ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישיבת "אשרי האיש" נגד משרד החינוך :

פסק-דין בתיק בג"ץ 4128/14

לפני: כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט צ' זילברטל

העותרים:

  1. ישיבת "אשרי האיש"
  2. ישיבת "אור החיים"
  3. ישיבת "נתיבות עולם"
  4. ישיבת "בניין ירושלים"
  5. ישיבת "ברכי יוסף"
  6. ישיבת "מוסדות אור דוד חי בני ברק"
  7. ישיבת "נווה ארץ באר יעקב"
  8. ישיבת "כף החיים"
  9. ישיבת "אור וערכים"
  10. ישיבת "פאר יוסף"
  11. ישיבת "עמודי עולם"

נ ג ד

המשיבים:
1. משרד החינוך

2. משרד הביטחון

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:
עו"ד יהודה רסלר

בשם המשיבים:
עו"ד נחי בן אור

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופטת א' חיות:

העתירה דנן מופנית נגד מבחני התמיכה במוסדות תורניים שקבע משרד החינוך. העותרות הן ישיבות תורניות בהן לומדים חיילים משוחררים ששירתו שירות מלא בצה"ל. העותרות מבקשות כי יוצא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תושוונה התמיכות הכספיות המשולמות להן לאלו הניתנות לישיבות ההסדר ולישיבות המוגדרות כישיבות גבוהות המעודדות לשירות צבאי (להלן: ישיבות מעודדות גיוס).

הרקע לעתירה

1. סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב) מתיר לממשלה להעניק תמיכה כספית למוסדות ציבור שאינם ממוסדות המדינה. מוסד ציבור מוגדר בסעיף כגוף "הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה". סעיף קטן 3א(ד) לחוק קובע כי הסכום אותו הקציבה הממשלה לתמיכה במוסדות ציבור מסוג מסוים "יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים".

2. בהתאם לאמור בסעיף 3א הנ"ל, ביום 30.6.1992, קבעה הממשלה מבחנים לחלוקת כספי תמיכה למוסדות תורניים (ראו, י"פ התשנ"ב 4020, בעמ' 3737). מבחנים אלו נוסחו מחדש בשנת 2004 על מנת שיתאימו לדרישות חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם, התשס"ב-2002 (ראו, י"פ התשס"ד 5317, בעמ' 3498), וכיום הם נקראים "מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות" (ראו, י"פ התשע"ב 6325, בעמ' 850; להלן: מבחני התמיכה או המבחנים).

3. מבחני התמיכה אינם מתקצבים את כלל המוסדות התורניים הנתמכים מכוחם באופן שווה אלא מגדירים שיטת ניקוד המבטיחה כי תלמידים במוסדות תורניים מסוימים יתוקצבו בסכום גבוה יותר מתלמידים במוסדות תורניים אחרים (להלן: שיטת הניקוד). על פי שיטה זו, כל תלמיד במוסד תורני מסוים מקבל "ניקוד" בהתאם לסוג המוסד בו הוא לומד. לאחר מכן נקבע ערכה הכספי של נקודת תמיכה אחת על ידי חלוקת סך כל תקציב התמיכות במספר הנקודות שצברו כלל התלמידים בכל המוסדות התורניים הנתמכים. סכום התמיכה לו זכאי מוסד תורני מסוים מתקבל ממכפלת הניקוד שצברו כלל הלומדים בו בערכה הכספי של נקודת תמיכה אחת בשנת התקציב הרלבנטית (ראו, סעיף 6 למבחנים). כך, למשל, אם כל תלמיד במוסד תורני מסוים מקבל על פי שיטת הניקוד 1.5 נקודות וערכה של נקודת תמיכה אחת עומד על 100 ש"ח, אזי אותו מוסד יהא זכאי לתמיכה בסך 150 ש"ח בעבור כל תלמיד, כך שאם לומדים בו 10 תלמידים הוא יהא זכאי לתמיכה בסך 1,500 ש"ח (1,500=1.5*10*100).

4. על פי שיטת הניקוד, שיעור התמיכה לו זכאית ישיבה גבוהה "רגילה" עומד על נקודה אחת בלבד בעבור כל תלמיד ישיבה (ראו, סעיף 6(א) למבחנים). ואולם, אם הישיבה היא ישיבת הסדר זכאית הישיבה לתמיכה בשיעור של 1.35 נקודות בעבור כל תלמיד ישיבה (ראו, סעיף 6(ב) למבחנים), ואם היא ישיבה מעודדת גיוס אזי היא זכאית לתמיכה בשיעור הנע בין 1.5 ל- 3.6 נקודות בעבור כל תלמיד, בהתאם לשיעור התלמידים שהתגייסו משורותיה לצבא (ראו, סעיף 6(ח) למבחנים).

5. ישיבת הסדר מוגדרת במבחנים כ"ישיבה גבוהה המקיימת תכנית לימודים ישיבתית מלאה, והמיועדים למשרתים "שירות משולב"" (ראו, סעיף 14(1)(ב)(1) למבחנים, פורסם בי"פ התשס"ד 5317, בעמ' 3501). שירות משולב מוגדר במבחנים כ"שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום, שנקבע בהתאם לכל דין" (שם, פורסם בי"פ התשע"ג 6477, בעמ' 94; ראו גם סעיפים 22א(א) ו- 22א(ו) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון)). ישיבות ההסדר הוכרו כסוג ייחודי של ישיבה גבוהה עוד מראשית קיומם של המבחנים (ראו, י"פ התשנ"ב 4020, בעמ' 3738) והסעיפים המזכים אותן בתמיכות גבוהות משל ישיבות תורניות אחרות עוגנו במבחנים עוד בשנת 2004, עת נוסחו המבחנים מחדש (ראו, בי"פ התשס"ד 5317, בעמ' 3506).

6. ההגדרה של ישיבה מעודדת גיוס נתווספה למבחנים ביום 22.11.2011. במקור, הוגדרה ישיבה מעודדת גיוס כישיבה גבוהה שאינה ישיבת הסדר אשר "60% לפחות מתלמידי שלושת השנתונים הוותיקים מבין השנתונים שהחלו את לימודיהם בישיבה ב- 9 השנים שקדמו לשנה שבעבורה מוגשת הבקשה לתמיכה התגייסו לשירות סדיר בצה״ל [...] במהלך אותן שנים" (סעיף 14(ה1) למבחנים, פורסם בי"פ התשע"ב 6325, בעמ' 850). בזמנו, היו ישיבות אלו זכאיות לתמיכה בשיעור של 1.75 נקודות לכל תלמיד.

ביום 1.9.2013, תוקנו המבחנים פעם נוספת כך שאחוז המתגייסים הנדרש מתוך הישיבה לשם הכרה בה כישיבה מעודדת גיוס הופחת ל- 15% (שם, פורסם בי"פ התשע"ד 6691, בעמ' 1196). כמו כן, נקבעו מדרגות ניקוד שונות לישיבות מעודדות גיוס, בהתאם לאחוז התלמידים המתגייסים משורותיהן לצה"ל. ישיבה אשר 15% ומעלה מתלמידיה התגייסו לצבא זכאית לפי המבחנים לתמיכה בשיעור של 1.5 נקודות לכל תלמיד; ישיבה אשר 30% ומעלה מתלמידיה התגייסו לצבא זכאית לתמיכה בשיעור של 2 נקודות לכל תלמיד; ישיבה אשר 45% ומעלה מתלמידיה התגייסו לצבא זכאית לתמיכה בשיעור של 2.7 נקודות לכל תלמיד; וישיבה אשר 60% ומעלה מתלמידיה התגייסו לצבא זכאית לתמיכה בשיעור של 3.6 נקודות לכל תלמיד (ראו, סעיף 6(ח) למבחנים, פורסם בי"פ התשע"ד 6691, בעמ' 1196).

7. כאמור, העותרות הן ישיבות גבוהות אשר תלמידיהן כבר השלימו את שירותם הצבאי. לפיכך, על פי ההגדרות הקיימות במבחנים, נחשבות העותרות לישיבות גבוהות "רגילות" אשר שיעור התמיכה בתלמידיהן עומד על נקודה אחת בלבד והן אינן זכאיות לתקצוב המוגבר לו זוכות ישיבות ההסדר או ישיבות מעודדות גיוס.

במהלך שנת 2012 הוגשה שאילתא לשר החינוך בעקבות פנייתה של העותרת 1, בשאלה מדוע מופלת העותרת 1 לרעה ביחס לישיבות ההסדר. בתשובה לשאילתא ענה שר החינוך כי העיקרון המנחה לתמיכה מוגברת בישיבות גבוהות המעודדות לשירות צבאי הוא מתן עידוד לישיבות המכוונות תלמידים שהגיעו לגיל גיוס לשרת בצבא. מדיניות זו, כך נכתב, רלוונטית לבחורי ישיבות בגילאי שירות ולא לתלמידים מבוגרים יותר. לבסוף נכתב כי אם העותרת 1 תוכיח כי היא עונה לקריטריונים להכרה בה כישיבה מעודדת גיוס יהיה באפשרותה להגיש למשרד החינוך בקשה בהתאם. ביום 27.8.2013 פנתה העותרת 1 במכתב לשר החינוך בבקשה להכיר בה כישיבה מעודדת גיוס, אך לטענתה פנייה זו לא נענתה. ביום 16.12.2013 פנתה העותרת 1 במכתב לסגן שר החינוך בבקשה להוסיף למבחני התמיכה הגדרה של "ישיבה למסיימי שירות צבאי מלא" אשר אף היא תהיה זכאית לתקצוב מוגבר, אך לטענת העותרות אף פנייה זו נותרה ללא מענה.

מכאן העתירה דנן.

טענות הצדדים

8. לטענת העותרות, מבחני התמיכה מפלים אותן באופן פסול לעומת ישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס. הטעם לכך, לפי הנטען, הוא כי תרומתן של העותרות להגדלת שיעור המתגייסים לצה"ל והגברת המוטיבציה לשרת בצבא היא רבה יותר מתרומתן של ישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס. לטענת העותרות ישיבות ההסדר מעודדות בני נוער שחונכו לשרת שירות מלא בצה"ל לשרת שירות צבאי מקוצר בן 17 חודשים. אשר לישיבות מעודדות גיוס, נטען כי מדובר בישיבות אשר מנסות בכל כוחן למנוע מהלומדים בהן לשרת בצה"ל ומקבלות שיעור תמיכה מוגבר ככל ששיעור הנושרים מהן עולה. לעומת ישיבות אלו, כל תלמידי העותרות שירתו שירות צבאי מלא ורבים מהם משרתים במילואים. לפיכך, טוענות העותרות, כי אם מטרת התקצוב המוגבר על פי המבחנים היא מתן תמריץ לישיבות המעודדות שירות בצבא ותורמות להגדלת שיעור המשרתים בצה"ל, הרי שהן זכאיות לתמיכה בשיעור שאינו נופל משיעור התמיכה לו זוכות ישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס.

כמו כן, מדגישות העותרות את עוצמת האפליה נגדן. לטענת העותרות, בשל העובדה שתלמידי ישיבות ההסדר זכאים הן לתקצוב מוגבר מכוח מבחני התמיכה והן למימון מטעם משרד הביטחון, וזאת גם בחודשים בהם הם משרתים שירות צבאי פעיל וכל צרכיהם מסופקים על ידי הצבא, המימון לו זוכים התלמידים בישיבות אלו גדול עד פי חמישה מהמימון לו זוכים תלמידי העותרות. אשר לישיבות מעודדות גיוס, נטען על ידי העותרות כי בשל העובדה שכלל התלמידים בישיבות אלו, כולל אלו שלא התגייסו, זכאים לשיעור תמיכה מוגבר, זוכים התלמידים בישיבות מעודדות גיוס לתמיכה בשיעור הגבוה פי שלושה ויותר משיעור התמיכה לו זוכים תלמידי העותרות. לטענת העותרות, מדובר באפליה קשה ביותר שאין לה כל הצדקה לאור התכליות המונחות ביסוד מבחני התמיכה.

לבסוף, מבהירות העותרות כי הן אינן מבקשות לגרוע מהתמיכות המשולמות לישיבות תורניות אחרות, אלא רק כי התמיכות אותן הן מקבלות תושוונה לאלו הניתנות לישיבות ההסדר ולישיבות מעודדות גיוס וזאת החל מיום 1.1.2014.

9. לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף. המשיבים טוענים כי ההוראות המעניקות שיעור תמיכה מוגבר לישיבות הסדר קיימות מזה שנים רבות ונכללו גם בנוסחם המקורי של המבחנים שפורסם עוד בשנת 1992. אשר להוראות המעניקות תמיכה מוגברת לישיבות מעודדות גיוס טוענים המשיבים כי אלו עוגנו במבחנים עוד בשנת 2011 וכי ההקלה בקריטריונים להכרה בישיבה כמעודדת גיוס עוגנה במבחנים עוד ביום 2.10.2013, קרי, שמונה חודשים ויותר טרם הגשת העתירה. בנסיבות אלו טוענים המשיבים כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר המצדיק את דחייתה. בנוסף נטען כי לא ניתן למצוא הצדקה לדרישת העותרות כי התמיכות הניתנות להן יושוו לתמיכות הניתנות לישיבות ההסדר ולישיבות מעודדות גיוס החל מיום 1.1.2014 כאשר העתירה הוגשה באמצע שנת הכספים. דרישה זו, כך נטען, עלולה להשליך על תכנון מעשיהן של רשויות המנהל וצדדים שלישיים ואף מטעם זה יש לדחות את העתירה על הסף.

כמו כן טוענים המשיבים לאי מיצוי הליכים מצד העותרות. לטענת המשיבים התיקון למבחנים המגדיל את התמיכות המשולמות לישיבות מעודדות גיוס פורסם להערות הציבור ביום 1.7.2011, ואילו התיקון המקל את התנאים להכרה בישיבה כמעודדת גיוס פורסם להערות הציבור ביום 30.8.2013. בשני המקרים לא התקבלו כל הערות מצד העותרות. כמו כן נטען כי במסגרת ההערות שהתקבלו מהציבור לתיקונים לא הועלתה כל טענה מצד גורם כלשהו לגבי הפליה של ישיבות תורניות "רגילות" ביחס לישיבות מעודדות גיוס. עוד בעניין זה מציינים המשיבים כי מבדיקה שנערכה בנושא עולה כי המכתבים ששלחה העותרת 1 לשר החינוך וסגנו מעולם לא התקבלו בלשכותיהם או בלשכה המשפטית של משרד החינוך.

טענה נוספת אותה מעלים המשיבים היא כי העתירה דנן היא עתירה מוקדמת. המשיבים טוענים כי בעקבות תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון (להלן: תיקון מס' 19) והחלטת הממשלה מס' 638 מיום 28.7.2013, שעניינה "שילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה וליצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי" (להלן: החלטה 638) נבחנת מחדש בצורה מעמיקה כל מדיניות התמיכה במוסדות תורניים בזיקה לשירות צבאי. לטענת המשיבים במסגרת בחינה מחודשת זו מתקיימת עבודת מטה במשרדי הממשלה השונים על מנת לעדכן את מבחני התמיכה בהתאם לאמור בתיקון מס' 19 ובהחלטה 638. עבודת מטה זו, כך נטען, נועדה להתאים את המבחנים לתכליות העומדות ביסוד תיקון מס' 19 והחלטה 638 והיא עתידה להניב מתווה חלוקה חדש ושונה מזה הקיים היום. המשיבים מבהירים כי כפי שנעשה בעבר מתווה החלוקה החדש יפורסם להערות הציבור וכי במסגרת זו יהיה באפשרותן של העותרות להעיר עליו את הערותיהן. בנסיבות אלו טוענים המשיבים כי אין מקום להידרש לעתירה בשלב זה ויש להורות על מחיקתה על הסף.

כמו כן טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות גם לגופה. נטען כי אין מקום להשוות בין העותרות לבין ישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס שכן מדובר במוסדות בעלי מאפיינים שונים המצדיקים הבחנה ביניהם. לטענת המשיבים, תכליתן של התמיכות המוגברות המוענקות לישיבות הסדר ולישיבות מעודדות גיוס היא לעודד את הלומדים בהן להתגייס לצה"ל ולשרת בצבא. מכאן שאין מקום להעניק לעותרות את תוספות התקציב להן זוכות ישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס שכן אין כל היגיון במתן תמריצים כלכליים שנועדו לעודד גיוס לצבא ושירות בצה"ל לישיבות שהתלמידים בהן הם חיילים משוחררים שסיימו זה מכבר את שירותם הצבאי. לפיכך נטען כי קיים שוני רלבנטי בין העותרות לישיבות הסדר וישיבות מעודדות גיוס המצדיק את השוני בתמיכות המשולמות להן.

דיון והכרעה

10. דין העתירה להידחות על הסף.

מבלי להביע דעה לגופה של העתירה, דומה כי אין מקום להידרש אליה לעת הזו. כפי שטענו המשיבים בצדק העתירה לוקה בשיהוי ובאי-מיצוי הליכים אך בנוסף לכך והוא עיקר - כפי שעולה מתגובת המשיבים, בימים אלה נעשית עבודת מטה נרחבת במשרדי הממשלה לשם התאמת מבחני התמיכה לשינויים במדיניות תקצוב הישיבות שהביא עמו תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון. עם פרסום נוסחם החדש של המבחנים להערות הציבור תוכלנה על כן העותרות להעלות בפני הגורמים המוסמכים את השגותיהן בנושא תקצוב הישיבות, ככל שיהיו כאלה. אם תתקבלנה ההשגות יהא בכך כדי לייתר את העתירה דנן ואם לא תתקבלנה, שערי בית משפט זה פתוחים בפניהן להגשת עתירה עדכנית בענין זה. על כן, מן הראוי לאפשר את השלמת המהלך לגיבוש המתווה החדש לתקצוב מוסדות תורניים על ידי משיבים לחלוקת תקציב התמיכות למוסדות תורניים בטרם תישמענה טענותיהן של העותרות לעניין זה (השוו, בג"ץ 5626/97 יורם לרנר פקין מסעדות 1986 בע"מ נ' מנכ"ל שירות התעסוקה (9.12.1997); בג"ץ 5222/07 עיריית חולון נ' שר הפנים (16.7.2007); בג"ץ 2630/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (‏13.10.2013); ובג"ץ 6845/13 אופיר נ' שר האוצר (‏11.3.2014); עוד ראו, יצחק זמיר הסמכות המנהלית, כרך ג', בעמ' 1886-1886 (2014)).

במאמר מוסגר ולמעלה מן הדרוש ראיתי לציין כי הסעד המבוקש על ידי העותרות אינו מתיישב עם העמדה שאותה הציגו ולפיה אין הן מבקשות לגרוע מהתמיכות המשולמות לישיבות תורניות אחרות. הטעם לכך הוא כי במסגרת שיטת הניקוד, חלוקת תקציב התמיכות בין המוסדות התורניים השונים היא יחסית. לכן ככל שחלקם היחסי של מוסדות תורניים מסוג מסוים בתקציב גדל, קטן חלקם של המוסדות האחרים. משכך, השוואת התמיכות אותן מקבלות העותרות לאלו המשולמות לישיבות ההסדר ולישיבות מעודדות גיוס – ככל שכך יוחלט – תבוא, בהכרח, על חשבון התמיכות אותן מקבלות הישיבות התורניות האחרות ותיגרע מתקציבן.

מן הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏י"ב באלול התשע"ד (‏7.9.2014).

ת


מעורבים
תובע: ישיבת "אשרי האיש"
נתבע: משרד החינוך
שופט :
עורכי דין: