ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חסין זבארגה נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק בש"פ 6952/04

בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן

העורר:
חסין זבארגה

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.7.04 בב"ש 2247/04 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' אמינוף

תאריך הישיבה: ט' באב תשס"ד (27.7.04)

בשם העורר: עו"ד מאיה אלפי
בשם המשיבה: עו"ד דגנית כהן ויליאמס

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

זהו ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא א. אמינוף) בתיק ב"ש 2247/04 (תיק עיקרי ת"פ 1086/04), מיום 14.7.04, לפיה נדחתה בקשת העורר לביטול תנאי השחרור אשר הושתו עליו.

ביום 2.5.04 הוגש לבית-המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום כנגד העורר המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והיזק בזדון.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה על-ידי המשיבה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ב"ש 1932/04).

ביום 11.5.04 ובהסכמת המשיבה, הורה בית-המשפט המחוזי על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, אשר כללו בין היתר, שהייה בתנאי מעצר בית מוחלט בבית אביו.

ביום 29.6.04 דחה בית-המשפט המחוזי את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטתו הנ"ל.

מכאן הערר שבפני.

באת-כוחו של העורר טענה בפניי, כי טעה בית-המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה לעיון חוזר. לא זו בלבד אלא שלטענתה, עברו חודשיים מאז שחרורו של העורר, וזה מצדו לא הפר את האמון שנתן בו בית-המשפט. ועל-כן טענת חלוף הזמן במקומה היא.

הוסיפה וטענה באת-כוח העורר, כי הלה מצוי בעיצומן של בדיקות רפואיות כתוצאה מנכות זמנית שנקבעה לו עובר לאירוע הנדון, ועל-כן, השארתו בתנאים המגבילים כמות שהם, יכבידו על המשיבה מאחר ומדי טיפול זו תידרש לתת הסכמתה.

מנגד, באת כוח המדינה טענה, כי המשיבה מתנגדת לבקשת העורר להקלה בתנאי השחרור נשוא דיון זה, אך יחד עם זאת, היא מוכנה להיעתר, לכל בקשה ליציאה לטיפול רפואי של העורר, ובלבד, שתוגש בקשה לכך עובר ליציאתו לטיפול.

לאחר ששמעתי את טיעוני שני הצדדים ולאחר ששקלתי את העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי החלטתו של בית-המשפט המחוזי מקובלת עליי ולא מצאתי מקום להתערב בה.

לא מקובלת עליי טענת חלוף הזמן אותה העלתה בפניי באת-כוח העורר. המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום, הינם חמורים ביותר ואין המדובר הוא בתקיפה סתם, אלא, בתקיפת שוטר בעת שזה מילא את תפקידו. העורר מצוי במעצר בית מזה חודשיים וטענת חלוף הזמן בנסיבות העניין, אינה מקובלת עלי.

אכן, מדובר באדם צעיר אשר נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 75% אך ולמרות נכות זו, לא מנע ממנו הדבר מלבצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

סוף דבר, הערר נדחה.

ניתנה היום, ט' באב תשס"ד (27.7.04).


מעורבים
תובע: חסין זבארגה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: