ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחום קרליץ נגד פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע :

החלטה בתיק בר"ם 31/04 בבית המשפט העליון בירושלים

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

המבקש:
נחום קרליץ - ב"כ רשימת נחל 2003 שסימנה ''ץ''

נ ג ד

המשיבים:
1. פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע 2003

2. ועדת הבחירות באר-שבע 2003 ו-25 אח'

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים מיום 18.12.03 בעמנ 20/03 שניתן על ידי כבוד השופטת שרה דברת

החלטה

בפניי בקשת רשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ש' דברת) מיום 18.12.03, אשר דחה את ערעור הבחירות שהגיש המבקש משום שלא הפקיד את הערבון שנקבע לו במועד.

1. המבקש הגיש ערעור בחירות לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מכוח סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), בבקשה לפסול את הבחירות למועצת העיר באר-שבע ביחס לחמישים קלפיות בהן, לטענתו, נתגלו ליקויים חמורים ולהורות על קיומן של בחירות חוזרות בקלפיות אלה או בכל הקלפיות בבאר שבע. על מנת להבטיח את הוצאות המשיבים, פנה המשיב 1 בבקשה לבית המשפט כי יורה למבקש להפקיד ערבון. בית המשפט נעתר לבקשה והורה למבקש להפקיד ערבון על סך 40,000 ₪ או ערבות בנקאית צמודה, עד ליום 14.12.03 ואף קבע את המשך הדיון, במידה ויופקד הערבון, ליום 15.12.03. המבקש לא הפקיד את הערבון במועד שנקבע לכך ובבוקר ה – 15.12.03 הגיש בקשה לפטור מערבון. ביום 18.12.03 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו לפטור מערבון. בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי משלא פירט המבקש את מצבו הכלכלי לאשורו על-מנת שבית המשפט יוכל לבחון האם מצבו מצדיק פטור מערבון ואף הסתיר מבית המשפט מקורות הכנסה, לא עמד בדרישות התנאי הראשון לפטור מתשלום ערבון – חוסר יכולת כלכלית. גם ביחס לתנאי השני – סיכויי הצלחת ההליך בגינו מוגש הערבון – קבע בית המשפט כי אלו קלושים על פניהם, שכן ספק אם יש בנטען על-ידי המבקש בערעורו כדי להשפיע על חלוקת המנדטים במועצת העיר. משכך, נדחתה כאמור הבקשה לפטור מערבון ומשלא הופקד הערבון בזמן, נדחה הערעור. בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

2. טוען המבקש, כי במסגרת ערעור בחירות, אין המערער חייב לערוב להוצאות המשיב, שכן תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) המעגנת את החובה לערוב להוצאות המשיב, איננה חלה על ערעור מנהלי. לגישתו, תקנה 28 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, אשר מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי על ערעור מנהלי, מוציאה מתוכה את הוראת תקנה 427 שכן מדובר ב"דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק", כלשון תקנה 28. טוען המבקש, כי החלת חובת הפקדת ערבון בערכאה הראשונה אינו מתיישב עם מטרות חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים), שכן הפקדת ערבון בערכאה הראשונה תהווה מחסום לבעל הדין ותפחית מיעילות הדיון בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. לחילופין טוען המבקש כי גם אם חלה התקנה על ערעור מנהלי, לא יבוא ערעור בחירות בגדרו של "ערעור מנהלי" שכן אין הוא עומד בהגדרת "ערעור מנהלי" בסעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים; ערעור לפי סעיף 72 לחוק הבחירות אינו מופיע בתוספת השניה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים ומכל מקום לא מהווה ערעור של ממש על החלטת ערכאה קודמת, אלא ערעור על תוצאות הבחירות.

3. לטענותיו אלו של המבקש לא אוכל להסכים. אין ספק כי זכותו של אזרח להשיג על תוצאות בחירות הנה זכות חשובה מן המעלה הראשונה, ויש לאפשר את מימושה בידי אזרח גם אם הוא נטול אמצעים. מטעם זה, פטר המחוקק בסעיף 72(ה) לחוק הבחירות את המגיש ערעור בחירות מחובת תשלום אגרת בית משפט. הלכה למעשה, מבקש מאיתנו המבקש כי נגזור פטור דומה גם לעניין חובת הפקדת הערבון. מסקנה אחרונה זו, אין לקבל משום השיקולים השונים העומדים בבסיס הפטור מחובת הפקדת ערבון והפטור מהפקדת אגרת בית משפט. עמד על כך השופט לוין בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383, 386:

"...קיים שוני משמעותי ומהותי בשיקולים שצריכים להנחות את הרשם בבואו להחליט על דבר הפטור, בין אלה אשר די בהם לפטור מתשלום אגרה לבין אלה הצריכים להתקיים כדי לפטור מהפקדת עירבון. שהרי הפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין המערער, המבקש לפתוח לפניו את שערי ערכאת הערעור ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה, לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה... שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת עירבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת עירבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים".

מכיוון שלמול האינטרס הציבורי בהקלת הגישה לערכאות ניצב הצורך בהבטחת תשלום ההוצאות אשר ייפסקו לטובת הצד שכנגד באם יידחה הערעור, נדרשת בחינת קיומם של טעמים המצדיקים פטור מערבון בכל מקרה ומקרה. בין היתר, ישקול בית המשפט את סיכויי הערעור, חוסר יכולת כלכלית ואי עמידת המבקש בחיובי הוצאות שנפסקו נגדו בהליך קודם. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, מספר רב של ערעורי בחירות אשר הגיש המבקש נדחו, והוא חויב בגינם בתשלום הוצאות אותן לא שילם. חובו, כך הודגש , עומד כיום על 100,926 ₪. לאור כל זאת, ונוכח העובדה שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת העדר יכולת כלכלית, דין טענתו זו להידחות. גם בטענת הפגיעה ביעילות הדיון עקב עמידה על תנאי סף אין ממש. הצורך ביעילות הדיון הינו אינהרנטי לכל הליך משפטי, ובו כשלעצמו, אין כדי להכריע בדבר מתן הפטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב. אכן, בהליך ערעור בחירות המהירות בנקיטת הליכים היא הכרחית אולם אין בה כדי לקפח זכותו של צד שכנגד לתשלום הוצאותיו, במידה ויידחה הערעור.

אשר לטענתו של המבקש לפיה ערעור בחירות איננו "ערעור מנהלי" כהגדרתו בסעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, הרי שסעיף 72(ה) לחוק הבחירות קובע כדלקמן:

"ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות חוק בתי משפט לעינינים מינהליים, בכפוף להוראות חוק זה...".

אמנם, אין סעיף זה מנוי בתוספת השנייה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים אולם סעיף 5(4) לחוק האמור קובע כי בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים כל עניין מינהלי שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, וכזה הוא סעיף 72 לעיל.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"א באדר התשס"ד (14.3.2004).

ת


מעורבים
תובע: נחום קרליץ
נתבע: פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע
שופט :
עורכי דין: