ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אקסקלוב נגד בית הדין הארצי לעבודה :

החלטה בתיק בג"ץ 6637/03
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:
אברהם אקסקלוב – ת.ז. XXXXX980

נ ג ד

המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה

2. מכבי שירותי בריאות

3. משרד הבריאות

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותר:
עו"ד אליעזר פישר

בשם המשיב 2:
עו"ד שטרן עזגד ועו"ד אסף הנדלר

בשם המשיב 3:

עו"ד אופירה דגן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

החלטה

בעתירה זו ביקש העותר כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 18.6.03, שאישר את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, ולפיו אין לחייב את המשיבה 2, מכבי שירותי בריאות (להלן: מכבי), לממן עבור העותר את הטיפול בתרופה "טמודל".

העותר, יליד שנת 1966 סובל מגידול סרטני במוחו מסוג oligodendroglioma (להלן: הגידול) שאובחן בחודש אפריל 2000. לאחר שנשללה האפשרות של הסרת הגידול באמצעות ניתוח, המליצה הרופאה המטפלת בו, פרופ' טלי סיגל, מנהלת המרכז לנוירו-אונקולוגיה בבית החולים "הדסה", על טיפול בעותר באמצעות התרופה טמודל (temozolomide). מכבי שירותי בריאות, בה מבוטח העותר, סירבה לשאת במימון התרופה, שכן לטענתה על-פי הוראות סעיף 21א לצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), תשנ"ה-1995, שהותקן מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, הטיפול בטמודל ימומן למטופלים הסובלים מגידול מוח מן הסוג ממנו סובל העותר, רק כטיפול "קו שני", כלומר לאחר שמוצה הטיפול באמצעים המקובלים. האמצעי המקובל בנסיבות אלה, לטענת מכבי, הינו תשלובת כימותראפית הנקראת PCV, הנמצאת בסל התרופות וממומנת על ידה. יצויין כי בין הצדדים, כמו גם בין המומחים, מחלוקת לגבי יעילותה של הטמודל – שהיא תרופה חדשה באופן יחסי והמחקר הקליני לגביה ראשוני – בהשוואה ליעילות ה-P.C.V , שהיא התרופה שהיתה מקובלת משך שנים לטיפול בגידולים מסוג זה. מכל מקום נראה לכאורה, וכך אף קבעו בית הדין האזורי והארצי כי התרופות יעילות באותה מידה, וההבדל המשמעותי ביניהן הוא באיכות החיים של המטופל. דומה שאין חולק כי הטיפול ב-P.C.V כרוך בתופעות לוואי קשות ביותר הנובעות מן הרעילות המצטברת של הטיפול. לשיטתה של פרופ' סיגל, בשל תופעות הלוואי הקשות, רוב המטופלים אף אינם מצליחים להגיע ליעד האופטימלי של מלוא מחזורי הטיפול ונאלצים להפסיק את הטיפול. תרופת הטמודל לעומת זאת, היא תרופה אותה המטופל נוטל בבליעה, ועל כן אין צורך באשפוז לשם הטיפול, והיא אינה מלווה בתופעות הלוואי הקשות המאפיינות את ה-P.C.V. אין חולק גם כי תרופת הטמודל יקרה פי כמה וכמה מה-P.C.V, אם כי הצדדים נחלקו באשר לפער המחירים שבין שתי התרופות.

בשל סירובה של מכבי לממן עבורו את הטיפול בטמודל הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו. על-פי הסדר דיוני שנקבע בין הצדדים כסעד זמני, הסכימה מכבי לממן לעותר שני מחזורי טיפול בטמודל, והעותר התחייב להחזיר את התשלום במידה ותביעתו תידחה. בהתאם להסדר, החל העותר את הטיפול בטמודל בחודש אוגוסט 2002. בית-הדין האזורי דחה את תביעתו, אך העותר המשיך את הטיפול בטמודל במימון עצמי. ערעורו של העותר לבית הדין הארצי לעבודה נדחה, ומכאן העתירה.

במסגרת העתירה טען העותר טענות עקרוניות בדבר יישומו של צו ביטוח בריאות על ידי המשיבות, ובדבר סבירות ההחלטה של המשיבות שלא לממן את הטמודל כטיפול קו ראשון בגידולים מן הסוג ממנו סובל העותר. העותר סמך טענותיו על הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 ועל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר לטענתו מטילים חובה על המשיבות לממן תרופה זו עבור העותר. בנוסף לטענות העקרוניות, אשר זכו להתייחסות מפורטת בפסק דינו של בית הדין הארצי, טען העותר כי סירובה של מכבי לממן את הטיפול בטמודל עבור העותר מהווה הפליה אסורה, שכן לטענתו, מכבי מימנה ועודנה מממנת טיפול בטמודל למטופלים אחרים במצבו של העותר. טענת ההפליה נטענה בפני בית הדין האזורי, באופן כללי ללא פרטים, וזאת ככל הנראה עקב הצורך לחשוף מטופלים אחרים והחשש כי הדבר יגרום להפסקת הטיפול בהם בטמודל. בית הדין האזורי דחה, אפוא, את טענת ההפליה וקבע כי "הטענה להפלייתו... ככל שקיימת טענה כזאת, לא הוכחה ואין די באמירות כלליות...". לפיכך לא התבררה טענה זו גם בבית הדין הארצי, ולא מצאה ביטוי בפסק דינו. במהלך הדיון בעתירה, עורר העותר את טענת ההפליה, ולאחר שבא-כוח מכבי התחייב בפנינו שלא יופסק הטיפול בטמודל לאנשים שפרטיהם יימסרו לידיה, הסכים בא-כוח העותר להעביר למכבי פרטים של עשרה מטופלים שלטענתו קיבלו או מקבלים את תרופת הטמודל כטיפול קו ראשון. ביום 23.12.03 התקבלה תגובה מטעם מכבי לטענת ההפליה. על-פי האמור בתגובה, ששה מן המקרים הינם משנת 2001. מתוכם, מכבי מאשרת כי שלושה מטופלים אכן קיבלו את התרופה כטיפול קו ראשון, אולם מסבירה כי אלה מהווים את "עקומת הלמידה", כלשונה, האופיינית למערך רפואי כאשר תרופה חדשה נכנסת לשימוש. מכבי טענה כי כאשר התברר לה, מאוחר יותר, שהתרופה אינה טובה יותר מן ה-P.C.V החליטה להפסיק את אישור התרופה. לגבי שני מטופלים נוספים משנת 2001 טענה מכבי כי הם טופלו בטמודל כטיפול קו שני, ולגבי המטופל הששי משנת 2001 מסרה מכבי כי אין בידה מידע אודותיו. באשר למקרה משנת 2002, טענה מכבי, כי האישור למימון הטמודל ניתן על בסיס מידע רפואי שגוי שנמסר לה. באשר לשלושת המקרים משנת 2003 הסבירה מכבי כי מטופל אחד קיבל את הטמודל כטיפול קו שני; מטופל נוסף קיבל את הטמודל כטיפול קו ראשון בשל חשש מאינטראקציה שעשויה להיות ל-P.C.V עם תרופה אחרת אותה נטל; לגבי המטופל השלישי בשנת 2003 טוענת מכבי כי הלה קיבל אישור למימון הטמודל כטיפול קו ראשון, מבלי שהיתה לכך הצדקה.

הסבריה של מכבי, על פניהם, אינם מניחים את הדעת. אף אם נקבל במלואם את הסבריה של מכבי, הרי שבין השנים 2003-2001 קיבלו לכל הפחות ארבעה מטופלים שנסיבותיהם דומות לנסיבותיו של העותר, מימון לטמודל כטיפול קו ראשון. עוד יצויין כי העותר הגיש תגובתו על ההודעה מטעם מכבי, ובה צורף מכתב מפרופ' סיגל, אשר חלקה על הפרטים המוצגים בתגובת מכבי. מכל האמור נראה שטענות העותר בדבר ההפליה מחייבות בירור. כפי שציינה גם מכבי בהודעתה מיום 30.12.03: "אין כמעט נקודה עובדתית אחת המוסכמת על העותר ועל מכבי". לפיכך אף ביקשה מכבי לחקור את פרופ' סיגל בחקירה נגדית. אולם, הערכאה המתאימה לברר את שאלת ההפליה היא בית הדין לעבודה, ולפיכך החלטנו להחזיר את הדיון לבית הדין הארצי לעבודה, על מנת לאפשר את בירור טענת ההפליה.

העתירה תישאר תלויה ועומדת עד להכרעה בשאלה האמורה. מיד לאחר מתן החלטת בית הדין הארצי לעבודה, יגישו הצדדים הודעה לבית המשפט, ואם יהיה צורך בכך נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה.

נוכח הבקשה לצו ביניים התלויה ועומדת בפנינו, ובהתחשב בנסיבות הענין, החלטנו ליתן צו ביניים המורה למכבי לממן את הטיפול בטמודל שינתן לעותר מכאן ואילך, וזאת עד להכרעת בית הדין הארצי.

ניתנה היום, ז' בטבת התשס"ד (1.1.2004).

ט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:
אברהם אקסקלוב – ת.ז. XXXXX980

נ ג ד

המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה

2. מכבי שירותי בריאות

3. משרד הבריאות

צו ביניים

על יסוד עתירה זו שהובאה לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי יצא מלפניו צו ביניים המורה למשיבה 2 לממן את הטיפול ב"טמודל" שינתן לעותר -אברהם אקסקלוב, ת.ז. XXXXX980, מכאן ואילך, וזאת עד להכרעת בית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ז' בטבת התשס"ד (1.1.2004).

שרה ליפשיץ
מזכירה ראשית


מעורבים
תובע: אברהם אקסקלוב
נתבע: בית הדין הארצי לעבודה
שופט :
עורכי דין: