ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חואן קנוחן נגד נווה ירושלים ע.ר :

28 אפריל 2014
לפני: כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה
המבקשים :
1. חואן קנוחן
2. רחל קנוחן
ע"י ב"כ: עו"ד קזיוף

-
המשיבים:

  1. נווה ירושלים ע.ר 580015261
  2. הרב מוריס אספורמס
  3. הרב ד"ר דוד רפסון
  4. הרב אברהם סטפנסקי
  5. הרב דוד מילגרום

ע"י ב"כ: עו"ד גלס

החלטה

לפני בקשת המבקשים להורות למשיבים להשיב אותם לעבודתם לאלתר.

אלו העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

  1. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מנהלת מוסדות חינוך בעיקר לבנות מחו"ל, ועורכת אף ארועים חינוכיים ואחרים במבני מוסדותיה. המשיבים 2-5 הינם בעלי תפקיד או בעלי מעמד אחר במשיבה.
  2. לצורך שירותי המזון של מוסדות המשיבה, מחזיקה היא מטבח בקמפוס שלה בשכונת הר נוף בירושלים.
  3. המבקשים, שהינם בני זוג, מנהלים את המטבח מזה כ-7 שנים.
  4. ביום 3.3.2014 קיבלו המבקשים מכתב זימון לשימוע (נספחים א' לבקשה- להלן: מכתבי הזימון ). במכתבי הזימון נטען כלפי המשיבים (טענות זהות כלפי שניהם) כי אינם ממלאים את הוראות הממונים עליהם; אינם מקפידים לרכוש מוצרים אצל הספקים הזולים; אינם מקפידים על התאמת כמות הבישול למספר הסועדים; אינם ממלאים אחר ההוראה להגיש סוג מוצר אחד כמנה מרכזית בארוחה; אינם מקפידים על בישול אוכל ביתי והמנעות מצריכת מוצרים מוכנים; בשבוע שלקראת השבת ב15.2 לא בישלו אוכל לשבת ולא הכינו מלא י מתאים לבישול לאורחי העמותה ועל כך הודיעו רק ביום ה' אחה"צ. ביחס למבקש 1 נטען גם כי על אף שנתבקש לכך אישית, לא חדל מנבירה בפחי האשפה של המשיבה מדי יום תוך בזבוז זמן.
  5. ב"כ המבקשים השיב לטענות המופיעות בכתב הזימון במכתב שצורף כנספח ב' לבקשה (להלן: נספח ב').לדברי המבקשים כאמור שם, הם עובדים במסירות תוך שרומסים את זכויותיהם ושכרם; מכתבי הזימון אינם אלא תגובה לכך שהחלו לחשוף מעשי שחיתות וניהול לקוי בפעילות המשיבה. לטענתם הם ממלאים את הוראות הממונים עליהם בכל דבר וענין ואף הנבירה בפחי האשפ ה, על אף פחיתות הכבוד וחוסר הנעימות הכרוכה בכך, נעשתה מתוך הוראה לחיפוש כלים המפוזרים במוסד ועל חשבון זמן ההפסקות של המבקש, כל זאת תוך שבכך חסך המבקש סכומים נכרים בכך שמצא באשפה רכוש יקר ערך של אנשי המשיבה ותלמידותיה. אשר למזון המוגש נטען כי הוא מותאם לכמויות הנדרשות וכי על פי רוב לא נזרק מזון, כפוף לתנאי התברואה המתחיבים; כי לרוב מוגשת מנה עיקרית אחת וכשלא כך- רק מטעמי חסכון ותוך הקפדה שכל סועד יקבל מנה אחת בלבד, כי לרוב האוכל ביתי, כי סחורה נרכשת רק מהספקים שאושרו על ידי הממונים תוך השקעה מזמנם הפרטי של המבקשים לבחירת הזול. אשר לטענה בענין שבת ה15.2.14- אין המדובר באורחי המ שיבה אלא בגוף חיצוני ששכר את המבנה ושרותי ההסעדה של המשיבה ושילם בגין כך. המבקשים נאותו לבצע העבודה אף שאינה מתפקידם כפי שארע בעבר, ללא שכר, אלא שהממונים לא אישרו זאת, דבר שהיה ידוע כבר בראשית השבוע; המלאי שלו דאגו היה מספיק ושימש את הארוע.
  6. השימוע עצמו התקיים ביום 5.3.2014 בנוכחות ב"כ המבקשים. במהלך השימוע חזרו המבקשים על טענותיהם שבנספח ב' ומעבר לכך.
  7. ביום 24.3.2014 קיבלו המבקשים מכתב הפסקת עבודה (נספח ג' לבקשה- להלן: מכתבי הפיטורין ) ולפיהם יכנסו פיטוריהם לתוקף ביום 24.4.2014.
  8. ב"כ המבקשים ביקש מן המשיבים לחזור בהם מכך, ומשלא הועיל הדבר , פנו המבקשים בבקשה דנן.

ההליך בבית הדין
9. לאחר בקשת דחיה של הדיון התקיים בסופו של דבר ביום 2.4.2014. בסופו של הדיון ולבקשת ב"כ המבקשים, הסכימו הצדדים לנהל מו"מ ביניהם על מנת לסיים ההליך בבקשה דנן עם התיק בכללותו, וזאת עד ליום 24.4.2014 (נוכח חג הפסח). במסגרת זו סוכם בין הצדדים כי אף שההודעה בדבר תוצאות המו"מ תמסר עד יום קודם ליום לכניסתם לתו קף של הפיטורין על פי מכתב הפיטורין, לא ישמש הדבר כבסיס לטענות מטעם כל צד לענין והדברים יבחנו כפי שהיו עובר להגשת הבקשה.
לאחר חג הפסח, הודיע ב"כ המבקשים כי ההדברות לא עלתה יפה.

דיון והכרעה
10. שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית, על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית; שנית, על בית המשפט לערוך השוואה בין מידת הנזק העשוי להגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן או לא ינתן הצו, ולאזן בין האינטרסים של שני הצדדים. קיים יחס בין מידת התקיימותם של שני התנאים דלעיל, מידת העמידה בתנאי אחד יכול ותשפיע על היקף הדרישה לעמידה בתנאי האחר. התנאי השלישי הינו כי, על בית המשפט לשאול עצמו האם קיימים שיקולים שלא להעתר לבקשה ובין היתר נקיון כפיו של המבקש.
11. יובהר כבר עתה כי המבקשים לא השכילו לשכנע כי הינם עומדים בתנאים המתאימים למתן צו אשר מעצם טיבו יש בו בכדי להפך את סדר הדברים בבחינת הקדמת "תוצאה" לבחינה מעמיקה של טיעוני הצדדים.
12. בטרם אפרט הטעמים שהביאוני לכלל מסקנה זו, יאמר כי האמור להלן אין בו בכדי לקבוע מסמרות בדבר טיעוני הצדדים והראיות שהציגו. הקביעות דלהלן, הן קביעות לכאוריות בלבד, ולצרכי הליך הבקשה למתן סעד זמני בלבד.

סיכויי התביעה
13. לא אחת נפסק כי בית הדין אינו שם את שיקול דעתו במקום זה של המעביד ובלבד שהמעביד פעל במתחם הסבירות:
"כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות". (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים – יצחק צויזנר, פד"ע לו 438).
דברים אלה יפים שבעתיים כאשר המדובר במעסיק הפועל בתחום המשפט הפרטי אשר כללי המשפט הציבורי אינם ישימים לגביו.
אכן, הפררוגטיבה הניהולית אינה יכולה להוות כיסוי לחוסר תום לב, או להתעלמות מכלל השיקולים ובכללם גם ענינו של העובד. אך האם בעניננו לכך שמשה?
14. מן המוצג בפנינו עולה כי למעשה אין מחלוקת שהיחסים שבין המבקשים לבין גורמים שונים אצל המשיבה, ולמעשה,כל הגורמים מולם עבדו המבקשים, אינם ולא היו מזה זמן רב יחסים תקינים.
כך, ציין המבקש בתצהירו כי המשיבים כולם (למעט המשיב 2 ששמו נשאב, כך מתברר, מדף הלוגו של המשיבה) , התנכלו להם כדי להפריעם מלבצע עבודותם. כאשר נשאל מי ומי המתנכלים השיב בתחילה כי "זה מורכב", ולאחר מכן התיחס למשיב 5 (להלן: מילגרום) ולגב' רבקה מנקס- הנתבעת 6 בתיק העיקרי (להלן: גב' מנקס). כאשר נשאל מתי החלו ההתנכלויות ציין כי הדבר ארע עוד בטרם נכנס מילגרום למשיבה, והוסיף כי ההתנכלויות באו מצדם של הגב' מנקס ושל משיבים 3-4 והחלה לפני כחמש שנים . (ר' רישת עמ' 2) אם כן, מתוך 7 שנות עבודת המבקשים, למעלה מחמש מלוות, לשיטתם, ב"התנכלויות" וזאת מצד גורמים רבים ושונים בתוך המשיבה - חדשים ואף ישנים.
בתצהירו טען המבקש כי מאז נכנס מילגרום לתפקידו הוחמרו ההתנכלויות ואולם בעדותו אישר כי אף קודם שנכנס מילגרום היתה כוונה לפטרו מתפקידו (שם ש'14-15). דבריו אלה תומכים בטענת המשיבים בתצהיר מילגרום מטעמם כי כבר לפני שנתיים נשקלו פיטורי המבקשים (סעיף 7 לתצהיר).
15. מאידך, בתצהירו פרט מילגרום כיצד , עם כניסתו לתפקיד ניסה למנוע פיטורי המבקשים תוך שנטל אחריות על הטיפול במטבח ואף ניסה להנחות את המבקשים ולסייע בידם בדרכים שונות לנהל את המטבח בצורה ראויה , אך ללא הועיל, כאשר מאמציו נדחו על ידי המבקשים. (ס' 8-11 לתצהירו). המבקש לא חלק בעדות ו בפני על המתואר שם ואף בחקירתו הנגדית של מילגרום לא היה בכדי להפריך, בשלב לכאורי זה, לפחות חלק מטענותיו של מילגרום בכל הנוגע לרקע הדברים מאז התערבותו של מילגרום לפני כשנתיים .
16. אמנם נכון, מדברי מילגרום בעדותו עולה, כי בניגוד לנטען במכתב הזימון ובתצהירו, אל מול דרישתו שלא לספק לסועדים יותר ממנה עיקרית אחת בארוחת הערב הועלתה דרישה של הרב סטפנסקי נוכח טענות התלמידות, שכן לאפשר זאת (עמ' 5ש'3 ואילך) . משכך עולה גם הספק אם הפסקת העסקת אחת התלמידות שתפקידה היה לבצע הגשת מנה אחת בשל הוראתה של המבקשת (כנטען) , אינה אלא מסקנה שהסיקה המבקשת כתוצאה מההנחיה האחרת שהתקבלה מהרב סטפנסקי.
כמו כן מסתבר, כי בניגוד לעולה ממכתב הזימון, בארוע השבת של 15.2, מילגרום הוא זה שלא אישר למבקשים לבשל ולטפל בארוע, נוכח התעריף שבקשו לגבות ואין זה נכון , מתוך כך , כי המבקשים הם שהודיעו כי לא יבצעו את הארוע ביום ה' שקדם לכך. למעשה, מתברר כי היתה זו פעם ראשונה שהמשיבה ארחה גורמים חיצוניים כולל אספקת ארוחות, ולראשונה , הועלתה ההצעה כי המבקשים יבשלו שלא עבור צוות ותלמידות המשיבה, אלא עבור אורחים, אלא שהצדדים לא הצליחו לגבש הסכמה בקשר לתעריף שישולם למבקשים בגין כך. לכך , למעשה , אין כל קשר לעבודתם השוטפת של המבקשים ולתפקוד או חוסר תפקוד שלהם במסגרת עבודתם הרגילה.
17. אולם אף אף נניח כי שני עניינים אלה טפלו המשיבים על המבקשים שלא בנסיבות מוצדקות, הרי שאין הם אלא שניים ממסכת יחסים בעייתית הנמשכת על פני שנים כפי שהתרשמתי ממנה .
18. ואולם אם לא די בכך, הרי שנוסף ענין מהותי והוא הטענה כי המבקש עסק, על חשבון זמן העבודה, בחיטוט ונבירה בפחי הזבל של המשיבה, תוך מניעת גריסת חומר בטרם יוכל לבדקו. בטיעוני המבקשים בהליך השימוע כאמור, נאמר כי הדבר נעשה לפי הוראה ועל מנת למצוא כלי אוכל, ואולם , כאמור המשיבים מכחישים זאת ואף טוענים כי ניתנו הוראות מפורשות מספר פעמים על ידי כמה מן המשיבים לחדול מכך אך המבקש לא שעה להוראות אלה . בחקירתו הנגדית של המבקש יצא המרצע מן השק והוא הודה כי המשיך לעשות כן "כי זה רלבנטי בשביל התיק הזה של היום". דהיינו, במשך שנים עסק המבקש בחיפוש מידע אשר יהא בו בכדי לפגוע במשיבה (לדעתו), ולמעשה ברור כי הטעמים שנתן לחיפוש החומר, בזמן העבודה, ותוך פגיעה בפרטיות המשיבה, אין להם, כך לכאורה, כל קשר לנימוק האמיתי לפעולתו. ויודגש עוד כי אין מדובר באיסוף חומר הנוגע לעניינו , אלא בנבירה וחיפוש אחר ראיות "מרשיעות" הנוגעות להתנהלותה של המשיבה בענינים שכלל אין לו כל נגיעה להם. ואכן , בבקשה ובכתב התביעה נטען כי המשיבה נוהגת בשחיתות, מעלימה מס מרשויות המס בארץ ובחו"ל, עושה "עסקאות סיבוביות" ואף משלמת תשלומים אשר אליבא דמבקשים אינם חוקיים למילגרום הפועל באמצעות חברה שלו ועוד כהנה וכהנה.
בנסיבות אלה , כאשר המבקש מצוי במתחם של המשיבה ועסוק בחבלה בעניניה, קשה למצוא טעם ענייני להורות על כפיית המשך יחסי העבודה בין הצדדים.
19. נוכח אלה מתברר כי המבקשים אינם מציגים כל עילה רצינית מכחה, ולו לכאורה, קיימת להם זכות להמשיך עבודתם אצל המשיבה. הן משום חוסר שביעות הרצון מתפקודם במשך שנים והן משום התנהלותו הלכאורה בעייתית של המבקש, אין לאמר כי ההחלטה על הפיטורין נעשתה בחוסר תום לב, ושלא מתוך התחשבות במכלול השיקולים.
20. למעלה מן הדרוש יובהר עוד: המבקשים אמנם טוענים כי ההתנכלות כלפיהם הינה בשל חשיפת שחיתויות ואולם אינם מפנים לכל עילה ואינם טוענים לכל סעד מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997, וטוב שכך , באשר לא נטען כלל כי פיטוריהם הינם על רקע הגשת תלונה בנסיבות הקבועות בסעיף 4 לחוק האמור.
עוד יצויין כי בבקשה עצמה נטענות טענות כלליות מאד לשחיתויות כמתואר לעיל ובתצהיר אין פירוט לכל טענה ספציפית. אף עיון בכתב התביעה על נספחיו אין בו בכדי לתרום לביסוס טענת השחיתות ואין בו כל פירוט של חשיפתה בפני מאן דהוא אף לא בפני מי מבין המשיבים והאופן שבו נעשה הדבר. המסמכים שצורפו לכתב התביעה הם חלקיים , בחלקם כלל אינם מבססים את הטענה שמתיימרים לבסס ולמעשה בעיקר משקפים איסוף של חומר אקראי , בדיוק האופן שבו, כך מתברר, נאספו. על כל פנים, לכאורה, אין די באשר יש בכתב התביעה בכדי להצביע על קיומה של עילת תביעה משמעותית הנוגעת לזכות הקמה להם בכל הנוגע לחשיפת השחיתות הנטענת. (אין באמור בכדי להביע עמדה ביחס לעילות אחרות המפורטות בכתב התביעה והנוגעות לטענות בדבר אי תשלום זכויות אשר לטענת המבקשים מגיעות להם בגין עבודתם, ואשר אין להשבתם לעבודה כל קשר לענין זה).
21. המבקשים העלו טענה כללית לפיה השימוע שנערך להם לקוי באשר לא נערך בלב פנוי ובנפש חפצה. בשלב לכאורי זה, אף בכך אין בכדי לסייע להם. ראשית- אין מחלוקת שהשמוע נוהל תוך מתן התראה, בהשתתפות ב"כ המבקשים ולאחר שהלה העלה טענותיו קודם לכן גם בעל פה. שנית- אף ההחלטה לא נתקבלה באופן מיידי אלא בחלוף למעלה משבועיים מיום השימוע. למעשה מתברר כי בין השימוע לבין הפיטורין אף טרח המבקש לשוב ולדרוש מן המשיבים הפסקת השחיתויות להן טוען ודרישות אחרות (ר' סעיף3 למכתב נספח ד' לבקשה), דהיינו, מסתבר שדלתם של המשיבים עדיין היתה פתוחה לשמיעתו אף לאחר השימוע. העובדה כי בסופו של יום לא היה בשימוע בכדי להניא את המשיבים מכוונת הפיטורין, אין בה כשלעצמה בכדי להוכיח חוסר נכונות לשמוע את המבקשים בנפש חפצה ו אף דומה לכאורה, כי המבקשים עצמם הם שעסקו בהטחת האשמות במשיבים לא פחות מאשר בנסיון לשכנע כי יש מקום להשאיר עבודתם על כנה.
מכל מקום "אי מתן זכות שימוע לעובד לפני פיטוריו הינו פגם במעשה הפיטורים עצמו. עם זאת, פגם זה אינו מוחלט ואינו חייב להביא בהכרח לביטול הפיטורים או להענקת פיצוי כספי לעובד. סוג הסעד ושיעורו תלוי במידה רבה בנסיבות כל עניין, בטיבה של ההעסקה, בציפיותיו של העובד להתקשרות לאורך זמן, בצידוק מעשה הפיטורים, בהסדרים המיוחדים לכל מעסיק ובשיקולים אחרים כיוצאים באלה ובכל מקרה עניין זה נתון לשקול דעתה של הערכאה השיפוטית" (ע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - שלומי תורג'מן [פורסם בנבו] (03/03/2009)). א ם כן, אף אם נפל פגם בהליך השימוע של המבקשים, אין בכך כשלעצמו בכדי לקבוע כי הפיטורין בטלים. בנסיבות הענין דנן, אין מקום בשלב זה, לקבוע כי הפיטורין בטלים.
22. די בכל אלה בכדי לדחות הבקשה.

מאזן הנוחות
23. למעלה מן הצורך ולהשלמת התמונה יוזכר שוב: מערכת היחסים בין הצדדים כוללת הסטוריה ארוכה של חוסר שביעות רצון הדדית עד כדי כוונת פיטורין לפני שנתים (אשר נמנעה בשעתו על ידי מילגרום, אותו אחד שכיום הגיע לכלל מסקנה כי אין מנוס מכך) ותחושת התנכלות שחשים המבקשים למעלה מחמש שנים מאידך. כן ברי כי שורר חוסר אמון מהותי בין הצדדים. יותר מכך, התרשמנו כי לכאורה, המבקשים אינם שומעים להוראות ההנהלה (ולעתים דוקא משיקולים שנועדו לפגוע בה- ענין הנבירה באשפה ). בנסיבות אלה נראה שאף מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, ואין מקום לכפות עליהם , בטרם נשמעו ראיות והוכרעה התובענה העיקרית, יחסי עבודה, אשר למעשה כבר כשנתיים הם מעונינים לסיימם.

24. סוף דבר- הבקשה נדחית.
דומה כי טוב היה לו לא היתה מוגשת בקשה זו, בנסיבות הענין , וגובה ההוצאות לטובת המשיבים ראוי היה כי יגזר מכך. עם זאת, בהתחשב בכך שפיטורי המבקשים הינם בבחינת גזירה קשה שניחתה על שני מפרנסי הבית, ישלמו המבקשים ביחד ולחוד הוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500₪ בלבד.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ד, (28 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: חואן קנוחן
נתבע: נווה ירושלים ע.ר
שופט :
עורכי דין: