ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו סימבל נגד עירית תל-אביב-יפו :


בפני הרשמת - כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

המבקש

אליהו סימבל

נגד

המשיבה

עירית תל-אביב-יפו

החלטה

1. עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט י. קורן) מיום 29.10.2012 בת.א. 31195-05-12, בו הורה על פינוי המבקש מביתו, לאחר שלא מילא אחר ההחלטה מיום 2.9.2012 ולא הפקיד את הפיקדון (150,000 ₪) שנקבע כתנאי למתן רשות להגן (להלן: "פסק הדין") .
בקשה זו שבפני הוגשה ביום 25.2.2014 כשנה וארב עה חודשים לאחר מתן פסק הדין, ערב מועד הפינוי שנקבע 5.3.2014 (הליכי הוצל"פ בתיק 01-XX896-13-9).

2. לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולתגובת המשיבה (המבקש בחר שלא להשיב לתגובת המשיבה חרף האפשרות שניתנה בידו – ראה החלטה מיום 18.3.2014 ), באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

3. בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק (דוגמת מועד להגשת ערעור) מ"טעם מיוחד שירשם".

4. המבקש לא השכיל, לדידי, להוכיח "טעם מיוחד" להארכת המועד, כפי שיבואר להלן.

4.1 המבקש מטעמיו נמנע מלציין את המועד בו הובא לידיעתו פסק הדין במלואו וביקש לראות במצבו הרפואי בעקבות שתי תאונות שעבר משום "טעם מיוחד", המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור.
לתמיכה צרף אסופה של מסמכים רפואיים מהם עולה כי-
א. התאונה הראשונה בה נחבל התובע, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ארעה ביום 3.11.2010 כ שנתיים ימים לפני מתן פסק הדין.
ב. בעקבות החבלה בתאונה הראשונה נקבעו לתובע נכויות זמניות בשיעורים שונים ונכותו הצמיתה הועמדה על 10% החל מיום 1.3.2012, כשבעה חודשים עובר למתן פסק הדין, ללמדך על מצבו הרפואי של המבקש באותה עת.
עוד יצוין כי על פי החלטת המוסד לביטוח לאומי לא הופעלה תקנה 15 מאחר והמבקש חזר לעבודתו ללא כל ירידה בהכנסותיו.
ג. התאונה השניה ארעה ביום 20.1.2013, בעטיה שהה בחופשת מחלה קרוב לחודש ימים.
תאונה זו אומנם ארעה בסמוך לאחר מתן פסק הדין, אך בתיעוד הרפואי שהוצג אין כדי ללמד על מניעה שהיתה מלפני המבקש לטפל בענייניו, לרבות הגשת ערעור מאז תום חופשת המחלה ביום 16.2.2013 ועד לפנייתו בבקשה זו, במשך שנה.

4.2 כל האמור לעיל יפה ובמשנה תוקף אף אם אניח לטובת המבקש כי פסק הדין המלא (מעבר לחיובו בהוצאות ההליך, אותם שילם עוד ביום 13.11.2012, פחות מחודש ימים לאחר מתן פסק הדין) הובא לידיעתו, לראשונה, רק במסגרת הליכי ההוצל"פ שנקטה המשיבה כנגדו (תיק 01-XX896-13-9) , קרי; בסוף חודש מאי 2013.
אף אם אניח מסד עובדתי זה עדיין לא עלה בידי המבקש להציג "טעם מיוחד" או למצער הסבר מניח את הדעת לעיכוב שחל בפנייתו לבית המשפט עד להגשת בקשה זו שבפני בחודש פברואר 2014.
ביחס למצבו הרפואי של המבקש במועד זה (מאי 2013) ובמהלך התקופה שעד להגשת הבקשה שבפני (פברואר 2014) לא הובאה כל ראיה.

4.3 זאת ועוד.
טענותיו ולו הנרמזות של המבקש כלפי מי שייצגו בהליך נשוא פסק הדין אינן עולות אף הן כדי "טעם מיוחד" ולכל היותר היה בהן כדי הסבר לעיכוב ש חל בפניה לבית המשפט עד לחודש מאי 2013, המועד המאוחר ביותר על ציר הזמן ביחס להמצאת פסק הדין המלא לידי המבקש עצמו.

5. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי מבלי לקבוע מסמרות ובשים לב למבואר בסעיפים 17-23 לתגובת המשיבה, דומה עלי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.
במצב דברים זה ובשים לב לעיכוב הניכר בפניה לבית המשפט בבקשה זו, ראוי להעדיף את אינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד, המשיבה, בדבר סיומם של ההליכים המשפטיים.

6. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור להידחות וכך אני מורה.
בשים לב לנסיבות כולן לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ד, 28 אפריל 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: אליהו סימבל
נתבע: עירית תל-אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: