ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדריאן שוורץ נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק בש"פ 1781/00
בבית המשפט העליון

בפני: כבוד השופט מ' חשין

המבקש:
אדריאן שוורץ

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשה לעניין בדיקת מוצגים

בשם המבקש: פרופ' קנת מן, עו"ד
עו"ד נועה הרדוף

בשם המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי

החלטה

החלטתי שלהלן תיקרא בהמשך להחלטתי מיום 4.6.01 (פורסמה בפ"ד נה(4) 293), ואולם בתחילה נקדים דברי רקע קצרים.

2. המבקש עמד לדין לפני בית-המשפט המחוזי באשמת ביצועם של שבעה מעשי אינוס, אך בית-המשפט הרשיע אותו אך בשניים מאותם מעשים בזכותו אותו מחמת הספק מיתר החמישה "אם כי לא בלב קל". משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המבקש לעשרים שנות מאסר בעבירה אחת ולארבע-עשרה שנות מאסר בעבירה האחרת, בהצטבר חמש מתוך ארבע-עשרה השנים לעשרים השנים.

המדינה ערערה לבית-המשפט העליון על שתיים מהחלטות הזיכוי, אך ערעורה נדחה. המבקש ערער על הרשעותיו בדין וערעורו נתקבל באשר להרשעת ארבע-עשרה השנים "על אף החשד הכבד שמקימות הראיות לחובתו". עונש עשרים השנים נותר על כנו.

3. ההליך שלפניי תחילתו היתה בחודש פברואר לשנת 2000, ובו ביקש המבקש כי בית-המשפט יורה את המשיבים למסור לידיו מוצגי חקירה אחדים מזירת האירוע נושא ההרשעה. תכלית הבקשה היתה כי תיערך בדיקת מעבדה באותם מוצגים, לבחינת אפשרות הגשתה של עתירה למשפט חוזר. שמעתי את טיעוניהם של באי-כוח בעלי הדין, הוספתי וקיבלתי לעיוני מסמכים ממסמכים שונים, ולסופו של דיון הגעתי לכלל מסקנה כי אין לו למבקש זכות לקבל לרשותו את חומר הראיות שביקש כי יותן לו. בה-בעת הסכימה נציגת המדינה כי תיערך בדיקה מיקדמית לבירור היכולת להפיק דנ"א מן המוצגים שלעניין, וזאת אם ייתן המבקש דגימה מדמו (אשר עד אותה עת סירב ליתן). המבקש נתן דגימה מדמו, ומשעמדתי על כך סברתי כי הגיעה עת שהמדינה אף היא תקיים את התחייבותה (אשר ניתנה לפנים משורת הדין). כך החלטתי כי שומה עליה על המדינה להעביר מוצגים אלה ואחרים לבדיקת מעבדה, לבחינה אם ניתן להפיק מהם דנ"א. וזו היתה החלטתי באותו עניין (שם, 311):

א. המדינה תעביר את מוצגי הדם, הזרע והרוק לבדיקה מיקדמית במכון לרפואה משפטית באבו-כביר. המדינה תוסיף ותודיע לעורך-דין שמחוני, תוך 20 ימים, את הזמן המשוער לקבלת תוצאות אותה בדיקה. עלות הבדיקה תושת על הסניגוריה הציבורית (בדיון שהיה ביום 25.2.2001 הודיע עו"ד שמחוני שהסניגוריה הציבורית "תשקול איך לממן את הבדיקה").

ב. המדינה תאפשר לעורך-דין שמחוני לעיין ביומן החקירות על-פי תיאום מועדים מוקדם.

ג. המדינה תברר את נושא מעתקי טביעות האצבע ותודיע לעורך-דין שמחוני את תוצאות הבירור תוך 30 ימים. אם יימצאו מעתקים - יינתן לעורך-דין שמחוני לעיין בהם.

כן הוספתי והחלטתי החלטות נוספות באשר למוצגים אחרים שיוזכרו להלן.

4. המדינה נטלה על עצמה, כאמור, לערוך בדיקה מוקדמת באשר להיתכנות הפקתו של דנ"א מן המוצגים, אך על משקל "מים שאל חלב נתנה" הרחיקה המדינה לכת, וד"ר מיה פרוינד מן המרכז הלאומי לרפואה משפטית הוסיפה וערכה בדיקות דנ"א במוצגים מזירת האירוע, תוך השוואתם לממצאים מנתוני דמו של המבקש ולנתונים של הילדה הנאנסת. לא נחה דעתו של המבקש מחוות-דעתה של ד"ר פרוינד, ואת טרוניותיו העלה על הכתב. משנמצא לי כי אל התיק נאספו מסמכים עוד ועוד ומסמכים באו במסמכים כדי מהומה ומבוכה, החלטתי כי באי-כוח בעלי הדין יצברו את טיעוניהם אל מסמך אחד וכי יתכתשו ביניהם בסוגיות שנחלקו בהן, אחת לאחת, כסדר. באי-כוח בעלי-הדין עשו כבקשתי והרי המסמך המאוגד מונח לפניי.

5. המסמך המאוגד מסמך כבד הוא, ונתקשיתי להשתחרר מהתרשמות כי חורג הוא לא מעט מגבולות הדיון שהוצבו לו. לא זו בלבד, אלא שטיעוניהם של בעלי הדין טענות מפורטות הן עד-למאוד, ואמרתי אל ליבי כי אם אבקש לנמק את החלטתי באורח מפורט כי אז יתארכו הדברים עד-בלי-די. החלטתי אפוא כי זו הפעם אקצר ככל שאוכל, ואעלה את החלטותיי על הכתב בהנמקות קצרות או אף ללא הנמקה כלל.

6. בדיקת המטושים הווגינליים: ד"ר פרוינד בדקה אך מטוש ווגינלי אחד מתוך שני מטושים וגינליים שקיבלה. לדעתי, התחייבות המדינה לבדיקה פרשה עצמה על שני המטושים, ומכאן ששומה על המדינה לבדוק את המטוש השני אף הוא ולמסור את חוות-הדעת לבא-כוח המבקש.

ד"ר פרוינד קיבלה לבדיקה גם "אריזה ריקה של משטחים מסומנים בין היתר: ג' א' משטח וגינלי", ולא נתברר פירושה של אותה אריזה ריקה. המדינה תבדוק האם היתה האריזה ריקה מעיקרה או אם החומר שהיה בה הונח במקום אחר, ותודיע על כך לבא-כוח המבקש. אם האריזה היתה ריקה מלכתחילה, ובכל מקרה - אם אין בנמצא משטח נוסף שלא נמסר לבדיקה, יסתיים נושא המטושים הווגינליים.

7. הכתמים על חצאיתה ועל תחתוניה של הנאנסת: חרף טיעוניו של ד"ר גרימברג, המומחה מטעם המבקש, לא נמצא לי חסר בבדיקותיה של ד"ר פרוינד, ואני דוחה את בקשת המבקש בנושא זה.

8. המזרן והשמיכה: בזירת העבירה נתפשו מזרן ושמיכה, וקובלנת המבקש היא כי אלה אינם נכללים ברשימת המוצגים שהועברו לידי ד"ר פרוינד לבדיקה. תשובת המדינה לתלונה היתה, בין השאר, כלהלן:

לא בדקנו פריטים שאין בממצאים לגביהם כדי לסייע למבקש, כגון: מזרון ושמיכה שהיו במקלט ויכלו לשמש ליחסי מין של אנשים שונים בתקופות שונות. בבדיקתם של אלו היה כדי לסייע לתביעה, לו נמצאו בהם כתמים שמקורם במבקש, אך אין כל משמעות להמצאות כתמים של אחרים עליהם, אם היו נמצאים, וודאי שאין בכך כדי להועיל למבקש.

תשובת המדינה אינה משביעת רצון. בהחלטתי הראשונה הוריתי את המדינה להעביר את "מוצגי הדם, הזרע והרוק לבדיקה מקדמית במכון לרפואה משפטית באבו-כביר"; ומתוך שבקשת המבקש, מתחילתה, היתה (בין השאר) כי ייבדק "חומר שנמצא בכתמים שעל המזרן והשמיכה בזירת העבירה: כתם אחד ובו סימני זרע ורוק; כתם שני של דם וכתם שלישי ובו סימני זרע ודם" (סעיף 10 להחלטתי הראשונה בעמ' 300); מסקנה נדרשת היא כי היה עליה על המדינה לבדוק את מוצגי הדם והזרע שעל המזרן ועל השמיכה. השאלה אם יהיה באותה בדיקה כדי לסייע למבקש, אם לאו, אינה לענייננו. יתר-על-כן: בדיון שהיה בלשכת פרקליטת המדינה ביום 24.4.03, הביעה הפרקליטות נכונות לערוך בדיקות דנ"א לכתמים שנתגלו על המזרן והשמיכה, ומדינה מקיימת התחייבות שהיא נוטלת על עצמה (חרף זאת שהמבקש לא הסכים לקבל את סיכום הדיון באותה ישיבה). המדינה תערוך אפוא את הבדיקה הנדרשת במזרן ובשמיכה.

9. הבקשה כי המומחה מטעם המבקש יהיה נוכח בעת עריכת הבדיקות: בקשה זו דחיתי כבר בהחלטתי הראשונה (שם, 310), ולא מצאתי טעם טוב לחזור בי מהחלטתי.

10. הבקשה להורות על העברת יומן החקירות לידי המבקש: המבקש סובר כי יומן החקירות לא הועבר לידיו חרף החלטתי בהסכמת המדינה (שם, 310). המדינה משיבה כי העבירה לידי המבקש את כל חומר החקירה שהיה בידיה, וכי אין בידיה "יומן חקירות" נוסף לחומר שהעבירה. תשובת המדינה מקובלת עלי.

11. הבקשה בעניין מעתקי טביעות האצבע: המדינה הבהירה כי אין בידיה מעתקי טביעות אצבע או אף אינדיקציה לקיומן וכי הדבר הודע למבקש. תשובת המדינה מקובלת עלי.

12. הבקשה להורות על צילום המוצגים באמצעות קרני אולטרה סגול: המבקש חזר בו מבקשתו, על-כן אין מקום להידרש עוד לבקשה.

13. הבקשה לבדיקת ממצאים מזירת אישום 5: המבקש מבקש כי אורה על בדיקתם של מוצגים שנמצאו בזירת אישום 5, אחת מזירות האישומים שמהם זוכה המבקש. המדינה משיבה כי המוצגים הושמדו וממילא אין מקום להיעתר לבקשה. בנסיבות העניין אין מקום לצוות על המדינה דבר.

14. הבקשה לערוך בדיקות נוספות שאינן בדיקות דנ"א: המבקש מוסיף ומבקש כי לבד מבדיקת הפרופיל הגנטי תיערכנה בדמו בדיקות לקביעתן של תכונות ביולוגיות נוספות. בקשה זו חורגת מן הדיון שלפניי. המדובר הוא ב"מוצג" המצוי ברשותו של המבקש ולא ברשות המדינה, וממילא אין מוטלת על המדינה בעניינו כל חובה שהיא.

15. הבקשה לאתר מוצגים חסרים: המבקש מעלה בקשה נוספת ועניינה איתור מוצגים שלטענתו חייבים היו להיות בידי המדינה והנה אין הם בידי המדינה. על מוצגים אחדים עמדנו בדברינו לעיל (כך, למשל, בעניין המטוש הווגינלי), אך הדרישה הכוללת לאיתורם של מוצגים חסרים חורגת אל-מעבר למסגרת הדיון שלפניי. כפי שנאמר בהחלטתי הראשונה (פיסקה 9, בעמ' 300), בקשת המבקש היתה כי רשויות החקירה תמסורנה לידו, לבדיקה, "מוצגים שונים שבידיה". לשון אחר: המחלוקת בין בעלי הדין נסבה על מוצגים שהמדינה מחזיקה בהם ולא על מוצגים שאין המדינה מחזיקה בהם. נושא איתורם של מוצגים אין הוא לענייננו עתה ולא אדון בו. אוסיף ואומר עם זאת: מדינה, חזקה עליה כי נוהגת היא כפי שמדינה ראוי לה לנהוג, ופירוש הדברים לענייננו הוא, שהמדינה עשתה ככל יכולתה וכמיטבה כדי לאתר את כל המוצגים הקיימים בעניינו של המבקש. זו היתה הנחתי כל העת וכך מניח אני אף עתה. בה-בעת, לא הוסמכתי להיותי ועדת חקירה לבחינה מה טעם אין בנמצא כיום מוצגים שאפשר צריכים היו להיות בנמצא, ואף לא ארחיב את יריעת הדיון לפניי. למותר לומר, כי אם יימצאו בכל זאת מוצגים נוספים שלעניין, תיערך בדיקה אף בהם ותוצאות הבדיקה יימסרו למבקש.

16. סוף דבר: אני מחליט לקבל מיקצת מבקשותיו של המבקש ולדחות את בקשותיו האחרות, הכל כאמור בהחלטתי לעיל. אשר לבדיקות ששומה על המדינה לערוך, אלו תיערכנה ותוצאותיהן תודענה למבקש תוך שישים ימים.

היום, כ"ד בסיוון תשס"ד (13.6.04)


מעורבים
תובע: אדריאן שוורץ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: