ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק טויב נגד בנימין שור :

בפני כבוד השופט מרדכי בורשטין

מבקש

יצחק טויב
ע"י ב"כ עו"ד א. רוזנברג

נגד

משיב

בנימין שור
בעצמו

פסק דין

מה דינה של המחאת חיובים אשר ניתנה למשיב.

1. התביעה היא בין היתר למתן צו הצהרתי לפיו מסמך - כתב המחאת חיובים (להלן: "המסמך "; "ההמחאה") שצורף לבקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל על שם המשיב במקום על שם הזוכה האמיתי חסר כל תוקף משפטי.

2. ביום 06.11.11 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז לפיו חוייב המבקש לשלם למשיב באותו תיק - חיים ביאלוסטוצקי ( להלן: "חיים") הוצאות בסך 35,000 ₪ (הפ"ב 36353-07-11).

המשיב אשר ייצג את אותו חיים, קיבל מחיים המחאת זכות ובה נכתב כי חיים "ממחה, מקנה ומעביר לעורך דין בנימין שור מירושלים, את הנכסים והזכויות הבאים: כל סכום של שכר טרחה ו/או הוצאות... שיפסק לטובתי כנגד ה"ה יצחק טאוב... בין על ידי ערכאות ובין על ידי בורר. המחאת זכות זו הינה סופית, מוחלטת ובלתי חוזרת".

3. המשיב הצהיר כי כתב ההמחאה נכתב עוד טרם מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי וכי כתב ההמחאה נשלח אליו בפקס בחודש 09.11.

המשיב הצהיר שמספר שעות לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז, הוא פיקסס לב"כ המבקש את פסק הדין יחד עם כתב ההמחאה בצירוף מכתב דרישה.

4. ביום 25.12.11 שלח ב"כ המבקש למשיב הודעת קיזוז וזאת לנוכח חובו של חיים כלפי המבקש אשר נפסק בפסק בוררות בשנת 2004, ואשר אושרר בבית המשפט המחוזי בת"א (ה"פ 868/04) ( ראו גם סעיף 11 לתצהיר המשיב).
המבקש נשאל מדוע המתין חודש וחצי עד למשלוח הודעת הקיזוז והשיב:" אני לא התלבטתי חודש וחצי, לא היתה לי התלבטות, מתי יצא מכתב זה, זה החלטה של עורך דין, אינני יודיע מדוע זה יצא בתאריך זה" ( ע' 5 ש' 18-19) וכי ההחלטה על קיזוז הייתה מיידית ( ע' 5 ש' 17-19). המבקש העיד: " היה ברור לי מאליו שאני צריך לקזז את החוב " ( ע' 6 ש' 26-27).

5. המשיב ביקש לפתוח תיק הוצאה לפועל וניתנו בנדון החלטות רשם ההוצאה לפועל.

6. בהסכמת הצדדים בבית המשפט השלום הוסכם שתיק ההוצאה לפועל לא יפתח עד למתן פסק דין בתביעה דנן (רע"צ 5456-01-12).

7. שאלה מעניינת שאינה נצרכת כיום היא האם ניתן לבצע בלשכת ההוצאה לפועל פסק דין באופן שהזוכה בתיק יהיה אחר מהזוכה בפסק הדין.
התשובה לכך חיובית.
סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מגדיר "זוכה – מי שפסק הדין ניתן לזכותו לרבות חליפיו".
סעיף זה אינו שולל המחאת חיוב באופן שהנמחה יבוא במקום הממחה גם לעניין ביצוע פסקי דין. לרשם ההוצאה לפועל סמכות במקרים מסויימים לבחון הטענות לעניין תוקף ההמחאה ( ראו והשוו: רע"א 7754/09 ארז (ג.ז) יעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ' שרון פז ואח' (04.05.10); עש"א( שלום נצרת) 2912-02-11 משה בנימין ובניו בע"מ נ' סימון דרעי (06.06.12); ע"א 3901/11 דוד מחקשווילי נ' רשות המיסים בישראל (07.08.12)). עם זאת, כאשר מדובר בטענות הדורשות דיון ממושך ומעמיק או כאשר מדובר בטענות מורכבות קיימת סמכות גם לבית משפט השלום לבחון הטענות לעניין תוקף ההמחאה וייתכן שאף הפנייה לבית משפט עדיפה( ראו: רע"צ(י"ם) 14900-01-12 אחימן נ' ב. עצמון השקעות ונדל"ן בע"מ ואח' (08.03.12);עש"א ( ת"א) 6412-10-13 דב מובשוביץ נ' מרים פולאק (22.12.13)).

8. סעיף 2א לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 קובע: "המחאת-זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה".

"הרעיון המונח ביסוד הוראה זו הוא 'שאין לסחור בזכות בדרך הפוגעת בחייב. לשון אחרת: הזכות היא בת-המחאה משום שאין זה משנה לחייב מי ומי הוא הנושה שלו' (ראו ע"א 330/75 גרבוב נ' רשות הנמלים בישראל [2], בעמ' 150, להלן: פרשת גרבוב). הנה כי כן, ככל שהדבר נוגע לזכויותיו של החייב ולמעמדו של הנמחה כלפיו, 'מצלמת' ההמחאה את הזכות ואת תנאיה במועד שנודע לחייב עליה, לרבות כל הטענות שעמדו לחייב כלפי הממחה באותו מועד ואלה עומדות לו גם כלפי הנמחה. היקף טענות ההגנה העומדות לחייב נגד הנמחה אינן מסתכמות בכך. מקובל להבחין לעניין זה בין טענות המבוססות על העסקה אשר ממנה צומחת הזכות שהומחתה לבין טענות שהינן חיצוניות לאותה עסקה. טענות מן הסוג הראשון רשאי החייב להעלות נגד הנמחה גם אם נוצרו לאחר מועד היוודע לו דבר ההמחאה והן אינן כפופות להגבלה הקבועה לעניין זה בסעיף 2(א) סיפא לחוק. לעומת זאת, לגבי טענות מן הסוג השני חלה הוראת הסיפא ואותן יכול החייב להעלות אך ורק ככל שנתגבשו עד מועד היוודע לו דבר ההמחאה"( ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (08.10.06)).

המחאת הזכות אינה משנה את תכנה, מהותה והיקפה של הזכות. המגמות העומדות בבסיס סעיף 2(א) לחוק הן:" הכלל הקנייני שאדם אינו יכול להעביר לאחר מה שאין לו, והדאגה שהחייב לא ייפגע כתוצאה מההמחאה" (ש. לרנר המחאת חיובים (תשס"ג)329).

המשיב אשר ידע על טענות המבקש בדבר חובו של חיים אינו בגדר צד שלישי שאינו מכיר את היחסים שבין החייב לממחה, ואף אם הטענות נטענו כלפיו לאחר ההמחאה, עדיין קיימת ידיעה של המשיב בדבר טענות המבקש.
לעניין זה יצויין כי המשיב ייצג את חיים בהליך מול המבקש וממילא ידע המשיב על טענות המבקש בדבר החוב.
למבקש שלל טענות כלפי הממחה אשר התגבשו עד למועד שנודע לו על דבר ההמחאה. ממילא, הממחה לא היה יכול להעביר לנמחה זכויות קנייניות יותר ממה שהיו לממחה, ואין המחאת הזכות מצדיקה במקרה דנן פגיעה בחייב כתוצאה מההמחאה.

9. המשיב טוען כי החוב של חיים למבקש הוא פיקציה על מנת להבריח נכסים מנושים אמיתיים של חיים.

אמנם למשיב טענות לעניין חובו של חיים למבקש, ואולם קיים פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א אשר אישר את פסק הבורר וקבע למעשה כי לחיים חוב לא מבוטל כלפי המבקש.

פסק דין זה לא בוטל או שונה, ועל כן קיים מעשה בית דין לעניין עצם החוב הפסוק.

אף שמתנהלת בוררות בין המבקש וחיים, ואף שקיימות טענות של הצדדים לעניין החוב, אין בכך כדי לגרוע לעת הזאת מחובו של חיים למבקש.
מכאן שהודעת הקיזוז נשלחה כדין ויש בה כדי לאיין את המחאת הזכות שניתנה למשיב.
יוער כי ההסכמה הדיונית שהייתה ברע"צ 5456-01-12 התייחסה להמחאת הזכות ולא מנעה מלדון בטענת הקיזוז.
אף בהמרצת הפתיחה התבקש סעד לעניין הקיזוז, הדברים גם נטענו בתצהיר המבקש וממילא אין לראות בטענות בדבר קיזוז כהרחבת חזית.
די בטענת הקיזוז איפוא כדי ליתן למבקש את הסעד המבוקש בעניין תיק ההוצאה לפועל.

10. המשיב טען כי כתב ההמחאה הוא מסמך אוטנטי, כי כתב ההמחאה אומת בפני נוטריון ציבורי ביום 30.01.12 וכי קונסול ישראל בטורונטו אימת את החתימה ביום 31.01.12.

אין מחלוקת שהאישור הקונסולרי שניתן, ניתן בדיעבד.

בשים לב למסקנה דלעיל לפיה למבקש טענת קיזוז כנגד המחאה מתייתר הצורך לדון בטענות האמורות, ואף בטענה לעניין רישום המחאת הזכות אצל רשם המשכונות .

11. לפיכך דין התביעה להתקבל.

ניתן בזאת צו הצהרתי לפיו המשיב מנוע לעשות פעולה על בסיס המסמך, לרבות פתיחת תיק הוצאה לפועל וכי סכום פסק הדין שניתן בהפ"ב 36353-07-11 קוזז כדין.

בנסיבות העניין, בשים להסכמה הדיונית שהייתה ברע"צ 5456-01-12 ובשים לב להתנהלות הצדדים , אין צו בדבר הוצאות.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק טויב
נתבע: בנימין שור
שופט :
עורכי דין: