ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמד] נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק בשג"ץ 8760/12
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער בבשג"ץ 8760/12 ובבשג"ץ 8761/12:
מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמד]

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשות לעיון חוזר

החלטה

בקשות לאחר מתן פסק דין בשני ערעורים על החלטות הרשם ג' שני בהן דחה את בקשותיו של המבקש לפטור מאגרה מפני שמצא שההליכים במסגרתם ביקש את הפטורים האמורים אינם מגלים עילה.

1. בטרם אדון בבקשות גופן אפתח בכך שבית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים המצטברים האחד לשני: כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וכי ההליך מגלה עילה (סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). כלומר, משמצא הרשם כי המבקש אינו עומד באחד משני התנאים, לא יינתן לא פטור מאגרה. מניתוח של התנאים האמורים עולה שפטור מתשלום אגרה קשור בעבותות בהליך במסגרתו מתבקש הפטור, ולכן אין ללמוד מהחלטה בהליך פלוני לבקשה בהליך פלמוני.

2. ביום 4.12.2012 דחיתי את ערעורו של המבקש על החלטת הרשם ג' שני (בג"ץ 8308/12) שלא לפטור אותו מתשלום אגרה בהליך שהגיש, שעניינו בקשתו להורות למשיבה, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפסול את עצמה מלדון בעניינו. בפסק דיני קבעתי כי לא מצאתי מקום להתערבות בשיקול הדעת שהפעיל הרשם, שדחה את הבקשה בהתבסס על כך שההליך אינו מגלה עילה, מבלי שנדרש למצבו הכלכלי של המבקש. ביום 5.5.2013 דחיתי בקשה לעיון נוסף בפסק דיני האמור לעיל, והבהרתי שכמוה כ"בקשה לביטול פסק דין" והמקרה של המבקש איננו מקרה חריג המצדיק ביטול כאמור, כפי שקובע הכלל בבקשות מסוג זה. ביום 2.6.2013, ביום 20.3.2014 וביום 2.4.2014 דחיתי בקשות הבהרה שהגיש המבקש ביחס להחלטה מיום 5.5.2013.

3. בבקשתו הנוכחית טוען המבקש כי החלטותיי בבקשותיו להבהרה הן החלטות בערעור על החלטתי מיום 5.5.2013, וכי יש לבטלן משום שהן כורכות הליכים אחד בשני שאינם קשורים.

4. דין הבקשה להידחות. כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 5.5.2013, "פסק דין הניתן על ידי בית משפט זה בדן יחיד הוא סופי, ולא ניתן לערער עליו", ולכן אין מקום לומר שבהחלטה זו הכרעתי בערעור על החלטתי. בקשת המערער עתה נטולת יסוד בדין. עניינו נדון שוב ושוב על ידי הרשם ועל ידי, ולא נמצא מקום לפטרו מתשלום אגרה בהליך העיקרי. לא מצאתי מקום לשנות מהחלטה זו, בשים לב לאמור בפסקה 1 לעיל. הבקשה נדחית.

5. ביום 16.12.2012 דחיתי את ערעורו של המבקש על החלטת הרשם ג' שני (בג"ץ 8306/12 – א') שלא לפטור אותו מתשלום אגרה בהליך שהגיש, שעניינו בקשתו להצהיר עליו כפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בכל הליך עתידי שייפתח, מבלי להיזקק לתגובת המדינה, וכן להורות על ביטול החלטות קודמות בהן נמחקו הליכים שפתח המבקש בשל אי תשלום אגרה. לא מצאתי מקום להתערבות בשיקול דעתו של הרשם, שדחה את הבקשה בהתבסס על כך שההליך אינו מגלה עילה, ולא נדרש למצבו הכלכלי של המבקש. ביום 4.2.2013 דחיתי בקשה "לשיקול נוסף" שהגיש המבקש, תוך שהבהרתי שבמהותה מדובר בבקשה לביטול פסק דין, ואין מדובר במקרה חריג אשר עונה על הקריטריונים הקבועים בפסיקה לעניין זה. בתגובה להחלטה זו, הגיש המבקש "בקשה לביטול פסק דין". ביום 10.3.2013 דחיתי את הבקשה. בתגובה להחלטה זו, הגיש המבקש ביום 24.3.2014 "דרישה נחרצת לביטול ההחלטה מתאריך 10/3/2013 ולדיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים". בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 5.5.2013 בהחלטה משותפת, שהכריעה גם בבקשה בבשג"ץ 8760/12 ואף בבקשות נוספות (ורבות) של המבקש, ומאותם הטעמים שנדחתה הבקשה בבשג"ץ 8760/12. ביום 2.6.2013, ביום 20.3.2014 וביום 2.4.2014 דחיתי בקשות הבהרה שהגיש המבקש ביחס להחלטה מיום 5.5.2013.

6. ביום 6.4.2014 הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית שכותרתה "דרישה להתייחסות נאותה" לדרישתו מיום 24.3.2014.

7. דין הבקשה להידחות. המבקש טוען כי החלטתי מיום 10.3.2013 היא "בלתי חוקית בעליל, אשר מטרתה לרפות את ידי ותו לא". גם כאן, אין לי אלא לשוב על שהחלטתי בבקשתו בבשג"ץ 8760/12. עניינו של המערער נדון שוב ושוב, הוא הגיש הליך שאינו מגלה עילה, ולכן נמצא שאינו זכאי לפטור מתשלום אגרה. לא מצאתי כל סיבה לשנות מקביעה זו, גם כאן, בשים לב לאמור בפסקה 1 לעיל. הבקשה נדחית.

8. סוף דבר, הבקשות נדחות.

ניתנה היום, ט' בתמוז התשע"ד (7.7.2014).


מעורבים
תובע: מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמד]
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: