ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יניב כחלון נגד יעקב טייב :

לפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

מבקש

יניב כחלון

נגד

משיב

יעקב טייב

החלטה

כללי:

לפני בקשת רשות להתגונן בתביעה שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר על סך של 157,760 ₪ מכוח כתב הזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין מס' 0590 מיום 24.10.11 (להלן: " ההזמנה"). המשיב הינו מתווך מקרקעין בחברת רשף נכסים השרון (2002) בע"מ.

ביום 12.2.14 התנהל דיון בבקשה, המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

טענות המבקש:

במסגרת בקשת הרשות להתגונן טוען המבקש כי כתב ההזמנה אינו כולל את חתימתו של המבקש. בהתאם לכך מפנה המבקש לסעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (להלן: " החוק") הקובע כי:

"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."

לטענתו של המבקש, חתימתו מתנוססת רק בחלקה האמצעי של ההזמנה, היכן שנמחק ע"י המשיב האחוזים לו זכאי בגין העסקה.

כמו כן, בדיעבד התברר למבקש כי המשיב הסתיר ממנו פרט מהותי שהמבקש מתעתד לרכוש מניות בחברה אשר הינה הבעלים של המקרקעים ולא מקרקעין באופן ישיר מאדם פרטי, דבר שלא מצא את ביטוייו בהזמנה. על כן הפר המשיב את הוראת סעיף 8 לחוק הקובע את חובת ההגינות והזהירות, כדלהלן:

"(א) מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.
(ב) במילוי תפקידו יפעל מתווך במקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט אמצעים הראויים בנסיבות הענין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך."

זאת ועוד, היה על המשיב חובה לציין על גבי טופס ההזמנה כי מדובר ברכישת חברה שהינה איגוד מקרקעין ולא ברכישת מקרקעין באופן ישיר.

פרט מהותי נוסף שהמבקש לא ציין על גבי כתב ההזמנה כי מדובר בקרקע חקלאית המיועדת לעיבוד חקלאי. בניגוד לכך, המשיב הסביר למבקש כי שמיד לאחר רכישת המקרקעין ניתן לחלק את הקרקע למגרשים קטנים יותר בני 1/2 דונם כל אחד ולמכור אותם ברווח של עשרות אחוזים.

לאחר שהמבקש ערך את הבדיקות והבין ששום בנק לא מתכוון לתת לו משכנתא, על אף שהמשיב התחייב לסדר למבקש משכנתא, הודיע המבקש כי הוא מבקש לבטל את העסקה. הבנקים שפנה אליהם המבקש לקבל משכנתא סירבו מאחר שמדובר באיגוד מקרקעין עם חובות למע"מ ולא באדם פרטי שמוכר מקרקעין.

הצדדים הגיעו להסכמה מפורשת שרק במידה וההסכם יצא לפועל הלכה למעשה, דהיינו המקרקעין יעברו על שם המבקש ותשלום מלוא התמורה בעדם, ישולמו למשיב דמי תיווך.

משביטל המבקש זמן קצר לאחר כריתת הסכם המכר, אינו חייב לשלם את דמי התיווך לו טוען המשיב.

טענה נוספת שהעלה המבקש היא עצם העובדה שהמשיב ניסח זיכרון דברים והחברה קיבלה לידיה בנאמנות 7 שיקים על סך של 100,000 ₪ כל אחד מהמבקש עבור מר זמיר בן משה. מדובר בהפרת הוראה סעיף 12 לחוק הקובע איסור פעולות משפטיות:

"מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך. הוראה זו אינה באה לפגוע בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961."

בשל אמור לעיל, יש להורות על מחיקת כותרת כתב התביעה או לחילופין ליתן רשות להתגונן.

בסיכומיו טוען המבקש כי לא חתם על כתב ההזמנה אלא רק ליד הסכום שהיה מוסכם במידה ותצא העסקה לפועל. הצדדים אף התווכחו על מהות וסכום דמי התיווך כאשר דרשה סכום תיווך ראשוני של 99,000 ₪ + מע"מ ומנגד המשיב הוריד את גובה דמי התיווך לסך של 85,000 ₪ + מע"מ כאשר הוא חותם ליד הסכום ואינו מתחייב ליתר סעיפי ההזמנה (עמ' 4 ש' 15 לפרוטוקול).

מוסיף ומפנה המבקש לתא"ק (כפ"ס) 49426-06-12 שם הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד מר זמיר בן משה. על אף שלטענת המבקש עסקינן באותן עילות ובאותן נסיבות בחר המשיב להגיש תביעות נפרדות וביום 14.5.14 ניתנה בהליך זה, מבלי שמר בן משה נחקר, רשות להתגונן.

טענות המשיב:

בכתב התביעה נטען כי המשיב, מתווך מקרקעין במקצועו, סיפק שירותי תיווך במקרקעין של רכישת מניות/קרקע הידועים כמגרש 23 על פי תוכניות בניין עיר שד/1000.

על פי כתב ההזמנה התחייב המבקש לשלם למשיב עמלת תיווך בסך של 85,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, לפי סעיף 12 לכתב ההזמנה, התחייב המבקש לשלם תוספת של 10% מדמי התיווך בגין כל חודש איחור שיחושב מיום חתימת ההסכם ועד ליום התשלום בפועל וזאת בצירוף ריבית והצמדה על פי חוק. המבקש ישלם למשיב כל תשלום נוסף בגין ההוצאות שייגרמו למשיב עקב אי תשלום דמי התיווך במועד.

המשיב טוען כי מיד לאחר ההתקשרות עם המבקש, פעל ללא הרף וזאת על מנת להוציא את עסקת המכר אל הפועל ואף השקיע מאמצים ומשאבים רבים עד לביסוס ההתקשרות בין המבקש לבעל הנכס (מר זמיר בן משה).

ביום 29.12.11 נחתם חוזה מכר בין המבקש לבעל הנכס. אולם, המבקש מסרב לשלם את שכרו של המשיב.

בסיכומיו טוען המשיב כי המבקש הינו איש עסקים אשר מבין את תוכן חתימתו על ההתחייבות כלפי המתווך.

המבקש היה מודע לכל שהעסקה כוללת רכישת מניות בחברה וכן שמדובר בקרקע חקלאית המיועדת לצורך עיבוד חקלאי (עמ' 3 ש' 8-27 לפרוטוקול). המשיב מפנה לסעיף 3ח' להסכם המכר. הסכם המכר מפורט וחתימתו של המבקש מופיע על כ – 10 עמודים.

טענתו של המבקש בדבר אי קבלת משכנתא לאחר החתימה על הסכם המכר שהביאה לביטולו של ההסכם נטענה בעלמא ולכל היותר מהווה "טענות בכדאיות העסקה".

דיון והכרעה:

בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

בספרו של כבוד השופט ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שביעית, 2004, בעמ' 169 נקבע כדלקמן:

"בית המשפט אינו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן. כל זאת כמובן אם לא נתברר לבית המשפט כי טענות הנתבע תלויות על בלימה או שבחקירה הנגדית מתברר כי הגנתו היא הגנת בדים." (ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל ואח', פד"י מ"ו (4) 196).

למבקש טענות בנוגע לאופן ומשמעות חתימתו על ההזמנה והסכמה שהיתה בין הצדדים , טענות לעניין פרטים ומידע שלא נמסרו לו ע"י המשיב, למרות שהמשיב היה מחויב לעשות כן והן לעובדה שלטענתו אף בנק לא היה מוכן ליתן לו משכנתא למימון רכישת המקרקעין.

המבקש חזר וטען בעדותו לכך שחתימתו היתה אך ורק לעניין הסכום ולא בנוגע ליתר הסעיפים בהזמנה וכן סוכם בין הצדדים שאך במידה והעסקה תצא לפועל ישולמו דמי התיווך. טענתו בעניין החתימה מתבססת על הטענה שבטופס ההזמנה הינו חתום אך ליד הסכום ולא בתחתית ההזמנה ועל כל יתר הסעיפים המפורטים בה . משכך, טוען המבקש שההסכם בין הצדדים היה לתשלום רק במידה והעסקה תצא לפועל. מאחר ובשלב זה אין בודקים את מהימנות המבקש וטיבן של הראיות, טענותיו אלו של המבקש אינן עולות בגדר "הגנת בדים" וקמה למבקש הגנה ולו בדוחק במישור זה.

נוסף בזאת, אכן כנטען ע"י המשיב המבקש חתם על הסכם לרכישת המקרקעין ובהסכם זה נרשם מפורשות שמדובר ברכישת מקרקעין מחברה שמיועדים לעיבוד חקלאי ועל כן טענותיו של המבקש בעניין זה מעלות תהיות, אך מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שהמשיב הגיש תביע נפרדת כנגד מר זמיר בן משה בתא"ק (כפ"ס) 49426-06-12 שם ניתנה רשות להתגונן מבלי שמר בן משה נחקר על תצהירו. בשני התיקים (תא"ק 49426-06-12 והתיק דנא ) עסקינן באותה עסקה ואותם המקרקעין.

לסיכומו של דבר ולאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים איני סבור שטענותיו של המבקש הינן בגד ר "הגנת בדים" ועל כן ניתנת בזאת רשות להתגונן.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ולאור החלטתי לעיל, איני עושה צו להפקדת ערובה.

בשלב זה, איני עושה צו להוצאות. סוגיית ההוצאות בגין הליך זה תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

לאור זאת שקיימת חפיפה במסכת העובדתית במסגרת התיק דנא והמסכת העובדתית בתא"ק 49426-06-12, לאור זאת שעסקינן באותו תובע ויכול וכל אחד מהנתבעים יצטרך או יתבקש להעיד בתיק האחר, בכדי לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט והצדדים, בכדי למנוע אפשרות של החלטות סותרות ובהתחשב בשלב בו נמצאים שני התיקים, מוצע לצדדים, בשני התיקים, לנסות ולהגיע לכדי הסכמה לפיה הדיונים בשני התיקים יאוחדו. ככל שקיימת הסכמה, יש להגיש הודעה בהתאם לכבוד סגנית הנשיאה, הש' רחל קרלינסקי.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותקבע התיק להמשך דיון בפני מותב שופט (נוכח סכום התביעה) בהתאם לסידור העבודה.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ד, 27 יולי 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יניב כחלון
נתבע: יעקב טייב
שופט :
עורכי דין: