ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריק שדה נגד מחמד קנדיל :

בפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא

התובעים

1.אריק שדה
2.עדנה שדה

נגד

הנתבע

מחמד קנדיל

פסק דין

1) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה. בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

2) התובעת 2 (להלן: "התובעת") טוענת בין השאר, כי ביום 2.6.13, הנתבע שנהג במשאית אשר גררה נגרר (להלן: "הנגרר"), התנגש הנגרר ברכבה בזמן נסיעה, בחלקו הימני הקדמי של רכבה. בשל התאונה נאלצה לבלום בלימת חירום אך הנתבע המשיך בנסיעתו, רק לאחר צפירותיה נאות הנתבע לעצור ולשוחח עמה. התובעים עותרים לפצות אותם סך של 4,306 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכבם כאשר הסכום האמור כולל שכר טרחת שמאי.

3) לעומת גרסה זו, הנתבע טוען בין השאר, כי ביום התאונה נהג משאית לה היה מחובר נגרר, כאשר אורכם יחדיו 13 מטרים. לטענתו, במהלך נסיעתו החל בעקיפה של משאית שחנתה בצד ימין ולאחר שהשלים את המעבר לנתיב השמאלי, הגיח רכב התובעת ופגע ברכבו מאחור.

4) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי היום והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

5) למעשה, הפלוגתא בתביעה דידן הינה בשאלה המרכזית, האם נכונה טענת התובעת לפיה רכב הנתבע פגע ברכבה באמצעות הנגרר, או שמא נכונה טענת הנתבע כי רכב התובעת הוא זה שפגע בנגרר. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים לפניי ועיינתי בצרופות כתב התביעה (להלן: "הצרופות"), נקבע בזאת כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח את טענותיהם לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי.

6) הגרסה העובדתית של התובעת מעלה מספר קשיים לא מבוטלים, אשר מקשים על קבלתה ואשר הובילו למסקנה אליה הגעתי.

ראשית - מעיון ב-"סקיצה של תיאור המקרה" שהגישה התובעת לבית המשפט [עמוד 4 בצרופות] עולה באופן ברור כי בנקודת המגע בין רכב התובעת לבין הנגרר, המשאית עצמה, להבדיל מהנגרר, כבר השלימה את השתלבותה בנתיב הנסיעה של רכב התובעת. מהחומר שהונח לפניי, אורכם של המשאית ושל הנגרר יחדיו הנו כ-13 מטרים, כך שיש לתמוה כיצד לא ראתה התובעת כי משאית כבר נוסעת לפניה. מהחומר שהונח לפניי, טענת התובעת לפיה לא ראתה את המשאית ואת הנגרר, אינה סבירה בנסיבות העניין.

שנית - טענת התובעת לפיה המשאית עקפה אותה מצד ימין ואולי במהירות [שורות 16-24, עמוד 2 בפרוטוקול] - גם טענה זו אינה מקובלת עליי שכן לפי גרסת התובעת עצמה - הן בדיון לפניי והן במכתבה לסוכנות הביטוח מיום 3.6.13 [עמוד 3 בצרופות] - התובעת ציינה כי מדובר באזור עמוס במיוחד, הומה אנשים והנסיעה איטית במקום. כאן עולה התהייה כיצד המשאית נסעה במהירות בשעה שמדובר באזור עמוס, ואף למעלה מכך, כיצד המשאית יחד עם הנגרר, יכלה לפתח מהירות בהינתן העובדה העולה מטיעוני התובעת, לפיה התאונה אירעה כ-80 מטרים מהכיכר ממנה הגיעו רכביהם הן של הנתבע והן של התובעת, לאחר הסיבוב בכיכר.

7) ממכלול החומר שהוגש ומהתמונה הכוללת שהונחה לפניי, דומה כי התאונה אירעה כפי שתואר דווקא בסקיצה שצירפה התובעת. דומה כי התובעת לא נקטה בזהירות המתבקשת בנסיבות העניין עת התקרבה למשאית והנגרר, בשעה שהם היו לפני רכבה, כך שסבורני כי רכב התובעת הוא הרכב הפוגע בנגרר בצדו השמאלי האחורי, ולא ההיפך. חיזוק לכך, הוא מוקד הפגיעה ברכב התובעת כפי שמופיע בצורפות כתב התביעה ולפי עדות התובעת, נזק בחלק הקדמי הימני של הרכב. יתירה מכך, טענת התובעת לפיה הנתיב אפשר נסיעה לרכב אחד בלבד, גם טענה זו אין בידי לקבלה, שכן לפי עדות התובעת הרכב של הנתבע כנראה עקף את רכבה מצד ימין, כך שמתקשה אני לראות כיצד נתיב אשר מאפשר נסיעה לרכב אחד בלבד כטענת התובעת, אפשר נסיעה של רכב פרטי לצד משאית.
8) יש לציין כי גם גרסת הנתבע מעלה קושי זאת שכן כעולה מגרסתו בדיון לפניי, התאונה אירעה לאחר שכבר התיישרו המשאית והנגרר בנתיב נסיעתה של רכב התובעת וכי הפגיעה הייתה בחלקו האחורי של הנגרר. ברם, לפי מוקד הנזק ברכב התובעת, דומה כי התאונה אירעה בטרם השלים הנגרר את העקיפה וגם הנתבע עצמו העיד כי הפגיעה הייתה בחלק השמאלי האחורי של הנגרר [שורות 3-4, עמוד 2 בפרוטוקול]. בכל מקרה, חרף הקושי האמור, גרסת התובעת בדבר נסיבות קרות התאונה לא הוכחה במשפט נוכח הקשיים שעמדתי עליהם לעיל.

9) למען ההנחה הזהירה שמא שגיתי במסקנתי דלעיל, מהתמונה הכוללת שהונחה לפניי, אף אם אניח כי רכב הנתבע הוא הרכב הפוגע, דומה כי בנסיבות העניין, התובעת תרמה לתאונה בשיעור מלא בשל חוסר זהירות עת לא אפשרה לרכב של הנתבע להשלים את עקיפתו, שכן בשים לב לנסיעה האיטית כאמור, מתחזקת הסברה כי רכבה התקרב בחוסר זהירות ונצמד לנגרר באופן שלא היה ניתן למנוע את התאונה.

10) אשר על כן, מששוכנעתי כי לא הרימו התובעים את הנטל להוכיח את תביעתם - התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע סך של 500 ₪ תוך 30 יום, שאם לא כן, הסכום האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל .

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריק שדה
נתבע: מחמד קנדיל
שופט :
עורכי דין: