ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית אום אל פאחם נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ :

בפני כבוד השופטת חנה לפין הראל

התובעת
עיריית אום אל פאחם
ע"י ב"כ עו"ד מוסטפא קבלאוי

נגד

הנתבעת
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, ח.פ. 520031931
ע"י ב"כ עו"ד משה הרפז ואח'

פסק דין

תביעה בסדר דין מהיר על סך 23,500 ₪, אותה הגישה עיריית אום אל פחם (להלן: "התובעת") כנגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת").

התביעה היא למעשה השבת כספים, אשר לדעת התובעת שולמו ביתר עקב חיוב חשבונות של התובעת במתן שירותי ADSL בגני ילדים ובקווים אחרים שלה, אשר ניתנו ללא הסכמתה וידיעתה.

החיוב העודף עצמו מסתכם על פי חישוביה של התובעת ב- 14,667.5 ₪, אך הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצוי בגין הוצאות שונות מעמידים את התביעה לדעת התובעת על סך 23,000 ₪.

הנתבעת טענה להגנתה כי ככל שהיו לתובעת השגות על החיובים, הרי עליה לעשות זאת במועדים הקבועים בכלל 14 לכללי בזק (שירותי החברה) תשמ"ז – 1986, דהיינו בתוך 60 יום מתאריך החשבון.

במקרה זה התובעת הגישה את השגתה על 169 חשבונות שנשלחו אליה במרוצת מספר שנים . השירות ניתן בכל הקווים, והתובעת או מי מטעמה הם המחליטים לעשות בכך שימוש ולנתבעת אין שליטה על כך.

באחריות התובעת היה לבחון בזמן אמת את החיובים וככל שלא השיגה עליהם במועד הקבוע בחוק, אין לה להלין אלא על עצמה. יש לציין כי במהלך הדיונים בין הצדדים, זיכתה הנתבעת את התובעת בסכום של 2,000 ₪.

מטעם התובעת העיד מר עוידאת שהוא האחראי על הביקורת על החשבונות, אשר גילה את חיובי היתר, והוא זה אשר גם מזמין את שירותי בזק.

התברר כי מר עוידאת, למרבה הצער, סובל ממחלה בעטיה נעדר זמן רב מעבודתו ואיש לא החליפו בזמן זה. על כן פנייתו הראשונה לנתבעת הייתה כשנה לאחר שגילה את הבעיה.
מר עוידאת הצהיר כי הוא לא הזמין את השירותים בגינם הוצאו החשבונות.

מכיוון שמדובר בקווים שהותקנו במשרדי עיריה וגני ילדים, אין העובדים רשאים לעשות כל העולה על דעתם כמו למשל שיחות לחו"ל ושירותים נוספים החסומים.

מר עוידאת לא בדק עם האנשים שהשתמשו בקווים לרעה – כיצד הצליחו לעקוף את החסימות אלא פנה ישר אל בזק.

מעדותה של גב' סאוסן ש'יח חליל מטעם הנתבעת, ניתן להבין כי באופן תאורטי ניתן להזמין שירותים מסוימים לקו מסוים גם ע"י גורמים אחרים ולא ע"י בעל הקו עצמו, במילים אחרות – עובדים שונים בגני הילדים או בעיר ייה יכלו להזמין שירותים נוספים מעבר לאלו שהוזמנו ע"י מר עוידאת. הביקורת, לטענת גב' ש'יח חליל, אמורה להיות ע"י הלקוח עצמו בבדיקת החשבון (ישיבה מיום 26.01.14 עמ' 9 שורות 28 עד עמ' 10 שורה 10).

מעניינת תשובתה של גב' ש'יח חליל כאשר ניסה ב"כ התובעת לברר מי הזמין את השירותים:
"אני לא יכולה לדעת בשיחה טלפונית מי הזמין. אם אני יודעת את תעודת הזהות שלך אני יכולה לעשות הרבה דרכך" (שם, עמ' 11 שורות 4-5).

עוד מעניין לציין כי כנראה למרות הכלל, הרי גם אם חלפו 60 יום והלקוח היה בחו"ל ומ ציג אישור על כך, ערעורו יכול ויתקבל.

במהלך עדותה של גב' שיח' חליל התבררו עובדות נוספות אשר לא נזכרו בתצהירה, והן כי בבירור שנערך בעקבות פנייתו של מר עויאד, התברר כי גורם בעיריית אל פחם המטפל בגנים, הוא שהזמין את שירות האינטרנט לקווים הקשורים לשעון הנוכחות, ונאמר להם כי זה נלקח לצורך כך. הדבר נאמר גם ע" י ספק האינטרנט. אמירה זו לא גובתה ע"י אסמכתא כל שהיא.

בסיכומיו טען עו"ד מחאגנה כי עילת התביעה העיקרית היא עשיית עושר ולא במשפט, ולכן אין נפקות לכלל 14 הנ"ל. לאור כך ניתן להורות על השבת הכספים.

ב"כ הנתבעות טען בסיכומיו כי למעשה התובעת כלל לא הוכיחה את תביעתה, החשבונות לא צורפו וגם כך לא הוכח גובה הסכום. השירותים ניתנו ועל כן כדין שולמו.

המחוקק דאג לאזן אפשרות של תקלה מכל סוג ואיפשר את ההשגה והערר. מקום שקיים מסלול להגשת ערר או השגה והמסלול לא מוצה, אין לאפשר תביעה.

ה'אשם' הוא בתובעת עצמה אשר לא העמידה מחליף למר עוידאת, וגם לא בדקה מי הזמין אותם שירותים בהיעדרו. לא למותן לציין שהנתבעת, למרות שלא הייתה חייבת, וזיכתה באופן רטרואקטיבי את כל החשבונות לתקופה של חודשיים וכך נהגה ב"צורה הכי שירותית". יתר על כן גם סכום התביעה לא הוכח. לאחר הזיכוי לכל היותר היה צריך לעמוד על 10,000 ₪, אך גם זה לא הוכח.

דיון והכרעה:
עיינתי בתצהירי הצדדים, העדויות בפני והמסמכים אשר צורפו לכתבי הטענות והתצהירים.

אני מקבלת את עדותו של מר עוידאת כנכונה ואכן, חלק מהשירותים בגינם חויבה התובעת לא הוזמנו על ידו ולא אושרו על ידו והוא היה הגורם היחיד שהיה מוסמך להזמינם.

דא עקא אין בכך ליצור עילת תביעה לתובעת. לא נטען כי השירותים לא סופקו. השירותים סופקו. התובעת לא ערכה בדיקה בין עובדיה שלה מי הוא זה או מי הם האנשים או הגורמים שהזמינו את השירותים למרות שלא היו זכאים לכך.

התובעת עצמה באי מינוי מחליף זמני למר עוידאת, הביאה עצמה למצב שבו לא תוכל בזמן אמת לבדוק את נכונות החשבונות. אין טענה כי החישוב לא נכון והשירות לא ניתן. התובעת לא פנתה למשטרה לחקור, למרות שעל פי התלונה מיום 30.06.10 היא ערה לכך וטוענת כי נעשו פעולות מרמה.

בנסיבות אלו, התובעת לא הוכיחה אף לא כדי המאזן הנדרש ממשפט אזרחי, קל וחומר הרף הגבוה הנדרש כאשר נטענת טענת מרמה, כי הנתבעת היא זו שפעלה במרמה נגדה ועל כן עליה להשיב את הסכומים שגבתה.

הנתבעת פעלה כשורה ולפנים משורת הדין כאשר זיכתה באופן רטרואקטיבי את כל החשבונות הנדונים לתקופה של חודשיים, ואין לדרוש ממנה יותר מכך.

התביעה נדחית. בנסיבות העניין, והיות ומדובר בכספי ציבור, אשר כבר נפגע, גם אם לא ב"אשמת" הנתבעת, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית אום אל פאחם
נתבע: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: