ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד ג'מיל נגד עיריית נס ציונה :

החלטה בתיק רע"א 11301/03

בבית המשפט העליון

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקש:
דוד ג'מיל

נ ג ד

המשיבה:
עיריית נס ציונה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.8.03 בע"א 175/98 שניתן על ידי כבוד השופטים י. גולדברג ר. שטרנברג-אליעז וע. פוגלמן

בשם המבקש: עו"ד סער פלינר

בית משפט השלום לא נתן אימון בגרסת המבקש כי רכש זכויות דיירות מוגנת בחנות וכי שילם דמי שכירות בגין נכס זה. לאור זאת נתן ב-22.12.97 צו סילוק יד מהנכס. המבקש ערער על כך לבית המשפט המחוזי, ובין היתר הציג ראייה חדשה בדמות הוראת תשלום דמי שכירות עבור החנות שהמשיבה שלחה אליו לאחר מתן פסק הדין של בית משפט השלום. הוא שילם את הסכום נשוא הדרישה וטען כי הדרישה מהווה הודאת בעל דין בדבר זכויותיו בחנות. ערכאת הערעור החזירה בהסכמה את הענין לבית משפט השלום כדי שיבחן את הראיות הנוספות ויקבע עמדה לגביהן.

החלטה

1. זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים גולדברג, שטרנברג-אליעז, ופוגלמן) אשר דחה ברוב דעות את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (כבוד השופט גולדין).

בית משפט השלום לא נתן אימון בגרסת המבקש כי רכש זכויות דיירות מוגנת בחנות וכי שילם דמי שכירות בגין נכס זה. לאור זאת נתן ב-22.12.97 צו סילוק יד מהנכס. המבקש ערער על כך לבית המשפט המחוזי, ובין היתר הציג ראייה חדשה בדמות הוראת תשלום דמי שכירות עבור החנות שהמשיבה שלחה אליו לאחר מתן פסק הדין של בית משפט השלום. הוא שילם את הסכום נשוא הדרישה וטען כי הדרישה מהווה הודאת בעל דין בדבר זכויותיו בחנות. ערכאת הערעור החזירה בהסכמה את הענין לבית משפט השלום כדי שיבחן את הראיות הנוספות ויקבע עמדה לגביהן.

3. לאחר דיון בראיות החדשות, בית משפט השלום קבע כי אין בחומר החדש כדי לשנות מהקביעה השיפוטית המקורית לפיה המבקש הינו מסיג גבול בחנות. את דרישת התשלום המאוחרת מטעם המשיבה פירש כטעות של העיריה, פרי אי אבחנה בין החנות לבין המחסן, וקבע כי בפועל הגבייה התייחסה למחסן בלבד. הענין חזר פעם נוספת לערכאת הערעור, כשכל צד דבק בעמדתו.

4. ערכאת הערעור שבה ובחנה את קביעות בית משפט השלום, ומצאה, ברוב דעות, כי אין להתערב בהן. בית המשפט בהחלטת רוב (מפי השופטים פוגלמן וגולדברג), כנגד דעתה החולקת של השופטת שטרנברג-אליעז, מצא כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, המתבסס, רובו ככולו, על ניתוח ראיות וקביעות עובדתיות. הוא אימץ קביעות אלה ואת המסקנות המשפטיות הנובעות מהן, וקבע כי יש לדחות את הערעור ולאשר את צו הפינוי מהחנות שניתן כנגד המבקש.

5. בבקשתו לרשות ערעור, חוזר המבקש בפנינו על עיקרי טענותיו בערכאות הקודמות. טענות אלה מוסבות על עניינים שבעובדה, ראיות, ומסקנות משפטיות המוסקות מהקביעות העובדתיות של בית המשפט.

6. דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. עיקרה נסב על קביעות שבעובדה שקבעה הערכאה הדיונית ועל מסקנות משפטיות שהסיקה מקביעות אלה. עיקרה של הבקשה מוגבל לבעלי הדין עצמם, ואין היא מעלה כל שאלה בעלת היבט משפטי כללי או ציבורי החורג מעבר לעניינם של הצדדים. משכך, לא מתקיימת עילה ולא מתמלאים התנאים הנדרשים למתן רשות ערעור (בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3) 123). אין, איפוא, מקום לדון בפרשה זו בערכאה שיפוטית שלישית.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג בניסן תשס"ד (14.4.04).

ת


מעורבים
תובע: דוד ג'מיל
נתבע: עיריית נס ציונה
שופט :
עורכי דין: