ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל קריב נגד שרות בתי הסוהר :

החלטה בתיק רע"ב 2006/14 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:
שמואל קריב

נ ג ד

המשיב:
שרות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט, כתארו אז, א' טל) מיום 05.03.2014 בתיק עת"א 045329-11-13

בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד דניאל מארקס

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 45329-11-13 (השופט, כתארו אז, א' טל) מיום 5.3.2014.

1. המבקש, שמואל קריב (להלן: המבקש) הינו אסיר המרצה, החל מיום 27.5.1990, מאסר עולם בלתי קצוב בגין גרימת מוות בכוונה תחילה. המבקש סובל מבעיות שמיעה, ומשכך נרכשו עבורו על ידי שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב) בחודש ספטמבר 2012 – בהתאם לנהלי המשיב וקבלת מספר הצעות מחיר – שני מכשירי שמיעה מתוצרת חברת גל מכשירי שמיעה בע"מ (להלן: חברת גל) בעלות של 13,000 ש"ח. בחודש יוני 2013 שדרגה חברת גל את מכשירי השמיעה ללא עלות, בעקבות תלונות של המבקש על איכות המכשירים שסופקו לו.

2. בחודש אוגוסט 2013 הגיש המבקש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד [עת"א 4997-08-13], במסגרתה הלין על מכשירי השמיעה שסופקו לו (העתירה כללה סוגיות נוספות שאינן רלוונטיות לצורך הדיון בבקשה דנן). במסגרת הדיון בעתירה שהתקיים ביום 16.10.2013 ציין ב"כ המשיב כי בעקבות הגשת העתירה הגיע לבית הסוהר טכנאי מטעם חברת גל וכייל את מכשיר השמיעה, החליף בו סוללות וכיוון את הערוצים במכשיר. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט, במסגרתה נקבע כי המשיב יפנה את המבקש לבדיקת שמיעה על ידי גורם מוסמך מוקדם ככל האפשר – כשהמבקש מצויד במכשיר שסופק לו על ידי המשיב ושתוקן על ידי הטכנאי – וכי בהתאם לתוצאות בדיקת השמיעה, ובמידת הצורך, יספק לו מכשיר אחר. בכפוף לכך, נקבע כי העתירה נדחית.

3. בחודש נובמבר 2013 הגיש המבקש עתירת אסיר נוספת [עת"א 45329-11-13], במסגרתה הלין על האופן שבו יושמה ההחלטה מיום 16.10.2013 בעתירה הראשונה. במקביל הגיש המבקש בחודש דצמבר 2013 בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, שכוּונה כנגד ההחלטה בעתירה הראשונה, אך בקשה זו נדחתה בשים לב לעתירה השנייה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי שעוסקת באותן סוגיות בדיוק [החלטת השופט ע' פוגלמן מיום 5.2.2014 ברע"ב 8906/13]. ביום 8.1.2014 התקיים דיון בעתירה, במהלכו ציין ב"כ המשיב כי אכן התגלתה בעיה במכשיר השמיעה שסופק למבקש, וכי המכשיר נלקח לבדיקה ותיקון במעבדה ואמור להיות מוחזר למחרת. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט, במסגרתה נדחה הדיון ליום 29.1.2014, על מנת לברר האם מכשיר השמיעה נמצא תקין והאם יש הצדקה לשלוח את המבקש לבדיקת שמיעה במכון שאיננו המכון שמספק את מכשיר השמיעה.

4. ביום 29.1.2014 התקיים דיון שני בעתירה, במסגרתו עדכן ב"כ המשיב כי מכשיר השמיעה נבדק על ידי נציג חברת גל ונמצא תקין, וכי נציג החברה אף כייל את המכשיר באמצעות מחשב, כפי שביקש המבקש. למרות זאת סירב המבקש לקבל את המכשיר. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט, במסגרתה צוין כי מכשיר השמיעה נמסר לתיקון כבר מספר פעמים, וכי המכשיר לא הוחזר למבקש מיד לאחר התיקון האחרון אלא רק בחלוף 15 יום מבלי שהדבר הוסבר. עוד צוין כי המבקש התלונן על כך שאחת האוזניות "סותמת כפקק את האוזן" וכי בעיה זו לא טופלה. לפיכך קבע בית המשפט כי המשיב יוציא את המבקש בתוך 15 יום בליווי סוהרים או בחופשה מיוחדת למכון שמיעה על פי קביעת המשיב לצורך בדיקת שמיעה ולצורך בדיקה של מכשיר השמיעה.

5. ביום 12.2.2014 התקיים דיון שלישי בעתירה, במסגרתו מסר ב"כ המשיב כי לא ניתן לקיים את החלטת בית המשפט מכיוון שמכוני השמיעה השונים מוכנים לבדוק רק מכשירים שהם עצמם מייבאים, ולפיכך אין בנמצא מכון שמוכן לבצע בדיקה של מכשיר השמיעה שסיפקה חברת גל (מלבד המכון של חברת גל עצמה). בתום הדיון הורה בית המשפט למשיב לבדוק אפשרות ביצוע בדיקת שמיעה למבקש בבית החולים "אסף הרופא" או במקום אחר העוסק בבדיקות שמיעה, על מנת שתונח לפני בית המשפט חוות דעת אובייקטיבית ככל שניתן, באשר לטיב שמיעתו של המבקש באמצעות מכשיר השמיעה. בנוסף קבע בית המשפט כי אם העניין לא יבוא על פתרונו בדרך זו, ישקול המשיב לרכוש עבור המבקש מכשיר שמיעה במקום המוצע על ידי המבקש (שם רכש בעבר מכשיר שמיעה), כשההפרש בין עלות מכשירי השמיעה ישולם על ידי המבקש. בעקבות החלטה זו נערכה למבקש בדיקת שמיעה בבית החולים "אסף הרופא". מהודעת העדכון שנמסרה על ידי רופא מחוז מרכז עלה כי לא ניתן היה לבצע את הבדיקה עם מכשיר השמיעה באזניו של המבקש, וכי לא היה במכון מכשור מתאים לבדיקת דגם מכשיר השמיעה המסוים. בנוסף עלה מהודעת העדכון כי ממצאי הבדיקה מעידים על ירידה קשה בשמיעה בשתי האוזניים, אך צוין כי בעיית השמיעה של המבקש הינה ידועה מזמן ואין הבדל מהותי לעומת בדיקות קודמות. חברת גל התייחסה לממצאים הללו והודיעה כי מכשירי השמיעה שסופקו על ידה מתאימים לצרכי המבקש.

6. ביום 5.3.2014 התקיים דיון רביעי ואחרון בעתירה. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה נקבע כי מומחה מטעם חברת גל יבדוק את מכשיר השמיעה של המבקש פעם נוספת בהתחשב בתוצאות הבדיקה, וככל שהדבר לא יהיה לשביעות רצונו של המבקש, הוא יוכל להעביר את המכשיר לבדיקת מומחה מטעמו שיעביר את חוות דעתו למשיב. בכפוף לאמור לעיל, קבע בית המשפט כי העתירה נדחית.

7. מכאן בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה מלין המבקש על ההחלטה מיום 5.3.2014 וטוען כי יש להורות על רכישת מכשיר שמיעה חדש עבורו, במקום שאותו יבחר, ובהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.2.2014 "ובהתאם להחלטת בית המשפט בת.א. 1670/01". יוער כי המבקש לא צירף העתק מההחלטה שניתנה לטענתו בת.א. 1670/01 ושעליה הוא מסתמך לכאורה, וגם המשיב בתגובתו ציין כי לא עלה בידו לאתר החלטה זו במאגרי הפסיקה או במערכת נט-המשפט או בתיק האסיר בבית הסוהר.

8. המשיב הגיש – באמצעות באת-כוחו, עו"ד דניאל מארקס – תגובה מפורטת לבקשה, במסגרתה פורטה ההשתלשלות העובדתית דלעיל, וטען כי דין הבקשה להידחות, הן דחייה על הסף והן דחייה לגופו של עניין. נטען כי הבקשה עוסקת בעניינו הפרטני של המבקש ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או עניין בעל השלכות רוחב כלשהן, ומשכך דינה להידחות על הסף. עוד נטען כי ההחלטה אינה "סוף פסוק" בעניינו של המבקש אלא מתוָוה את אופן המשך הטיפול לקראת קבלת החלטה חדשה בעניינו, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות על הסף. לחלופין נטען כי דין הבקשה להידחות לגופה, מכיוון שלא נפל כל פגם באופן הטיפול בעניינו של המבקש.

9. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובהחלטות בית המשפט המחוזי שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בפסיקתו של בית משפט זה נקבעה אמת מידה מחמירה למתן רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות בענייני אסירים, כך שרשות כזו תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי [ראו, למשל: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מז(3) 802 (1993)]. איני סבור שהמקרה דנן הינו אחד מאותם מקרים חריגים שמצדיקים מתן רשות ערעור. כפי שניתן להבין מההשתלשלות העובדתית שפורטה לעיל, מדובר בבקשה הנטועה כל כולה בעובדות המקרה על רקע נסיבותיו הספציפיות של המבקש. המבקש אף לא טען בבקשה כי עניינו מעורר שאלה משפטית כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי. די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. זאת ועוד, מקובלת עלי טענת המשיב כי ההחלטה מיום 5.3.2014 אינה מהווה "סוף פסוק" בעניינו של המבקש אלא מתוָוה את אופן המשך הטיפול לקראת קבלת החלטה חדשה בעניינו. גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. למעלה מן הצורך אציין כי התרשמתי שנציגי המשיב מטפלים בבקשותיו של המבקש בצורה עניינית וקשובה וכי עתירותיו של המבקש נבחנות על ידי בית המשפט המחוזי בקפידה ובפיקוח ראויים, ויש להניח שכך יהיה גם בהמשך – עד שהדברים יגיעו לפיתרון משביע רצון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשע"ד (‏6.7.2014).


מעורבים
תובע: שמואל קריב
נתבע: שרות בתי הסוהר
שופט :
עורכי דין: