ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גדית רייס נגד מרים חריף :

החלטה בתיק רע"א 2490/03

בפני: כבוד השופט י' טירקל

המבקשת:
גדית רייס

נ ג ד

המשיבות:
1. מרים חריף

2. דורית חריף

3. דליה לוי- חריף

4. יעל בליסקו – חריף

בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בתיק ה"פ 1082/02 שניתן ביום 18.2.03
על ידי כבוד השופטת רות אליעז

בשם המבקשת: עו"ד אחיקם גריידי
בשם המשיבות: עו"ד רוברטו חייט

בבית המשפט העליון

החלטה

1. המבקשת והמשיבה מס' 1 (להלן – "המשיבה") יחד עם בעלה מר מיכאל חריף (להלן – "הבעל") החזיקו בחלקים שווים במניותיה של חברת סיטומט בע"מ (להלן – "החברה"). בין המבקשת לבין המשיבה ובעלה נתגלעו חילוקי דעות, והמשיבה ובעלה הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו "לפירוק החברה ולתשלום כספים בגין מרמה של דירקטורים". לפי המלצתו של בית המשפט המחוזי נחתם "שטר בוררין" המעביר להכרעת בורר, עו"ד ישעיהו ריזברג (להלן – "הבורר"), "את כל הסכסוכים וחילוקי הדעות - - - בכל הקשור לחברת סיטומט בע"מ". במהלך הבוררות נפטר הבעל ויורשיו - המשיבים מס' 2 – 4 - צורפו כבעלי דין לבוררות. בפסק הבוררות שנתן, חייב הבורר את המבקשת "להחזיר לקופת החברה" סכומי כסף וכן לשלם למשיבות הוצאות ושכר טרחה. המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לבטל את פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז), בפסק דינו מיום 18.2.03, דחה את בקשת הביטול שהגישה המבקשת ואישר את הפסק.

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על פסק הדין. המשיבות השיבו על הבקשה.

2. טענתה העיקרית של המבקשת היא שדין פסק הבוררות להתבטל מן הטעם שהבורר חרג מסמכותו בפסקו סכומים לזכות החברה שלא היתה צד ל"שטר הבוררין". לטענתה, "לו יאושר פסק הבוררות, כלשונו, על החברה לשמש כזוכה בתיק ההוצל"פ, ולא המשיבים, אך החברה כלל איננה צד ולא היתה צד להליך הבוררות". דין הטענה וממילא, דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי דחה טענה זאת של המבקשת בקובעו כי "טענה זו אין לה בסיס. הבורר דן במחלוקת בין הצדדים שהיו בעלי המניות והשותפים בחברה והורה על החזרת הכספים לקופתה. אין בכך משום חריגה מסמכויותיו על פי שטר הבוררין, ואף אין בכך כל פסול". קביעה זאת מקובלת עלי. יודגש שלפי "שטר הבוררין" הועברו להכרעת הבורר "כל הסכסוכים וחילוקי הדעות - - - בכל הקשור לחברת סיטומט בע"מ", לפיכך, רשאי היה הבורר לפסוק לחברה את המגיע לה אפילו לא היתה צד ל"שטר הבוררין" (השוו לדברַי ברע"א 554/01 כתר הוצאה לאור בע"מ נ' חורחה ספרן, תקדין עליון 2001(3) 1813). גם ביתר טענותיה של המבקשת לא מצאתי ממש וסומך אני ידי על מסקנתו של בית המשפט המחוזי שלפיה אין דברים אמורים בטענות הבאות בגדר עילות הביטול שבחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

3. הבקשה להרשות ערעור נדחית. המבקשת תשלם למשיבות יחד שכר טרחת עורך דין בסך 7500 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ג בניסן תשס"ד (14.4.04).


מעורבים
תובע: גדית רייס
נתבע: מרים חריף
שופט :
עורכי דין: