ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דיאב טרביה :

20344-04-14

בפני כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן
המבקש
מדינת ישראל

נגד

המשיב
דיאב טרביה


נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד צבי שרייר
המשיב - נוכח
הסניגור: עו"ד איברהים כנאענה

פרוטוקול

הסניגור:
אבקש לאפשר למבקש לחזור למקום העבודה שלו בשופרסל בעכו. חבר לעבודה מוכן להיות אחראי עליו וללוות אותו מהבית לעבודה ובחזרה.
שמו של החבר ג'יהאד בדארנה מסכנין. פרטיו נבדקו על ידי המשיבה.

ב"כ המבקשת:
אבקש לדחות את הבקשה על הסף. בקושי חלפו שבועיים מאז ששונו תנאי שחרורו.

מר גי'האד בדארנה מוזהר כדין ומשיב ביהמ"ש:
מס' ת.ז. שלי 033422783.
אני והמבקש חברים לעבודה. אנחנו עובדים ביחד 9 שנים בערך. אנחנו עובדים ברשת שופרסל. אני מחסנאי והוא עובד איתי במחסן. אנחנו עובדים באותם שעות עבודה במחסן. במסגרת העבודה אני אחראי עליו אבל יש גם אחראי עלי . אנחנו לא יוצאים מהעבודה . אנחנו שוהים באותו מקום מהבוקר ועד אחרי הצהריים.
אני יודע שמאשימים את המבקש בדקירה.
אני יודע שאני אצטרך לפקח עליו כל הזמן ואני אקח אותו מהבית לעבודה ובחזרה.
אם המבקש ייצא ממקום העבודה אני אצור קשר עם המשטרה.
אנחנו ביחד כ- 15-17 איש שעובדים יחד.
אני חושב שבמסגרת העבודה שלנו במחסן רק אני עובד איתו ויש עוד עובדת ניקיון שעובדת שם. רק שלושתנו עובדים שם.
המנהל שלי יודע שאני פה ומה אני לוקח על עצמי. גם מנהל הסניף יודע על זה. לא הבאתי שום מסמך ממנהל הסניף.
במסגרת העבודה במחסן אנחנו מקבלים סחורה מספקים. אנחנו לא מוציאים את הסחורה מהמחסן למדפים. העובדים שמוציאים את הסחורה למדפים נכנסים למחסן. מי שבא למחסן פוגש אותי. את הספקים אני מקבל . הוא דואג לסידור הסחורה בתוך המחסן. אני זה שנוהג במלגזה.
בתוך המחסן יש לנו מטבחון. מקבלים סנדוויץ, אוכלים משהו קטן. זה לא ביחד. בזמן שמזדמן לכל עובד לקחת הפסקה. הפסקה לא מוגדרת לכל העובדים יחד. כשהוא יוצא להפסקה אני איתו.
לשאלתך האם נחקרתי במשטרה בעבר. אני משיב, כן.
לשאלתך כמה פעמים נחקרתי במשטרה. אני משיב, אחד או שתיים, לא זוכר.
אתה אומר לי שנחקרתי בחמישה מקרים שונים. אני משיב, לא יודע. אני נחקרתי פעם או שתיים. הרבה אנשים נחקרים.
אני לא זוכר. אני סטודנט באוניברסיטת חיפה. אני לא עבריין.
נחקרתי במשטרה. אני לא זוכר בדיוק מתי. בדיוק אני לא זוכר. רציתי להיות מדויק אז אני אומר פחות או יותר. אני זוכר שנחקרתי על לצאת נגד מלחמה.
אתה אומר לי י פעם אחרונה על אלימות נחקרתי ב – 2002.

הסניגור מסכם:
הבקשה שלנו לאפשר למשיב לחזור למקום עבודתו כאשר גם לפי פסיקתו של בית משפט זה ים אחרים, וגם לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, תמיד עדיפה העבודה על הבטלה. המשיב מפרנס משפחה ברוכת ילדים, את אשתו וילדיו. המשיב עובד במקום העובדה כעשר שנים וישנו סיכוי כי יפוטר ממקום עבודתו במידה ולא יעבוד. לגבי מנהל הסניף והאחראי, אני בעצמי הלכתי למקום עבודתו, נפגשתי עם המנהל. המנהל אמר לי שהוא רוצה ואין לו כל מניעה לקבל את המשיב חזרה לעבודה. מדובר על משיב נעדר עבר פלילי כאשר הנסיבות מצביעות על כך כי מדובר באדם נורמטיבי ודווקא לגבי המתלוננים והראיות בתיק, יש מחלוקת. קיימות ראיות לכאורה אך בנסיבות הכף צריכה להטות לכך כי הוא משיב צריך לחזור לעבודה. המשיב הוכיח חמישים שנים כי הוא עובד עם אנשים. אני אומר שלא יכול להיות כאשר חזקת החפות עומדת בו. אנו מדברים על מי שמואשם בעבירה חמורה אך חזקת החפות עומדת לו. במקביל, הוא לא חייב על פי דין להיות בתנאים קשים שפוגעים בצורה קשה בשגרת חייו הן מבחינה תעסוקתית, חברתית ומשפחתית.
מדובר במתלונן שהוא אח של המבקש. אין רגשי נקמה בין האחים. בסה"כ מדובר באחים.

ב"כ המבקשת מסכם:
לעניין המפקח, עמד מולנו אדם שללא ספק יש לו כוונות טובות כלפי המשיב. יחד עם זאת, ניתן להתרשם באופן בלתי אמצעי, מרצונו להגן על המשיב מאי נוחות ומתן תשובות כאשר מדובר בעובדות וכתב האישום שהוגש כלפי המשיב. מדובר באדם שלקה בשכחה קלה כשמדובר במספר הפעמים בהן נחקר במשטרה, כאשר החקירות בוצעו לפני אחת מהן בוצעה לפני כשנה והשאר לפני מס' שנים. חברי יסכים איתי וגם ביהמ"ש יסכים כי אדם נורמטיבי לא שוכח שנחקר במשטרה. המגננה שלו כלפי המשיב נתנה ביטוי באופן תיאור סביבת העבודה, לרבות האנשים שבאים במגע עם המפקח המוצע ועם המשיב. ברור לחלוטין, גם לאדם שלא עבד מעולם בשום סופרמרקט שהמחסנאים שנמצאים במחסן באים במגע עם הרבה אנשים במהלך היום, לרבות ספקים ועובדי חברה, עובדי ניקיון ועובדי מטבח וגם לקוחות שמוצאים את דרכם בתוך המרכול. קשה להבין מדוע המפקח המוצע ניסה לתאר סביבת עבודה כה סטרילית וקשה להבין איך מנהל עבודה שנותן דעתו בעיקר לעניין הכלכלי, יסכים כי במחסן מסוים יהיו שני מחסנאים, כשמן הסתם כל אחד אמון על תפקיד אחר מצורך היעילות. במקרה הזה תידרש נוכחות השניים. נקבע לא אחת בבתי כי סולחה אינה תמיד טובה או מקלה ולעיתים ניתן אף להתייחס לסולחה כשיבוש הליכי משפט, באופן שמגיעה מיד לאחר שאדם נמצא מאחורי סורג ובריח ולצורך היציאה שלו מאותם תנאים נוצרים מגעים בין הצדדים. אחדד ואציין כי הטענה שלנו כי המשיב מסוכן לא רק למתלונן. מדובר בכתב אישום חמור ביותר ורק על בסיס החלטה של התביעה לא הוגש כתב אישום בסעיף שעונש המאסר המרבי, 14 שנות מאסר, היינו 335 בנסיבות 333, אז היה התיק מוגש בבית משפט מחוזי. כן צריך להזכיר כי בנס הפציעה שנגרמה למתלונן לא הייתה חמורה יותר וברור מה יכלה להיות התוצאה במקרה תקיפה מסוג זה. על כל אלה אני סבור כי אין כלל רלוונטיות לחלופה שהוצעה היום. אני מפנה להחלטה מיום 10/4/2014, שם נכתב על ידי ביהמ"ש, מפנה לשורה 22. אני בספק אם שחרור לחלופת מעצר בדמות מעצר בית חלקי, ביציאה לעבודה ובמיוחד בפיקוח שהוצע, יכולה לעמוד בקריטריונים אותם הציע ביהמ"ש.

אני סבור שביהמ"ש צריך לדחות את הבקשה על הסף . לא בכדי נקבעו קריטריונים ותנאי סף לבקשה לעיון חזר. בקשתו של חברי לא עומדת מבין אחד מהקריטריונים. לא נתגלו נסיבות חדשות, לא ראיות חדשות ובוודאי שלא חלף זמן. את חלוף הזמן בודקים לפי סוג העבירה וחמורתה. גם אם היה מדובר בעבירה מהקלות שבספר החוקים, להתחשב בעובדה כי כתב האישום הוגש ב – 01/4/2014 המבקש שוחרר לחלופת מעצר ב – 10/4/2014 וקיבל הקלה בהסכמת המבקשת, ב- 13/4/2014. וודאי שלא חלף זמן. טענות פרנסת המשפחה והעדפה שאדם יצא לעבודה נוכח קשיים כלכלים, לא יכולה לעמוד כאשר למול עומד האינטרס והגנה על שלום הציבור.

הסניגור:
חברי עומד דבר והיפוכו. מצד אחד הסכימו לשחרור המשיב ולא הוגש ערר. אפילו הבקשה השנייה להעתיק את מקום העבודה הייתה בהסכמה. זה לא יכול להיות שתובע שעכשיו רואה את התיק, אומר שההסכמה של חברו תבדק. הטענה של חברי כדי להעצים את ההתנגדות של המדינה לבקשה, זה שהוא מופתע מההסכמה של חברו, אני חושב שאינה מדויקת. חברו יודע את התיק, הוא הכין את כתב האישום ומכיר את הנסיבות.


החלטה

ככלל יש לראות באופן חיובי ביותר יציאה לעבודה. הבטלה הינה אם כל חטאת. זהו קו מנחה.
מנגד, קיים קו מנחה נוסף של הדרגתיות בתנאי השחרור, במיוחד כאשר עצם קיומו של אירוע אלימות אינו מוכחש ואינו מוטל בספק. אשוב ואפנה לכך כי בין אם צודק המשיב בגרסתו ובין אם לאו, הרי קיימות למעלה מראיות לכאורה לכך כי גם המשיב היה חלק מהוצאת מחלוקת מן הפרופורציות הראויות והתלהמות.

אעיר כבר עתה על מנת לחסוך בהליכים נוספים כי התרשמתי באופן חיובי מן המפקח ומהחלופה המוצעת. מודעת אני למצוקה המשפחתית נוכח העובדה כי המשיב אינו עובד. יחד עם זאת, דומה בעיני כי הבקשה מוקדמת וחלפו בקושי שבועיים מאז שוחרר לתנאים הנוכחיים. מן האמור לעיל ניתן ללמוד כי אשקול באופן חיובי בקשה דומה לאחר שהמשיב יוכיח את עצמו לאורך תקופה בתנאי השחרור ובעמידה בהם.

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תשע"ד, 29/04/2014 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן, שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דיאב טרביה
שופט :
עורכי דין: