ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דב מושקוביץ נגד מוטי כהן :

בפני כבוד השופטת רבקה איזנברג
התובע בתיק 51996-05-12:
דב מושקוביץ – ת.ז. XXXXXX158

נגד

הנתבעים בתיק 51996-05-12:

  1. מוטי כהן – ת.ז. XXXXXX763
  2. ביטוח ישיר - השקעות פיננסיות בע"מ

התובע בתיק 37517-12-12
מוטי כהן- ת.ז XXXXXX763

נגד

הנתבע בתיק 37517-12-12:
דב מושקוביץ – ת.ז XXXXXX158

פסק דין

1. לפניי שתי תביעות בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 20.12.11 בין רכב התובע בתא"מ 51996-05-12 (להלן:"התובע"), המשמש כמונית (להלן:"המונית"), לבין רכב הנתבע 1 בתביעה זו מסוג סקודה (להלן:"הנתבע" "והסקודה" בהתאמה). הנתבעת 2 ביטחה את הסקודה בזמנים הרלונטיים לתאונה בביטוח צד ג'.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום התאונה המונית חנתה בחניה בצד הדרך בשכונת כנען בצפת עם דלת פתוחה בזויות קטנה, הנתבע שהגיח מאחור התקרב אליה מעבר לנדרש תוך אי שמירת מרחק ופגע בדלת הרכב.
התובע תבע נזקים ע"פ חוות דעת שצירף בגין: נזק ישיר,שכ"ט שמאי וכן אובדן הכנסה בגין השבתת המונית.

2. במסגרת תא"מ-37517-12-12 , אשר הדיון בה אוחד עם התביעה דלעיל, תבע הנתבע את התובע בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה. לטענת הנתבע, תוך כדי נסיעת הסקודה נפתחה דלת המונית באופן פתאומי ופגעה בח זקה בדופן קדמית ימנית של הסקודה. הנתבע תבע נזקים ע"פ חוות דעת שהגיש בגין: נזק ישיר,ירידת ערך,שכ"ט שמאי וכן בגין טרחה ועגמת נפש.

דיון והכרעה

3. בתאריך 28.4.14 העידו בפני התובע,הנתבע וכן ואשת הנתבע .
לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבתיק,שמעתי את העדים והתרשמתי ממהימנותם, ובשים לב אף למוקדי הנזק, שוכנעתי כי הדלת נפתח ה על ידי התובע בפתאומיות, ומכאן שמרבית האחריות להתרחשות התאונה מוטלית על התובע.

בראשית הדברים אפנה לסתירה בין גרסת התובע בתביעה על פיה: " ביום 20-12-11 ארעה תאונת דרכים בשכ' כנען צפת כאשר רכב התובע היה בחניה בצד הדרך עם דלת פתוחה בזווית קטנה. הרכב הפוגע הגיע מאחור, התקרב מעבר לנדרש לרכב החונה בצד הדרך ופגע בדלת הרכב " (הדגשה שלי ר.א). זאת בעוד בהודעת התובע לחברת הביטוח נרשם:
"רכבי חנה מימין לדרך ובעצירה מוחלטת. התחלתי לפתוח את דלת רכבי מעט, רכב צד ג' שלא שמר מרחק מרכבי סטה לעבר רכבי מכיוון שרצה לברוח מרכב שהגיע ממולו ופגע בדלתות רכבי". (הדגשה שלי ר.א). כלומר,בעוד בתביעה נטען כי הדלת כבר הייתה פתוחה,הרי בהודעה לחברת הביטוח הודה התובע כי בעת התאונה רק החל בפתיחת הדלת.

4. עדותו של הנתבע לפיה לא הבחין בדלת המונית הפתוחה עת נסע בכביש אלא זו נפתחה בפתאומיות, נתמכה בעדות אשתו אשר נסעה עימו בסקודה ונמצאה מהימנה בעיני.
בנוסף, שוכנעתי כי מוקדי הנזק תומכים דווקא בגרסת הנתבע. צורת הפגיעה בסקודה- פגיעה המתחילה בשפשוף לכל אורך הדלת הקדמית- ימנית, מצביעה על כך שהדלת נפתחה לפתע שאלמלא כן הנזק היה מתרכז בחלק הקדמי של הסקודה בסמוך לפנס הממוקם בחזית הרכב (ולא בפנס האיתות הצדדי לכיוון הדלת). לא מצאתי לקבל את טענת בא כוח התובע כאילו הפגיעה בדלת המונית הנראית בתמונות ת/1 תומכת בכך שהתאונה ארעה ברשלנות הנתבע. גם אם הדלת הייתה פתוחה רק באופן חלקי,הרי מששוכנעתי כי נפתחה בפתאומיות ,מוטלת האחריות לתאונה במרביתה על התובע וזאת כמפורט להלן.

5. תקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת:

"לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

ע"פ תקנה זו על נהג הפותח דלת חובה לבדוק היטב אם פתיח ת הדלת אפשרית, מבלי להפריע למהלך נסיעתם של רכבים אחרים הנוסעים באותו כיוון של הכביש. בנדון, אין חולק כי בכביש שרר עומס תנועה ולפיכך ,אין המדובר במצב בו הנתבע יכול היה ליסוע במהירות ולהגיח אופן שלא ניתן היה לצפותו. שומה היה על התובע לבדוק היטב אם תנאי הכביש מאפשרים לו לפתוח את הדלת. משלא עשה כן, וגרם לתאונה בין שני הרכבים, יש להטיל עליו את מרבית האחריות לאירוע התאונתי.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם אם הייתי מקבלת את גרסת התובע על פיה הדלת הייתה פתוחה קמעה מבעוד מועד, הרי מדיניות הפסיקה בפרשנות תקנה 80 היא שהעיקר הוא חובת הזהירות בפתיחת הדלת ואין נפקה מינה מהותית לעניין עצם קיום האחריות אם הדלת נפתחה בפתאומיות או שמא הייתה פתוחה קודם לכן. ראה לדוגמא תא"מ (ת"א) 16904-10-09 הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' דפני האני; "ולטעמי , יש לפרש את התקנה כך , שהאיסור על פתיחת דלת בנסיבות התקנה מתייחס לא רק למעשה הראשוני של פתיחת הדלת, אלא פתיחת הדלת והשארתה פתוחה לכיוון הכביש שם מתנהלת תנועה של כלי רכב אחרים .אין ספק כי בנסיבות הענין לא קיים הנתבע 2 את הוראות תקנה 80(א) לתקנות התעבורה בכך שפתח את הדלת השמאלית לכיוון הכביש שם התנהלה תנועה ,בלי לוודא שיוכל להבטיח את שלומם של עוברי דרך. לדידי אין זה משנה אם הנתבע 2 פתח את הדלת במהלך חליפת רכב המבוטחת מצידו השמאלי, או שדלתו היתה פתוחה עוד בטרם הגיע רכבה של המבוטחת מאחור." ( ראה גם תאמ (נת') 20915-07-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' דניאל חננשוילי; תאמ (ת"א) 43156-03-12 יצחק בלומברג נ' דבורה ידגרוב; תאמ (נת') 33812-05-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' שרה שמש ; תאמ (ת"א) 23090-08-12 ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר זרחין)

6. עם זאת בנסיבות המקרה, מדובר ברכב שחנה לצד הכביש. הנתבע העיד כי היו מכוניות שחנו בצידי הדרך אולם הוא נסע בכביש ולא הסתכל במכוניות החונות ולא נתן דעתו אליהן (עמ' 5 שורות 32-31). על הנתבע הייתה מוטלת החובה לשמור מרחק סביר מרכב חונה ,לתת את תשומת ליבו גם למכוניות החונות בצד הדרך וכנהג סביר וזהיר לצפות אפשרות של פתיחת אחת מדלתות הרכבים החונים. כאמור,הנתבע העיד מפורשות כי כלל לא הסתכל על המכוניות החונות.

בנסיבות אלה,ובהתאם לפסיקה, מצאתי לייחס ל נתבע רשלנות תורמת בשיעור של 20%. (לשיעור אחוז רשלנות תורמת דומה ראה גם- תק (חי') 3677-07 רם נועה נ' שנהב יורם, כבוד הנשיא אהוד רקם; תק (עפ') 1298/06 רווח ענת נ' ליאורה קדוש; תק (רח') 14231-08-10 שמחה כהן נ' עמוס (יאיר) ינאי).

7. הצדדים הגישו חוות דעת שמאיות ו אולם אף אחד מהם לא עמד על חקירת שמאי הצד שכנגד ולא הודיע על רצונו בהתייצבות השמאי להיחקר על חוות דעתו במועד שנקבע. לאור האמור,אף אחד מהצדדים לא סתר את חוות הדעת מטעם הצד שכנגד.
בא כוח הנתבע טען כי אין לקבל את טענות התובע לנזקים וזאת לאור ציון "דלת ימנית" בחשבונית ובחוות דעת שמאי התובע, בעוד שהפגיעה בתאונה הייתה בצד שמאל של המונית. אכן,בחוות דעת התובע, בפרק אומדן הנזק נכתב דלת קדמית ימנית ואף בחשבונית המס שהנפיק מוסך צחר נרשם : פס קישוט דלת קד' ימנית והחלפת דלת קד' ימין משומשת. יחד עם זאת,שוכנעתי כי המדובר בטעויות סופר:בעמ' 5 רישא לחוות הדעת נכתב במפורש כי תיאור הנזק מתייחס למוקד השמאלי. גם בסיכום הנזק נכתב: "סה"כ למוקד שמאלי". בעמוד הראשון לחוות הדעת גם כן נכתב: " בבדיקת הרכב הנדון נוכחנו כי ניזוק בצידו השמאלי. עמוד קד' שמאלי התכופפו ונמעכו והיה צורך ליישרם".גם בתמונות שצורפו לחוות הדעת נראית הדלת השמאלית.
מכל מקום משמומחה התובע לא זומן לחקירה, לא ראיתי לסטות מן האמור בחוות דעתו הן לגבי הפגיעה הנטענת בדלת שמאל והן לגבי רכיביה הכוללים גם פגיעה בפס הקישוט. אציין כי מעיון בתמונות ת/1 לא ניתן לקבוע שלא נגרם כל נזק לפס הקישוט וייתכן שהמדובר בשריטות , או נזק אחר,שלא ניתן לראותו בתמונות. ככל שהנתבע רצה לסתור את האמור בחוות הדעת היה עליו לעמוד על חקירת השמאי ולעמתו עם הטענה כאילו בתמונות לא נראית פגיעה בפס הקישוט. משהשמאי לא נחקר,אין מקום לשנות מחוות דעתו.

8. לאור כל האמור, על התובע (הוא הנתבע בתביעה 37517-12-12), לפצות את הנתבע (הוא התובע בתביעה 37517-12-12) ב-80% מסך נזקיו הנתבעים (למעט נזק בגין טרחה ועגמת נפש שאינני מוצאת לפסוק בתביעת רכוש זו ), בניכוי 20% מנזקי התובע (למעט נזק בגין אבדן הכנסות אשר לגבי סכומם לא הובאה כל ראיה).

בהתאם ולאחר חישוב הסכומים כמפורט ,אני מחייבת את הנתבע בתיק 37517-12-12 לשלם לתובע בתיק זה סך של 2,920 ₪ בתוספת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,700 ₪.
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן,יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דב מושקוביץ
נתבע: מוטי כהן
שופט :
עורכי דין: