ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק מסיקה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

התובע
יצחק מסיקה
ע"י ב"כ: עו"ד א. משה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ח. שחר

פסק דין

1. עניינו של תיק זה בבקשת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו (CTS) ובכתפו (קרע בשרוול המסובב), כתוצאה של "תאונת עבודה", כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק") על פי תורת המיקרוטראומה .

2. ביום 11/7/13 בהסכמת הצדדים הופנה עניינו של התובע לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית הדין. ד"ר אליהו ברוסקין מונה על ידי בית הדין כמומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדיה, וזאת על סמך העובדות המוסכמות כדלקמן:
א. התובע יליד 1965.
ב. ביום 21/7/10 הרים התובע אישה כבדת משקל והרגיש כאב בצווארו, בשכמה ולאורך יד ימין.
המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות :
התובע, יליד שנת 1946, עבד כמחסנאי משנת 1999 ועד שנת 2013, וכחלק מתפקידו עסק בהכנת ובסידור סחורה ללקוחות.
התובע עבד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום.
במסגרת תפקידו, התובע הרים והניח ביום מאות עוגנים מברזל במשקל של עד 15 ק"ג.
במסגרת מעולותיו בעבודה התובעת עמד בין 2 מיכלים (או בין משטח למיכל) התכופף לעבר מיכל, הרים עוגן בשתי ידיו, התיישר, התכופף לעבר המיכל השני והניח את העוגן.
התובע נהג להרים, בממוצע, כ- 2-3 טון עוגנים ליום.
מדובר בפעולות חוזרות ונשנות, מאות פעמים ביום, של תפיסת העוגנים בידיו הרמתם מהמיכל והנחתם במיכל אחר.
האיברים שהופעלו על ידי התובע ושנפגעו הם כתפיים וכפות ידיים.

3. חוות דעתו של ד"ר ברוסקין, מיום 11.8.13, הייתה כדלקמן:

התובע סובל מכאבים בשתי הכתפיים בעיקר בכתף ימין ע"ר קרע מאובחן בשרוול המסובב ומכאבים בכפות הידיים ע"ר תסמנות התעלה הקרפאלית דו-צדדית.
ברישום רפואי מהתאריך 1.11.98 (טרם תחילת עבודתו בשנת 1999!) צוין כי התובע סובל מכאבים בכתפיים ומהגבלה קשה בכתף ימין – בבדיקת US של כתף ימין אובחן קרע של השרוול המסובב בכתף ימין והומלץ לתובע לבצע ניתוח. ברישום רפואי מהתאריך 25.2.03 צוין כי התובע מתלונן על כאבים בכתף שמאל.
ברישומים רפואיים מהתאריכים 4.10.11, 18.8.11 מתלונן התובע על כאבים בשתי הכתפיים. באותו רישום מצוין כי בוצעה בדיקת US בכתף ימין ואובחן קרע בסופרא-ספינטוס מימין. ברישום רפואי מהתאריך 13.2.11 צוין כי התובע מתלונן על כאבים בכתף ימין. ברישום מהתאריך 19.7.11 קיים רישום של EMG שאיבחן תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים. כמו כן צוין כי התובע סובל מגאוט. ברישום רפואי מהתאריך 20.11.12 צוין כי התובע סובל מציסטת גנגלאון בשורש כף יד שמאל ומתלונן על כאבים בכתף ימין. ברישום רפואי מהתאריך 22.11.12 צוין כי התובע מתלונן על כאבים בשורש כף יד שמאל. בבדיקת US מאותו היום אובחן נוזל בתוך מפרק שורש כף היד שמאל.
לגבי הכתפיים – לתובע אובחן טרם תחילת עבודתו קרע בשרוול המסובב בכתף ימין. עיקר תלונותיו של התובע בכתף ימין נובע על רקע אותו קרע ישן שאינו קשור לתנאי עבודתו כפי שתואר בעובדות המקרה. כמו כן, לא אובחנה פתולוגיה אובייקטיבית בכתף שמאל – התובע התלונן מספר פעמים מועט על כאבים בכתף שמאל ולא בוצעה כל בדיקת הדמיה. אי לכך, איני מוצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתואר לבין הפגימות בשתי כתפיים.
לגבי כפות הידיים – לתובע אובחנה בבדיקת EMG תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים, המלווה בתלונות על כאבים בכפות הידיים. בעבודות המקרה תוארה עבודתו של התובע הקשורה בהרמת ואחיזה של בין 2-3 טון של עוגני ברזל ביום. אין כל ספק כי פעולות אלה היו יכולות לתרום לפגיעה בכפות הידיים, על אף שתסמונת זו יכולה להתפתח דווקא על רקע תחלואתי. אי לכך, לדעתי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו (עומס יתר על שורשי כפות הידיים) לבין התפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים.
לגבי הכתפיים, כפי שציינתי איני מוצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בשתי הכתפיים בעיקר בכתף ימין. לגבי שורשי כף היד – לתובע אובחנה ציסטת גנגליאון ונוזל במפרקי שורש כף היד. נתונים אלה מצביעים על עומס יתר על המפרק.
יתכן מאוד שהרמת משאות בין 2-3 טון ביום הקשורות לאחיזה יכולה לגרום לאירועים מיקרוטראומטיים בשורשי כפות הידיים.
אותן פגיעות חוזרות ונישנות בעלות האופי הבלתי הפיך (Irreversible) תרמו לפי דעתי להתפתחות התסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים. אולם לא רק, ועל כך בתשובה הבאה.
תסמונת התעלה הקרפאלית הינה מחלה נפוצה אצל אנשים החל מהעשור ה-6 לחייהם של אנשים. ידוע כי קיימות סיבות תחלואתיות רבות להופעת המחלה, ולא תמיד תנאי עבודה הם אלה אשר גורמים להתפתחות המחלה. לתובע אובחנה מחלת גאוט – מחלה מטבולית זו שאינה קשורה לעבודתו, משפיעה על מפרקי הגוף, ויכולה היתה להשפיע גם היא על התפתחות התסמונת בשתי כפות הידיים. אי לכך, לפי דעתי לתנאי עבודתו ולתהליך התחלואתי השפעה שווה (50%) על התפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים.

4. התובע ביקש להציג למומחה שאלות הבהרה, ולפיכך, בהתאם להחלטתי מיום 20/12/13 התבקש המומחה להשיב לשאלות הבאות :
ביחס לרישום רפואי ובדיקת US מיום 1/11/98: המומחה מתבקש להבהיר האם עיין בתרשומת הרפואית ו/או בבדיקת האולטראסאונד, מה היה גודל הקרע בגיד השרוול בשנת 1998, האם היה קרע מלא ומה המשמעות של גודל הקרע.
ביחס לבדיקות אולטראסאונד מיום 31/5/11 ומיום 30/8/11 – האם בדיקות אלה עמדו לעיני המומחה והאם הן מדגימות החמרה במצבו של התובע, ביחס לבדיקות הקודמות.
ככל שהיתה החמרה במצב כתפיו של התובע לאחר שנת 99 - האם לעבודתו של התובע היתה השפעה מסוג החמרה על הפגיעה בכתפיו (כנזק מצטבר) ? ואם כן – באיזה שיעור (באחוזים) היתה ההחמרה כתוצאה מעבודתו של התובע.
האם נכון שמחלת גאוט, כאשר היא מטופלת, איננה גורמת לפגיעות משניות?
האם נכון שמחלת גאוט פוגעת בדרך כלל בכליות ובכפות הרגליים ולא גורמת לפגיעה מסוג CTS (מהי שכיחות הסימפטום של מחלת גאוט המתבטא בפגיעה בתעלה הקרפלית ביחס לפגיעה באיברים אחרים).
לאור תשובותיך דלעיל אנא נמק את קביעתך לפיה השפעת מחלת גאוט שווה להשפעת הפגיעה בעבודה.

5. תשובת המומחה מיום 14/1/14 היתה כדלקמן:
האבחנות אודות הקרע בשרוול המסובב של כתף ימין מוצגות ברישומים רפואיים בלבד. לא נמצאה בתיק הרפואי תשובה רשמית של הבדיקה, המדגימה את גודל הקרע.
גם בבדיקות אלה – מדובר ברישומים רפואיים בלבד ללא תשובת בדיקת אולטרא-סאונד, וגם כאן לא ניתן לראות את גודל ההחמרה (בבדיקה אובחן קרע באורך 9 מ"מ אולם ללא התייחסות לבדיקה קודמת). אולם, כל אורתופד יודע, שקרע בשרוול המסובב נוטה להתרחב, ללא כל קשר לפעילות גופנית או תנאי עבודה ולכן רצוי לבצע טיפול כירורגי בהקדם.
תשובתי לשאלה הקודמת מסבירה מדוע לתנאי עבודתו לא היתה כל השפעה על החמרת הקרע בשרוול המסובב, דבר שהיה קורה גם כך.
טענה זו אינה נכונה. מחלת גאוט ידועה כאחד הגורמים המוכחים לגרימת CTS. זוהי מחלה כרונית, ללא קשר אם היא מטופלת או לא – היא גורמת ל- CTS.
טענה זו אינה נכונה ואינה מגובה בספרות. מחלת גאוט דווקא כן פוגעת בכפות הידיים וידועה כגורם ל-CTS משני.
בכתיבת חוות דעתי, ראיתי לנכון לשקלל באופן שווה את השפעת מחלת הגאוט וכן את תנאי העבודה הקשים של התובע, ושניהם היו יכולים באותה מידה להשפיע על תסמונת התעלה הקרפאלית שאובחנה לתובע.

6. בסיכומיו טוען התובע כי המומחה התעלם מהגידול המשמעותי באורך הקרע בין בדיקה מיום 31/5/11 (קרע באורך 9 מ"מ) לבין בדיקה מיום 30/8/11 (קרע באורך 1.1 ס"מ) באופן המצביע על החמרה קשה. וכן כי המומחה התעלם מכך שעובר לתחילת עבודתו של התובע לא אובחן כל ממצא פתולוגי בכתף שמאל. לפיכך טוען הוא כי יש לקבוע כי הקרע בכתף ימין החמיר בעקבות העבודה וכי הקרע בכתף שמאל נובע אך ורק מתנאי העבודה. לפיכך ביקש התובע כי בית הדין יתערב בקביעות המומחה הרפואי.
התובע לא חלק על קביעת המומחה ביחס לפגיעה בשורשי כפות הידיים.

הנתבע סובר כי חוות הדעת הרפואית מושתת על העובדות ועל החומר הרפואי שהונח בפני המומחה. חוות הדעת מנומקת וברורה ובית הדין התבקש לאמצה.

הכרעה

7. בפתח הדברים יש להזכיר כי תביעה זו הוגשה מלכתחילה לעניין הפגיעה בכתפיו של התובע בלבד באשר התובע כלל לא פנה לפקיד התביעות בבקשה להכיר בפגיעה בשורשי כפות ידיו כפגיעה בעבודה.
נדמה כי מחמת טעות, בעת ניסוח ההסכמות בדבר פניה למומחה, הועבר לבדיקת המומחה גם עניין ה- CTS, לגביו קבע המומחה כי לתנאי העבודה ולמצבו הרפואי של התובע היתה השפעה שווה על התפתחות המחלה.

מכל מקום, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של תובע לפגיעה ממנה הוא סובל הנה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. עם זאת, בקביעה זו מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו שהוא בבחינת "האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי" (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ'- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 374). זאת, בין היתר, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. לנוכח האמור נחשב מומחה מטעם בית הדין לאורים והתומים המאיר את עיניו של בית הדין בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, ניתן ביום 26.2.97 , עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המל"ל (פסק הדין מיום 6/6/05 פורסם בנבו ).

8. ד"ר ברוסקין, אשר מונה כמומחה רפואי בתיק זה, קבע בחוות דעתו לעניין הפגיעה בכתפו של התובע כי אין קשר סיבתי, בינה לבין תנאי עבודתו של התובע. ד"ר ברוסקין נתן דעתו להגדלת הקרע בכתף ימין וקבע כי הגם שלא עמדו בפניו נתונים ביחס לגודל הקרע עובר לתחילת העבודה, הדעת נותנת כי היה קטן יותר שכן התרחבות הקרע היא תהליך טבעי ומוכר שאיננ ו נובע או תלוי בביצוע פעילות כלשהי. גם לגבי הכתף השמאלית נקבע בחוות הדעת כי התובע התלונן על כאבים עובר לתחילת עבודתו וכי הקרע בכתף שמאל נובע מתהליך תחלואי רגיל שקיים באחוז ניכר באוכלוסיה בגילו של התובע .
חוות דעתו של המומחה לא השתנתה בעקבות שאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי התובע, ואף לא בעקבות מסמכים רפואיים שהמציא התובע בשלב מאוחר. מחוות הדעת של המומחה עולה בבירור כי התרחבות הקרע היא תהליך טבעי שאיננו קשור לפגיעות מסוג מיקרוטראומה.
במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. בנסיבות אלה, אין עילה לסטות מחוות הדעת הרפואית.

9. סוף דבר – לא מצאתי הצדקה שלא לבסס את הכרעתי על חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין. משכך, התביעה נדחית. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ד, (12 אוגוסט 2014), במעמד הנוכחים/ בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יצחק מסיקה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: