ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרצל מאיר נגד אלקטרה ישראל בע"מ :


בפני כבוד השופטת אורלי מור-אל

מבקש:

הרצל מאיר

נגד

משיבות:

  1. אלקטרה ישראל בע"מ
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

ראשית, אבקש להבהיר, כי הבקשה הובאה לפני רק בימים אלה לאחר הגשת הבקשה למתן החלטה, ככל הנראה בשל חילופי המותב בתיק ומכאן האיחור במתן ההחלטה. עם הצדדים הסליחה.
לפני בקשת המבקש שהוא התובע בתיק (להלן: "המבקש") להורות על ביטול מינוי המומחה מטעם בית המשפט, מן הטעם שעיין בחומר פסול שהובע לידיעתו במסגרת מכתבו של ב"כ המשיבות.
עסקינן בתביעת נזיקין שעילתה הנטענת היא תאונה שארעה למבקש במסגרת עבודתו כטכנאי מעליות אצל הנתבעת 1. המבקש הגיש בתמיכה לתביעתו חוו"ד מומחה, אשר קבע נכות בשיעור של 30% בתחום האורתופדי. מטעם המשיבות הוגשה חוו"ד מומחה אשר קבע נכות בשיעור של 10%, בתחום האורתופדי ואולם המומחה הוסיף וקבע, כי אין קשר בין הנכות לבין ארוע התאונה , זאת, בין היתר, בשים לב למסמכים הרפואיים , למועד הגעתו של המבקש לטיפול רפואי ולאינפורמציה שמסר המשיב בעת הגעתו לטיפול רפואי.
נוכח המחלוקת בין המומחים, בין היתר בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה הנטענת, מונה מומחה מטעם בית המשפט, כאשר הצדדים הודיעו שהם שומרים על חוות הדעת מטעמם ואף נתונה להם הזכות להציגם לפני המומחה.
המבקש טוען, כאמור, כי במכתב הפניה למומחה שנשלח מטעם המשיבות, נמסר מידע שגוי ואסור זאת בנסיון ליצור סתירות בגרסת המבקש ולהשפיע על המומחה.
המשיבות טוענות, שהמדובר במכתב סטנדרטי המפרט את עיקרי הדברים בנוגע לעובדות העולות מן הכתובים או המסמכים והמתייחסות לתובע בקשר עם האירוע נשוא כתב התביעה. לגבי דידן, מדובר בתיאור העובדות הרלוונטיות גרידא. לחלופין, טוענות המשיבות, כי פסילת מומחה מטעם בית המשפט נעשה רק במקרים נדירים ולכל היותר, ניתן להורות על משיכת המכתב.
בטרם אכריע במחלוקת, אביא את הסעיף השנוי במחלוקת במכתב כלשו נו:
"נציין כי התובע לא פנה בתחילה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 3/4/08 פנה לבית החולים וולפסון שם נרשם מפי התובע כי "בן 46 התאשפז בדחיפות למחלקתנו לאחר שביצע תנועה חדה ולאחריה חש כאבים..." לאחר הוצאות המסמך (כך במקור – א' מ') נרשם בכתב יד בתאריך לא ידוע כי התובע טוען פתאום ש" טיפס למקום גבוה על רגל ימין חש כאב במפרק הירך ומאז צולע ומתקשה ללכת עקב כאבים", בכתב התביעה טוען התובע כי בעת שירד לפיר מעלית נפגע ברגלו ולמל"ל מסר התובע כי במהלך עבודתו קפץ לפיר מעלית בגובה של כ- 40 ס"מ ולאחריה הרגיש כאבים ברגל, אך המשיך לעבוד מספר ימים ורק ביום 03.04.08 פנה לקבלת טיפול רפואי".

אכן מקריאת הדברים קשה שלא להתרשם, כי מדובר בנסיון לערער את מהימנות טענותיו של המבקש, על ידי הפניית המומחה לגרסאות ומסמכים ספציפיים המצויים בתיק, חלקם אינם מסמכים רפואיים, אלא טענות שהעלה המשיב בכתב התביעה או בפני המל"ל.
פניה מסוג זה למומחה מטעם בית המשפט אינה ראויה. למשיבות לא נתונה הרשות לסכם את העובדות בעבור המומחה ואף לא להפנותו למסמכים רפואיים ספציפיים מתוך כלל החומר , אלא לספק לו את כל החומר הרלוונטי על מנת שהמומחה יעיין בחומר ויחווה את דעתו מבלי שיעשה נסיון לכוונו לעבר עמדה מסויימת.
על אף האמור, ההלכה הפסוקה בסוגית פסילת מומחה רפואי, חד משמעית ולפיה פסילה של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, תעשה במקרים חריגים בהם קיים חשש אמיתי לעיוות דין או לפגם משמעותי. תימוכין לכך ניתן למצוא, בין היתר, בספרו של כבוד השופט (בדימוס) גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, 2003 בעמ' 222 כי: " פסילת מומחה רפואי שמונה נעשית במקרים נדירים מאוד, שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב", כמו גם בפסקי דין רבים מספור של בתי המשפט.
בכלל זה נקבע לא פעם בפסיקה , כי פסילתו של מומחה רפואי מחמת עיונו בחומר פסול לא תעשה כדבר שבשגרה, שהרי חזקה על המומחה שיבצע מלאכתו נאמנה ויתעלם מהחומר האסור:
"כבר נקבע לא אחת שאף אם הגיע לעיון מומחה מסמך אשר אסור בהצגה בפניו, לא בהכרח יביא הדבר לפסילתו."

(רע"א 2667/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בן יאיר (22/4/2001); ראו גם: בר"ע 1134/04 דגן יעקב נ' שמעוני אסף (19/5/04) ).
בהתאם להלכה זו, בתי-משפט אינם ממהרים לפסול מומחים אשר עיינו בחומר פסול, גם כאשר המדובר בעיון בחוו"ד אסורה ולא רק בדברים מפי עטו של ב"כ אחד מן הצדדים –
"...פסילתו של מומחה שעיין ב'חוות דעת אסורה', עניין המסור לשיקולו של בית המשפט הדן בעניין, אשר אינו מחייב פסילה אוטומטית של המומחה, ואינו מצדיק מתן רשות ערעור".

(רע"א 165/99 בר ששת נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (11/02/1999); ראו בנוסף, רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (11/7/1994)).

הדברים האמורים יפים, גם כאשר הבקשה באה בטרם נתן המומחה את חוות דעתו. בהעדר סיבה ממשית מהותית העשויה להקים חשש לעיוות דין אין עילה לפסול מומחה שמונה.

המבקש מפנה בבקשתו להחלטה יחידה משנת 1995, שלא פורסמה במאגרים ושהמבקש לא טרח לצרפה לכתבי הטענות, ואולם גם אם אניח, כי מהחלטה זו ניתן להסיק שפסילת המומחה אפשרית, הרי שכל מקרה לנסיבותיו ולאחר החלטה זו התפתחה הפסיקה ובית המשפט שב ואמר את דברו שוב ושוב, תוך הדגשה חוזרת ונשנית, כי על בית-המשפט לבחון האם התקיימו נסיבות חריגות וחשש אמיתי לפגיעה בזכותו של בעל דין.
בחינת הדברים בנסיבות דנן, מביאה לידי מסקנה, כי לא נתקיימו נסיבות חריגות כאלה, שכן חזקה על המומחה שידע לבחון את החומר שיונח לפניו בצורה אובייקטיבית ומקצ ועית ולא יגרר אחר הנסיון לכוונו לעבר עמדת מי מהצדדים, במיוחד כאשר המדובר במכתב מאת ב"כ אחד הצדדים ולא במסמך או חוו"ד אסורים בהצגה. יתירה מזו, הטענה , כי המבקש הגיע באיחור לקבלת טיפול רפואי, באה לידי ביטוי ב מסמכים הרפואיים, כמו גם חוו"ד דעת הנתבעת, וממילא המומחה יחשף לה; הגירסאות שנטען, כי המבקש מסר במקומות שונים, אינם מעניינו של המומחה שאין זה תפקידו להכריע במהימנותו של המבקש וממילא אינו אמור להידרש להן.

בתשובה לתגובה הוסיף המבקש לראשונה טענה, כי המומחה נתן חוו"ד בעבור חברת "כלל" וגם משום כך ראוי לפסלו. לא רק שמדובר בטענה שאין מקום להוסיפה במסגרת תשובה לתגובה, אלא שהמבקש לא העלה כל טענה וכל נתון המצדיק לפקפק במומחיותו ובמקצועיותו של המומחה ואין אלא להפנות לדברים האמורים בהחלטה אליה הפנ ה המבקש עצמו ברע" א 8869/13 נעמה פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (14/1/14), כדי להביא לכדי מסקנה שדינה של הבקשה גם מטעם זה להדחות.

סוף דבר, לאור הנחיות הפסיקה ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב למהות החומר הפסול שהוצג למומחה , באתי לידי מסקנה, כי אין להורות על פסילת המומחה. חזקה על מומחה בית המשפט, בהיותו זרועו הארוכה של בית המשפט, כי יפעל בתום לב ובנאמנות ויתעלם מחומר לא רלוונטי (ר' לעניין זה: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (20.4.06)). חזקה זו היפה גם לכאן, מצדיקה את המסקנה, כי דינה של הבקשה להדחות, בכפוף לכך, שאני מורה למומחה להתעלם מ המפורט במכתבו של ב"כ המשיבות ולהתייחס אך ורק לחומר שצורף על ידי הצדדים.

ב"כ המבקש יודיע תוכן החלטתי למומחה, מבלי לצרף החלטה זו.

בנסיבות, נוכח קבלת הבקשה בחלקה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הרצל מאיר
נתבע: אלקטרה ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: