ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר ענבר נגד עירית כרמיאל :

בפני כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

תובע

אמיר ענבר, ת.ז. XXXXXX251
ת.ד. 286, קבוצת כנרת 15118

נגד

נתבעת
עירית כרמיאל
משד' קק"ל 100, כרמיאל

פסק דין

התובע, מכר את הדירה, שהיתה בבעלותו בכרמיאל, ביום 8/8/13 העביר את החזקה לקונים, ותביעתו הינה לנזקים שנגרמו לו באובדן זמן ונסיעות לאור התנהלותה של הנתבעת בשני עניינים: אי מתן פטור מארנונה בגין נכס ריק ואי מתן אישור על העדר חובות, לצורך העברת בעלות בלשכת רישום המקרקעין.

התובע תיאר באריכות את התלאות שעבר, את דחייתו ב"לך ושוב". במיוחד הדגיש התובע את העובדה שהנתבעת סירבה לתת לו פטור מראש, דרשה ממנו ראיות ולבסוף הודיע לו כי הבקשה תישקל רק לאחר שיציג בדיעבד אישור על אי צריכת חשמל, כך שהוא נדרש לשלם ורק לאחר מכן לקבל החזר. התובע טען כי לא קיבל את ההחזר, ולאחר מכן התברר כי ההחזר בוצע ביום 22/10/13 לאחר הגשת כתב התביעה.

התובע הלין כאמור גם על כך שהנתבעת התנתה מתן אישור ללשכת רישום המקרקעין ביום 15/9/13 בתשלום חוב ארנונה, שנצבר לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2013. התובע סירב לבצע את התשלום מאחר והעביר את החזקה לקונה ביום 8/8/13, ושילם את החובות בגין הנכס עד אז.

הנתבעת התגוננה ועמדה על כל טענותיה, כפי שהובאו ע"י התובע בכתב התביעה, טענה כי למרות הצהרת התובע על נכס ריק ביום 23/7/13 התברר כי היתה צריכת חשמל נמוכה (חשבון חשמל עד ליום 5/6/13 נספח א(3) לכתב התביעה), אך בכל זאת ולאחר שהגיעה קריאת מד המים הסכימה לפטור אותו בגין התקופה שמיום 10/4/13 עד 8/8/13, והחזירה לו את הכספים שנגבו ממנו. ממילא טוענת הנתבעת כי מתן הפטור בגין נכס ריק אינו בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, ואני מסכימה עימה וקובעת כי התביעה הינה לפיצויים בגין התנהלות הנתבעת ולא על הענקת הפטור עצמו.

לעניין האישור לצורך העברת בעלות, טענה הנתבעת כי ביום העברת החזקה, 8/8/13, ניתן לתובע אישור ללשכת רישום המקרקעין, התקף עד ליום 31/8/13, לאחר שהחובות סולקו עד ליום זה. כאשר ביקש ביום 15/9/13 אישור נוסף נדרש להשלים תשלום עד ליום מתן האישור, ומפנה לסעיף 324(א) לפקודת העיריות ולעת"מ (מחוזי ירושלים-עניינים מנהליים) 8599/08 יעד שיאן נ' עיריית ירושלים, 21.2.2013, מופיע בנבו).

התובע הגיש כתב תשובה, התנגד לפרשנות של פטור בהחזר, וטוען כי סעיף 324(א) לפקודת העיריות מתייחס לחובות של בעל הנכס, ואילו הוא כבר לא היה בעל הנכס.

בדיון חזר התובע על טענותיו, והגדיר כי תביעתו הינה בגין נסיעותיו למשיבה לצורך קבלת אישורים, שלא ניתנו לו, בעוד הוא מתגורר במושבה כנרת, כשעה נסיעה מכרמיאל, והשיב לשאלתי כי עד היום לא קיבל אישור להעברת בעלות מאחר והנתבעת דורשת ממנו לשלם חובות, החלים על הקונה.

גם נציגת הנתבעת חזרה על הטענות, טענה כי פעלה כדין, כי לא ניתן היה לתת לו פטור טרם שהגיעו החשבונות המעידים על צריכת החשמל והמים, המגיעים לאחר תום התקופה, וכי קיבל אישור ללשכת רישום המקרקעין ביום 8/8/13 שהיה תקף עד ליום 31/8/13, אך כשביקש הארכת תוקף האישור היו על הנכס חובות, והיה עליו לשלמם. עוד נטען כי התובע יכול היה לפנות בטלפון ולחסוך לעצמו את ההתרוצצויות.

התובע השיב וטען כי האישור שניתן לו ללשכת רישום המקרקעין ניתן רק יומיים לפני יום ה-31/8/13 (אישור מיום 27/8/13 צורף כנספח ב'(2) לכתב התביעה ) ולכן הורה לאימו, שהלכה לעירייה בשמו לא לשלם ולא לקחת אותו. התובע גם התרעם על דרישת התשלום כתנאי למתן האישור כאשר בפועל הנתבעת היתה חייבת לתובע את סכום ההחזר בגין הפטור לנכס ריק. יצויין כי הנתבעת לא הציגה את האישור להעברת בעלות מיום 8/8/13, שנזכר בכתב ההגנה ובדבריה. מדבריה בסוף הפרוטוקול נראה כי אינה מתכחשת לעובדה שהאמור בסעיף 5.1 לכתב ההגנה אינו נכון.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, שהוגשו לי, אני חוזרת וקובעת כי אין בסמכותי לדון בשאלת מתן הפטור בגין נכס ריק, שהיא בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, והתנהלות הנתבעת בעניין מתן האישור להעברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין היתה מוצדקת ועמדה בהוראות החוק והפסיקה.

"מאחר שהעירייה רשאית לדרוש את מלוא התשלום ביום 1 לינואר, גם אם באמצעות מתן אשראי לסילוקו לאורך שנת הכספים, ממילא "החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה" עליהם מדבר סעיף 324(א) לפקודה, הנם חובות הארנונה עד לתום השנה אפילו כאשר התעודה ניתנת באמצע השנה. נמצא אפוא כי דרישת העירייה להסדרת החוב השנתי טרם קבלת התעודה, נעשתה בסמיכות ובסבירות, וכי האפשרות המוענקת למבקש התעודה להסדיר את התשלום בגין יתרת התקופה עד סוף השנה בהוראת קבע, גביה מרוכזת או שיקים מעותדים, מאזנת כהלכה בין האינטרס הציבורי באכיפה מלאה של חיובי ארנונה שזמן פרעונם כבר הגיע, ובין האינטרס הפרטי של הנישום שלא להרע את מצבו מבחינת אפשרויות התשלום והפריסה של הארנונה רק בשל היזקקותו לתעודת העדר חובות" (עת"מ 8599/08 הנ"ל).

ויודגש, הנתבעת דרשה מהתובע הסדרת החוב רק עד לסוף חודש אוקטובר 2013 אף שהיתה מוסמכת לדרוש תשלום עד סוף השנה. שנית, אין הפרדה בפסיקה בין בעלי הנכס בתקופות הרלוונטיות, אלא ההתייחסות הינה ל"מבקש התעודה". שלישית , אין לקבל את הטענה לפיה הנתבעת היתה חייבת לתובע כספים בגין הפטור לנכס ריק, ועל כן לא רשאית היתה לדרוש ממנו תשלום נוסף לצורך הפקת התעודה. לאור המצב שנוצר, בו לא הצליח התובע להביא את הקונה לשלם את יתרת הארנונה, בתקופה שהקונה כבר החזיק בדירה, בוודאי שהתובע אינו מבקש כי סכום ההחזר, המגיע לו, ייזקף לזכות חוב הארנונה של הקונה.

מכל האמור עולה כי הנתבעת פעלה כדין, והתובע ביקש פיצוי בגין התנהלות שלא הפרה כל חובה, אלא להיפך, התובע ביקש לזכות בהטבות, שלא עמד בתנאים לקבלתן.

בנסיבות אלה על התובע לשאת בנזקים, שכלל לא הוכח, שנגרמו לו. כך למשל העיד כי לפחות ביום 27/8/13 אימו היא זו שפנתה לעירייה ולא הוא, ולא הוכח כי ניסה להקטין את נזקו על ידי פניה טלפונית ועמידה בהנחיות הנתבעת, שדווקא הקלו עימו, וכך לא היה צריך לכתת רגליו מקבוצת כנרת לכרמיאל.

בהעדר קביעה כי הנתבעת העלתה דרישות לא מוצדקות, אין מקום לדון בנזק עקיף, ואני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הינו 15 יום ממסירת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אב תשע"ד, 05 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמיר ענבר
נתבע: עירית כרמיאל
שופט :
עורכי דין: