ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סנא עילואן נגד המוסד לביטוח לאומי :

28 אפריל 2014
לפני:

כבוד הנשיאה ורד שפר

המערערת
סנא עילואן ת.ז. XXXXXX672
ע"י ב"כ: עו"ד עיסאם חכים

נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. המערערת סובלת מליקויים רפואיים שונים.
בבדיקה שנערכה למערערת ביום 05.02.13 במסגרת תביעה לנכות כללית, קבעה וועדה רפואית כי למערערת נותרה נכות צמיתה בשיעור 40% בגין מחלת SLE ופיברומיאלגיה לפי פריט ליקוי 35(ד)-(ה) לרשימת הליקויים בתחולה מיום 24.06.08.

המערערת הגישה ערר על החלטת הוועדה מהדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") דנה בו בשתי ישיבות (ביום 03.06.13 וביום 07.10.13) וקבעה כי נותרה למערערת נכות זמנית מיום 03.06.13 ועד ליום 31.12.1 3 בשיעור 28%, לפי הפירוט הבא –
- נכות זמנית בשיעור 10% בגין הפרעה הסתגלותית לפי פריט ליקוי 34ׁ(א)(2) לרשימת הליקויים.
- נכות בשיעור 10% בגין SLE לפי פריט ליקוי 35(1)ב' לרשימת הליק ויים, בתחולה מיום 03.06.13.
- נכות בשיעור 10% בגין תסמונת כאבים ללא הסבר לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) לרשימת הליקויים , בתחולה מיום 03.06.13.

מכאן הערעור שלפני.

2. להלן תמצית טענותיו העיקריות של ב"כ המערערת:

א. טעתה הוועדה בקביעתה, והיה עליה להעניק נכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה, מחלת ארתרלגיה ומחלת לופוס.
ב. טעתה הוועדה עת העניקה למערערת דרגת נכות בשיעור של 10% בגין הפרעה הסתגלותית כאשר המערערת סובלת ממיגרנה ומחלה נוספת.
ג. טעתה הוועדה עת קבעה כי חלה הטבה במצבה הרפואי של המערערת בגין מחלת הפיברומיאלגיה, והיה על הוועדה להעניק למערערת נכות מעבר ל – 40%.
ד. הוועדה לא התייחסה לכלל המסמכים שהובאו בפניה ולמחלות המתועדות באותם המסמכים.
ה. מחלת הפיברומיאלגיה ומחלת הלופוס הינן שתי מחלות שונות.
ו. לאור טעויותיה של הוועדה, יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש.

3. ב"כ המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את הערר באשר לדעתו לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לגישתו, החלטת הוועדה הייתה ברורה, מוסברת ומפורטת. הוועדה ציינה את שיקוליה ואת הסיבות לכוונתה להפחית את אחוזי הנכות בעניין הראומטולוגי. הוועדה פעלה בהתאם לנדרש וביקשה לקבל את התייחסות המערערת והזהירה אודות כוונתה להפחית את אחוזי הנכות. המערערת השיבה לאזהרה בעניין הכוונה להפחתת אחוזי הנכות וטענה טענות כלליות.

4. החלטות הועדה מושא הערעור:

א. ביום 03.06.13 התכנסה הוועדה לראשונה, שמעה את תלונות המערערת ופרטה אותן בדוח וכן ע רכה לה בדיקה קלינית בתחומים הנוירולוגי, הפסיכיאטרי והפנימי ראומטולוגי:
"בת 41 הופיעה בלווי בעלה שמתרגם, כאבים בכל הגוף, רגליים, ידיים, גב, עצבנית ונמצאת אצל פסיכיאטר. כאבי ראש מזה כ- 12 שנים, כשכואב הראש לא רואה בעיניים.

בבדיקה נוירולוגית ופסיכיאטרית: מוסרת תלונות שבחלקן נשמעות כביטוי לתגובה הסתגלותית, מטופלת ע"י מירו..., אין עדות להפרעה אפקטיבית מגורית.
בגין הפרעה הסתגלותית הועדה קובעת 10% לפי סעיף 34א'I זמנית מ- 01/05/13 עד 31/12/13.
כאבי ראש, לדבריה מזה כ- 12 שנים הכאב דיפוזי ממוקד. כשנשאלה על תופעות אחרות המלוות לכאבי הראש, טענה על כאבי אוזניים אין כל סיפור על אאורה ויזואלית או כל סימנים נוספים כגו ן סחרחורת, בחילה, הקאה וכו'. באשר לתדירות של המצבים, הנ"ל טענה עד 2-3 ימים בשבוע התיאור של כאבים כפי שמסרה היום אינו נכנס למסגרת כאבי ראש ראשוניים מסוג מגרנה. אין נכות נוירולוגית עם ביטוי באחוזים.

פנימית ראומטולוגית: נבדקו המפרקים ההקפיים כולל כתפיים מרפקים שורשי ואצבעות הידיים, קרסולים בירכיים וירכיים בגפיים עליונות , הביעה רתיעה מכל מגע אבל לא נמצאה עדות לדלקת מפרקי ם פעילה ואין הגבלה בטווח התנועה בגפיים תחתונים. בשכיבה על הגב לא איפשרה כיפוף בירכיים או ירכיים כביכול מפאת כאבים וזאת למרות שרגע קודם לכן ישבה נינוחה עם כיפוף של למעלה מ- 90 מעלות בירכיים ובברכיים. הוועדה עיינה בכל המסמכים שבתיק כולל מעקב צמוד של ד"ר עדווי ראומטולוג מזה שנים רבות וכן תוצאות בדיקות דם.
מהתיק עולה שמחלת הלופוס כבר לא פעילה שנים רבות אלא שנותרה סרולוגיה אמונית חריגה. בבדיקות דם ללא ביטוי קליני, לכן מקבלת טיפול תרופתי מינימלי ומניעתי בלבד, כמו כן מתאר ד"ר עדווי מס' שנים תסמונת כאבים מפושטת שאין לה הסבר בבדיקה גופנית, אמצעי דימות ולא בבדיקות הדם. נכותה בגין SLE בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)ב' מותאם וכן 10% בגין תיסמונת כאבים ללא הסבר סעיף 35(ו) מותאם.
הוועדה עוצרת את הדיון ומבקשת להודיע לתובעת על כוונת הוועדה להפחית אחוזי נכות פנימית ראומטולוגים כפי שצויין לעיל".

הוועדה לא סיכמה את הדיון שכן הודיעה כאמור על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות בגין הבעיה הראומטולוגית.

ב. בהודעתה מיום 25.06.13, המערערת השיבה לוועדה באמצעות בא כוחה ובתוך כך העלתה טענות במטרה לשכנע את הוועדה שלא להפחית את אחוזי הנכות. ביום 07.10.13 התכנסה הוועדה בפעם שניה, ולאחר שעיינה בטענות המערער ת החליטה לממש את כונתה בעניין הפחתת אחוזי הנכות בתחום ה ראומטולוגי –
"בהמשך לוועדה קודמת מ- 3/6/13, הוועדה עיינה במכתבו של עיסאם חכים, עו"ד מ- 25/6/13, מדובר במכתב תגובה לכוונת הוועדה להפחית אחוזי נכות. לא הומצאו מסמכים רפואיים חדשים שיש בהם כדי לשנות את כוונת הוועדה. לאור האמור לעיל ובדו"ח הקודם וממצאי הבדיקה הקלינית מ – 3/6/13, הועדה מחליטה להפחית את אחוזי הנכות מבחינה פנימית ראומטולוגית כפי שצוין בדו"ח הקודם בתחולה מ- 3/6/13 ".

5. עיננו הרואות כי הוועדה בדקה את המערערת, התייחסה לתלונותיה וציינה את ממצאיה.

בכל הקשור לטענות המערערת ביחס לתחום הראומטולוגי, עולה מדו"ח הוועדה התייחסות מנומקת לתחום זה. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה למרפקים ההיקפיי ם כולל הכתפיים, הידיים , קרסוליים וגפיים עליונות ותחתונות וציינה כי " לא נמצאה עדות לדלקת מפרקיים פעילה ואין הגבלה בטווח התנועה בגפיים תחתונות". בהתאם לאותה בדיקה ולמסמכים שעמדו לפניה, הוועדה מצאה כי מחלת הלופוס ממנה סובלת המערערת "כבר לא פעילה שנים רבות אלא שנותרה סרולוגיה אמונית חריגה". בהתאם לכך הוועדה הייתה בדעה שיש לבטל את נכותמערערת אשר נקבעה בגין המחלה הראומטולוגית.
עם זאת, ובטרם החליטה הוועדה סופית להפחית ו/או לבטל את דרגת הנכות, הודע למערערת ביחס לכוונת הוועדה ואף נשלחה לה, כמתחייב על פי הדין, הודעה בעניין זה (וראה בעניין זה, דב"ע נז/01-21 המוסד לביטוח לאומי - חדר יונס דראושה; מנחם גולדברג, עוקדן הבטחון הסוציאלי (חלק ראשון), עמ' 216א).
אם כן, לא מצאתי כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה.

אשר לטענה לפיה היה על הוועדה לקבוע למערערת נכויות נפרדות בגין מחלת הפיברומיאלגיה ומחלת לופוס, גם בעניין זה לא נראה שנפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה שבה נקבעה למערערת נכויות נפרדות הן בגין מחלת הלופוס (SLE) והן בגין תסמונת כאבים ללא הסבר, וזאת לאחר הפחתת הנכות בגין הבעיה הראומטולוגית . הוועדה קבעה למערערת נכויות בגין אותן בעיות בתחולה מיום 03.06.13, ועל כן דין טענותיה בעניין זה דינן להידחות .ו

בכל הקשור לטענות המ ערערת ביחס לתחום הנפשי, גם בעניין זה נמצא כי הוועדה התייחסה במנומק לאותו תחום וקביעתה בהקשר זה נעשתה לאחר שביצעה למערערת בדיקה רפואית והתרשמה מדבריה. הוועדה קבעה למערערת נכות בגין הפרעה הסתגלותית וזאת לאחר שמצאה ש" אין עדות להפרעה אפקטיבית מגורית".
קביעת הוועדה בהקשר זה תואמת את המסמכים הרפואיים אליהם מפנה ב"כ המערערת, שהממצאים המפורטים בהם אינם מלמדים שיש להקנות למערערת נכות מעבר לזו שהוקנתה (המסמכים מיום 01.03.11 ומיום 01.04.11).

אשר לתחום הנוירולוגי, הוועדה לא מצאה להעניק למערערת נכות בגין המיגרנה, וזאת לאחר שהתרשמה מדבריה וסברה כי " התיאור של כאבים כפי שמסרה היום אינו נכנס למסגרת כאבי ראש ראשוניים מסוג מגרנה".

סיכומו של דבר, המערערת נבדקה מבחינה רפואית וממצאי הבדיקה פורטו בדו"ח הוועדה ובגין הליקויים נקבעו לה אחוזי נכות.
הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעת נכות רפואית, דברים המסורים לוועדה המיומנת לכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.ב לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הועדה או מסקנותיה.

6. לאור האמור לעיל - דין הערעור להידחות.נ משמדובר בהליך למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי - לא יינתן צו להוצאות.

7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות 5129371 ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת 54678313 עותק פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ד, (28 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סנא עילואן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: