ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוהילה ג'בילי נגד עו"ד עופר גבריאלי :

החלטה בתיק רע"א 3695/14
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:
סוהילה ג'בילי

נ ג ד

המשיבים:
1. עו"ד עופר גבריאלי

2. עו"ד יששכר בר הלל כונס נכסים

3. הכונס הרישמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 7724-03-13 מיום 22.4.2014 שניתנה על-ידי השופטת י' קראי-קירון

בשם המבקשת:
עו"ד עמיד מח'ול

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קראי-גירון) בפש"ר 7724-03-13 מיום 22.4.2014 בשתי בקשות שהגישה המבקשת. בהחלטה הראשונה מושא הבקשה דנן (בקשה מס' 6) דחה בית המשפט את בקשת המבקשת בעניין גובה הביטחונות שהוצעו על-ידה לשם הגשת ערעור. בהחלטה השניה (בקשה מס' 7) נדחתה בקשה לעדכון חוות הדעת השמאית אשר הוגשה מטעם המשיב 2, כונס הנכסים שמונה בתיק הוצל"פ 03-XX333-03-2, בקשר לדירת מגורי המבקשת. כמו כן נסבה בקשת רשות הערעור על ההוצאות שהושתו על המבקשת בגין דחיית שתי הבקשות האמורות.

עיקרי העובדות
2. המבקשת מצויה בהליך פשיטת רגל, ולבקשתה ניתן ביום 7.3.2013 צו כינוס לנכסיה. בעלה של המבקשת, נידאל ג'בילי (להלן: "נידאל"), מצוי גם הוא בהליך פשיטת רגל נפרד מזה שלה, ואולם כל נושיה-שלה הם גם נושיו-שלו. אחת מן הנושים הללו, ס.י.ג.א הוצאה לאור בע"מ (להלן: "הנושה") נקטה בהליך הוצאה לפועל נגד נידאל, במסגרתו מונה המשיב 2 (להלן: "כונס הנכסים") ככונס נכסים על זכויותיו של נידאל בדירת המגורים של בני הזוג. המבקשת לא היתה צד להליך זה. במסגרת הדיונים באותו הליך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (עש"א 12873-01-13) התחייב נידאל בשמו ובשם המבקשת לפנות את דירת המגורים, ועל יסוד התחייבותו-זו ניתן בבית השלום פסק דין בהסכמה. דא עקא, שלטענת המבקשת ההתחייבות האמורה ניתנה מבלעדי ידיעתה וללא הסכמתה, ומבלי שהיתה מיוצגת באותו דיון.

3. לאחר שנודע למבקשת על דבר התחייבותו של נידאל ופסק הדין שניתן בעקבותיה, פנתה לבית המשפט המחוזי שבו מתנהל הליך פשיטת הרגל של נכסיה (בקשה מס' 1 בפש"ר 7724-03-13), על מנת שיתיר לה להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בבית משפט השלום או להבהרתו, בכל הנוגע לזכויותיה בדירת המגורים. המשיבים התנגדו לבקשה. בית המשפט המחוזי (כבוד הרשמת (כתוארה אז) י' קראי-גירון) דחה את הבקשה, בקביעה כי הוא מוצא טעם רב בעמדת המשיבים, וכי אין מקום לניהול הליך משפטי נוסף שסיכוייו קלושים, ועתידים לסבך את המבקשת בהוצאות כספיות נוספות.

4. על החלטה זו ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה, כשהיא מציינת, בין היתר, כי היא נכונה להמציא בטחונות לכיסוי ההוצאות, ככל שאלה יוטלו עליה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד"ר מ' רניאל) נעתר לערעורה של המבקשת, בקובעו כי – "הרשמת המלומדת הגיעה למסקנה שאין לטענתה [של המבקשת – נ' ס'] סיכויים טובים. לא מצאתי בסיס לקביעה זו. אין בתיק איזו ראיה ניצחת שתוכיח שהמערערת הסכימה למה שהתחייב בעלה... כלומר, היה על הרשמת המלומדת לצאת מהנחה שהמערערת תצליח להוכיח את טענתה העובדתית, העולה גם מתוך כתבי בי דין, שלא היתה מיוצגת ולא נתנה הסכמתה. אם אכן כך הוא, לא מובן מדוע סברה הרשמת המלומדת שאין למערערת סיכויים טובים לביטול פסק הדין שניתן נגד המערערת ללא נוכחותה וללא השתתפותה בהליך". על יסוד האמור קבע בית המשפט כי יוּתר למבקשת להגיש בקשה לביטול פסק הדין, בכפוף להבטחת הוצאות ההליך, גם כלפי הצד שכנגד, לפי שיקול דעת רשמת בית המשפט.

5. בעקבות קבלת הערעור הגישה המבקשת בשנית בקשה לפני רשמת בית המשפט (בקשה מס' 6), לשם מתן הוראות בדבר הבטחת הוצאות המשיבים. את בקשתה תמכה בכתב ערבות של צד ג' להבטחת תשלום הוצאות. כונס הנכסים התנגד לבטוחה שהוצעה על-ידי המבקשת, ודרש כי תבהיר את הקשרים שבינה לבין הערב המוצע. כמו כן דרש כונס הנכסים כי בית המשפט יורה למבקשת להפקיד בקופת בית המשפט סך שלא יפחת מ-30,000 ₪, בנוסף להעמדת שני ערבים להבטחת הוצאות ההליך. המבקשת השיבה לתגובת כונס הנכסים וטענה כי אין מקום לבטוחות המחמירות שנדרשו על-ידו, וזאת לאור הבהרת שופט בית המשפט המחוזי בערעור לפיה סיכויי המבקשת לביטול פסק הדין בבית משפט השלום הם גבוהים מאד.

6. ביום 22.4.2014 קבע בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל את עמדות הצדדים, כי על המבקשת להפקיד סכום של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת תשלום הוצאות המשיבים, בתוספת להתחייבות כללית של הערב המוצע על-ידה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי הוא סבור שבטוחות אלו מאזנות נכונה בין צרכי המבקשת לניהול ההליך, יכולותיה ומצבה, ובין הצורך לשמר גם את זכויות המשיבים. החלטה זו היא ההחלטה הראשונה נגדה מוגשת בקשת רשות הערעור דנן.

7. במקביל הגישה המבקשת בקשה נוספת (בקשה מס' 7), שעניינה חוות דעת שמאית שהוזמנה על-ידי כונס הנכסים בקשר לדירת המגורים של המבקשת ונידאל. בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר זכויותיהם של בני הזוג בדירה, וזאת לאור טענת כונס הנכסים כי השניים פלשו אליה שלא כדין. לפיכך התייחסה חוות הדעת השמאית שהוזמנה על-ידו לשווי הדירה בתנאי שוק וכן בתנאי "מימוש כפנוי". לעומתו טוענים המבקשת ונידאל למעמד של דיירים מוגנים בדירה, ואולם מחלוקת זו טרם הוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי.

8. בבקשתה טענה המבקשת כי מאחר ובכוונתה להגיש הצעת הסדר במסגרת הליך פשיטת הרגל אשר תתבסס על פדיון זכויותיה בדירה, יש מקום לבחון את שווי ומהות הזכויות הללו, ובין היתר לעדכן את חוות הדעת השמאית כך שתכלול התייחסות גם לשווי הדירה במקרה בו תתקבל טענתם של בני הזוג כי הם דיירים מוגנים. לטענת המבקשת עדכון חוות הדעת הוא צעד הכרחי ומתבקש, הנצרך לשם קידום הדיון, ובוודאי כך במקום בו קיימת מחלוקת באשר לערך ומהות הזכויות בנכס. כונס הנכסים התנגד גם לבקשה זו, וטען כי מדובר בבקשת סרק נוספת שתכליתה לעכב את הליכי מימוש הדירה, וכי המבקשת ובעלה נידאל לא יכולים להחשב כדיירים מוגנים בנכס, בשל פלישתם אליו.

9. בהחלטה מיום 22.4.2014 דחה בית המשפט המחוזי גם את בקשתה זו של המבקשת, בקובעו כי לטעמו הבקשה מוקדמת ודינה להתברר, אם בכלל יהיה בכך צורך, בהליך שאותו היא מבקשת לנהל בבית משפט השלום מול הנושה ביחס לדירת המגורים. מכל מקום, קבע בית המשפט המחוזי, כי על דבר הצורך בעדכון חוות הדעת לא נטען על-ידי בעלי התפקיד בהליך זה, הם אינם סבורים כי עדכון כאמור נדרש, אין מקום לחייב אותם לעשות כן, ובאם המבקשת סבורה כי יש בכך צורך היא חופשיה להמציא חוות דעת מטעמה באותו הליך. כמו כן השית בית המשפט על המבקשת הוצאות לטובת כונס הנכסים (בשם הנושה המובטח) בסך של 1,000 ₪ בגין כל אחת משתי הבקשות שנדחו.

עיקרי הבקשה
10. מכאן הבקשה שלפני למתן רשות ערעור על שתי ההחלטות האמורות. אשר לבקשה מס' 6 טוענת המבקשת כי הבקשה אותה היא מתעתדת להגיש לביטול פסק הדין בבית משפט השלום היא מצומצמת וממוקדת, וכי סיכויי קבלתה הם גבוהים ביותר עד ודאיים, כפי שגם סבר בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה. לאור זאת, כך נטען, סכום הכסף שנקבע כערובה אינו תואם את מידת הסיכון הקיימת בהליך. בהתחשב בקשייה הכלכליים של המבקשת ובהיותה בעיצומו של הליך פשיטת רגל, הרי שעצם קביעת סכום בשיעור גבוה שכזה פוגעת גם בזכות הגישה של המבקשת לערכאות. המבקשת מפנה לכך שכל הליך קביעת מהות זכויותיה בדירה לא יתברר בבית משפט השלום, אלא אך ורק ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

11. אשר לבקשה מס' 7, טוענת המבקשת כי קביעת שווי זכויותיה בדירה כדיירת מוגנת הוא פרט עובדתי הנדרש לשם קבלת התמונה המלאה לצרכי משא ומתן, ומהווה מידע עובדתי שאינו מחייב את הצדדים. לפיכך, לשיטת המבקשת, אין כל סיבה מדוע לא תינתן הוראה לעדכון חוות הדעת. עוד מציינת המבקשת כי חוות הדעת הוזמנה על-ידה, והיא נערכה מטעמו של כונס הנכסים מאחר שבאופן זה מהימנותה אינה מוטלת בספק, משום שהוא הנושה הדומיננטי בפעילות תיק פשיטת הרגל. מכל מקום, המבקשת סבורה כי היה מקום להורות על קבלת חוות דעת שמאית לצורך קידום ההליכים, בין על-ידי השמאי מטעם כונס הנכסים, בין באמצעות שמאי מטעם בית המשפט, כאשר ברור כי כל התיק סב סביב הנקודה שבמחלוקת בשאלת מעמד המבקשת בנכס. לטענת המבקשת, הוראה שכזו ניתנת כדבר שבשגרה בתיקים מעין אלו, ותמוה מדוע לא הורה על כך בית המשפט במקרה זה.

12. נוסף על האמור לעיל, מלינה המבקשת על סכום ההוצאות שהוטל עליה. אשר לבקשה מס' 6 נטען כי לא היה מקום להטלת הוצאות כלל, כאשר פסק הדין שבערעור קבע כי מלכתחילה היתה בקשתה מוצדקת לגוף העניין, ומכל מקום גם בהחלטה לגופה לא קיבל בית המשפט את עמדת מי מהצדדים אלא הגיע להכרעת ביניים. גם סכום ההוצאות, כך נטען, הוא חריג ביותר, ובייחוד שעה שעסקינן בחייבים חדלי פירעון ומעוטי יכולת כלכלית.

דיון והכרעה
13. דין הבקשה להידחות.

14. ההחלטות מושא הבקשה הן מסוג ההחלטות המצויות בתחום ניהול ההליך וסדרי הדין של הערכאה הדיונית. כידוע, גדר ההתערבות בהחלטות כגון אלו מוגבל למקרים חריגים, בהן אלו ניתנות בניגוד לדין או גורמות לעיוות דין (רע"א 2543/14 נציגות הבית המשותף ברחוב הצדף 1-3 הרצליה נ' אלמוג התכלת שותפות מוגבלת (14.7.2014), פסקה 7 וההפניות שם; רע"א 6795/12 סובחי טנוס נ'B.S.T Netherlands B.V (21.10.2012), פסקה 7 (להלן: "עניין טנוס"); רע"א 2365/12 נילי וינברג נ' טלי אברהם (9.5.2012), פסקה 5 וההפניות שם). על-פי הפסיקה הנוהגת, אפילו במקום בו סבורה ערכאת הערעור כי היה ניתן להורות על ניהול ההליך בדרך טובה יותר, עדיין מן הראוי לשמור על עיקרון אי-ההתערבות (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 211 (1990)). לא מצאתי כי ההחלטות בהן עסקינן נמנות על החריגים המצדיקים התערבות ערעורית בשלב זה. יתרה מכך, כפי שיפורט להלן, מרבית ההחלטות האמורות אינן כאלו אשר ניתן להעניק בהן רשות ערעור.

15. אשר לבטוחות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי כתנאי להגשת הערעור (בקשה מס' 6), יש לזכור כי אלו היוו תנאי לקבלת ערעורה של המבקשת ולכך שיתאפשר לה להגיש בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט פעל בהתאם להנחיות ערכאת הערעור וקבע את סכום הבטוחות וסוגן לאחר שמיעת טענות הצדדים ותוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים. לגוף העניין, גם אם צודקת המבקשת בהנחתה כי אכן מדובר בהליך שהסיכון בו כי יוטלו עליה הוצאות הוא אפסי, הרי שעדיין הסכום שנדרש להפקדה, בתוספת לערב שכבר הוצע על-ידי המבקשת, אינו בלתי סביר בהתחשב בסכום הנכס שבו מדובר, ובמעמדה של המבקשת כמי שנמצאת בהליך כינוס נכסים. יתרה מזאת, מדובר בסופו של דבר בהפקדת סכום אשר לשיטתה של המבקשת יוחזר לה כמעט באופן ודאי בסופו של ההליך. מכאן שהנזק שייגרם לה מהפקדה זמנית של הסכום אינו גבוה, ובוודאי שאינו מצדיק התערבות בית משפט זה. זאת ועוד, ככל שיתברר בסוף ההליך כי לא היה מקום לבקשת הבטוחות האמורות וכי נגרם למבקשת נזק בעטיין, הרי שניתן לרפא את הנזק האמור באמצעות הטלת הוצאות. בעניין זה יש להזכיר, כי בית המשפט המחוזי אכן הטיל הוצאות גם על המשיבים 1-2 לטובת המבקשת בסך של 2,360 ₪ כל אחד, שעה שקיבל את ערעורה על החלטתה הראשונה של כבוד הרשמת. לא מצאתי אפוא כל נימוק אשר יצביע על כך שלמבקשת יגרם עיוות דין בגין החלטת בית המשפט, ולפיכך אין מקום ליתן רשות ערעור ביחס אליה.

16. בכל הנוגע להחלטת בית המשפט בדבר עדכון חוות הדעת השמאית (בקשה מס' 7), סבורני כי החלטה מעין זו נופלת בגדרו של סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: "הצו"), הקובע כי:

"1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:
....
(5) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת".

17. לענייננו, חוות דעת המומחה השמאי מהווה עדות לכל דבר ועניין. ההחלטה האם להציג למומחה שאלה בדבר ערכה של דירה בהנחה שמצויים בה דיירים מוגנים היא החלטה בעניין "שאלות המוצגות לעדים", והיא מסוג ההחלטות הדיוניות המובהקות, אשר המחוקק ביקש למנוע אפשרות למתן רשות ערעור ביחס אליהן (השוו רע"א 8804/13 קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' הקסטודיה דה טרה סנטה (27.1.2014), פסקה 2; עניין טנוס, פסקה 8).

18. לעניין זה אציין, כי באשר לחלותו של הצו אין מעמדן של חווֹת דעת מומחה עשוי מקשה אחת. כאשר באים אנו לפרש את תכליתו של הצו, יש לזכור כי: "תכליתו של צו בתי המשפט היא שלא לאפשר רשות ערעור על עניינים שהם טכניים במהותם, שאין מניעה כי יידונו במסגרת פסק הדין הסופי, ואשר דחיית ההשגה עליהם לשלב הערעור לא תגרום לנזק בלתי הפיך לבעלי הדין" (בע"ם 8793/13 פלונית נ' פלונית (3.2.2014), פסקה 15 וראו ההפניות שם). בעניין זה הגישה הנוהגת היא כי יש להפעיל מבחן מהותי ולא מבחן טכני (רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' עו"ד ברוך טולידאנו (21.3.2012), פסקה 7). כך למשל, כאשר דובר במקרה בו נתבקש מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קבע בית משפט זה כי אין מדובר בהחלטה "טכנית" באופיה, אלא בהחלטה מהותית אשר יש לה השלכה לניהול התיק כולו, והדורשת הכרעת בית המשפט באשר לקיומה של ראשית ראיה המצדיקה את מינוי המומחה, ולפיכך אין החלטה זו נכנסת בגדר הוראות הצו (רע"א 6802/10 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד קוואסמה (26.1.2011), פסקאות 5-6). מכל מקום, אין דמיון בין העניין האמור לזה שלפנַי, בו ההחלטה הנדונה היא האם יש מקום בשלב זה לבקש מהמומחה מטעם כונס הנכסים להתייחס לשאלה נוספת, וזאת על חשבונה של קופת הכינוס. ההחלטה האמורה היא החלטה דיונית מובהקת, הנובעת מראייתו של בית המשפט את ההליך כולו ואת סדר הבירור של השאלות הנתונות במחלוקת. חזקה על בית המשפט כי יורה על עדכון חוות הדעת השמאית אם וכאשר יתברר שיש צורך בכך. מכל מקום, וכפי שציין בית משפט קמא, הדרך פתוחה לפני המבקשת גם כעת להגיש חוות דעת מטעמה, ואין בידי לקבל טענות כי אמינותה של חוות דעת כזו תהא פחותה או פגומה באופן כלשהו.

19. אשר להשגת המבקשת בדבר ההוצאות שהושתו עליה, בהתאם להוראות סעיף 1(8) לצו גם החלטה זו אינה פתוחה למתן רשות ערעור, ואין מקום להאריך בכך.

20. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

21. כאמור, רובה ככולה של הבקשה התייחס לעניינים אשר מראש נחסמו על-ידי המחוקק ממתן רשות ערעור, ודומה כי לא היה מקום להגישה. מכל מקום, משנדחתה הבקשה מבלי שנתבקשה תגובת המשיבים, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג באלול התשע"ד (8.9.2014).


מעורבים
תובע: סוהילה ג'בילי
נתבע: עו"ד עופר גבריאלי
שופט :
עורכי דין: