ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר יודסין נגד בי.ג'י.אלפא בע"מ :


בפני הרשמת - כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

המבקש

מאיר יודסין

נגד

המשיבה

בי.ג'י.אלפא בע"מ

החלטה

1. מונחת לפני בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת ערבון.

2. הבקשה עניינה בערבון שנקבע בבקשת רשות ערעור, אשר הגיש המבקש על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב – יפו ( כבוד השופטת הדס פלד) מיום 19.03.2014 ( ת"א 8758-03-11), בה נדחתה טענת ההתיישנות שהעלה ונקבע כי ישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ ( להלן: "ההחלטה").

3. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה לתגובה, לתשובה לה, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

4. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5. על תכליתו של הערבון שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כבוד השופטת ארבל) בענין רע"א 3088/13 אברהם פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ -
"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו.
זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה)"

תוך התייחסות למלאכת שקלול האינטרסים הנוגדים, להם יידרש בית המשפט בהכריעו בבקשה לפטור מערער מהפקדת ערבון - זכות הערעור המעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (כביטוי לזכות הגישה לערכאות) ומנגד הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, אם הערעור כנגדו ידחה -
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.

זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

6. בית המשפט יידרש, איפוא, לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויי הערעור שהגיש, כשני תנאים מצטברים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, הוא המערער -
"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

די, איפוא, כי אחד משני התנאים – היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויי ערעור טובים – לא יתקיים על מנת שבית המשפט ידחה את הבקשה.

מן הכלל אל הפרט

7. לטענת המבקש אין ביכולתו להפקיד את הערבון נוכח " מצבו הכלכלי החמור".
המבקש על פי הנטען מתקיים מקצבת זקנה בסך של 2,627 ₪ ומעבודה מזדמנת כמשגיח בבחינות בסך של 300 ₪ לחודש, סובל ממגבלות רפואיות והוכר כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי (86% נכות), אין לו נכסים ו/או תוכניות חסכון.
לשיטתו סיכוי בקשת רשות הערעור " הם טובים ביותר" זאת נוכח הטעויות שנפלו בהחלטת בית משפט קמא והכל כפי המבואר בבקשת רשות הערעור ( סעיפים 34-31 לבקשה).

8. המשיבה מתנגדת לבקשה.
לטענתה המבקש לא עמד בנטל להוכיח חוסר יכולת כלכלית ( המבקש לא פירט ולא צרף אסמכתאות המעידות על הכנסותיו והוצאותיו), מה גם שסיכוייה של בקשת רשות הערעור הם נמוכים שלא לומר אפסיים ( סעיפים 5, 27-26 לתגובת המשיבה).

עוד ובנוסף מציינת המשיבה כי המבקש לא שילם עד כה את הוצאות המשפט בהן חוייב בבית משפט קמא.

9. למקרא תצהירו של המבקש וצרופותיו נחה דעתי כי יכולתו הכלכלית של המבקש מוגבלת, זאת בשים לב למקורות הכנסתו ( קצבת זקנה והכנסה מעבודה חלקית).

10. עם זאת, המבקש לא השכיל להוכיח כי ידו אינה משגת להפקיד את הערבון, זאת מהטעמים הבאים:
א. המבקש ציין באופן גורף כי אין לו כל רכוש, אך לא פרט היכן הוא מתגורר ומה הן הוצאות מחייתו השוטפות.

ב. המבקש ציין באופן לאקוני כי אין ביכולתו להיעזר בבני משפחה לתשלום הערבון, אך דומה כי לא הניח את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתו-
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב)

ג. המבקש לא שילם, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייב בבית משפט קמא ומשכך גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיב, שהוצאותיו בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט ( ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה ; רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).

11. מבלי לקבוע מסמרות ומתוך הערכה גסה של סיכויי בקשת רשות הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקש מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבה לאפשרות כי תשלום הוצאותיו בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

לאור כל האמור ובשים לב לכלל השיקולים הצריכים לענין - זכות הגישה לערכאות מחד וזכותה של המשיבה להבטיח תשלום הוצאותיה מאידך – מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ₪, זאת בהתחשב במשמעותו של ההליך מבחינת המבקש, מורכבותו, היקפו ושיעור ההוצאות הצפוי להיפסק בו.
הערבון ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש אוגוסט 2014.
אי תשלום אחד מהתשלומים יחשב כאי תשלום ערבון לענין הוראת תקנה 431 לתקנות.

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

הבקשה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ד, 27 יולי 2014, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: מאיר יודסין
נתבע: בי.ג'י.אלפא בע"מ
שופט :
עורכי דין: