולם לה, שולם לה על בסיס דוחות נוכחות בכתב ידה, אשר הגישה מידי חודש למעביד.

ראה:

עדות התובעת, עמ' 5 לפרוטוקול מיום 1.12.08 שורה 23 עד עמ' 6 שורה 5.

30. התובעת אישרה עוד, כי בניגוד לאמור בתצהיר עדות ראשית מטעמה ובכתב התביעה, עבדה בימי שישי 4 שעות ו-15 דקות; בעוד שהחישוב על בסיסו ביקשה התובעת הפרשי שכר מינימום, נעשה על בסיס ההנחה כי בימי שישי שעבדה, היא עבדה בהיקף רגיל של 5 שעות ו-45 דקות.

ראה:

עדות התובעת, עמ' 6 לפרוטוקול מיום 1.12.08 שורות 24-28.

31. כך גם נמצא בחקירתה הנגדית של התובעת, כי התובעת לא עבדה מספר ימים קבוע בהיקף של 24 ימים בחודש.

ראה:

עדות התובעת, עמ' 7 לפרוטוקול מיום 1.12.08 שורות 22-23; שם מאשרת התובעת כי בחודש פברואר היא עבדה 18 ימים רגילים בלבד.

עדות התובעת עמ' 8 לפרוטוקול מיום 1.12.08, שורות 2-5; שם מאשרת התובעת כי בחודש מרץ ואפריל לא עבדה התובעת בהיקף של 138 שעות בחודש.

32. משנפלה גרסתה של התובעת על עבודה במתכונת העסקה קבועה של 138 שעות חודשיות, גרסה שהיא בסיס לתביעת התובעת להפרשי שכר מינימום; ומשנמצא כי שכרה של התובעת שולם על בסיס דוחות הנוכחות שמילאה התובעת מידי חודש בכתב ידה - התביעה להפרשי שכר מינימום נדחית.

סוף דבר:

33. מהמקובץ עולה כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסכום של 12,438 ₪; והחזר ניכוי מהשכר בסך 3,100 ₪.

לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.07.

34. למען הסר ספק, התביעה להפרשי שכר מינימום נדחית.

35. משהתקבלה התביעה בחלקה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

36. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

37. פסק הדין ניתן בדן יחיד על פי החלטת שופט המוקד, כב' השופט סופר, מיום 8.9.08.

ניתן היום ב' בסיון, תשס"ט (25 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

משה טוינה - שופט

001601/08עב 734 נורית רזניק