ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל איידלמן נגד KSP סניף דרך השלום 5 ת"א :

בפני כבוד השופטת דנה אמיר

תובע

מיכאל איידלמן

נגד

נתבעת

KSP סניף דרך השלום 5 ת"א

פסק דין

בפני תביעת התובע לפיצוי בגין רכישת כונן קשיח פגום מהנתבעת. התובע תובע החזר הסכום אותו שילם עבור הכונן בסך 685 ₪ וכן החזר בגין נסיעותיו ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

לטענת התובע ביום 10.3.13 רכש מאת התובעת כונן קשיח כמפורט בחשבונית המס אשר צורפה לכתב תביעתו, אשר לטענתו היה פגום.
לטענת התובע בטרם חלפו 14 יום מיום הרכישה פנה למעבדת הנתבעת בבקשה להחליף הכונן אך אלה סירבו להחליפו. משהפסיק הכונן לעבוד לחלוטין, שב ופנה התובע למעבדת הנתבעת אשר בדקה את הכונן, לטענתו נאמר לו שכונן לא עובד ולאחר שבועיים נקרא לבוא ולאסוף את הכונן מהמעבדה כשנאמר לו "שהכונן עובד". לגרסת התובע כשביקש מטכנאי לבדוק מולו את הכונן השיב הטכנאי שבמעבדה אין מחשב וכי הכונן פגום. וכן טען כי לאחר שבועיים השיבו לו מטעם הנתבעת שאינם מוכנים להחליף עבורו את הכונן וכי אין אחריות לכונן.

בעת עדותו בבית המשפט הבהיר התובע את הנטען בכתב תביעתו. לטענתו ביום 10.3.13 רכש מאת הנתבעת כונן קשיח, לאחר כחודש הפסיק הכונן לעבוד ולכן הביאו לנתבעת וביקש להחליפו. הנתבעת סירבה להחליף הכונן ונאמר לו כי על הנתבעת לבדקו. לגרסת התובע, עובד הנתבעת אמר לו שהכונן מקולקל ולא עובד. לבסוף התקשרו אליו ומסרו לו שהכונן תקין והוא יכול לאספו מהמעבדה. במעבדה ביקש התובע לחבר את הכונן ולבדקו על מנת לוודא שהוא תקין, אך נאמר לו שאין להם אפשרות לחבר הכונן במקום.
לטענת התובע, לכשבדק את הכונן בביתו התברר לו שאיננו עובד. מאחר ויש לו חבר שהינו דילר פנה אליו וביקש כי יעזור לו להחליפו.
בעת עדותו אישר התובע כי בעת שערך קניה בסניף הנתבעת בבית שמש ביקש שוב שיחליפו לו את הכונן ובסופו של דבר קיבל כונן אחר, אך לטענתו המדובר בכונן משומש עליו היה כתוב שהינו אחרי תיקון ולא בכונן חדש.
יצויין כי התובע צירף לכתב התביעה את דוח הבדיקה לכונן מ מנו עולה כי הכונן נמסר למעבדה ביום 5.4.13 וכי לאחר בדיקה בשלוש עמדות מחשב לא נמצאה תקלה.

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה התובע אכן רכש כונן קשיח מהסוג המפורט בכתב ההגנה ביום 10.3.13.
ביום 5.4.13 הגיע התובע עם הכונן לסניף הנתבעת וטען כי מחשבו אינו נדלק עם הכונן שרכש, כמפורט בקריאת השירות אשר צורפה לכתב ההגנה והכונן נמסר לתיקון (נספח ב' לכתב ההגנה).
לטענת הנתבעת נבדק הכונן בשלוש עמדות מחשב שונות ונמצא תקין לחלוטין, כמצויין בנספח ב' והוחזר לסניף לשם מסירתו לתובע.
ביום ה- 23.4.13 שלח התובע את הודעת דוא"ל לנתבעת (אשר צורפה לכתב תביעתו) וביום ה 24.4.13 השיבה הנתבעת על הודעתו ושם הבהירה כי לו היה נמצא שהכונן איננו תקין היה זה מוחלף בהתאם לתנאי האחריות (אשר צורפו כנספח ג' לכתב ההגנה).
כן התנדבה הנתבעת לבדוק שוב את הכונן והיה ויימצא שאיננו תקין יוחלף עבורו המוצר.
הנתבעת צירפה את נספח ד' לכתב ההגנה – הודעת הדוא"ל אותה שלחה לתובע כאמור לעיל.
לגרסת הנתבעת, רק לאחר למעלה מ- 8 חודשים, ביום 20.1.14, פנה התובע לסניף בית שמש של הנתבעת, בטענה שהכונן אינו מזוהה ובעקבות כך נפתחה קריאת שירות ביום 14.1.14 (מס' 40165) (נספח ה' לכתב ההגנה).
לטענת הנתבעת על אף שבבדיקת הכונן התברר שהכונן תקין לחלוטין, לפנים משורת הדין, החליפה הנתבעת לתובע את הכונן ושלחה לו כונן באמצעות תעודת משלוח אשר צורפה לכתב ההגנה כנספח ו'.
הנתבעת טוענת כי התובע הסתיר מבית המשפט את דבר החלפת הכונן ולא פרש בפני בית המשפט את מלוא היריעה.
הנתבעת ביקשה מבית המשפט לחייב את התובע בהוצאות לדוגמא מאחר ובחר להגיש התביעה ל מרות שהנתבעת החליפה את הכונן, לפנים משורת הדין ועל אף שנמצא תקין.
בהגשת התביעה, כך לטענת הנתבעת, נהג התובע בחוסר תום לב וגרם להוצאות כבדות לנתבעת.

בעת הדיון בבית המשפט טען נציג הנתבעת כי תביעת התובע הינה קנטרנית ויש לדחותה על הסף ולחייב התובע בהוצאות.
לטענת נציג הנתבעת נגוע כתב התביעה באי דיוקים. נציג הנתבעת הפנה לכך שבעוד שעפ"י כתב התביעה פנה התובע בטרם חלפו 14 יום לנתבעת לראשונה, הרי שגם עפ"י גרסת התובע בבית המשפט וגם עפ"י נספח ב' לכתב ההגנה פנה התובע לראשונה רק ביום 5.4.13, קרי, כחודש ממועד הרכישה של הכונן.
נציג הנתבעת חזר והבהיר כי בדיקת הכונן בשלושה מכשירים העלתה שהכונן תקין. בנוסף, שב והדגיש כי לאחר שפנה בשנית התובע השיבה לו הנתבעת בהודעת דוא"ל המצורפת לכתב ההגנה (נספח ד'), אותה בחר התובע שלא לצרף לכתב התביעה, ושם נכתב לו כאמור כי הוא מוזמן להביא את הכונן לבדיקה והיה ויתברר שהכונן איננו תקין כי אז יוחלף הכונן במסגרת האחריות.
לטענת נציג הנתבעת וכפי שנטען בכתב ההגנה, על אף הודעה זו בחר התובע שלא למסור את הכונן לבדיקה והשתמש בו כ- 8 חודשים. אציין בהקשר זה כי התובע טען שלא פנה לנתבעת משך 8 חודשים מאחר והגיש תביעה זו לבית המשפט.

לטענת נציג הנתבעת הכונן שקיבל התובע, לאחר שהוחלף הכונן הראשון לפנים משורת הדין, הינו כונן חדש, ואין אמת בטענתו לפיה המדובר בכונן משומש.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא).

הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :
"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"
[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו ועל כן יש לדחות את התביעה.
התובע לא הציג כל ראיה המלמדת על כך כי הכונן אותו רכש נמצא לא תקין. התובע לא שלח את הכונן לבדיקה עצמאית אשר תוכיח את טענתו ולא זימן לעדות כל העד היכול לבססה.
מנגד, הן התובע והן הנתבעת הגישו, כצרופה לכתבי טענותיהם את דוח בדיקת המעבדה מיום 5.4.13 לפיו לא נמצאה תקלה בכונן.

אינני מוצאת כי יש מקום בנסיבות אלה להשית על התובע הוצאות לדוגמא, אין בקביעתי לפיה לא עמד בנטל הוכחת תביעתו כדי לחייבו כאמור.
התביעה הוגשה על ידי התובע ביום 22.7.13, בטרם הוחלף הכונן כאמור, כאשר לטענתו כמפורט בכתב התביעה הכונן אשר רכש מהנתבעת היה פגום.
אכן לא יידע התובע את בית המשפט בדבר החלפת הכונן ע"י הנתבעת, בין אם לכונן חדש ובין אם לכונן משומש חלופי אולם בעת הדיון אישר כי הוחלף.
יתרה מכך, לטענת התובע כאמור, החלפת הכונן הייתה לכונן משומש ולא לכונן חדש ועל כן גם לאחר החלפת הכונן עדיין עמד על תביעתו.
יצוין עוד כי המדובר בתביעה אשר הוגשה ע"י התובע לבית המשפט לתביעות קטנות, והתובע והנתבעת לא היו מיוצגים בהליך.

יחד עם זאת אני מוצאת לחייב התובע בהוצאות הנתבעת.
אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע .
אני קובעת כי התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪ תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.
רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכאל איידלמן
נתבע: KSP סניף דרך השלום 5 ת"א
שופט :
עורכי דין: