ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין יוסף נגד אחים אוזן חברה לבניה בע"מ :


בפני כבוד השופטת עירית קויפמן

התובע

בנימין יוסף

נגד

הנתבעים

  1. אחים אוזן חברה לבניה בע"מ
  2. בנזוס משה

החלטה

בפניי בקשת הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת") לפסילת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו.

טענות הצדדים
המבקשת טוענת כי בחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס שרגא גורמן (להלן: "חוות דעת המומחה"), הוערכה עלות תיקון הליקויים באופן מופרז, פי שתיים מעלותם כפי שהוערכה בחוות הדעת שהגיש התובע, ומסכום התביעה. לטענתה, חווֹת הדעת שהגיש התובע מהוות את מסגרת התביעה, ועל כן יש לראות בחוות דעת המומחה כהרחבת חזית או שינוי חזית, שהינם אסורים. לטענת המבקשת, לאור הפער בין כתב התביעה וחוות הדעת מטעם התובע, ובין חוות דעת המומחה, יש להורות על פסילתה של האחרונה.

התובע (להלן: "המשיב" / "התובע") מתנגד לבקשה. בתגובה לטענות המבקשת בעניין הרחבת חזית טען, כי מומחה בית המשפט אינו כבול להערכות המופיעות בחוות דעת המומחים שהגיש המשיב. לטענתו, מומחה בית המשפט מונה לשם בדיקת ליקויי הבנייה והרטיבות בדירתו, ולא חרג מתחומי הבדיקה אותה הוסמך לבצע על ידי בית המשפט.

כמו כן, טען המשיב כי הסעד הכספי שהתבקש במסגרת תביעתו כלל אינו כולל את עלות תיקון ליקויי הבנייה והרטיבות, אשר לגביהם התבקש צו עשה, כי יתוקנו על ידי הנתבעת. לפיכך אין כל משמעות לעובדה שעלות התיקונים, כפי שהוערכה על ידי מומחה בית המשפט, עולה על סכום התביעה. בנוסף, עלות התיקונים ממילא תהיה נמוכה יותר עבור הנתבעת, שכן היא מבצעת אותם בעצמה, בהיותה חברה קבלנית.

עוד טען המשיב, כי בקשה זו מוגשת בעיתוי מאוחר, שכן לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה, הנתבעת הביעה הסכמתה לביצוע התיקונים על פיה, ואין לאפשר לה כעת לחזור בה מהסכמות אלו. הנתבעת נמנעה מלהעלות טענות כלשהן ביחס לחוות דעת המומחה בשלב מוקדם יותר, וקיבלה עליה את ממצאי חוות הדעת, אף בכך ששלחה למומחה שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו. משהסתיים הליך זה, ברור כי הנתבעת הכירה בחוות דעת המומחה ובסמכותו, וככל שהיא מעוניינת להפריך את ממצאיו, באפשרותה לזמנו לעדות בבית המשפט.

לסיכום, טען המשיב, כי פסילת המומחה וחוות דעתו תצריך מינוי מומחה נוסף, והדבר יביא להתמשכות ההליכים, להוצאות כספיות רבות וכן להגדלת נזקי התובע.

העובדות הצריכות לעניין
ביום 25/02/13 הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וזאת לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים. המומחה התבקש לבחון את פרטי הליקויים הנטענים בכתב התביעה של התובע ובנספחיו, ולקבוע מהם הפגמים המצויים בדירה; האם הם ניתנים לתיקון באופן סביר ; וכן מהי עלות התיקון, בהנחה שיבוצע על ידי קבלן שאינו מטעמה של הנתבעת.

בפני המומחה עמדו שתי חוות דעת שהגיש התובע, אחת מטעם חברת "בדק בית", העוסקת בליקויי בנייה שונים, האחרת מטעם חברת "הדס", העוסקת בבעיית הרטיבות בדירתו של התובע. המומחה בחן את הליקויים הנטענים בחוות הדעת, ונתן חוות דעתו ביחס אליהם – האם הם אכן קיימים, האם הם ניתנים לתיקון וכיצד, ומהי עלות התיקון המוערכת.

ביום 23/10/13 נערך דיון, במסגרתו ביקש ב"כ הנתבעת לשלוח שאלות הבהרה למומחה, והודיע כי תוך 60 יום מיום קבלת הבהרותיו, תבצע הנתבעת תיקונים בדירה. התחייבות הנתבעת לסיים את התיקונים במועד האמור נרשמה כהסכמת ב"כ הצדדים, אשר ניתן לה תוקף של החלטה במסגרת הדיון.
יובהר כי הודעת הנתבעת ניתנה בעת שחוות הדעת, אשר הוגשה ביום 15/08/13, כבר מונחת בפני הצדדים. דהיינו, הנתבעת ידעה מהם התיקונים הנדרשים על פי חוות הדעת. ואולם, ב"כ הנתבעת לא טען בשום שלב כי יש להורות על פסילת המומחה וחוות דעתו. נהפוך הוא; הוא אף הגדיל לעשות באומרו כי מרשתו "תבצע את הנחיות המומחה במדויק".

טענת הנתבעת כי יש לפסול את המומחה מטעם בית המשפט ואת חוות דעתו, הועלתה לראשונה במסגרת בקשה שהוגשה ביום 18/02/14, כחצי שנה לאחר הדיון האמור.

דיון והכרעה
הפסיקה דנה בנסיבות החריגות בהן ניתן להורות על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט:
"כידוע, הנחת המוצא הינה שמומחה הממונה על ידי בית המשפט יפעל באופן מקצועי, בהגינות ובתום לב, ויעשה מלאכתו נאמנה (ראה: רע"א 1548/06 אטיאס נ' מריאן (20.4.2006), רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה (14.3.04)). על כן, חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט תיפסל רק בנסיבות חריגות ומטעמים מהותיים וכבדי משקל, וזאת אם נתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו, במהימנותו, או שהימנעות מפסילתו עשויה עלול לגרום לאחד הצדדים עיוות דין (ראה: רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ (28.12.11)) ".
(תא (חי') 37319-07-11 מליחה מוחמד עלי אנסארי נ' עמותת הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל, פס' 8-9 (פורסם בנבו, 18/03/14).

כמו כן, בעניין רעא 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, ס' 12 (פורסם בנבו, 09/04/12) קבע בית המשפט העליון כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אין זה מחייב שהדבר יוביל לפסילתה:
"הלכה פסוקה היא, כי גם אם מתגלים פגמים בחוות הדעת, אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילתה, אלא שומה על בית המשפט לשקול "אם מדובר בפגם היורד לשרשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם, 31.1.2011)). זאת, במיוחד אם אנו מצויים בשלב שלאחר הגשת חוות הדעת, כיוון שאז מתחזקת האפשרות שתוצאת חוות הדעת היא שהניעה את מבקש הפסילה. על כן, גם אם המומחה חרג בשוגג ובתום לב מהוראות החוק ומהנחיות בית המשפט, לא ימהר בית המשפט לפסול את חוות דעתו כשניתן להסיר את הפגמים בעזרת הוראה מתונה יותר (להרחבה ראו: א' ריבלין, תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 690 (מהדורה רביעית – תשע"ט)) ".

במקרה דנן, הנתבעת לא הצביעה על פעם היורד לשורשו של עניין בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ולמעשה כלל לא הצביעה על פגם כלשהו. הטענה היחידה בפיה היא, כי ע"פ חוות דעת המומחה, הסכום הדרוש לתיקון הליקויים עולה בהרבה על ההערכה שנקבעה בחוות הדעת שהגיש התובע, ולמעשה זו עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה. מכאן היא למדה כי מדובר בהרחבת חזית, ועל כן דינה של חוות דעת המומחה להיפסל.

עיון בתקנות ובפסיקה מעלה כי אין ממש בטענה זו, וכי בקשתה של הנתבעת דינה להידחות.
תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי:
"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום" (ההדגשה אינה במקור – ע.ק).

אם כן, לא זו בלבד שאין מקום לפסול חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט רק משום שזו אינה עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה – אלא שמצב דברים כגון דא מקנה לתובע אפשרות לתקן הסעד המבוקש בתביעתו, ואף להעלות אותו – ולמעשה להרחיב את חזית טענותיו, לאור האמור בחוות הדעת. כך אף עולה מעיון בפסיקה:
"כיום, עם שינוי נוסח התקנה, נקבע שהיא נועדה "למצב דברים בו מתגלות לבעל הדין עובדות חדשות מחוות הדעת" - רע"א 2792/05 צובחי נ' מינהל מקרקעי ישראל, דינים עליון עג 882 (2005). כך לדוגמא, בתביעת ליקויי בניה, כאשר מומחה מטעם בית המשפט מתייחס בחוות דעתו לליקויים שאינם מופיעים בכתב התביעה, רשאי התובע לתקן תביעתו ולהוסיף את הליקויים הנוספים שנתגלו – ע"א 293/88 חברת ניימן נ' מונטי רבי, דינים עליון טו 560 (1990).
[...]
"כתבי הטענות תוחמים ומגדירים את יריעת המחלוקת, וייחודה של תקנה 136 בכך, שהיא מאפשרת לבעל הדין להרחיב החזית בכתבי טענותיו, מבלי שיהא עליו לבקש את רשות בית המשפט לתקן את כתב הטענות ..."
(ברע (חי') 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' יוסי קריאף, פס' 9-10 (פורסם בנבו, 05/12/06), (ההדגשות אינן במקור – ע.ק).

במקרה דנן, בשונה מהדוגמא שניתנה לעיל, אין המדובר במצב בו נתגלו על ידי מומחה בית המשפט ליקויים נוספים, אשר לא צוינו בחוות הדעת מטעם התובע. הפער שבין הערכת עלות התיקונים בחוות הדעת שהוגשו מטעם התובע לבין זו שבחוות דעת המומחה, נובע מהאופן בו יש לטפל בליקויי הרטיבות על פי חוות הדעת השונות, ולא מגילוי של ליקויים נוספים.

בשולי הדברים יצוין, כי בחוות הדעת של חב' הדס צוין כי "המחיר אינו סופי, היות ודירת השכנים לא נבדקה וייתכן שיש בעיות מחדר המקלחת שלהם". בהשוואה לכך, חוות דעת המומחה מציעה טיפול מקיף בבעיית הרטיבות, ולשם כך מתייחסת גם לטעון תיקון בדירת השכנים. לאור העובדה שנושא זה לא נבדק בחוות הדעת של חב' הדס, הפער שבין שתי חוות הדעת חסר משמעות. הדבר כלל אינו מעיד כי חוות דעת התובע וחוות דעת המומחה סותרות זו את זו, אלא כי הן משלימות זו את זו.

כאמור, מהפסיקה עולה כי גם כאשר מבדיקת מומחה מטעם בית המשפט מתגלים ליקויים נוספים שלא צוינו בכתב התביעה – הרי שהתובע רשאי לתקן את תביעתו ולהוסיפם, לאחר הגשת חוות הדעת. קל וחומר במקרה דנן, שבו אין המדובר בגילוי של ליקויים שלא צוינו בכתב התביעה – אלא בגישה שונה שמציע מומחה בית המשפט, באשר לאופן בו יש לתקן את הליקויים שצוינו.

כמו כן, על פי תקנה 136 התובע יכול לתקן את הסעד המבוקש לאחר הגשת חוות דעת המומחה, ואף להעלות ולהרחיב אותו, בהתאם לה. לאור זאת, בוודאי שאין מקום לפסול את חוות דעת המומחה רק משום שהערכת תיקון הליקויים על פיה, עולה על זו שמצויינת בחוות הדעת שהגיש התובע.
במקרה דנן, הסעד שהתבקש הינו צו עשה כי הליקויים שפורטו בחוות הדעת שהגיש התובע, יתוקנו על ידי הנתבעת, בנוסף לסעדים כספיים שונים. לפיכך ניסיונה של הנתבעת להשוות בין סכום התביעה ובין סכום הערכת הליקויים בחוות דעת המומחה הינו חסר טעם, שכן תיקון הליקויים לא מגולם בסכום התביעה. מדובר בסעד של צו עשה – סעד זה לא השתנה בעקבות חוות דעת המומחה. מלכתחילה הוא נכלל בכתב התביעה, והוא עומד בעינו. אמנם, המומחה מטעם בית המשפט מציע גישה שונה לטיפול בליקויים, אך אין מקום לפסול את חוות דעתו בשל כך.

בנוסף, יש מקום להתייחס לכך שהנתבעת, כבר בכתבי טענותיה, לא התכחשה לצורך לתקן את הליקויים, וציינה כי ככל שאלו בתחום אחריותה, הם יתוקנו על ידה. הנתבעת אף הסכימה לתיקון הליקויים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, עוד בדיון שהתקיים ביום 23/10/13. אין מקום לאפשר לנתבעת לחזור בה מהסכמה זו כעת.

בעניין עא (ת"א) 2372/08 משה ארבוס נ' רבקה שטראוס, ס' 10 (פורסם בנבו, 12/01/10) נקבע כי:
"מרגע שהצדדים הסכימו שחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שמונה בהסכמתם, תהיה מכרעת ללא כל הסתייגות משפטית או אחרת - אין כל הצדקה לקבל את טיעוני המערערים ביחס להסכמה דיונית זאת וביחס לחוות הדעת. הצדדים הסכימו בצורה מפורשת שחוות דעתו של מומחה בית המשפט תחייב, ואין מקום לאפשר לבעל דין שחוות הדעת אינה מקובלת עליו לחזור בו מהסכמה זו " (ההדגשה במקור – ע.ק).
באותו עניין דובר בהסכמה שנתנו הצדדים מראש, עוד בטרם הוגשה חוות דעת המומחה. במקרה דנן, בו הנתבעת הסכימה לפעול על פי חוות דעת המומחה, כאשר תוכנה כבר היה ידוע לה – להסכמה ישנו משקל גדול אף יותר. הנתבעת קיבלה את חוות דעת המומחה, והסכימה לפעול על פי האמור בה, בשעה שזו כבר עמדה בפניה. ככל שהיו לנתבעת טענות והשגות כלשהן לגבי חוות דעת המומחה, היה עליה להעלותן בשלב מוקדם יותר. כיום אין לאפשר לנתבעת לחזור בה מהסכמתה, אשר אף עוגנה בהחלטה שניתנה ביום 23/10/13.

אשר על כן, הבקשה לפסילת מומחה בית המשפט וחוות דעתו נדחית.
הנתבעת 1 תישא בהוצאות התובע בגין הבקשה בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.
23. תוך 7 ימים תמסור הנתבעת 1, לאחר תיאום עם ב"כ הצדדים האחרים, הודעה באשר למועדי התיקונים, בשים לב בהסכמת הצדדים מיום 23.10.13.

התיק יובא בפני לתזכורת פנימית במועד האמור.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנימין יוסף
נתבע: אחים אוזן חברה לבניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: