ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ישראל טייב :

החלטה בתיק בש"פ 3592/04

בפני: כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
ישראל טייב

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: א' באייר, תשס"ד (22.4.2004).

בשם המבקשת: עו"ד מאיה חדד
בשם המשיב: עו"ד זאיד פלאח

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב- 90 יום נוספים מעבר לתשעה חודשים, כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996, החל מיום 21.4.04 או עד למתן פסק הדין בעניינו, במסגרת ת.פ. 4084/03, הנדון בבית משפט השלום בעכו – הכל לפי המוקדם.

2. ביום 22.7.03 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, שתוקן בהמשך הדברים, המייחס לו שישה אישומים בגין העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית, התחזות לאחר, גניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה. כתב האישום מתאר מסכת אירועים שתחילתם בגניבת פנקס המחאות של קיבוץ על ידי המשיב, ושימוש בפנקס זה לשם קניית שוברי קנייה בסכומים של מאות אלפי ש"ח; הפרת תנאי מעצר בית מלא בו הוא היה נתון, ולאחר מכן הפרת תנאי מעצר בית חלקי; זיוף מסמכים וניסיון לקבלת דבר במרמה במסגרת תביעת ביטוח רכב ועוד.

ביום 3.8.03 הורה בית משפט השלום בעכו (השופט ג' נאסר) לעצור את המשיב עד תום ההליכים; ערר אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה ביום 2.9.03 (השופטת ר' חפרי- וינוגרודוב); ביום 14.10.03 דחה בית המשפט העליון (השופט גרוניס), את עררו של המשיב על החלטה זו; ביום 18.2.04 נדחתה בקשתו של המשיב לעיון חוזר בהחלטת המעצר בבית משפט השלום בעכו; ביום 4.3.04 נדחה, בבית המשפט המחוזי בחיפה, עררו של המשיב על החלטה זו; עררו של המשיב לבית המשפט העליון נדחה אף הוא (בידי השופט מצא). בהחלטה זו נצפתה הגשתה של הבקשה שלפני ועל כן המליץ בית המשפט כי בית משפט השלום יקבע מספר מספיק של ישיבות לשמיעת הראיות לפניו, כך שניתן יהיה להעריך את מועד סיומו הצפוי של המשפט בעת הדיון בבקשה.

3. הקראת כתב האישום היתה ביום 23.9.03 ובמסגרתה הודה המשיב באמור באישומים הראשון, שני ושלישי, בחלק מהאישומים החמישי, והשישי וכפר במיוחס לו באישום הרביעי; ביום 15.10.03 התקיימה ישיבת הוכחות בה נשמע עד תביעה; ב-2.11.03 העידה עדת תביעה נוספת, ונקבע מועד לישיבה הבאה ביום 7.12.03; ביום 10.11.03 הגישה המבקשת בקשת לדחיית מועד הדיון בהסכמה, אשר נבעה מכך שהסכמתה לאותו מועד ניתנה בטעות. החלטת השופט הורתה כי תשונה רק שעת הדיון. באותה בקשה נקבעו מועדים לחמש ישיבות נוספות: 25.12.03, 29.12.03, 4.1.04, 22.1.04, 26.1.04; ביום 7.12.03 דחה השופט, מסיבות אישיות, את הדיון שנקבע לאותו היום, ליום 28.1.04. בפרוטוקול הדיון ציינה ב"כ המשיב כי בשל היותו נתון במאסר במסגרת תיק אחר, לחץ הזמנים בתיק אינו אקוטי; ביום 28.1.04 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו 3 עדי תביעה. המשך הדיון נדחה ליום 7.3.04; ביום 11.2.04 הגישה המבקשת בקשה לקביעת מועדים נוספים לשמיעת ראית. כבוד השופט סלאח החליט כי העניין ידון בישיבת ההוכחות הקרובה; ביום 7.3.04 לא התקיימה הישיבה, בשל מחלת ב"כ המבקשת; נציגת הפרקליטות בקשה לקבוע כמה מועדים אך הסנגור היה זה שהציע שייקבע מועד אחר בלבד "ובבוא העת ייקבעו מועדים לפי הצורך". בית המשפט קבע מועדים לשתי ישיבות לימים 13.4.04 ו- 2.5.04; הצעת בית המשפט לקבוע את התיק לפגרת הפסח נדחתה על ידי שני הצדדים. בהתאם להחלטת השופט מצא אשר הובאה לעיל, הגישה המבקשת, ביום 4.4.04, בקשה לקביעת מועדים נוספים; ביום 13.4.04 התקיימה ישיבה אשר בה העידו 4 עדי תביעה ונקבעו ישיבות נוספות לתאריכים 15.6.04 ו- 22.6.04. הצדדים חלוקים בשאלה אם ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה עד ה-2.6.04. באת כוח המבקשת מציינת לעניין זה כי בכוונת המאשימה לותר על חלק מהעדים.

4. המבקשת טוענת כי המשיב הינו עבריין מרמה סדרתי, אשר הרשעות קודמות בעבירות דומות לא הרתיעו אותו. חלק ממעשיו אף בוצעו אגב הפרת תנאי שחרור קודמים. עוד צויין בבקשה כי במרבית תשעת החודשים של מעצרו (שישה חודשים) היה המשיב נתון במאסר ועל כן חירותו נשללה ממנו ממילא. על כן עוצמת הפגיעה בחירותו, כמי שנהנה מחזקת החפות, מתייחסת רק לשלושה חודשי מעצר. המבקשת מציינת כי מהמעשים המיוחסים לו, עולה כי המשיב מסוכן לציבור וכי קיים חשש ממשי כי אם ישוחרר ממעצרו, ישוב לסורו ויוכל גם לשבש מהלכי משפט.

5. המעשים המיוחסים למשיב מהווים סכנה לשלום הציבור, ויש חשש ממשי שימשיך במעשיו אם ישוחרר. הדבר צויין על ידי בתי המשפט אשר הורו על מעצרו עד תום ההליכים, ואשר דחו את ערריו, את בקשתו לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ואת העררים על החלטה זו. חשובה העובדה שתוך המעצר היה המשיב במאסר, כך שהפגיעה בחרותו מתייחסת לתקופה קצרה יחסית. העבירות אשר בגינן ריצה את עונש המאסר, הינן עבירות הדומות לעבירות בהן הוא מואשם. חלק מהעבירות אף בוצעו במהלך שחרורו בתנאים מגבילים בעת בירור התיק בו הורשע כאמור. המשיב הינו אדם אשר שב ומבצע מעשי מרמה בקנה מידה רחב, תוך שהוא מפר את תנאיו של בית המשפט חזור והפר. המשיב אינו ראוי לאמונו של בית המשפט. התנהלות ההליך במשפטו של המשיב הובאה לעיל ולא עולה ממנה תמונה של התמשכות בלתי סבירה. המבקשת הגישה מספר בקשות לבית המשפט, אשר על פיהן הוא התבקש לקבוע מועדים נוספים להוכחות, בהתאם לקביעת בית משפט זה. נראה כי בית משפט השלום נענה לכך. ההליך נגד המשיב הינו מורכב ורב פרטים, אך יש לקוות כי בירור עניינו יושלם במהלך החודשים הקרובים.

6. אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 90 יום נוספים, החל מיום 21.4.04, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

ניתנה היום,‏‏‏א' אייר, תשס"ד (22.4.2004).

ת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ישראל טייב
שופט :
עורכי דין: