ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דן שרון נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק ע"פ 3717/04

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העורר:
דן שרון

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטה שלא לעכב ביצוע עונש מאסר

בשם העורר: עו"ד מוטי לוי

בשם המשיבה: עו"ד מיה חדד, פרקליטות המדינה

בבית המשפט העליון

החלטה

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט כבוב) בה הוחלט שלא לעכב ביצוע עונש מאסר שנגזר על המבקש.

2. העורר הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, שיבוש מהלכי משפט, התחזות לעורך דין, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. העורר היה בעבר חבר לשכת עורכי הדין, והושעה ממנה ב-1989. בתקופה בה היה מושעה, הציג עצמו כעורך דין, לקח על עצמו ייצוגם של מספר לקוחות, והעניק יעוץ משפטי לבעלי דין המעורבים בהליכים בבתי משפט וקיבל תמורה בעבור כך. כמו כן זייף החלטה שיפוטית בכך שכתב בכתב ידו החלטה לפיה עוכב ביצוע גזר דין בעבירת תעבורה המתייחסת לנאשם מסוים, וזייף את חתימתו של השופט אשר, כביכול, נתן החלטה זו. כמו כן זייף חתימתו של עורך דין אחר כחתימה המתיימרת לאשר תצהירים שהכין העורר מבלי שאותו עורך דין ידע על כך דבר. על סמך אחד מתצהירים אלה נתן בית המשפט החלטה לעיכוב ביצוע גזר דין. בית משפט השלום גזר את דינו של העורר לאחר ששקל את מכלול השיקולים לחומרה ולקולא והתחשב, בין היתר, בפגיעה הקשה שיש בעבירות המיוחסות לעורר בסדר הציבורי ובאמון שהציבור רוכש לעורכי הדין ולמקצוע עריכת דין, וכן להליכי בית המשפט. כן התחשב בעברו הפלילי של העורר שכבר נדון הורשע בעבר בעבירות מסוג דומה, וריצה עונשי מאסר. גם תסקיר המבחן תמך בגישה כי יש להחמיר בענישה בעניינו של העורר. בית משפט השלום עיכב את ביצוע העונש, בקשת העורר להעביר את הדיון בערעור לבית משפט במחוז אחר נתקבלה, ותחילת ריצוי המאסר עוכבה עד ליום 14.4.04. העורר פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את תחילת המאסר לתקופה נוספת עד להכרעה בערעורו ובקשתו נענתה בשלילה. בינתיים ב-19.4.04 החל העורר בריצוי עונשו וכיום הוא מצוי במאסר.

3. בערר זה מבקש העורר לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי ולעכב את ביצוע מאסרו עד להכרעה בערעור בבית המשפט המחוזי. הוא טוען בהקשר לכך כי סיכויי ערעורו טובים, כי במהלך המשפט התייצב באופן סדיר לדיונים בעניינו וכי מועד הדיון בערעור קבוע לתאריך קרוב, ולכן אין מדובר בעיכוב ביצוע למשך תקופה ארוכה.

4. אין מקום לעכב את ביצוע מאסרו של העורר במקרה זה. מתקיימים בעניינו מכלול שיקולים התומכים בביצוע מיידי של גזר הדין, ואלו הם: העורר הודה והורשע בשורת עבירות חמורות וערעורו תלוי ועומד ביחס לגזר הדין בלבד. חומרת העבירות מול היקפו של העונש שנגזר – 40 חודשי מאסר – אינם מצביעים, לכאורה, על סיכויים טובים בערעור על חומרת העונש, מסקנה המתחזקת לאור עברו הפלילי הקודם של העורר בעבירות דומות וריצויו בעבר של עונשי מאסר שלא הועילו להרתיעו. מכל מקום, מדובר בהיקף ענישה שאינו מצדיק עיכוב ביצוע מחשש כי העונש ימוצה בטרם הכרעה בערעור, מה גם שמועד שמיעת הערעור נקבע לחודש יוני,שנה זו, כך שגם אם יחליט בית המשפט של הערעור להפחית בעונש, לא ניכרת סכנה כי הפחתה כזו תסוכל באם לא יעוכב ביצוע המאסר. מעבר לכך, העורר כבר החל בריצוי עונשו, ועיכוב ביצוע העונש בשלב זה פירושו מתן היתר ליציאתו מן הכלא והמתנה בהמשך ריצוי המאסר עד להחלטת בית משפט שלערעור. בנסיבות הענין, אין לכך כל הצדקה, ועניינו של העורר אינו נופל לגדרו של כל חריג לעקרון החל, דרך כלל, כי עונש יש לרצות מיד עם מתן גזר הדין. בשים לב לשיקולים אלה, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר על ידי העורר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"א באייר תשס"ד (2.5.04).

ת


מעורבים
תובע: דן שרון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: