ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל בן שטרית נגד גבריאל ברדה :


בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן

מבקש

דניאל בן שטרית

נגד

משיב

גבריאל ברדה

החלטה

  1. לפניי עתירת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגדו ביום 26.02.14. זאת, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
  2. המדובר בתביעה שהגיש המשיב – אזרח צרפת, כנגד המבקש – אדריכל במקצועו, בגין ליקויים שהתגלו בביתו לאחר שיפוץ נרחב שערך בו , ובתביעה שכנגד שהגיש המשיב כנגד המבקש בגין הפסדים שונים שנגרמו לו, ובגין חוב שנותר המשיב חייב לו. הצדדים נחלקו מה היה תפקידו של המבקש, ובמסגרת פסק הדין הוכרע כי תפקידו היה ניהול הפרוייקט ופיקוח עליו. הצדדים הסכימו כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לבחינת הנזקים הנטענים על ידי המבקש, עלות תיקונם וחלוקת האחריות בין בעלי הדין, ובכך ויתרו למעשה על חוות הדעת מטעמם. בנוסף, לא חקרו הצדדים את המומחה מטעם בית המשפט. עוד יש לציין כי הצדדים לא צירפו לתביעה את יתר בעלי המקצוע שלקחו חלק בביצוע השיפוץ. בפסק הדין התקבלו באופן חלקי הן התביעה והן התביעה שכנגד, ונקבע כי המבקש ישלם למשיב סך 197,735 ₪, ואילו המשיב ישלם למבקש סך 72,086 ₪ וכן סך 12,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

מכאן הבקשה שלפניי.
3. בבקשתו עותר המבקש כי בית המשפט יעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. לטענתו, אם לא יעוכב פסק דין אך ייהפך בערעור, יתקשה המבקש להשיב את המצב לקדמותו. לטענתו, המשיב הינו אזרח צרפת, שאין לו עסקים, חשבונות בנק או נכסים נזילים בישראל, והוכח לאורך המשפט כי תשלומיו לבעלי המקצוע בארץ היו באמצעות שיקים של אדם אחר, שאף הוא אינו אזרח ישראל, או במזומן. עוד טען המבקש כי לא הובאה כל ראייה כי בית המידות – מושא התביעה הינו בבעלות המשיב, ובכל מקרה אין מדובר ב"נכס נזיל". המבקש מוסיף כי העובדה שהמשיב לא שילם לו את מלוא שכרו מעידה על מוסר התשלומים של המשיב, ומטה את הכף לטובת המבקש. עוד טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתו.
4. באשר לסיכויי ההצלחה בערעור הביא המבקש את טענות הערעור בתמצית, ומהן עולה כי הינו מערער אך על המסקנות המשפטיות עליהן מבוסס פסק הדין ולא על הקביעות העובדתיות - עליהן הוא סומך את ידיו . לטענתו, אין להשית עליו את הליקויים שנגרמו בשל רשלנותם של בעלי המקצוע עליהם פיקח, שכן לא ניתן לומר כי מדובר בנזק שאינו ניתן להפרדה, ובכל מקרה מ דובר בסטייה מקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין האחריות – כאשר מבחינה ראייתי לא הונחה בפני בית המשפט כל חוות דעת מקצועית נוספת . לטענת המבקש, סיכויי טענותיו להתקבל בערעור – גבוהים.
5. המשיב טוען בתגובתו (אליה לא צורף תצהיר) כי אין חולק על כך שהמשיב הינו אדם אמיד, ועל כן אין חשש שיקשה על המבקש לגבות את הסכום ששילם, אם ייהפך פסק הדין בערעור. עוד טוען המשיב כי בית המידות בקיסריה עומד על תילו, והמבקש יוכל לגבות את הכסף באמצעותו. המשיב טען, כי הוא עצמו מגיע לבקר בארץ פעמיים בשנה , וכי הוא משכיר את הבית לאחרים, ומכאן שלמבקש ישנם אמצעים להשיב את המצב לקדמותו. המשיב טען כי עובדות היותו תושב צרפת כשלעצמה אינה מספיקה על מנת לעכב את ביצוע פסק הדין. בנוסף, מזכיר המשיב כי המדובר בפסק הדין כספי, ועל כן הנטל על המבקש עיכוב ביצועו – מוגבר, ובין היתר על המבקש להוכיח כי ביצועו של פסק הדין יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו ועלול לגרום לו נזק בלתי- הפיך. לבסוף טוען המשיב כי סיכויי הערעור נמוכים כיוון שפסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים.

6. בתשובה לתגובה טוען המבקש כי המשיב לא התייחס באופן לענייני לטענות שהובאו בבקשה, ולא צירף כל ראייה או תצהיר שיש בו כדי לענות על חששות המבקש בדבר יכולתו לגבות את הכסף מן המשיב. כך בעניין פעילותו של המשיב ונכסיו, וכך גם לגבי בעלותו של המשיב בבית מושא התביעה, כך שלטענתו אין בידיו שום בטוחה שיש בה כדי להקהות את החשש שיעמוד בפני שוקת שבורה היה וייהפך פסק הדין בערעור. המבקש הגדיל לעשות וצירף את נסח מרשם המקרקעין של הבית, ממנו עולה כי החוכר הוא קרן קיסריה – הא ותו לא. המשיב טען כי אי הגשת תצהיר התומך בעובדות הרבות הנטענות בתגובה, מספיקה כדי לדחות את הטענות המובאות בתגובה. המבקש טען כי אין הוא חולק על יכולתו הפיננסית של המשיב אלא על האפשרות הממשית לגבות את הכסף בהיעדר כל נכס או פעילות כלכלית של המשיב בישראל.
דיון והכרעה
7. הכלל הוא כי הזוכה בפסק דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו מייד עם הינתן ההחלטה המזכה (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) בעמ' 672) (להלן: גורן). הכוונה להגיש ערעור כשלעצמה אינה מונעת מן הזוכה לממש פסק דינו באופן מיידי, אלא בהינתן טעם מיוחד, כאשר הנטל להצדיק מתן סעד זמני ממין זה מוטל על מי שמבקש למנוע בעד הזוכה לפעול על-פי פסק הדין, ואינו נטל קל (ראו: בשא 2966/96 אלי עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פ"ד נ(1) 668 ). שיקול הדעת שניתן לבית המשפט בהושטת סעד זה עניינה איזון בין זכותו של זוכה ליהנות מפרי זכייתו לבין שמירה על אינטרס החייב שלא יעמוד בפני שוקת שבורה, אם יזכה בערעור (בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נד(4) 319 ). בדונו בעיכוב ביצוע פסק הדין על בית המשפט לשקול סיכויי ההצלחה בערעור, וכן בשאלה אם יזכה המערער בערעור – האם יהא זה בלתי אפשרי או קשה להשיב המצב לקדמותו (ראו למשל: בשא 86/89 ישראל הרפז נ' עופר אחיטוב פ"ד מג(1) 334). כאשר מאזן הנוחות מביא למצב שבו כפות המאזניים מעויינות, בדרך כלל תיטה הכף לטובת הזוכה בפסק הדין (ע"א 10052/07 סולומון נ' כפר גדעון אגודה חקלאית (23.12.2007)). ככלל, כאשר מדובר בחיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין (ראו: ע״א 9750/05 אליהו נ׳ אלנר (14.02.2006)). יחד עם זאת, אפשר שניתן לעכב את ביצועו של פסק-דין, אף אם מדובר בפסק דין כספי, וזאת מקום בו מוכח שבית-משפט שנתנו נתפס לטעות; כי טעות זו גלויה וברורה; כי לולא אותה טעות היה בית המשפט פוסק באורח שונה מכפי שפסק (ראו: בש״א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע״מ נ׳ שוקר פ״ד נב(3) 285). כן ישקול בית המשפט, בבואו לעכב פסק דין בעל אופי כספי, האם מבקש עיכוב הביצוע הציג תשתית ראייתית ועובדתית לתמיכה בטענתו בדבר הקושי שיעמוד בפניו להיפרע מן הזוכה, אם הלה יידרש בעקבות הערעור להשיב את הכספים ששולמו לו (ראו: ע"א 10223/04 אוחנה חברה לאחזקות תיירות ותעשייה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (24.1.2005)), כאשר במסגרת זו על בית המשפט להתחשב גם בגובה הסכום שנפסק (גורן, 676).
8. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי הערעור מבקש לחתור תחת המסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית המשפט, ועל כן, ובשל ההלכה לפיה בית המשפט בוחן בבקשה לעיכוב ביצוע את סיכויי ההליך – מצאתי (והדברים נאמרים בזהירות המתבקשת) כי אין מדובר בערעור שהוא חסר סיכוי. עתה עלינו לבחון , אפוא, את התנאי השני – והוא מאזן הנוחות.
9. באשר למאזן הנוחות – על המבקש להוכיח את הטענה שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספו (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק פ"ד לח (4) 5 ) או כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, ואין זה נטל קל ( גורן, עמ' 675). בענייננו, נטען כי המשיב הינו אזרח זר שמרכז חייו בצרפת , אולם טענה זו אין בה די. כבר נפסק כי עצם היותו של אדם אזרח זר אין בה כדי להביא למסקנה כי לא ניתן יהיה להיפרע ממנו במידת הצורך (ראו: ע"א 8937/09 אריה בר-לב (ארקדי גאידמאק) נ' Balram Chainrai (16.11.2009); עא 3841/11 זנון (זאב) קלוגר נ' אולג איזיקוביץ (02.08.2011)) . יחד עם זאת, לעובדת היותו של המשיב תושב ואזרח צרפת יש להוסיף כי אין לו עסקים בישראל ובמהלך המשפט הוכח כי הסכומים שהוא שילם לבעלי המקצוע ולמבקש הוא שילם במזומן . עוד עולה מן המסמכים שהוגשו כי הנכס בקיסריה אינו רשום (לפחות על הצד הפורמלי) על שם המשיב והמשיב לא עשה כדי לסתור טענה זו.
10. במצב דברים זה, נוכח היותו של המשיב תושב ואזרח צרפת שמרכז חייו אינו בישראל ואין בבעלותו עסקים בישראל ונוכח החשש שמא לא יוכל המבקש לגבות את כספו אם תתהפך הקערה על פיה ולאור אי הבהירות באשר למצבו המשפטי של הנכס בקיסריה ולאחר שבחנתי את סיכויי הערעור ונתתי דעתי לעובדה כי מדובר בפסק דין כספי , מצאתי כי נקודת האיזון תהיה בהפקדת מלוא סכום פסק הדין שעל המבקש לשלם בק ופת בית המשפט כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין. נראה, כי בכך מושג האיזון בין היותו של פסק הדין כספי לבין הנימוקים שתומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין עליהם עמדתי לעיל.
11. סוף דבר, ביצועו של פסק הדין יעוכב למשך 14 ימים. במידה ולא יופקד סכום פסק הדין שעל המבקש לשלם (לאחר קיזוז הסכום שנפסק בתביעה שכנגד- ככל שהודיע מי מן הצדדים על קיזוז) בקופת בית המשפט תוך 14 ימים מהיום, יוכל המשיב להמשיך בהליכי מימוש פסק הדין.
12. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניאל בן שטרית
נתבע: גבריאל ברדה
שופט :
עורכי דין: