ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון ויורשות המנוח בנישו אהרון ז"ל נגד יורשי המנוח משה בן גיגי :

בפני כבוד השופט דורון חסדאי

תובעים

  1. עזבון ויורשות המנוח בנישו אהרון ז"ל
  2. בנישו נחמה ( 50% )
  3. בנישו שמחה אורלי ( % 25 )
  4. בנישו דבורה ( % 25 )

נגד

נתבעים

  1. יורשי המנוח משה בן גיגי
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

החלטה

לפני בקשה לתיקון פסק-דין לפי ס' 81 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד– 1984 (להלן: "החוק").
בהמשך להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, במסגרת הליך גישור פנימי, מיום 7.04.14, העניין היחיד שנותר במחלוקת הנו פסיקת 25% מנזקה של התובעת 2 – האלמנה, כמפורט בסעיפים 14,18,19 לפסק – הדין.
בחנתי את טענות הצדדים כפי שהוגשו במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, בראי כל המצוי בתיק ודעתי הינה שדין הבקשה להתקבל, ואנמק.
הבקשה הוגשה מכוח סעיף 81 לחוק, שזוהו לשונו:
"81. (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א)יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת."
(ההדגשה איננה במקור - ד.ח.)
ביום 3.03.14 ניתן פסק – הדין בהליך זה. בו ביום הגישה הנתבעת את הבקשה מכוח סעיף 81 הנ"ל. כותרת הבקשה, אינה רלבנטית כי אם תוכנה.
מעיון בבקשה מצאתי שאכן נפלה טעות בפסק הדין ( גם) בעניין הנ"ל העומד בפני להכרעה. נדרשה תגובת ב"כ התובעים אשר הוגשה ובהמשך – ניתנה תשובה לתגובה.
לאחר שקוים בין הצדדים הליך של גישור פנימי, שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה בכל הנוגע לטעות בחישוב שנפלה בפסק-הדין, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה בעניין זה – נדרשתי לנושא, מכוח סמכותי שבסעיף הנ"ל. מצאתי שאכן, כמפורט להלן, נפלה טעות בפסק-הדין, הנופלת בגדר הסיפא לסעיף 81 הנ"ל לחוק- הטעונה תיקון, כמפורט להלן. ואפרט.
במהלך הדיון בתיק- הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות אשר מצאו ביטוי בפרוטוקולי הדיונים מעת לעת, ולמעשה ועל פיהן- ויתרו על שמיעת הראיות. להלן עיקר ההצהרות וההסכמות הרלבנטיות לעניין :
א. ביום 17.02.08, בעוד ההליך " בחיתוליו" – הצהיר ב"כ התובעות:
"...התביעה תהיה תביעת יורשים בלבד... ולא אדרוש פיצוי כתלויה עבור האלמנה.
...ואני אבדוק, אך נראה לי כי כל תביעת האלמנה נבלעת בתקבולי המל"ל שלה".
(ע' 1 לפרוטוקול ש' 9-12) (ההגשה איננה במקור - ד.ח.).

ב. ביום 18.03.13 הצהיר ב"כ התובעים כדלקמן:
"מכיוון שמזמן הסכמנו ואנו מסכימים גם היום כי התביעה של התלויה נבלעת, נשאר רק הסיפור של שתי היורשות ( התובעות 3 ו-4) שיורשות כל אחת מהן 25%, אנו מבקשים להגיש סיכומים קצרים ושביהמ"ש יתן פס"ד כל העניין הינו משפטי." (ע' 9 לפרוטוקול, ש' 10-12).
ג. וכן :
"ב"כ הנתבעת: אין מחלוקת כי חלקה של האלמנה הן כתלויה והן כיורשת נבלע בתגמולי המל"ל. המחלוקת היא בשאלה כיצד יש לחשב את חלקן של הבנות בגין תביעתן, כיורשות....
ב"כ התובעים: התחשיבים של מר שי ספיר הם לטעמנו שגויים. טעות של 100,000 ₪ אינה משנה ולכן לא אתעקש על זה. אני מסכים לדברי חברתי, אך יחד עם זאת אטען בסיכומים כי לא הלכה למעשה בתיק הזה... כי גם פיצוייה של האישה האלמנה כיורשת זה לא מובן מאליו שהיא נבלעת" (ע' 10, ש' 3-10) (ההדגשות אינן במקור – ד.ח.).
הסכמת הצדדים, כמפורט בס"ק ב' – ג' לעיל – קיבלה תוקף של החלטה, ראו בפרוטוקול הדיון מאותו יום.
הנה כי כן – הענקת תוספת של 25% מהנזק לאלמנה שתביעתה נבלעת, הן על פי חישובי והן – ובעיקר – על פי הצהרות ב"כ התובעים וההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו, נעשתה מתוך שגגה, על ידי " הוספת דבר באקראי" , כלשון סעיף 81 הנ"ל ו/או שהינה בגדר " וכיוצא באלה" שבסיפא לו.
לסיכום – העניין נשוא הבקשה, נעשה מתוך הוספת דבר באקראי לגוף פסק- הדין ולכן הוא נופל בגדר טעות שניתן ויש לתקן במסגרת הסמכות שמסעיף 81 הנ"ל לחוק. לא למותר לציין שתיקון הטעות מתחייב על מנת למנוע עיוות דין.
בשולי הדברים כאמרת אגב ולמעלה מן הדרוש, ראיתי להוסיף כי לטעמי רלבנטית לענייננו גם תקנה 524 לתקסד"א שמכוחה-
"בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין;והוא הדין לגבי הרשם לענין פגם או טעות בהליך שלפניו."(ההדגשה איננה במקור – ד.ח.)
תקנה זו משמשת את בית המשפט בעיקר בשלב הדיוני, ויחד עם זאת משקפת היא את סמכותו הטבועה של בית המשפט ואף את חובתו לפעול על פי שורת הצדק ולתקן כל פגם בהליך. כוחה של תקנה זו שורה בכל עת ולרבות בעניינים הנדונים מכוח ס' 81 לחוק בתי- המשפט, ובשלב שלאחר מתן פסק-הדין.
ודוק. תיקון פסק- הדין כדלעיל אינו משנה ממהות פסק-הדין, הוא משקף את ההסכמות הדיוניות שבין הצדדים, אינו חורג ממתחם הצִיפִּיוּת והצְפִיוּת של התובעת - האלמנה. אומנם – ברגיל, בקשות לתיקון פסק דין מתייחסות להשמטה מקרית ואולם גם מקום שנערכה הוספה מקרית בסמכות בית המשפט ( ולטעמי אף מחובתו) לתקן זאת. סעיף 81 רחב ומאפשר זאת והרשימה אינה סגורה. אין עסקינן בענייננו בעניין מהותי כי אם, כאמור, בהוספת דבר באקראי, שיש לגרוע, כמתחייב מהתשתית העובדתית על פי הסכמת הצדדים כמפורט לעיל. הותרת פסק הדין בנקודה זו, כאשר נעשתה הוספה באקראי של פריט- בשגגה ובחוסר מודעות לכך שאין זכאות ל- 25% מהנזק, בהתאם להסכמות הדיוניות ( ואזכיר שלא נשמעו ראיות), והיא לתשתית העובדתית עליה הוסכם בין הצדדים לצורך עריכת החישובים ומתן פסק- הדין.
סוף דבר
אני מקבל את טענות הנתבעת בכל הנוגע לנושא שנותר להכרעה.
בהתאם לכך, אני מורה על תיקון סעיפים 18 ו19(א) לפסק – הדין, באופן שסעיף 18 וסעיף 19( א) יבוטלו ובמקום ייכתב כי:
"משכך – תביעת האלמנה נדחית."
בנסיבות העניין ומאחר ומדובר כאמור בטעות בפסק הדין, אין צו להוצאות.
בשולי הדברים: ברכותי לצדדים על כברת הדרך שעשו כאשר הגיעו להסכמה בחלק שעניינו תיקון טעות חישוב ובכך התייתר הצורך בהחלטה גם לעניין זה, וכן תודה לכבוד השופטת ר. שרון אשר סייעה בידם במסגרת הליך הגישור הפנימי שנערך בפניה.

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים, בדחיפות, בפקס ידני עם אישור טלפוני.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עזבון ויורשות המנוח בנישו אהרון ז"ל
נתבע: יורשי המנוח משה בן גיגי
שופט :
עורכי דין: