ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמיר סעד נגד דוידוביץ טוביה :

בפני כבוד השופט דניאל קירס

תובעים

סמיר סעד

נגד

נתבעים

  1. דוידוביץ טוביה
  2. דוידוביץ מרים

החלטה

1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

2. בפסק דינו של כבוד השופט מ' נדל ז"ל מיום 11.3.2014 , חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 95,100 ₪ וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח. הנתבעים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, וטרם הוגש ערעור על פסק הדין.

3. מדובר בפסק דין כספי, וככלל אין מקום לעכב את ביצועו של פסק דין כספי. חריג לכך הוא כאשר מבקש עיכוב הביצוע מצביע על חשש שמא לא יצליח להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעור. בענייננו, המבקשים טענו בתצהיר מטעמם, תוך צירוף העתק אישור עדכני של רשות האכיפה והגביה , כי המשיב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. המשיב לא הכחיש זאת בתגובתו לבקשה. יצוין, כי גם ביצועו של פסק הדין הקודם בתיק זה עוכב בשנת 2011 על בסיס נימוק זה ( וכן לאור העובדה שבעת מתן ההחלטה דאז, כבר הוגש ערעור על פסק הדין הקודם; ראו ההחלטה מיום 7.9.2011; נימוק נוסף זה אינו רלוונטי כיום בהחלטה של הערכאה שנתנה את ההחלטה מושא הבקשה לעיכוב ביצוע לאחר תיקון תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , אשר שוללת ממנה את הסמכות לדון בבקשה לאחר הגשת ערעור).

4. אלא שחשש לאפשרות להיפרע מהמשיב אינו מכריע, לבדו, בקש ה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי. "המיקום הגיאומטרי" של הכלל הנזכר בעניין אי-עיכוב פסק דין כספי והחריג נוכח חשש לקושי להיפרע מן המשיב , הוא במסגרת השיקול בדבר מאזן הנוחות:

"הכלל הבסיסי הקבוע בתקנה 466 לתקנות הינו כי 'הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים'. עיכוב ביצועו של פסק הדין הוא החריג לכלל.... ככלל, פסק דין שמחייב בתשלום כספי לא יסווג בגדר החריגים לכלל, כאשר הנחת המוצא הינה כי מאזן הנוחות במקרים אלה נוטה לטובת המשיב, מאחר שהתשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו על ידי המערער ניתן יהיה להשיב בסופו של יום" (בש"א 1 045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן (22.2.2012) (להלן: ענין דלק נדל"ן בע"מ); ההדגשה הוספה).

כידוע, מאזן הנוחות אינו השיקול היחיד הנשקל בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. על המבקש להראות , כתנאי מצטבר לתנאי בדבר מאזן הנוחות, כי סיכויי ערעורו מצדיקים את עיכוב ביצועו של פסק הדין. זאת, גם כאשר מדובר בפסק דין כספי: "על בעל דין שמבקש לעכב ביצועו של פסק דין, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפסק דין כספי, מוטל הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc (חברה זרה), פס' 14 (10.3.2014)). יודגש, כי "בין שני שיקולים אלו מתקיימים יחסים של מעין 'כלים שלובים': ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהיפך" (ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בנק נ' עו"ד אייל ארנברג - הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס, פס' 12 (17.4.2013)).

5. בענייננו, הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה, כאמור, כאשר טרם הוגש ערעור על פסק הדין. בענין סיכויי הערעור לא טענו המבקשים אלא:

"... גם בחינת סיכויי הערעור מלמדת כי אלו אינם מבוטלים וקיים בסיס להגשת ערעור ובכלל זה טענותיי ביחס למסמכים וחשבוניות המזויפות שהציג התובע, כמו גם העבודה שחלק מטענות המבקשת התקבלו דבר המשליך על מהימנותו הכללית של התובע, כך שאם יתקבל הערעור לא תוכל המבקשת לקבל את כספה בחזרה" (פס' 10 לבקשה).

מעבר לכוונת המבקשים לחזור על טענתם העובדתית שנדחתה בפסק הדין, לפיה המשיב הגיש מסמכים מזויפים ולטעון טענות (שלא פורטו) לגבי מסמכים שהציג המשיב (שלא פורטו), ומעבר לאזכור טענות של המבקשים (שלא פורטו) שהתקבלו שאוצלים לטענתם על מהימנות המשיב – אין כל פירוט ב בקשה בדבר הטענות שייטענו בערעור. דברים אלו, אשר נקבעו בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה של בית המשפט לענינים מינהליים, יפים גם בהקשר האזרחי:

"בנסיבות שלפנינו, טרם הוגש ערעור.... נוכח הכלל בדבר ביצוע פסק דין במועדו, הנטל בבקשה לעיכוב ביצוע מוטל על כתפיו של המבקש לעכב את הביצוע. ככל שבעל דין שוקל לבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן לחובתו, עליו להחיש את צעדיו ולהגיש ערעור, או למצער – להגיש בקשה מנומקת ובה עיקרי הטענות שיועלו בערעור, כדי לאפשר לבית המשפט הדן בב קשה לבחון את סיכוייו הלכאוריים" (בר"ם 2017/12 Tar Emeric נ' משרד הפנים (8.3.2012) ).

ודוק: נוסח התקנה בענין עיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט לענינים מינהליים (תקנה 43 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000) זהה בהקשרנו, לנוסח התקנה החלה על פסק דין האזרחי ( תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זאת, ל מעט התוספת בתקנה 467 החלה בענייננו לפיה "בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה". בענייננו לא מדובר בעיכוב ביצוע שהתבקש מיד לאחר שימוע ההחלטה, אלא בקשה בכתב שהוגשה כשבועיים לאחר המצאת פסק הדין אל בא כוח המבקשים, ומצופה היה שהמבקשים יפרטו, למצער, את עיקר הטענות שיועלו בערעור, כדי לאפשר לבית המשפט לבחון את סיכוייו הלכאוריים.

אוסיף, כי נוכח הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים שבעובדה ובמהימנות, לא ניתן לומר שהטיעון המאוד לא מפורט בבקשה בענין סיכויי ערעורם העתידי מצביע, כשלעצמו, על סיכויים טובים.

6. סיכומו של דבר: על בסיס בקשה זו, כפי שהיא הוגשה, לא ניתן לומר שהמבקשים הרימו את הנטל להראות ולו את רמה המופחתת, נוכח יחסי "הכלים השלובים" אל מול מאזן נוחות הנוטה בבירור לטובתם, של סיכויי ערעור אשר יכולים לבסס עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהעדר פירוט ולו ראשוני של טענות הערעור, אף לא ניתן להסיק שנוכח סיכויי ערעור מסוימים יש לעכב את פסק הדין באופן חלקי (ראו ענין דלק נדל"ן בע"מ, פס' 9) במובן זה שסכום פסק הדין יופקד בקופת בית המשפט או בידיו הנאמנות של בא כוח המשיב, כעמדתו החלופית של המשיב.

7. סוף דבר – הבקשה, כפי שהיא הוגשה, נמחקת. ברי, כי אין במחיקת הבקשה כדי למנוע הגשת בקשה מתוקנת בפני.

8. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיב, בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט


מעורבים
תובע: סמיר סעד
נתבע: דוידוביץ טוביה
שופט :
עורכי דין: