ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אבי שרהשר :

החלטה בתיק בש"פ 4682/04
בבית המשפט העליון בירושלים

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
אבי שרהשר

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:
ז' בסיון התשס"ד (27.5.2004)

בשם המבקשת:
עו"ד נעמי כ"ץ

בשם המשיב:
עו"ד ישר יעקובי

החלטה

בפניי בקשה מטעם המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים מיום 30.5.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 1108/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.

ביום 1.9.03 הוגש כתב אישום כנגד המשיב וארבעה נוספים. כתב האישום ייחס למשיב קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) יחד עם סעיף 29 לחוק; ונשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק. על-פי הנטען בכתב האישום, במועד לא ידוע החל מסוף חודש מרץ 2003 ועד מאי 2003, פנה אדם לנאשם 1 והציע לו כי ירצח את צחי ועקנין (להלן: ועקנין) ואדם נוסף תמורת סכום של 30,000 דולר. הנאשם 1, הסכים ואף קיבל מקדמה על סך 3,000 דולר. לצורך ביצוע הרצח, כך עולה מכתב האישום, פנה הנאשם 1 אל חברתו הקטינה (להלן: ניקיטה) ושידל אותה לבצע את הרצח שנטל על עצמו. כן פנה אל המשיב (הנאשם 4) ואל הנאשם 5 וקשר עמם קשר לביצוע הרצח. לאחר שניסיון ראשון לביצוע הרצח לא צלח בשל בעיה טכנית שנתגלתה באופנוע עליו רכבו המשיב והנאשם 5 בדרכם לביצוע הרצח, נפגשו בשנית המשיב והנאשם 5 ביום 10.5.03 לשם מימוש הקשר. כעולה מכתב האישום, הגיעו השניים ביום זה לביתו של ועקנין כשהם רכובים על אופנוע וכשבידו של המשיב אקדח טעון אותו נשא ללא רשות על-פי דין. כאשר הגיעו לביתו של ועקנין, כך נטען, ירה המשיב מספר יריות לעבר אדם שעמד מחוץ לבית – גיסו של ועקנין - אותו חשב בטעות לועקנין. כתוצאה מהיריות נפגע הגיס בכתף שמאל ופונה לקבלת טיפול רפואי. המשיב והנאשם 5 נמלטו מהמקום כשהם רכובים על האופנוע.

ביום 10.12.03 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ח' כבוב) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אף כי הביע את מורת רוחו בנוגע למועד הרחוק שנקבע לשמיעת התיק. על החלטה זו ערר המשיב לבית משפט זה (השופטת מ' נאור) אשר המליץ על קביעת מועדים קרובים לשמיעת התיק בבית המשפט המחוזי. לאחר שאלו נקבעו, כהמלצת בית המשפט, מחק המשיב את עררו.

בבקשתה הנוכחית ציינה המדינה כי על אף המועדים שנקבעו לשמיעה, נמחקו מספר ישיבות בשל יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי. כן התעכבה ישיבת ההוכחות הראשונה מאחר והמשיב חזר בו מהסדר טיעון אליו הגיע סנגורו עם התביעה, ומאחר שבעקבות אירוע זה התפטר הסנגור ובמקומו מונה סנגור אחר. לאחר כל זאת, כך מסרה המדינה, התקיימו עד כה 3 ישיבות הוכחות ובשלב זה קבוע מועד נוסף ליום 1.6.04 בו יקבעו מועדים לישיבות נוספות. על אף התמשכות ההליכים, טענה המדינה בבקשתה, המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום מצביעים על מסוכנותו לביטחון הציבור ומסוכנות זו מחייבת הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בדיון בפניי טען בא-כוחו של המשיב כי המסוכנות המיוחסת למרשו על-ידי התביעה, איננה מבוססת. לראיה הצביע על העונשים הקלים באופן יחסי שנגזרו על השניים האחרים שהיו מעורבים בפרשה; הנאשם 5 אשר הסיע את המשיב על האופנוע בדרך לביצוע הרצח המתוכנן נדון לשנתיים מאסר בפועל וניקיטה נדונה לשנת מאסר אחת בלבד. בנסיבות אלו, ולאור התמשכות ההליכים בעניינו של המשיב, ביקש בא-כוחו המשיב כי אורה על שחרור העורר לחלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בבקשת המדינה ובנספחים לה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב – 90 ימים להתקבל. אמנם, ההליכים בעניינו של המשיב לא התנהלו במהירות הראויה ועל הצדדים לעשות כל מאמץ, ככל שהדבר תלוי בהם, כדי לזרזם. יחד עם זאת, אין להקל ראש בחומרת המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום. נכונות לבצע ירי לעברו של אדם בכוונה להרגו תמורת בצע כסף הנו מעשה חמור ביותר, המלמד על מסוכנותו הרבה של אדם המקבל על עצמו משימה כזו. לכך יש להוסיף גם את עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל עבירות אלימות לרבות שוד מזוין, עבירות רכוש, עבירות סמים, 5 בריחות ממשמורת חוקית, הדחה באיומים ובכוח, תקיפת שוטר ושימוש ברכב ללא רשות. המשיב אף ריצה בעבר מספר מאסרים ושוחרר ממאסרו הממושך האחרון ביום 20.3.03, כשלושה חודשים לפני ביצוע העבירות המיוחסות לו עתה בכתב האישום. נוכח כל זאת, אין בסיס לטענה כי יש מקום להשוואה בין המשיב לבין המעורבים האחרים בפרשה, נאשם 5 וניקיטה. לפיכך, לא מצאתי ממש בטענת בא-כוח המשיב כי אין נשקפת מסוכנות לציבור ממרשו ומכל מקום נראה כי אין ניתן להשיג את מטרות המעצר תוך שחרור המשיב לחלופה, בהתחשב בעברו העשיר בבריחות ממשמורת. לפיכך, אני נעתרת לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב – 90 ימים החל מיום 30.5.04 או עד למתן פסק-דין בת"פ 1108/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הכל לפי המוקדם.

דין הבקשה להתקבל.

ניתנה היום, י' בסיון התשס"ד (30.5.2004).

ת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אבי שרהשר
שופט :
עורכי דין: