ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי כהן נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 4395/14

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשים:
1. מרדכי כהן

2. יניב גביש

נ ג ד

המשיבים:
1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

2. פיינמרקט בע"מ

3. אברהם גרזדה

4. פלאפון תקשורת בע"מ

5. שופרסל בע"מ

6. קופת חולים כללית

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.4.14, בע"א 48081-10-13 שניתן על-ידי השופט י' שיינמן

בשם המבקשים: עו"ד יניב גביש

בבית המשפט העליון

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט י' שיינמן) מיום 28.4.14, בע"א 48081-10-13, כלפי פסק דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון (השופטת מ' עמית-אניסמן), מיום 12.8.13, בה"פ 6973-04-13. עניינה של הבקשה בשאלה למי יועברו כספי פיצויים ששולמו בעקבות תאונת עבודה.

רקע והליכים

ב. המשיבה 1 היא המבטחת של המשיבה 2, חברת פיינמרקט בע"מ (להלן המבטחת והחברה בהתאמה), בביטוח אחריות מעבידים. החברה הייתה מעבידתו של המבקש 1 (להלן המבקש). ביום 1.1.2000, במהלך עבודתו בחברה, נפגע המבקש בתאונת עבודה ונגרמו לו נזקי גוף. בגין נזקיו הגיש המבקש תביעה נגד החברה באמצעות המבקש 2 (להלן עורך הדין) לתשלום פיצויים. ביום 10.1.2013 ניתן פסק דין בתביעה שלפיו על החברה לשלם למבקש סך של 288,519 ש"ח. ביום מתן פסק הדין חתם המבקש על כתב המחאת זכות שלפיו המחה לטובת עורך הדין שיעור של "30%+ מע"מ" מכספי הפיצויים כתשלום בעבור שכר טרחתו בתביעה. המשיבים 6-3 הם נושיו של המבקש, אשר הטילו עיקולים על כלל נכסיו של המבקש שבידי המבטחת. מאחר שסכום העיקולים והמחאת הזכות היה גבוה מסכום כספי הפיצויים, עתרה המבטחת בדרך של טען ביניים לבית משפט השלום בראשון לציון, במסגרתה ביקשה להורות לה למי מבין הטוענים עליה לשלם את כספי הפיצויים.

ג. בית משפט השלום (השופטת מ' עמית-אניסמן) קבע כי העיקולים שהטילו הנושים גוברים על המחאת הזכות שניתנה לעורך הדין על ידי המבקש. נקבע כי תאונת העבודה נושא התביעה, שהקימה את הזכות לקבלת הפיצויים, אירעה ביום 1.1.2000, וכי נוכח ההלכה הפסוקה, החל ממועד זה זכותו של המבקש לקבל את כספי הפיצויים היא זכות קיימת בת עיקול. בית המשפט הוסיף כי העיקולים נרשמו אצל המשיבה החל משנת 2007 ואילך - לאחר שקמה למבקש הזכות לקבל את כספי הפיצויים - ולכן העיקולים חלים אף על הזכות בכספים אלה. המחאת הזכות, כך נקבע, נוצרה ביום 10.1.2013, "לאחר שהעיקולים תפסו את הזכות לקבל את כספי הפיצויים", ולכן נפסק שהעיקולים גוברים עליה. בית המשפט קבע כי כספי הפיצויים יחולקו באופן יחסי לסכומי העיקולים שהוטלו, יופקדו בתיק ההוצאה לפועל שנפתח ויחולקו בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל; ניתן אף צו גודר לפיו לא יוכלו בעלי הדין לתבוע מן המבטחת פיצויים בגין פסק הדין. על פסק הדין הגישו המבקש ועורך הדין ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור נטען, בין היתר, כי המבטחת לא היתה הנתבעת בתביעה שהגיש המבקש, ולכן לטענתם, אינה חבה דבר למבקש אלא החברה.

ד. בית המשפט המחוזי (השופט י' שיינמן) דחה את הערעור. בית המשפט ציין כי פסק הדין ב"טען הביניים" בוצע במלואו כבר ביום 3.9.2013, והמבטחת שילמה לנושים את כספי הפיצויים, בהתאם להוראות שנתן בית משפט השלום. הוסף, כי המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לאחר שחלפו 21 ימים ממועד פסק הדין, אלא שבמועד זה כבר הופקדו הכספים וחולקו ולכן נמחקה בקשתם. בית המשפט הוסיף, כי עורך הדין אינו יכול לזכות בנסיבות בשכר הטרחה, שכן הדרך בה נקט להבטחת זכויותיו אינה מעניקה לו עדיפות על פני הנושים שהטילו עיקולים עובר להמחאת הזכות. בית המשפט הוסיף, כי צדק בית משפט השלום כשקבע שסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן החוק), קובע יריבות ישירה בין המבקש - העובד, לבין המבטחת, שביטחה את החברה - מעסיקתו. נקבע כי במקרה דנא לא זו בלבד שקיים פסק דין הקובע את חבות החברה, אלא שהמבטחת לא התנגדה לתשלום תגמולי הביטוח לנושים המעקלים, ומכאן שקיימת יריבות ישירה בין המבטחת לבין המבקש, כאשר כספי הפיצויים מוחזקים בידי המבטחת. בית המשפט ציין, כי עורך הדין העלה טענות שאינן מתיישבות זו עם זו בניסיון לזכות בשכר הטרחה לו הוא זכאי. הובהרה כי העיקולים שהוטלו תפסו את הזכות לקבל את כספי הפיצויים בעת הטלתם, וכי לא היה כל צורך בחידושם. מאחר שנקבע כי המחאת הזכות מאוחרת לעיקולים התקפים שהטילו הנושים קודם לכן, נפסק שדינה של המחאת הזכות להידחות מפני אותם עיקולים. בית המשפט הוסיף כי טענות המבקש בקשר להתנהלות המבטחת והחברה אין מקומן בהליך של טען ביניים. בנסיבות העניין, החליט בית המשפט המחוזי, כמו בית משפט השלום, שכל צד ישא בהוצאותיו. כלפי פסק הדין הוגשה הבקשה הנוכחית.

ה. לטענת המבקשים, העלו טענות רבות נוספות במסגרת ההליכים הקודמים אשר לא זכו להתייחסות. לדבריהם, מדובר בסוגיה ציבורית ממעלה ראשונה, הקיימת במארג היחסים שבין צדדים שלישיים, מבוטחים, מבטחים ועורכי-דין כמעט בכל תיק נזיקין, ואשר לגביה אין הלכות פסוקות של בית משפט זה. לטענת המבקשים, פסקי הדין של בתי המשפט הקודמים ניתנו בניגוד מוחלט לאשיות הפסיקה ומשנים סדרי עולם. לשיטתם, החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בחופש העיסוק של המבקש ומנוגדת לפסק הדין שניתן בע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד נז(3) 577 (2003), שכן היא מתירה עיקול פיצויים בגין אבדן השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, אשר הוחלט בפסק הדין הנזכר כי אינם ניתנים לעיקול. המבקשים חוזרים על פרשנותם לסעיף 68 לחוק; יחד עם סעיף 35 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הם טוענים כי מרגע הוצאת המכתב מיום 20.2.2013 לחברה ולמבטחת, לא הייתה המבטחת צפויה עוד להיתבע על ידי המבקש, שזכותו התבטלה למפרע, וכל נכס קיים או עתידי לא היה בידיה. לטענתם, נהגו החברה והמבטחת בחוסר תום לב כשלא יידעו אותם שקיימים עיקולים על כספי המבקש. המבקשים חוזרים על טענתם לפיה פגו העיקולים לאחר שלושה חודשים מרגע הטלתם. לבסוף טוענים המבקשים כי המרצת הפתיחה לא התאימה להליך של טען ביניים, ומוסיפים שבקשתם לסילוק על הסף לא זכתה להתייחסות.

הכרעה

ו. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הישיר של הצדדיים למחלוקת, ואין המקרה שלפנינו - חרף האדרת העקרונית שהמבקשים מנסים להעטות עליו - בא בגדר האמור. בסופו של יום, בקשה זו נשענת על שאלה הנוגעת לבעלי הדין בלבד על פי הנסיבות הייחודיות של המקרה. לפנינו איפוא ערעור נוסף, משלא נשאה התוצאה חן בעיני המבקשים, אף שאפשר להבינם בנסיבות, ובודאי את עורך הדין.

ז. אומר מה לגופם של דברים. סעיף 68 לחוק עניינו מעמד הצד השלישי:

"68. בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייה למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".

כאמור בסעיף 68, החוק מקנה לצד שלישי זכות תביעה ישירה נגד מבטח האחריות, ויוצר איפוא יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח. הקניית הזכות לניזוק לתבוע את המבטחת, אף שלא כרת עמה חוזה, נועדה להבטיח שמי שסבל נזק אכן יזכה בפיצוי; התשלום הישיר לניזוק מפשט את ההליך וחוסך הוצאות (ראו ש' ולר חוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 כרך ב 361, 421 (2007)). עם זאת, הוראת הסעיף מקנה למבוטח זכות להתנגד לפיצוי הניזוק על-ידי מבטחתו. זכותו של הצד השלישי לפי סעיף 68 לחוק מתקיימת "בין שני קטבים – עקרון היריבות הישירה כלפי המבטח מזה, וזכות ההתנגדות של המבוטח מזה" (י' אליאס דיני ביטוח (מהדורה שניה) כרך ב 1153, 1156 (2009)); אלא שאין למבוטח זכות וטו כלפי תשלומים לצד השלישי. סעיף זה ברכה ככלל בקיומו, בחסכון ההתדיינויות ובעשיית צדק. כאמור, המבקשים ניסו לפרש את סעיף 68 בנידון דידן באופן בו לא היה כלל מקום, לטענתם, שהמבטחת תשלם לנושי המבקש את כספי הפיצויים.

ח. ואולם, במקרה דנן, מעבר לעובדה שהמבטחת כבר שילמה לנושי המבקש את כספי הפיצויים בהתאם להוראות שנתן בית משפט השלום, דומה כי בדין קבעו בתי המשפט הקודמים שגוברים העיקולים אותם הטילו נושיו של המבקש, על המחאת הזכות המאוחרת שנתן המבקש לעורך דינו לאחר מתן פסק הדין בתביעה הנזיקית שהגיש. כיון שסבורני כי בדין נקבע כאמור, לא מצאתי מקום להידרש כעת, בגלגול שלישי, לטענות שהעלו המבקשים, החוזרות למעשה על הטענות שטענו בבתי המשפט הקודמים. אכן, המבקשים עשו כל שלאל ידם כדי לשנות את התוצאה שלפיה לאחר סיום הטיפול בתביעת המבקש, לא יקבל עורך הדין את שכרו על עמלו, דבר שיש להצר עליו כשלעצמו. ואולם, חוששני, כי הדרך שננקטה כדי לעקוף את נושיו של המבקש ולמלט מחזקתם את כספי הפיצויים, אינה הדרך היעילה להבטחת שכרו זה. בשולי הדברים אציין כי טענות המבקשים בנוגע לרכיבים מסכום כספי הפיצויים שלא ניתן לעקל – מקומן במסגרת התיק ההוצאה לפועל.

ט. כאמור, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, ‏כ"ג באב התשע"ד (‏19.8.2014).


מעורבים
תובע: מרדכי כהן
נתבע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: