ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיורא נפתלי נגד דוד פימה :

החלטה בתיק ע"א 3456/14
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט צ' זילברטל

המבקש:
גיורא נפתלי

נ ג ד

המשיב:
דוד פימה

בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

בשם המשיב:
עו"ד ערן שלח

עו"ד דן סלע

החלטה

המבקש חוייב בפסק דינו מיום 20.3.2014 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשלם למשיב סכום של כ-1.5 מיליון דולר של ארה"ב, בתוספת הפרשים והוצאות משפט (ת"א 2021/14; כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט). עם הגשת הערעור על פסק הדין עותר המבקש לעיכוב ביצועו.

בבקשה נטען לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות. לענין אחרון זה נאמר כי המאזן נוטה לעבר קבלת הבקשה, שכן מדובר בסכום גדול במיוחד, המשיב הוא תושב יוון ואין לו נכסים בישראל ובחקירתו בבית משפט קמא (במסגרת התיק העיקרי) אישר כי לא היה יכול לבצע פעולות שונות להקטנת הנזק (הכוונה לשחרור כלי שייט, שעמד במוקד הסכסוך, ממעצר בנמל רודוס) בשל חסרון כיס.

בתשובה לבקשה טען המשיב, כי דבריו האמורים ביחס למצבו הכלכלי התייחסו למועד הרלבנטי (2007) ומאז מצבו התייצב והוא עושה חייל בעסקיו. המשיב מציין, כי טענות המבקש באשר לחוסנו הכלכלי נטענו בעלמא ללא ביסוס בתצהיר, כנדרש. לתשובה צורף מכתבו של פרקליט יווני ממנו עולה, לכאורה, שאין קושי לבצע ביוון פסק דין ישראלי. המשיב מתייחס אף לטענות שנטענו בבקשה לעניין סיכויי הערעור.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה, החלטתי להיענות לה חלקית, כמפורט להלן.

הבקשה מתייחסת לפסק דין הכולל חיוב כספי. כידוע, כשמדובר בעיכוב ביצועו של פסק דין כספי גרידא, בקשת העיכוב תיענה רק במקרים חריגים כאשר המבקש משכנע את בית המשפט שקיים חשש ממשי ורציני שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. בהקשר זה יש מקום להביא בחשבון את גובה החוב הפסוק, שכן כאשר מדובר בסכום ניכר, מתקיים חשש מובנה לגבי יכולתו של הזוכה להשיבו ככל שיתקבל הערעור, אף כשמדובר בזוכה שאין חשש מיוחד באשר לחוסנו הכלכלי (ע"א 2976/12 בר אל נ' קאופמן, פסקה 14 (26.11.2012)).

ביחס למצב בו הזוכה הוא תושב חוץ נפסק, כי "ככלל, אין זה סביר לחייב בעל דין שזכה בפסק דין כספי בערכאה הראשונה להמתין למימושו עד לאישור זכייתו בערכאת הערעור אך בשל היותו תושב חוץ" (ע"א 4705/06 אטלנוב נ' חורש, פסקה 5 (1.8.2006), ההדגשה במקור). הוסבר שם, כי אין מקום לכלל גורף כאמור במיוחד כשהחיוב הכספי הוא תולדה של התקשרות עסקית-רצונית כשהיה ידוע מראש שאחד המתקשרים הוא תושב חוץ (במובחן, למשל, מתביעת נזיקין). ואולם, בצד העקרון הנ"ל, נקבע שאין משמעות הדבר שלתושבות הזרה אין כל נפקות ויש ליתן לנתון זה את הדעת בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון (שם).

באשר לסיכויי הערעור, במקרה דנא, ונוכל משקלו של שיקול מאזן הנוחות, איני רואה מקום להתייחס לפירוט הטענות בסוגיה האמורה. די לומר, שלא התרשמתי כי מדובר בערעור שסיכוייו להתקבל כה טובים עד שעניין זה, כשלעצמו, יכול להוות שיקול משמעותי בגדר השיקולים לענין הבקשה לעיכוב ביצוע.

כשאנו מצוידים בעקרונות המפורטים לעיל, נדמה כי התוצאה הראויה היא דחיית הבקשה במובן זה שלא יידחה המועד לביצוע פסק הדין, וקבלתה, באופן חלקי, בהתייחס להעברת מלוא סכום פסק הדין לידי הזוכה (המשיב) כפי שיפורט להלן.

כאמור לעיל, יש משקל לעובדה כי מדובר בסכום משמעותי. יש גם משקל מסוים, אם כי מוגבל בלבד, להיותו של המשיב תושב חוץ, שכן לא שוכנעתי כי קיים קושי מיוחד, הן בהתייחס למצבו הכלכלי והן בהתייחס לאפשרות ביצוע פסק דין ישראלי ביוון, שיצדיק מתן משקל מכריע לעובדה האמורה.

כיוון שהטיעון המרכזי שבפי המבקש הוא החשש מפני אי השבת הכספים שישלם, במקרה שיתקבל ערעורו, אין מקום להורות על עיכוב עצם התשלום וניתן להסתפק בקביעת מנגנון שיבטיח במידה מסוימת את אפשרות השבתו במידת הצורך. איזון בין השיקולים השונים שפורטו לעיל בצירוף הצורך לאפשר לזוכה (המשיב) ליהנות לאלתר מפרי זכייתו, ולו בחלקו, הביאני למסקנה כי מחצית מסכום פסק הדין תשולם למשיב והמחצית השנייה תופקד בנאמנות בידי בא-כוחו בישראל.

בנסיבות אלה מוחלט כדלהלן:

1. תשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד אינו מעוכב ויש לשלם סכומים אלה במלואם למשיב;

2. מחצית מסכום פסק הדין תועבר לידי המשיב והמחצית השנייה תופקד בנאמנות בידי בא-כוח המשיב, שיעבירה למרשו רק עם תום הליכי הערעור, ובכפוף לפסק הדין שיינתן בערעור.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ד' בסיון התשע"ד (‏2.6.2014).


מעורבים
תובע: גיורא נפתלי
נתבע: דוד פימה
שופט :
עורכי דין: