ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל חברה לביטוח בע"מ נגד דוד ברוך :

בפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

תובעים

1.הראל חברה לביטוח בע"מ
2.גרשון בורטמן

נגד

נתבעים

1.דוד ברוך
2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

ב"כ התובעים: עו"ד בכר
ב"כ הנתבעים: עו"ד חי

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 17.10.2011 ארעה תאונת דרכים , עת פגע רכב הנתבע 1 המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים"), ברכב התובע 2 מבוטח אצל התובעת 1 (להלן: "רכב התובעים") מאחור (להלן: "התאונה").

העיד בפניי מר גרישה בורטמן (להלן: "התובע 2") שהינו נהג רכב הנתבעים, כמו כן העיד מר דוד ברוך (להלן: "הנתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים.

אין חולק, באשר לאחריות, וכי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעים מאחור, ועיקר המחלוקת נסובה סביב שאלת הנזק.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, יש לקבל את התביעה במלואה, שכן המדובר בפגיעה ברורה מאחור בה מודה הנתבע 1.
עוד נטען, כי הנתבעים לא צירפו חוו"ד שמאית נגדית ולא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובעת, משכך אין להסתמך על דברי העד, לעניין הנזק משום שאינו מומחה.

לטענת ב"כ הנתבעים, המדובר בפגיעה קלה ומינורית מאחור אשר לא גרמה לנזקים הנטענים . כמו כן, התובע 2 לא סימן על גבי תמונות הנזק את הנזקים המרכזיים כנזקים שנגרמו מהתאונה מושא התביעה דנא.

עוד נטען, כי במגן האחורי של רכב התובעת קיימים נזקים נוספים הפזורים בגבהים שונים אשר נגרמו מתאונות קודמות. כמו כן, בניגוד לעדותו של התובע 2, רכב התובעים היה מעורב בתאונות קודמות ולא הוצגו מסמכים התומכים ברכיב ירידת הערך.

זאת ועוד, עיקר הנזק הינו בתא המטען, כאשר על גבי הפגוש אין סימני נזק, דבר המתיישב עם גרסת הנתבע 1 כי מדובר בפגיעה מינורית. משכך, הנזקים לא הוכחו, והתובעים מבקשים להטיל על הנתבעים את עלות השיפוץ הכללי לרכבם.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם נגרם לרכב התובעים נזק, ואם כן מהו שיעורו.

התובע 2 העיד: "...נסעתי בצדו השמאלי של הכביש, כביש מהיר, כתוצאה מבלימה שנערכה לפניי אני בלמתי, והרכב הפוגע (רכב הנתבעים – נ.ב.) פגע בי מאחור... הנזק שנגרם היו שני פסים על גבי הפגוש, דבר שלא רואים בצילום ב-ת/2, מפנה למיקום הפגיעה ב- X כתוצאה מבולמי גומיות, ושקע קטן באזור שמעל המספר הרישוי, במכסה בגאז' כאשר מה שקרה בפועל ומבדיקה שערכתי, לאחר התאונה לא הצלחתי לפתוח את הבגאז'..." (ראה: ע"מ 1 לפרוטוקול).

כאשר נשאל התובע 2 באשר לנזקים קודמים, השיב כי הנזקים בפגוש האחורי בצד שמאל הינם לפני התאונה, וכי קיימים מספר שפשופים קלים שלא נגרמו מהתאונה, אלא במהלך תמרוני חנייה (ראה: ע"מ 2 לפרוטוקול).

לעומתו, העיד הנתבע 1: "...בכביש הייתה תנועה צפופה, נסענו והאטנו, והרכב לפניי (רכב התובעים – נ.ב.) באחד הפעמים נתן עצירת חרום, עצרתי אחריו, נצמדתי לטמבון האחורי שלו, יצאתי מהרכב, כיוון שהוא יצא גם אני יצאתי, ואמרתי לו שבסך הכול לא קרה כלום, ולשחרר את התנועה, זו אפילו לא נשיקה." (ראה: ע"מ 3 לפרוטוקול).

עוד העיד הנתבע 1, כי למעט הפגיעות המסומנות על גבי תמונות הנזק (ת/2), הממוקמות במרכז הפגוש האחורי בחלקו התחתון, לא נראה לעין כל נזק נוסף (שם).

כאמור, לרכב התובעים נגרם נזק בחלקו האחורי, כתוצאה ממנו לא הצליח התובע 2 לפתוח את תא המטען ברכב.

התובעים תמכ ו את נזקיה ם בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק , חוו"ד אשר לא נסתרה. כמו כן, לעניין ירידת הערך, הגישו התובעים טופס הודעה הכולל פירוט באשר לתביעות נשוא רכבם (ראה: ת/1).

מטעם הנתבעים לא הובאה חוו"ד שמאית נגדית, ולא ביקשו הם לחקור את שמאי התובעים על חווה"ד בהתאם לזכותם על פי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 .

לדידי, לא ניתן להסתפק בעדותו של הנתבע 1 כי המדובר אך בפגיעה מינורית שאפילו אינה עולה כדי "פגיעת נשיקה", אין לסמוך על התרשמותו של נהג בזמן אמת מהנזקים ברכב, וגם אין תמיד בתמונות כדי להעיד באשר לגובה הנזק, המדובר בעניין שבמומחיות.

בעניין זה כבר נאמר לא אחת , כי כאשר עומדות בפני ביהמ"ש מצד אחד חוות דעת של שמאי מומחה, שלא נחקר על חוות דעתו, וזו לא נסתרה מול דברים המבוססים על התרשמות של נהג מעורב, ביהמ"ש יעדיף את חוות דעת השמאי על דברי התרשמות של בעל דין. יש לזכור , כי בעל דין הוא צד מעוניין בתוצאות המשפט. הגם, שלא תמיד ניתן להעריך את הנזקים בעין בלתי מקצועית. שהרי בעניינו, ציין התובע 2 כי רק לאחר התאונה כאשר ניסה לפתוח את הבגאז', לא הצליח.

באשר לטענה אודות שריטות קודמות בפגוש האחורי, אין בה ממש. שהרי, אישר הנתבע 1 את התמונה שסומנה ת/2 ואמר: "חוץ מזה שזה מסומן בעט אני לא רואה שום פגיעה, אבל למעלה יש פגיעה" (עמ' 3 לפרוטוקול), דהיינו אישר את מיקומי הפגיעה כפי שהעיד התובע 2.

עוד יצוין, באשר לטענת ב"כ הנתבעים לעניין השוני בגבהים בין כלי הרכב, ושהפגיעה בחלק האחורי העליון ברכב התובעים אינה אפשרית – יובהר, לא הובאה חוו"ד שתתמוך בטענתו, ואפילו לא טרחו הנתבעים למצער, להציג את תמונת רכבם, שמטבע הדברים המדובר בראיה שהינה בהישג יד.

ב"כ הנתבעים הפליג בטענותיו באשר לנזקים הנטענים על ידי התובעים , אולם לא ביסס טענותיו, שהרי עם כל הכבוד אינו מומחה בשמאות רכב.

למעלה מכך, לא התרשמתי, כפי שהתרשם ב"כ הנתבעים המלומד , כי התובעים מבקשים "לעשות שיפוץ כללי לרכב", כלשונו, על גבה של חברת הביטוח הכשרת הישוב , וחבל שמועלות טענות לחלל האוויר ללא כל ביסוס.

נוכח הדברים האמורים, מצאתי כי התובעים הרימו את הנטל בדבר הוכחת הנזקים שנגרמו לרכבם בעקבות התאונה שבעניינו.

יוער, התובע 2 בהגינותו העיד כי ברכב הי יתה פגיעה קודמת בצד השמאלי-אחורי (ראה: ע"מ 1 לפרוטוקול) , לפיכך, יש להפחית את רכיב התיקון בעבור נזק זה, בסך של 720 ₪, כפי שפורט בחוו"ד השמאי.

סוף דבר:

נוכח האמור והמקובץ לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 7,047 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ואגרת בית משפט ששולמה.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון, הוצאות התובע 2 בסך של 500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ה' אייר תשע"ד, 05 מאי 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: דוד ברוך
שופט :
עורכי דין: