ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורם חבה נגד מדינת ישראל :

פסק-דין בתיק רע"א 3782/14 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט צ' זילברטל

המבקש:
יורם חבה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 2455/08 שניתנה ביום 7.5.2014 על ידי כבוד השופט מ' בר-עם ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

בשם המשיבה:
עו"ד ש' יקירביץ; עו"ד ד"ר א' רובינשטיין; עו"ד א' נאור-צברי

עו"ד דב לוין

פסק-דין

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 7.5.2014 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' בר-עם) בת"א 2455/08, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להתיר לו להמציא למומחה מטעם בית המשפט, בטרם ייתן את חוות דעתו, חלקים מפרוטוקול דיון שהתנהל בתביעת המבקש וכן תצהיר עדות ראשית של אחד העדים.

1. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל טיפול רפואי רשלני שניתן לו בבית חולים שבבעלות המשיבה (להלן: בית החולים). בין היתר נטען, כי חרף התסמינים עמם הגיע, בית החולים התעכב בהכנסת המבקש לניתוח להסרת לחץ מעמוד השדרה; כי המבקש לא נבדק כנדרש לאחר הניתוח ומשכך ההחמרה במצבו התגלתה רק בשלב מאוחר, וגם לאחר שהתגלתה ההחמרה התעכב בית החולים בהכנסתו לניתוח נוסף.

2. לטענת המבקש, במהלך דיוני ההוכחות התבררה עובדה חדשה על מהלך הניתוח הראשון שעבר, אשר זכרה לא בא בגיליון הניתוח או בתיעוד רפואי אחר בעניינו. נאמר, כי במהלך חקירת הרופא המנתח (ביום 8.2.2012) התברר כי "במהלך הניתוח [המנתח] הסיט/הפעיל לחץ - על חוט השדרה של המבקש", אף שעל-פי עדות המומחה מטעם המשיבה, בנסיבות המקרה, הפעלת לחץ היא אסורה ומסוכנת ואף עשויה "להוות בפני עצמה את הסיבה לנזק שנגרם למבקש". המבקש ביקש לתקן את כתב תביעתו באופן שתיכלל בו התייחסות לאמור. בהחלטת השופט י' שפירא (שבפניו התנהל התיק עד לפרישתו) מיום 30.4.2012 נאמר, כי הוסכם שהמבקש יהיה רשאי להעלות טענותיו בעניין זה בסיכומיו והמשיבה לא תטען בתגובה להרחבת חזית.

3. לאחר הגשת סיכומי הצדדים החליט בית משפט קמא (השופט מ' בר-עם) כי בנסיבות יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, ובהחלטה מיום 9.4.2014 הוחלט על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה הכירורגית (להלן: המומחה). ביום 30.4.2014 הגיש המבקש בקשה להמציא למומחה את עמודי הפרוטוקול בהם, לטענתו, מצויה "הודאת המנתח בדבר הסטת/הזזת חוט השדרה של התובע בעת הניתוח והפעלת לחץ עליו בעת הניתוח". כן ביקש המבקש להמציא למומחה את תצהיר העדות הראשית של הרופא אשר בדק את המבקש במיון ביום הניתוח הראשון (להלן: ד"ר דורון) וזאת מן הטעם שמסמך הבדיקה מיום זה נכתב בכתב יד שאינו קריא. המשיבה התנגדה לבקשה.

4. בית משפט קמא דחה את הבקשה להמצאת מסמכים למומחה בקבעו כדלקמן:

"בנסיבות העניין, לאחר עיון ובחינת טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתיר לתובע [המבקש - צ.ז] בשלב זה של הדיון, להציג לפני המומחה את המסמכים המבוקשים ... בטרם ערך המומחה את חוות דעתו. עם זאת, לאחר השלמת חוות הדעת ניתן יהיה להציג למומחה, בגדר שאלות הבהרה (וככל שיהיה צורך - במהלך חקירתו הנגדית), חלקים רלוונטיים מהם ועל פי בקשה שתוגש".

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע, לפיה חוות הדעת של המומחה לא תוגש עד למתן החלטה בבקשה. בהחלטתי מיום 29.5.2014 הוריתי, כי המומחה מטעם בית משפט יימנע מבדיקת המבקש והגשת חוות דעתו עד להחלטה אחרת.

5. לטענת המבקש לא היה מקום לדחות את בקשתו, שאינה אלא בקשה להעברת מידע רפואי מהותי שנדרש שיהיה בפני המומחה בטרם גיבוש חוות דעתו. המבקש מדגיש, כי הסיבה שמידע זה לא נכלל מלכתחילה בחומר הרפואי בעניינו היא מחדלה של המשיבה (או מי מטעמה), שכן הפעולה שננקטה במהלך הניתוח לא תועדה, כנדרש, בגיליונו הרפואי. לטענת המבקש גם אין די בקביעת בית משפט קמא כי ניתן יהיה להציג למומחה חלקים מהפרוטוקול לאחר גיבוש חוות הדעת, שכן הדעת נותנת שעלול להיות קושי לשנות את חוות הדעת בדיעבד. זאת ועוד, נטען כי אם בית משפט קמא מוכן להכיר באפשרות שלפרוטוקול עשויה להיות משמעות (ומכאן האפשרות להציגו למומחה לאחר שיגיש את חוות דעתו) אזי יש מקום להמציאו למומחה כבר בשלב זה. לעניין המצאת תצהיר העדות הראשית של ד"ר רונן טוען המבקש, כי אם מסמך זה לא יועבר לידיעת המומחה לא יהיה בידיו להתייחס לרישומי המיון, הרלבנטיים לענייננו, והכתובים בכתב יד בלתי קריא.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. תחילה נטען, כי הבקשה עוסקת בנושא דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת וערכאת הערעור תטה להתערב בהחלטות בעניינים אלה רק בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בענייננו. עוד טוענת המשיבה, כי אין ממש בטענות המבקש בדבר חשיבות המידע המצוי בפרוטוקול שכן מדובר במידע תיאורטי גרידא מאחר שבמהלך חקירת המנתח נמנע בא כוח המבקש מלברר אם היה בפרקטיקה שננקטה בניתוח כדי להשפיע על מצבו של המבקש. עוד נאמר, שהמבקש מבקש להביא בפני המומחה 'חלקים נבחרים' בלבד מעדותו של המנתח. נטען, כי אף המשיבה סבורה שיש בחלק מפרוטוקולי הדיונים מידע רלבנטי לעבודת המומחה, אך היא נמנעת מלבקש את העברתם מאחר שמדובר במאות עמודים שעשויים להכביד על עבודתו. לעניין תצהיר העדות הראשית נטען, כי לאחר שהמבקש נבדק על-ידי ד"ר רונן הוא נבדק על-ידי רופא נוסף, שהגיע למסקנות שונות מאלה של ד"ר דורון, ועל כן אין מקום לבקש רק את העברת תצהיר העדות של ד"ר רונן, ומה גם שניתן להתגבר על הקושי בפענוח כתב היד באמצעות תדפיס מוסכם של הרישום.

דיון והכרעה

7. לאחר העיון, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון לאפשרות שאנהג בדרך הקבועה בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולאחר ששוכנעתי שלא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג כך, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיפורט בפסקה 7 שלהלן.

פרוטוקול חקירת המנתח

8. בית משפט קמא סבר, כי בתיק דנא יש מקום למינוי מומחה מטעמו על אף השלב המתקדם בו היה מצוי התיק. בהחלטתו בעניין זה קבע בית המשפט, בין היתר, כי באי כוח הצדדים "ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת". נראה, כי בענייננו בקשת המבקש להמציא למומחה את פרוטוקול חקירת המנתח נכנסת לגדרי הוראותיו של בית משפט קמא בעניין החומר שעל הצדדים להמציא למומחה מטעמו. נזכיר, כי בענייננו טוען המבקש, כי בחקירת המנתח התברר כי במהלך ניתוחו הראשון ננקט מהלך שלא קיבל ביטוי במסמכים הרפואיים בעניינו ועל כן יש להשלימו באמצעות הפרוטוקול. לשון אחר, בית משפט קמא הורה לצדדים להמציא למומחה מטעמו את "כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע" ולטענת המבקש, ישנו הליך רפואי שננקט בעניינו אשר לא תועד, כנדרש, "בזמן אמת" במסמכים הרפואיים בעניינו. עתה, משהתגלה מידע רלבנטי ביחס לטיפול הרפואי שניתן לו, אין הצדקה שמידע זה לא יהיה בפני המומחה, אך משום שלכאורה הוא התגלה רק בחקירת המנתח בבית משפט ולא תועד במסמכים הרפואיים בזמן אמת. נראה, כי אף המשיבה אינה יכולה לחלוק על כך שמדובר בסוג מידע שעל-פי רוב צריך להיכלל במסמכים או בתיעוד רפואי מזמן הטיפול ושעשוי לשמש מומחה בעת גיבוש חוות דעתו, וגילוייו המאוחר של המידע אין בו כדי לגרוע מחשיבותו האפשרית לצורך גיבוש חוות דעתו של המומחה.

זאת ועוד, בית משפט זה עמד בעבר על החשיבות שבפני המומחה מטעמו יעמוד מלוא המידע הנדרש לגיבוש חוות דעתו. כך נאמר, שאחד העקרונות שצריכים להנחות את בתי המשפט ולשמש עבורם אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו יש להעביר למומחה הוא "שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית" (דברי השופטת שטרסברג כהן כפי שצוטטו ברע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303, 308 (1995). בעניין זה דובר על העברת מידע בדבר התפתחויות רפואיות לאחר שכבר הוגשה חוות דעתו של המומחה). סבורני, כי גם בענייננו כדי שחוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט קמא תהיה שלמה ומעודכנת, יש לאפשר למבקש להעביר לידיו את פרוטוקול חקירת המנתח ואין להמתין שהמומחה יגבש את חוות דעתו ורק לאחר מכן יוצג בפניו מידע שייתכן שיש בו להשפיע על עצם גיבוש חוות הדעת. משכך, ערעורו של המבקש בעניין העברת פרוטוקול חקירת המנתח מתקבל, והמבקש יהיה רשאי להעביר למומחה מטעם בית משפט פרוטוקול זה, ככל שהאמור בו מתייחס למהלכים שננקטו במהלך ניתוחו של המבקש, ואשר לא נזכרו במסמכים הרפואיים בעניינו. למותר לציין, כי אם המשיבה סבורה שראוי להעביר למומחה את מלוא פרוטוקול העדות, כדי שלא יהיה חשש כי דברים הוצאו מהקשרם, או מכל סיבה אחרת, היא רשאית לעשות כן. ברי כי העובדה שמדובר בפרוטוקול המחזיק עמודים רבים אינם נימוק להימנע מלהעבירו למומחה.

9. יודגש, כי למינוי מומחה בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שמיעת העדים העובדתיים והמומחים מטעם הצדדים, יש יתרון מבחינה זו שבשלב האמור ניתן להעביר לעיונו את מלוא חומר הראיות הרלבנטי לסוגיה לגביה הוא אמור לחוות דעתו, ומבחינה זו התמונה שתפרש לנגד עיניו תהיה שלמה יותר. העברת החומר לעיון המומחה רק לאחר כתיבת חוות הדעת עלולה לפגום בעבודת המומחה ולהעמידו בפני הצורך לשנות ממסקנותיו הראשוניות, מהלך שלעיתים אינו נקי מקשיים. מבחינה זו עמדתי היא שבהעדר טעם טוב לנהוג אחרת, יש מקום לכלול מלכתחילה את מלוא הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו במהלך המשפט בין המסמכים שבעלי הדין רשאים להעביר למומחה מטעם בית המשפט, כשזה מתמנה לאחר סיום שמיעת הראיות.

תצהיר עדות ראשית

10. בעניין זה, לא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. ככל שהמומחה מטעם בית משפט ייתקל בקושי בהבנת כתב ידו של ד"ר דורון הרי שניתן, כפי שהציעה המשיבה, להעביר לידיו תדפיס של מסמך הבדיקה, אשר נוסחו יאושר על-ידי ד"ר דורון ועל-ידי המבקש. משכך, ערעורו של המבקש בעניין זה נדחה.

11. סוף דבר, ערעור המבקש מתקבל בחלקו כאמור בפסקה 7 שלעיל. חוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט תוגש רק לאחר שיימסר לידיו פרוטוקול החקירה של המנתח. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דינו של המבקש בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשע"ד (‏20.7.2014).


מעורבים
תובע: יורם חבה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: