ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוזן סנטו פוליטי נגד דוד קצב :

בפני כבוד השופט צבי ויצמן

מבקשים

סוזן סנטו פוליטי

נגד

משיבים

  1. דוד קצב
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט קמא לא שלל אפשרות של מינוי מומחה שיקומי בעתיד בקובעו –

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כבוד הש' ר. שרון) מיום 13.7.14 בת.א 43574-09-13 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למנות בעניינו מומחה רפואי בתחום הגריאטרי – שיקומי .
אחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט קמא מצאתי כי יש מקום לדחותה אף ללא קבלת תגובת הצד שכנגד.
להלן אפרט נימוקי בתמצית.

הנדרש לנדון

1. המבקש, יליד 1925, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.5.13.

2. ד"ר משה לוינקופף אשר מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי ע"י בית המשפט קמא מצא כי נותרה למבקש נכות צמיתה בגין התאונה בשיעור של 51% (20%- בגין הגבלה בטווח תנועות קרסון שמאל, 20% בגין הגבלה בתנועות המפרק הסובטלרי, 5% בגין הפגיעה בברך ו – 20% בשל צלקות בירכיים ובשוק שמאל).

3. המבקש פנה לבית המשפט וביקש מינוי של מומחה בתחום השיקומי או הגריאטרי –שיקומי וזאת נוכח הפגיעה התפקודית המשמעותית שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה, אשר לטענתו הפכה אותו מאדם פעיל ועצמאי שטיפל בעצמו ללא עזרה לנכה הנמצא במוסד סיעודי, מרותק לכסא גלגלים ונזקק לעזרה בפעולות היומיום .

בית המשפט קמא לא שלל אפשרות של מינוי מומחה שיקומי בעתיד בקובעו –
"הצורך במינוי, אם בכלל, יוכל להשקל ככל שהדבר ידרש באם התיק לא יסתיים בפשרה, ולאחר שמיעת ראיות"

רוצה לומר, בית המשפט סבר כי אחת משתיים - או שעניין צרכיו השיקומיים, אם בכלל, של התובע ילמדו מתוך עדותו במסגרת שמיעת הראיות בעניינו או שאחר שמיעת הראיות ילמד הצורך במינוי מומחה שיקומי ואז ימונה כזה ע"י בית המשפט.

מכאן בקשת רשות הערעור של המבקש.

5. ל טענת המבקש הוא מעוניין לחזור לביתו ולעזוב את המוסד הסיעודי בו הוא שוהה ולצורך כך יש לקבוע את צרכיו השיקומיים לרבות אביזרי עזר, עזרה והשגחה, התאמת דיור וכו', עניין זה יוכל להוכיח, לטענתו, אך ורק באמצעות חוות דעת רפואיות ועל לו לבית המשפט לשים עצמו כמומחה בתחום הרפואה וללמוד על צרכים כאלה ואחרים מתוך העדויות שתבואנה לפניו. יתר על כן בהתייחס לגילו אין מקום לעכב את מינוי המומחה למועד מאוחר יותר ובכך להביא להימשכות מיותרת של ההליכים.

6. מינוי מומחה שיקומי - קיצורו של דין

הובהר לא אחת בפסיקה כי אין למנות מומחה שיקומי כ דבר שבשגרה. מינוי מומחה שיקומי יעשה כאשר קשה או בלתי אפשרי לעמוד על מכלול תפקודו או אי תפקודו של הנפגע, או הטיפולים להם הוא נזקק. בדרך כלל, בית המשפט ידָרֵש לכך כאשר לנפגע נקבעו נכויות מתחומי רפואה רבים ושונים, או-אז במקרה שכזה מומחה שיקומי נחוץ כדי לקשור ולגשר בין הנכויות השונות, ואולם כאשר ניתן לעמוד על טיבה של הנכות ועל השלכותיה התפקודיות, אין צורך במינוי מומחה שיקומי.

יותר מכך, הגישה השיפוטית הרווחת לעניין מינוי מומחה בתחום השיקום, הינה כי ככלל מינויים מעין אלו יעשו במשורה ובקימוץ יד. כך, כדוגמה, ברע"א 6818/11 גירית שלמה נ. טויטו י. מ בע"מ (2012), דחה המשנה לנשיאה כתוארו אז , כבוד השופט א. ריבלין, ערעור שהוגש על החלטת ביהמ"ש המחוזי אשר נמנע ממינוי מומחה בתחום השיקום, הגם, שמדובר היה בנפגע שנכותו המשוקללת הסתכמה בשיעור של 52%. בית משפט קמא סבר כי הנכות כשלעצמה, אינה מצדיקה מינוי מומחה בתחום השיקום וכאמור, ביהמ"ש העליון סמך ידו על קביעה זו.

7. ובדומה ברע"א 5337/04 כלל חב' לביטוח נ. עומר ועקנין (החלטה מיום 2.2.05) קבע בית המשפט כי מומחה שיקומי יש למנות רק במקרים חריגים ולא כדבר שבשיגרה ובלשונו -
"אכן צודקות המבקשות בטענתן כי אין למנות מומחה בתחום השיקום כעניין שבשגרה, וכי הפרקטיקה המקובלת והנהוגה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תוכרע רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל'" (ובדומה - רע"א 5530/13 - פלוני ואח' נ' עזבון המנוח א.ר. ז"ל ואח' . תק-על רע"א 5530/13(3), 9742)

ועוד כתב כבוד הש' א. ריבלין בספרו עמ' 679-678 (מהדורה רביעית, 2012) :
"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".

הדברים חודדו והובהרו ע"י הש' צ. זילברטל ברע"א 4102/12 - גד צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (2012) בסע' 5 להחלטתו -
"כפי שנפסק לא אחת, ההחלטה בדבר מינוי מומחה שיקומי יכולה להתקבל גם בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שמיעת ראיות... קיימים מקרים בהם רק לאחר שהתמונה הראייתית המלאה נפרשת לנגד עיני בית המשפט, יש בידיו כלים טובים יותר להעריך את הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי" (ובדומה ראה - ת"א (מרכז) 21318-09-11 - יעקב קובודי ואח' נ' "הפול" - המאגר הישראלי לביטוח בע"מ(2011); ת"א (חיפה) 615-08 - דיצה כהן ואח' נ' קוגן בוריס ואח' (2008))

8. בנדון, מבלי שיהא בדבר לשלול את חומרת פגיעתו של המבקש, הרי שעל פניו לא מדובר בפגיעה רב מערכתית המורכבת מנכויות רבות ושונות בתחומים שונים אשר יש בה לעיתים צורך במינוי מומחה שיקומי על מנת שיבהיר בחוות דעתו את העולה והמשמעות של פגיעה רב מערכתית זו. נראה כי עיקר פגיעתו של המבקש הינה פגיעה אורתופדית ברגלו השמאלית, והצרכים השיקומים ככל שימצא שהוא נזקק להם הינם פשוטים וידועים, עניין אשר אינו מצריך בהכרח מינוי מומחה שיקומי לצורך קביעתו.

9. אך יותר מכך כפי שהבהרנו לעיל, בית המשפט קמא לא סגר הדלת בפני המבקש בכל הקשור למינוי מ ומחה שיקומי והבהיר כי אפשר ישקול זאת אחר שמיעת הראיות.
בתביעה שבנדון טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, מגבלותיו הממשיות של התובע טרם הובהרו ולא ניתן ללמוד בשלב זה על צרכים שוטפים להם הוא נדרש כתוצאה מפגיעתו זו. לפיכך, למיצער בשלב זה, סבר בית המשפט קמא כי אין לפניו בסיס מספיק ותשתית ראייתית שדי בהם לצורך מינוי המומחה המבוקש.

דברים ברוח זו, מצאנו, בהחלטתו של כבוד הש' צ. זילברטל ברע"א 431/14 - משה טויטו ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (2014) -
"אין כל פסול בהחלטה לבחון את הבקשה למינוי מומחה שיקומי רק לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית ובהם פירוט הנתונים העובדתיים (במובחן מהנתונים הרפואיים) הנוגעים למצבו של המבקש ולתפקודו הלכה למעשה, ואולי אף לאחר חקירת המבקש או עדיו. כך יוכל בית המשפט לעמוד, ולו לצורך ההחלטה בבקשה למינוי מומחה שיקומי, על הילוכו של הנפגע בחיי היום יום, שיגרת יומו, מידת עצמאותו בביצוע פעולות שונות וכו'. לא רק שאין בכך פסול, אלא אף גלום בדרך זו יתרון. שהרי במצב זה יוכל בית המשפט לקבל החלטה מושכלת, הנשענת על תשתית ראייתית לכאורית, בדבר עצם הצורך במינוי מומחה שיקומי, מינוי שנדרש רק במקרים מיוחדים ושנפסק לגביו (כמו גם לגבי מומחה תעסוקתי וכד') שיש טעם בדחיית ההחלטה על הצורך במינוי לשלבים מתקדמים של ההליך (רע"א 4102/12 צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (2.9.2012)..." (וכן ראה החלטתי בת"א (מרכז) 57543-02-14 - מרדכי חרפי נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2014 ).

10. סוף דבר - לא מצאתי מקום, בשלב זה, להורות על מינוי מומחה בתחום השיקומי לבחינת עניינו של המבקש. המבקש יהא רשאי לחזור על בקשתו בשלבים מתקדמים יותר של הדיון באם וככל שתונח לפני בית המשפט קמא תשתית עובדתית שיש בה להצדיק מינוי כמבוקש.

בנסיבות הנדון ומכיוון שלא נדרשתי לתגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סוזן סנטו פוליטי
נתבע: דוד קצב
שופט :
עורכי דין: