ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנה עמר נגד רשת גני ילדים של אגודת ישראל :

12 מאי 2014
לפני: כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

התובע:
חנה עמר
ע"י ב"כ: עו"ד דוידוביץ

-
הנתבע:
רשת גני ילדים של אגודת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד צור

החלטה

1. לפני בקשת התובעת חנה עמר להכרעה במחלוקת בדבר הסכומים המגיעים לה מאת הנתבעת על פי פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי (ע"ע 4297-10-11).

2. תחילתו של ההליך בתביעות שהוגשו כנגד הנתבעת על ידי עובדות לשעבר, לתשלום זכויות שונות המגיעות להן בגין תקופת עבודתם וסיומה.
התביעות שהוגשו התבררו במסגרת תיק איחוד עב 9406/08.

3. ביום 21/8/11 ניתן פסק דין בתיק האיחוד.

4. הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"ע 4297-10-11) וביום 1/7/13 ניתן פסק דין בערעור, במסגרתו אושרה הסכמת הצדדים כדלקמן:

"1. פסק הדין של בית דין קמא ישאר על כנו למעט השינויים הבאים:
א. פיצויי ההלנה יעמדו על 18% שנתי.
ב. פסק הדין ישולם לכל אחת מהמשיבות בנפרד על פי חלקה, ב-5 תשלומים חודשיים שווים בצ'קים לפקודן החל מיום 1/8/13 ובכל ראשון לחודש לאחריו. הפרשי הצמדה וריבית על פיצויי הלנה ישולמו בתשלום שישי בחודש העוקב.
ג. דמי הבראה יעמדו על שיעור דמי ההבראה בשנתיים האחרונות לפני מועד סיום העבודה...".

5. בהתייחס לתובעות המיוצגות על ידי עו"ד דוידוביץ', ביניהן התובעת, נקבע כי התשלום המגיע להן ישולם ב-6 תשלומים כמפורט לעיל בצ'קים לפקודתן ותוכן המחאה נפרדת לפקודת ההסתדרות בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד".

6. פסק הדין שבערעור קבע כי ככל שלא ישולמו התשלומים כסדרם בהתאם למתווה שנקבע, יעמוד פסק הדין של בית הדין האזורי מיום 21/8/11 על כנו ללא השינויים הנ"ל.
עוד נקבע כי ככל שלא תהיה הסכמה על הסכומים תועבר המחלוקת להכרעת בית הדין האזורי, כאשר סכומים שאינם במחלוקת ישולמו במועד.

5. לאחר מתן פסק הדין בערעור העבירה הנתבעת לתובעת סך של 20,334 ₪ ב-5 תשלומים שווים לפקודתה, תשלום שישי בסך 3,166 ₪ ושיק לפקודת ההסתדרות ע"ס 1,500 ₪.
זאת בנוסף לסכומים שונים ששולמו לה בשנת 2010 בגין פיצויי פיטורים ודמי הבראה.

6. לטענת התובעת, לאחר קיזוז הסכומים ששולמו, הנתבעת נותרה חייבת לה סך 32,717 ₪.

7. בתגובת הנתבעת נטען כי הנתבעת מילאה אחר הוראות פסק הדין שבערעור והתובעת קיבלה את כל הסכומים המגיעים לה על פי פסק הדין.

8. הצדדים הציגו תחשיבים לתמיכה בטענותיהם.

9. עיון בתחשיבי הצדדים מעלה כי קיימת מחלוקת לעניין אופן החישוב בשלושה נושאים עיקריים:
א. אופן חישוב פיצויי ההלנה וכפועל יוצא אופן חישוב הריבית על פיצויי ההלנה.
ב. אופן חישוב דמי ההבראה והריבית על דמי ההבראה.
ג. הפחתת מס הכנסה וחלק העובד בביטוח לאומי מהסכומים המגיעים לתובעת.

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לאור קביעת בית הדין הארצי בפסק הדין שניתן בערעור ולאור פסק הדין בתיק האיחוד, להלן הסכומים המגיעים לתובעת בהתאם לפסק הדין מיום 1/7/13.

11. פיצויי פיטורים – אין מחלוקת בדבר זכאות התובעת לפיצויי פיטורים בסך 47,410 ש"ח.

12. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים והפרשי הצמדה וריבית -
בפסק הדין שבערעור נקבע כי פיצויי ההלנה יעמדו על 18% שנתי.
התובעת ערכה את תחשיב פיצויי ההלנה לפי 25% שנתי, בהתאם לפסק הדין של בית הדין האזורי מיום 21/8/11.
לטענתה, משלא שולמו כל הסכומים המגיעים לה במועדם, בהתאם לפסק הדין שבערעור, יש לפעול על פי פסק דינו של בית הדין האזורי, ללא שינויים.

13. טענת התובעת נדחית.
גם אם נכונה תתברר כנכונה טענת התובעת כי תחשיבי הנתבעת הינם שגויים – הרי שעל פי פסק הדין שבערעור, מחלוקות לעניין הסכומים המגיעים לתובעות יתבררו בבית הדין האזורי.
בענייננו קיימת מחלוקת לגבי אופן חישוב הסכומים במספר רכיבים.
הסכומים שאינם במחלוקת שולמו על ידי הנתבעת במועדם.
בנסיבות העניין אין בסיס לטענה בדבר אי עמידת הנתבעת בתשלומים כסדרם. אין לחייב את הנתבעת בתשלום הסכומים שבמחלוקת, בטרם תתברר המחלוקת בבית הדין.

14. לאור האמור יש לחשב את פיצויי ההלנה בשיעור של 18% שנתי ממועד הזכאות לפיצויי פיטורים ועד התשלום בפועל.
עבודתה של התובעת בנתבעת הסתיימה ביום 30/6/07 (סעיף 75 לפסק הדין מיום 21/8/11).
לפיכך מועד הזכאות לפיצויי פיטורים הוא ביום 1/7/07 (ולא 30/8/07, כפי שצויין בתחשיב הנתבעת).
מועד תשלום הפיצויים הוא ביום 19/4/10.
בהתאם לכך זכאית התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 18% לשנה מיום 1/7/07 ועד ליום 19/4/10.

15. על הסכום של פיצויי ההלנה כאמור לעיל, ישולמו הפרשי הצמדה וריבית מיום 19/4/10 עד ליום 28/8/13.

16. הפרשי שכר והפרשי הצמדה וריבית בגינם –
הנתבעת מאשרת את זכאותה של התובעת להפרשי שכר בסך של 11,457 ₪ והפרשי הצמדה וריבית בגין הפרשי שכר בסך של 3,782, בהתאם לתחשיב התובעת.

17. דמי הבראה
לטענת התובעת בהתאם לפסק הדין החלקי שניתן לטובתה בשנת 2010 ולפסק הדין שניתן בתיק האיחוד, זכאית לדמי הבראה בסך של 6,742 ₪.
לשיטתה פסק הדין שבערעור לא שינה את שיעור הזכאות לדמי הבראה, שכן מלכתחילה תבעה דמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתה בלבד.

18. על פי תחשיבה של הנתבעת – התובעת זכאית לדמי הבראה בסך של 6,336 ₪, בהתאם לתעריף יום הבראה לעובדי הסתדרות שהיה בתוקף בתקופת עבודתה של התובעת (360 ₪).

19. בסעיף 75 לפסק הדין מיום 21/8/11 נקבע כי התובעת זכאית לדמי הבראה בסך של 3,593 ₪ בהתאם לתחשיב מטעמה ובהיעדר תחשיב נגדי. זאת בנוסף לדמי הבראה בסך של 3,149 ₪ ששולמו לה מכח פסק הדין החלקי.
דמי הבראה שנפסקו לתובעת בפסק הדין החלקי ובפסק הדין בתיק האיחוד – הינם בגין השנתיים האחרונות לעבודתה.
ההבדל בין התחשיבים של דמי הבראה נובע מתעריף יום הבראה בכל אחד מהם. התובעת חישבה את דמי ההבראה על פי תעריף שהיה בתוקף בחודש 6/09, בהתאם למועד הגשת התביעה.

20. בפסק הדין שבערעור נקבע:
"דמי ההבראה יעמדו על שיעור דמי ההבראה בשנתיים האחרונות לפני מועד סיום העבודה".

בהתאם לכך יש לערוך את תחשיב דמי ההבראה על פי תעריף יום הבראה שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית, היינו בשנתיים האחרונות לעבודתה.
לטענת התובעת יש להצמיד את שיעור דמי ההבראה עד למועד הגשת התביעה. לעניין זה יובהר כי דמי ההבראה המגיעים לתובעת נושאים ריבית והצמדה מיום זכאותה לדמי הבראה ועד תשלומם בפועל. לפיכך, אין מקום, בנוסף, לפסוק דמי הבראה על פי תעריף יום הבראה במועד הגשת התביעה.
יצויין כי תחשיב הריבית בגין דמי הבראה נערך על ידי התובעת מיום הזכאות (1/9/07) ועד התשלום בפועל, בעוד ששיעור דמי ההבראה חושב בהתאם לתעריף חודש 6/09.
בכך יש משום כפל פיצוי בגין אי תשלום דמי הבראה במועד.

21. בפסק הדין בתיק האיחוד אמנם התקבל התחשיב של התובעת בהיעדר תחשיב נגדי.
כיום, לאור פסק הדין שבערעור ומשהוצג תחשיב מטעם הנתבעת, בהתאם לעקרונות שהותוו בפסק הדין, יש לאמץ תחשיב זה שמבוסס על תעריף יום הבראה שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית.
לפיכך התובעת היתה זכאית להפרש דמי הבראה בסך 3,187 ₪, כפי טענת הנתבעת.

22. לעניין ריבית והצמדה בגין דמי ההבראה –
דמי הבראה שולמו לתובעת פעם אחת בחודש 6/10, בהתאם לפסק הדין החלקי (סך של 3,149 ₪) ופעם נוספת במסגרת הסכומים ששולמו על פי פסק הדין שבערעור (בסך 3,187 ₪).
התובעת זכאית להפרשי ריבית והצמדה בגין שני התשלומים, בהתאם למועד התשלום בפועל כדלקמן:
בגין סך 3,149 ₪ - הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/9/07 ועד 9/6/10.
בגין סך 3,187 ₪ - הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/9/07 ועד ליום 28/8/13.

23. ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי –
הסכומים שנפסקו לטובת התובעת הם בערכי ברוטו.
ככל שחלק מהסכומים חויבו במס הכנסה או ניכויים לביטוח לאומי – אין הנתבעת חייבת לפצות את התובעת בגין סכומים אלה. התובעת רשאית לבצע תאום מס מול הגורמים הרלבנטיים.

24. סוף דבר
הנתבעת תפעל בהתאם להחלטה זו ותשלם לתובעת את הסכומים שטרם שולמו בתוך 20 יום מקבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, (12 מאי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: חנה עמר
נתבע: רשת גני ילדים של אגודת ישראל
שופט :
עורכי דין: