ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלוה נעמאן נאסר נגד שר החינוך :

פסק-דין בתיק בג"ץ 4061/14

לפני: כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

העותרים:
1. סלוה נעמאן נאסר

2. פראס מאהר נאסר

3. נאסר מג'ד בהא

4. נאסר רג'ד בהא

5. עפיף נאסר איימן

6. ג'וליה נאסר איהאב

7. אנג'לינה איהאב נאסר

8. קרול ג'ון ג'ובראן

9. לוסיאן ג'ון ג'ובראן

10. סמיר וליד נאסר

11. מריאנה חליל ג'ובראן

12. ליליא סאמר נאסר

13. סלים סאמר נאסר

14. גואן חנא נאסר

15. נעמאן עו"ד נאסר

16. מאהר ד"ר נאסר

17. בהא נאסר

18. איימן נאסר

19. איהאב נאסר

20. ג'ון ג'ובראן

21. וליד נאסר

22. חליל ג'ובראן

23. סאמר נאסר

24. חנא נאסר

נ ג ד

המשיבים:
1. שר החינוך

2. משרד החינוך

3. מנהלת משרד החינוך מחוז צפון

4. מועצה מקומית כסרא

עתירה למתן צו על-תנאי ולצווי ביניים

בשם העותרים: עו"ד נעמאן נאסר
בשם המשיבים 3-1: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד רן רוזנברג
בשם המשיבה 4: עו"ד דיאן קשקוש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופטת א' חיות:

העתירה דנן עניינה בהחלטת המשיבה 3, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך (להלן: מנהלת המחוז), לשנות את ימי המנוחה השבועית בבית הספר היסודי "אחווה" בכפר סמיע (להלן: בית הספר).

1. העותרים 24-1 הינם ילדים בני העדה הנוצרית הלומדים בבית הספר היסודי "אחווה" בכפר סמיע (להלן: התלמידים) והוריהם. על פי הנטען בעתירה, בבית הספר לומדים ילדים בני העדה הדרוזית, המוסלמית והנוצרית ולמן הקמת בית הספר בשנות החמישים ועד לשנת הלימודים התשע"ד נקבעו בו ימי המנוחה השבועית לימים שישי וראשון. במהלך חודש נובמבר 2013 הוחלט על ידי ועד ההורים בבית הספר כי ימי המנוחה ייקבעו לימים שישי ושבת. העותרים התנגדו להחלטה זו ופנו באותו חודש למנהלת המחוז בבקשה כי תתערב בהחלטה ותשיב את המצב לקדמותו. מנהלת המחוז קיימה סדרת פגישות וביום 15.12.2013 פרסמה את החלטתה לפיה ימי המנוחה בבית הספר יוותרו בימים שישי וראשון תוך שהוסיפה כי אין לשנות את ימי המנוחה בבית הספר באופן חד צדדי ושלא בהסכמת הצדדים (להלן: ההחלטה הראשונה). לטענת העותרים, בעקבות החלטה זו הופעלו על מנהלת המחוז לחצים מצד גורמים שונים לשקול שנית את החלטתה ולאחר שקיימה פגישות נוספות, בין היתר גם עם נציגי העדה הנוצרית, פרסמה ביום 27.1.2014 החלטה נוספת בה נקבע כי ימי המנוחה בבית הספר ישונו לימים שישי ושבת החל משנת הלימודים התשע"ה, וכי הלימודים ביום א' יחלו בשעה 10:00 על מנת לאפשר לבני העדה הנוצרית להגיע לכנסיה (להלן: ההחלטה השנייה). עוד נקבע כי יתאפשר לבני העדה הנוצרית העומדים על כך שיום ראשון יהיה יום מנוחה לבוא בדברים עם הנהלת המחוז על מנת למצוא פתרון פרטני לבקשתם.

2. לטענת העותרים, טרם שעתרו נגד החלטת מנהלת המחוז הם פנו לשר החינוך ביום 2.2.2014 ולמנהלת הכללית של משרד החינוך ביום 10.2.2014 וביקשו כי ההחלטה השנייה תבוטל. לשכת שר החינוך השיבה לבא-כוח העותרים כי פניות אלו הועברו לטיפולה של היועצת המשפטית של המשרד וביום 13.3.2014 השיבה היועצת המשפטית לבא-כוח העותרים כי החלטתה של מנהלת המחוז נבחנה ולא עלה כי נפל בה פגם מנהלי המצדיק את ביטולה. עוד צוין במכתב התשובה כי מנהלת המחוז קיימה הידברות ממושכת עם כל הצדדים במטרה להגיע להסכמה בעניין אולם בסופו של דבר ונוכח העובדה כי מתוך כשש מאות תלמידים בבית הספר פחות מעשרים הם בני העדה הנוצרית, סברה מנהלת המחוז כי יש מקום להקל על מצוקת רוב התלמידים ולקבל את בקשתם כי ימי המנוחה בבית הספר יהיו בימים שישי ושבת. בנסיבות אלה, ציינה היועצת המשפטית, "אנו סבורים כי ד"ר שמחון פעלה באופן מאוזן ושקול וקבלה החלטה עניינית". בא כוח העותרים השיב למכתב זה ביום 1.4.2014 ובו שטח את טענותיו נגד הותרת החלטת מנהלת המחוז על כנה, ובנוסף ביקש להיפגש עם שר החינוך אך טרם נענה.

מכאן העתירה שבפנינו בה מבקשים העותרים כי נורה על ביטול החלטתה השנייה של מנהלת המחוז וכן על ביטול החלטת שר החינוך שלא להתערב בהחלטה זו. בנוסף, מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים המורה על עיכוב ביצוען של החלטות אלו עד להכרעה בעתירה.

3. המשיבים 3-1 טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף שכן היה על העותרים לפעול בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וזאת נוכח הוראות סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מנהליים או החוק) והוראות פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק זה, עליהם אעמוד בהמשך הדברים. המשיבים 3-1 מוסיפים וטוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף גם נוכח אי צירופם של משיבים רלוונטיים, בהם ועד הורי התלמידים בבית הספר, העלולים להיפגע מן הסעד שנתבקש בעתירה. לגופו של עניין טוענים המשיבים 3-1 כי ההחלטה השנייה הינה סבירה ומאוזנת ומבטאת שיקול דעת מקצועי וענייני בסוגיה מורכבת המחייבת היכרות עמוקה עם מציאות החיים בכפר סמיע. המשיבה 4, המועצה המקומית כסרא-סמיע, מצטרפת לטענות המשיבים 3-1 ומוסיפה כי לא היה מקום לצרף אותה כמשיבה. עוד טוענת המשיבה 4 כי יש לדחות את העתירה על הסף משום שהיא לוקה בשיהוי וכן באי מיצוי הליכים, שכן היה על העותרים לפנות למנהלת המחוז ולבקש פתרון קונקרטי לבקשתם.

4. בתשובתם לתגובות טוענים העותרים כי עתירתם מופנית כלפי החלטת שר החינוך כפי שבאה לידי ביטוי במכתבה של היועצת המשפטית, ומשכך יש מקום לבררה בבית משפט זה. העותרים מוסיפים וטוענים כי אף שהחלטת שר החינוך אינה מהווה החלטה חדשה בעניין ימי המנוחה בבית הספר, גם הימנעות מלהתערב בהחלטת מנהלת המחוז הינה בגדר "החלטת רשות" השוללת מבית המשפט לעניינים מנהליים את הסמכות לדון בעתירתם. עוד נטען על ידי העותרים כי העתירה מעלה בעיה משפטית ייחודית שטרם הוכרעה הנוגעת לפגיעה בזכויות היסוד המוגנות של המיעוט הנוצרי ליהנות מיום ראשון כיום חופשה, ובנסיבות אלו אף אם קיים בעניינם סעד חלופי, יש מקום כי בית משפט זה ידון בעתירתם.

דיון והכרעה

5. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.

סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים קובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק. פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק קובע כדלקמן:

3. חינוך – החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
(1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
(א) תקצוב;
(ב) תכניות לימודים;
(ג) הכשרת עובדי הוראה;
(2) החלטה בענין מתן תמיכות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
(3) החלטה בעניני השכלה גבוהה.

גם אם נניח כי ניתן להגדיר את החלטת היועצת המשפטית כהחלטתו של שר החינוך, אין די בכך שהשר צורף כאחד המשיבים בעתירה וכי החלטתו בעניין נושא העתירה נזכרת בה, על מנת לקבוע כי החלטה זו היא העומדת בבסיסה וכפי שנפסק "עתירה נגד החלטה של השר, פירושה עתירה הטוענת כי החלטת השר, כשהיא לעצמה, אינה חוקית. לשון אחרת, עתירה כזאת צריכה להציג עילה הפוגמת בהחלטת השר ולבקש סעד נגד החלטה זו" (בג"ץ 4381/97 מייזליק נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה, פ"ד נא(5) 385, 395 (1997); השוו: בג"ץ 6123/13 איזון נ' שר הביטחון, פיסקה 5 לפסק דינו של השופט ח' מלצר (3.11.2013)). עיון בטענותיהם של העותרים מעלה כי הן מכוונות כנגד ההחלטה השנייה של מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך בדבר שינוי ימי המנוחה בבית הספר ואילו החלטתה של היועצת המשפטית במשרד החינוך הדוחה את ההשגות שהעלו העותרים לגבי ההחלטה השניה, אינה ההחלטה העומדת במוקד העתירה. החלטתה השנייה של מנהלת המחוז אף אינה באה בגדר איזה מן הנושאים המחריגים אותה מסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים על פי פרט 3 המצוטט לעיל, ומשכך יש לעותרים סעד חלופי והוא – הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (השוו: בג"ץ 5324/12 עמותת מוסדות אוצרות חיים נ' משרד החינוך, פיסקה 6 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (8.8.2012)). טענתם של העותרים כי נושא העתירה מצדיק בירור בפני בית משפט זה על אף קיומו של סעד חלופי, אף היא דינה להידחות.

העתירה נדחית, אפוא. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ד' באב התשע"ד (‏31.7.2014).

ת


מעורבים
תובע: סלוה נעמאן נאסר
נתבע: שר החינוך
שופט :
עורכי דין: