ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (מעבידים): מר יהודה ברקן

התובע
מרדכי כהן ת.ז. XXXXX891
ע"י ב"כ עוה"ד אסף ברוך ואח'

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד אברהים מסארווה ואח'

פסק דין

1. עניינינו בתביעה כנגד החלטת וועדת הרשות מיום 24/2/14 שלא להכיר בתובע כ"נכה נזקק" לתקופה שמיום 27/9/12 ועד ליום 5/10/12 (להלן:" התקופה" או "התקופה הרלוונטית").

2. וועדת הרשות (להלן:"הועדה" או "וועדת הרשות"), אשר התכנסה מכח תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות), התשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות") התכנסה באופן הבא - ביום 7/10/13, כאשר במסגרת ישיבתה זו מצאה הועדה כי יש לדחות את התביעה ביחס לתקופה וזאת הואיל והתובע "נעדר פחות מ - 30 יום. יש הכנסות מהתעסקות ב- 9,10/12 ".
בישיבה זו איפשרה הועדה לתובע לטעון, להביא אסמכתאות ולהתייחס למ מצאיה, כפי שהדבר עולה ממכתב שנשלח אליו באותו יום ואכן התובע, העלה, טענותיו והשגותיו, במכתבו מיום 28/10/13.
בתאריך 24/2/14, התכנסה וועדת רשות ולאחר שעיינה בהשגות התובע קבעה כי :"הכנסות מהתעסקות מתייחסות להכנסה חודשית מאחר ועבד בחודש 09/2013 עד 18/9/2013 ובחודש 10/2013 מ - 9/10/2013 הרי שהיו הכנסות בחודש זה " ולכן דחתה תביעתו כאמור לעיל.

3. בהתאם להסכמות הצדדים, ניתן בזאת פסק הדין על סמך טענות התובע כפי שאלו פורטו ב כתב תביעתו מיום 31/3/14, על סמך סיכומי הנתבע אשר הוגשו ביום 1/6/14 ועל סמך סיכומי התובע, אשר הוגש ו ביום 18/6/14.
4. להלן העובדות הרלוונטיות:

א. התובע יליד 1951, נפגע בתאונת עבודה, שארעה לו ביום 28/8/12 (להלן:"התאונה"), עת חדר גוף זר לעינו הימנית.
ב. בעקבות התאונה טופל התובע בבית חולים פוריה, שם הוצא הגוף הזר מעינו וכן טופל בבית חולים העמק ובקופת חולים.
ג. התובע הגיש לנתבע, בחודש 5/13, "תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה".
ד. ועדה, מדרג ראשון, אשר התכנסה, בתאריך 4/7/13, כדי לדון בעניינו של התובע , קבעה לו, נכות יציבה בשיעור 0% וזאת בתחולה מיום 29/8/12.
ה. ביום 21/7/13, הגיש התובע ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון.
ו. ביום 9/9/13, קבעה וועדה רפואית לעררים , אשר אימצה את חוות דעתו של ד"ר סטנלי היימס, באשר לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין דחיית שתל הקרנית, בעינו של המערער ובהתאם קבעה לו 30% נכות, זמנית, ביחס לתקופה שמיום 27/9/ 12 ועד ליום 5/10/12, 0% נכות, זמנית, ביחס לתקופה שמיום 29/8/12 ועד ליום 26/9/12 ו-0% נכות צמיתה מיום 5/10/12.
ה. ועדת הרשות התכנסה ביום 7/10/13 וקבעה את שצויין בסעיף 2 דלעיל. לאחר שהתובע מימש , ביום 28/10/13, את האפשרות שניתנה לו להעלות השגותיו, התכנסה הועדה שוב, ביום 24/2/14 והחליטה לדחות את תביעת התובע להכיר בו כנכה נזקק ביחס לתקופה.

5. להלן, בתמצית, טענות ב"כ התובע:

א. עקב הפגיעה נעדר התובע מעבודתו, בתקופה הרלוונטית כאשר בחלק מתקופת ההעדרות שהה באשפוז.
ב. במסגרת מכתב ההשגות, טרח התובע וצירף אישור מהמעביד כי בגין התקופה, אשר בתחילה לא אושרה על ידי הנתבע, שולמו, לתובע, בדיעבד ובמשכורת חודש ינואר, 10 ימי מחלה.
ג. לו היה מכיר, הנתבע, מלכתחילה, בקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בקרנית לבין התאונה היה משלם לתובע, דמי פגיעה ואז לא היה נאלץ התובע להגיש תביעה ל"נכה נזקק" .
ד. הועדה מצאה לנכון לדחות את התביעה משום שלפי פרשנותה הביטוי "הכנסה מהתעסקות" הקבוע בלשון התקנה לא מתייחס להכנסה בתקופה בה אין הנפגע יכול לעבוד עקב נכותו, אלא הכנסה בתקופה שלאחר/שלפני תקופת הנכות הזמנית.
ה. הוועדה לא קבעה - ובדין - כי לתובע היו הכנסות מעבודה בתקופה הרלוונטית, אלא מצאה לנכון לדחות את התביעה מן הטעם האבסורדי, לפיו לתובע היו הכנסות מהתעסקות בתקופה בה לא התבקשה הפעלת תקנה 18 א, מדובר בהחלטה מוטעית, בלתי סבירה, אשר איננה עומדת בשום מבחן הגיון סביר.
ו. בכל הקשור לטענת הנתבע כי אין מקום להכרה כ"נכה נזקק" מקום בו התביעה מתייחסת לאבדן שכר של תשעה ימים, הרי שמהחלטת הועדה עולה כי התובע לא עבד מיום 18.9.13 ועד ליום 9.10.13 , לפיכך מדובר בתקופת היעדרות של שלושה שבועות העדרות, ולא תשעה ימים בלבד, כאשר הפסד ההשתכרות הנ"ל היווה פגיעה קשה באמצעי המחיה והקיום שלו .
ז. בהתחשב בשכרו הרבע שנתי של התובע, העומד על 81,760 ₪ , הרי ששלילת הזכאות להכרה כ"נכה נזקק" או לדמי הפגיעה קיימת משמעות כספית רבת היקף כלפי התובע.

6. להלן, בתמצית, טענותיו של ב"כ הנתבע:

א. עת החליטה הועדה לדחות את תביעת התובע להכיר בו כנכה נזקק, ביחס לתקופה הרלוונטית, עמדו לפניה גם אישור המעביד, השגות התובע, מהות הפגיעה והאבחנה בגינה.
ב. הוועדה הינה גוף מנהלי מעין שיפוטי וביקורתו של בית הדין על החלטתה צריך שתהיה ביקורת מנהלית, אשר במסגרתה נבחנת סבירות ההחלטה והאם נפלו בה פגמים משפטיים.
ג. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן:" החוק"), קובע את זכותו של נכה עבודה לקצבה או למענק, כאשר סעיף 105 לחוק מגדיר את שיעור הקצבה החודשית לה זכאי נכה עבודה הזכאי לקצבת נכות מעבודה ודרגת נכותו היא 1000%. סעיף 106 לחוק דן במצבים בהם נקבעה דרגת נכות לנפגע בעבודה שדרגת נכותו פחותה מ - 100% והזכאי לקצבה:" ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משולמת אילו היתה דרגת נכותו 100% שווה ליחס שבין דרגת נכותו לבין 100 ", יוצא מכאן כי שיעורה של הקצבה החודשית המשולמת לנפגע עבודה, תלויה בשיער נכותו הרפואית.
ד. תקנה 18א לתקנות , מסמיכה את הנתבע לשלם קצבת נכות לנפגע עבודה אשר הוכר כ"נכה נזקק", על בסיס דרגת נכות גבוהה מהנכות הרפואית שהוכרה לו, בהתאם להחלטת וועדת הרשות.
ה. לצורך זה קובעת תקנה 18(א) לתקנות את הרכב "וועדת הרשות", מסמיכה אותה לקבוע ל"נכה נזקק" נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה הזמנית בשיעור של 100%, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים וכן מגדירה מיהו נכה נזקק כ"מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו...כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בתאונה וכי אין לו הכנסות מהתעסקות".
ו. למעשה, תקנה 18(א) באה לתת פתרון זמני לנפגע עבודה, הזקוק למענה דחוף במציאות שבה כתוצאה מהפגיעה בעבודתו הוא נותר לא אמצעי קיום.
ז. בנסיבות שלפנינו, לא ניתן לראות בתובע אשר החסיר, בפועל, 9 ימי עבודה, כמי שמצא עצמו ללא אמצעי קיום, כאשר לא למקרה כזה נועדה תקנה 18(א).
ח. וועדת הרשות פעלה בהתאם לפסיקה, עת ניהלה פרוטוקול , דאגה להענקת זכות הטיעון לתובע, התבססה על נתונים רלוונטיים כשהכוונה הן להיבט הרפואי של התובע והן להיבט התעסוקתי שלו ונימקה החלטתה ולכן אין מקום לראות בה כמי שטעתה טעות משפטית.

7. הוראות הדין הרלוונטיות

תקנה 18א לתקנות קובעת כי:

"(א) בתקנה זו - "הרשות" - וועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה. "נכה נזקק"- מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיוזמתה היא כי אין, לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.
(ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים.
(ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.
(ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולוועדה, יועבר אף לנפגע".

מטרת התקנה היא לעזור, לתקופה מוגבלת, לנפגעי עבודה אשר עקב הפגיעה אינם יכולים לעסוק בכל עבודה, ואין להם הכנסה מהעבודה בפועל, ולכן עלולים למצוא עצמם בלי פרנסה, על אף שמצבם הרפואי באותה תקופה אינו מצדיק קביעת דרגת נכות של 100%. לכן ייחשבו כאילו שיש להם דרגת נכות של 100% בשל שיקולים לבר-רפואיים, כגון סיכוייהם הסבירים לעבודה כלשהי באותה תקופה. הסמכות לקבוע אם מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מפגיעה בעבודה הוא "נכה נזקק" נתונה ל"וועדת רשות" ולא לבית הדין. זאת, מאחר והקביעה נתונה לשיקול הדעת של הוועדה. לכן, בדיקת בית הדין מצטמצמת לסבירות החלטת וועדת הרשות, עת שקלה האם קיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, אם לאו והאם נשמרו עקרונות הצדק הטבעי בדרך פעולה של וועדת הרשות ובהחלטתה. בהתאם לפסיקה, חובות הוועדה כוללות "...ניהול פרוטוקול ; קיום זכות הטיעון כהלכתה; הנמקת החלטתה; גילוי מידע בעניינו של המבוטח וכל כיוצ"ב. על הוועדות הללו לפעול על פי כללי המשפט המנהלי ולהקפיד על קיומם של כללים אלה, בד בבד עם מיצוי מומחיותן הרפואית...". (עב"ל (ארצי) 464/99 המוסד לביטוח לאומי - פנחס ארבל, פד"ע לז 249).

8. דיון והכרעה

ראשית יצויין כי משקיבל התובע את החלטת פקיד התביעות שלא לאשר לו דמי פגיעה היתה פתוחה לפניו האפשרות להגיש, לבית הדין, תביעה כנגד החלטה זו או לפנות למסלול הוועדות. התובע בחר באפשרות השניה ומרגע שעשה כן, אין הוא יכול לתקוף, בבית הדין, את החלטת פקיד התביעות שעניינה אותה תקופה, בה דנו הוועדות, כל זאת בהתאם להלכה כפי שנקבעה בדיון נב/ 27-0 (ארצי) יצחק זכי מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כה 49 (1982).
לפיכך, אין מקום להידרש לטענות התובע בגין סבירות החלטת פקיד התביעות.

לגופה של החלטת וועדת הרשות -
בישיבתה הראשונה (7/10/13), עת היו לפניה הנתונים הקשורים לפגיעת המערער, גילו, אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו לו באשר לתקו פה הרלוונטית וכן אישור המעביד על אי העסקה, מצאה הועדה, לנכון, לקבוע כי " נעדר פחות מ - 30 יום. יש הכנסות מהתעסקות ב – 9,10/12 ".
בהמשך להחלטתה זו, נהגה הועדה כדין עת שלחה לתובע, מכתב, במסגרתו ציינה את האפשרות העומדת לפניו להעלות השגות ולצרף מסמכים ביחס להחלטתה הראשונית.
לאחר שהתובע פעל כאמור, התכנסה הועדה ביום 24/2/14 תוך שהיא מציינת כי הדיון הוא "בהשגות מ - 6/1/14 ".
לאחר שעיינה, הועדה, בהשגות התובע, כפי שבאו לידי ביטוי במכתבו של בא כוחו ולאחר שעיינה במסמכים שצורפו להשגות אלו, היא הגיעה למסקנה כי:"הכנסות מהתעסקות מתייחסות להכנסה חודשית מאחר ועבד בחודש 9/13 עד 18/9/13 ובחודש 10/13 מ –-9/1/13 הרי שהיו הכנסות בחודשים 9,10/13".

מעיון בהחלטות הועדה, לא ברור מדוע, אחד הנימוקים, עליו התבססה הועדה היה העובדה שהתובע "נעדר פחות מ-30 יום", שכן עיון בתקנה 18(א) לתקנות לא מצביע על חובת היעדרות של לפחות 30 יום כדי להיכנס לגדרי התקנה.
בנוסף, לא עולה מהפרוטוקולים של הועדה שהיא התמודדה עם העובדה לפיה ביחס לתקופה הרלוונטית ובשל היעדרות התובע מעבודתו בימים אלו, נוכו לו ימי מחלה.
למעשה, נראה כי הועדה קבעה כי היתה לתובע הכנסה מהתעסקות, וזאת מתוך שהתייחסה להכנסות החודשית ומבלי להתייחס להכנסתו (או להעדר הכנסתו) ביחס לכל אחד מהימים בהם נקבעה לו הנכות הזמנית - הם הימים אליהם מתייחסת התקופה הרלוונטית .

בשל האמור לעיל, הרינו קובעים כי נפל פגם בהחלטת וועדת הרשות, המצדיק את החזרת עניינו של התובע אליה.

9. לפיכך, הרינו מורים על החזרת עניינו של התובע, אליה, על מנת שתעיין, שוב, בהשגות התובע ובמסמכים שצירף ותשקול מחדש קביעתה, תוך שהיא מתייחסת לשאלה מה הרלוונטיות (ככל שתסבור שעדיין קיימת כזו) של העובדה שהתובע נעדר פחות מ - 30 יום מעבודתו, על ההחלטה האם לאשר או לא לאשר את תביעתו לנכה נזקק לתקופה הרלוונטית וכן תוך בוחנת את הכנסותיו של התובע בתקופה הרלוונטית, באופן יומי ולא חודשי.

10. הוצאות
הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 1,800 ₪.
הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום.

11. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ד, (22 יוני 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יוסי עבאדי
נציג ציבור
(עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

מר יהודה ברקן
נציג ציבור (מעבידים)


מעורבים
תובע: מרדכי כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: