ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאת עומר נגד צבי ברגר :

לפני: כבוד השופטת יפה שטיין

התובע:
רפאת עומר

-
הנתבעים:
1. צבי ברגר
2. ירוק במדבר בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבע להורות לתובע להג יש תרגום לראיות אשר צורפו לתצהירו. במסגרת בקשה זו מבוקש גם ליתן ארכה להגשת תצהירי הנתבע .
לפניי תגובת התובע המתנגד לבקשה.
עיקר טענת הנתבע נעוצה בכך שאינו בקיא בשפה הערבית (ובכלל זה סבר בזהירות כי אף בית הדין אינו בקיא בשפה הערבית) ומשכך אין באפשרותו להתייחס ולהתגונן בתצהירי ו לראיות שהוגשו בכתב יד בשפה הערבית.
התובע טוען כי השפה הערבית היא שפה רשמית ו משכך אין לחייבו להגיש תרגום לראיותיו.
לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים בכובד ראש החלטתי להיעתר לבקשה.
בראשית הדברים יצוין כי ברי הוא שהשפה הערבית מוכרת כשפה רשמית במדינת ישראל מכוח הוראת סעיף 82 לדבר המלך במועצה על ארץ- ישראל, 1922 עד 1947 (להלן: "דבר המלך במועצתו") . ראה לעניין זה בבג"ץ 4112/99, עדאלה המרכז המשפט נ' עיריית תל-אביב-יפו, תק-על 2002 (2) 603; בע"א 105/92, ראם מהנדסים וקבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מז (5) 189, 203; ברע"א 12/99, מרעי ג'אמל נ' פריד סאבק ו-3 אח', פ"ד נג (2 ) 128).
משכך למעשה אין חובה על בעל דין להגיש תרגום ראיותיו המוגשות בשפה הערבית (ראה למשל בבש"א (נצרת) 2555/04, סלים נ' עזבון המנוח אלג'אני, תק-מח 2004(3), 10411).
יחד עם זאת ועל מנת שבית הדין יעשה מלאכתו נאמנה לבירור וחקר האמת ולעשיית צדק שהינם בתכלית ההליך השיפוטי ובבסיס אושיות המשפט וכן על מנת לייעל את הדיון בהליך, ראוי כי ה מגיש ראיות בשפה שאינה שגורה בפני בית הדין, יתרגם את ראיותיו. ראה לעניין זה פסק הדין בת.א. 430/95, עותמאן נ' המאגר הישרא לי לביטוח רכב "הפול", ניתן ביום 23.9.08 בו נקבע בין היתר כדלקמן :
" רשמית, אין חובה על צד המגיש לבית המשפט מסמכים כתובים בשפה הערבית, לדאוג לתרגומם לעברית...
ברם, במקרים בהם השופט היושב בדין והצד שכנגד, אינם בקיאים בשפה הערבית, טוב יעשו בעלי הדין הרוצים להגיש מסמך בערבית, אם יחלצו לעזרת בית המשפט ויתרגמו כראוי את המסמכים המוגשים, לשפה העברית.
זאת במיוחד, במקרה כגון זה, כאשר חלק מהמסמכים אשר הוגשו, אינם מסמכים המקוריים, כי אם תצלומים מטושטשים, ומצבם הפיסי של המסמכים המקוריים אשר הוגשו ירוד, והכתוב בהם, בכתב יד, אינו ברור."
ראה לעניין זה גם בסיפא של פסק הדין בתא ( מחוזי ב"ש) 3177/04, מדן קבלנות כללית , עפר,כבישים מחצבות בע"מ נגד חברת בורבאר לאבן בע"מ ואח' 01/07/2009 לפיו:
"...אין להתעלם מהקושי בקיום דיון תקין ויעיל מבלי שהשפה הערבית שגורה בפי כל הצדדים וללא יכולת לעיין במסמכים הכתובים בשפה הערבית. בנסיבות אלו, לצורך נוחיות הדיון, על המשיבה לתרגם את אותם המסמכים שטרם תורגמו על ידה, הגם שאין צורך באימות המסמכים המתורגמים, שכן, סעיף 30 לפק' הראיות אינו עוסק בחובת תרגום מסמכים אלא באימותם. משנקבע כי לא חלה על המקרה דנן חובת אימות, ממילא, אין מניעה מהגשת המסמכים כראיה בכל דרך אחרת המוכרת בדין"
בית הדין ער לכך כאמור שאין בעל דין חייב לתרגם מסמכים הערוכים בשפה הערבית, אולם נוכח העובדה שמדובר בהליך זה בכ-55 עמודים של מסמכים אשר תוכנם אינו מסתכם בספרות ובכלל זה בשעות עבודה בלבד אלא גם מכיל טקסטים בשפה הערבית , ברי כי לתובע וב א כוחו יהא קל וזמין יותר לתרגם המסמכים מאשר לב" כ הנתבע. כמו כן מאחר ונטל ההוכחה בהליך מוטל על התובע, ראוי כי התובע ייעשה כן בכדי להקל על התקדמות ההליך.
על מנת לחסוך לתובע, בית הדין אינו מחייב את התובע להגיש תרגום של חברה מקצועית (כגון חבר המתרגמים וכיוצב') ודי באישור ב"כ התובע כי מדובר בתרגום המתאים למקור .
ככל שהתרגום לא יספק את הנתבע, יצטרך הוא לדאוג לתרגום בעצמו.
התובע יגיש את תרגום המסמכים עד ליום 15.9.14.
תצהירי הנתבע יוגשו תוך 30 יום מהמצאת המסמכים המתורגמים.
לעניין ההוצאות בסוגיה זו, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ד, (13 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רפאת עומר
נתבע: צבי ברגר
שופט :
עורכי דין: