ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמי אביטל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת מיכל פריימן

התובע
1. סמי אביטל ת.ז. XXXXXX620

-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש

פסק דין

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה שנגרמה לו בברכיו כתוצאה מאירוע מיום 4/5/12, כפגיעה בעבודה.
תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2. לאחר שמיעת עדות התובע הוסכם למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר בין האירוע מיום 4/5/12 ומצבו של התובע.

3. ביום 16/1/14 מונה ד"ר אייל ריבלין לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

4. בחוות דעתו קבע המומחה:

"ישנו סיכוי קטן מאד שהתאונה המדוברת החמירה משמעותית את השינויים השחיקתיים בברכיו של מר אביטל.
לא קיים סיכוי כלל שהתאונה גרמה לשינויים השחיקתיים בברכיו.
תיאור עובדות התאונה, לפי החלטת בית המשפט, אינו אופייני לגרימת נזק סחוסי או מניסקיאלי לברכיים.
על סמך תיאור המקרה שבו יש הופעת כאב מיידית תוך מאמץ בעבודה, הרי שיש קשר להתעוררות הכאב."

וכן:

"לאירוע הנדון היתה השפעה שולית על מצב ברכיו של מר אביטל.
ישנו תיעוד על כאב ברכיים שנים טרם האירוע הנדון- לסירוגין משנת 2006...
לפי תיאור התאונה בהחלטת בית המשפט ישנו סיכוי מזערי שהתאונה הנדונה גרמה לקרע במניסקוס"

באשר לתקופת אי הכושר קבע המומחה כי לתובע נגרם אי כושר מלא וזמני כתוצאה מהאירוע וכי תקופת אי הכושר תלויה במידת ובמשך הכאב הזמני שהתעורר בברכיו.
הכאב בברכיו החל כתוצאה מהאירוע ומלוא תקופת אי הכושר הזמנית שניתנה קשורה לאירוע הנדון.

5. לטענת התובע, משקבע המומחה כי קיים סיכוי, ולו מזערי, כי התאונה גרמה לקרע במניסקוס, ומשקבע המומחה כי תקופת אי הכושר קשורה לאירוע, יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.

6. לטענת הנתבע, לא הוכח במידה הנדרשת של 50% לפחות קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה.
אין סיבה לסטות מחוות דעת המומחה יועץ הרפואי לעניין העדר הקשר הסיבתי .

משלא הוכח קשר סיבתי בין הפגימה לתאונה, אין גם להכיר בתקופת אי הכושר הנובעת מהאירוע, ויש לדחות התביעה.

הכרעה

7. להוכחת קיומה של "תאונת עבודה" – לא די בקיומו של ארוע תאונתי פתאומי, אלא דרושה גם הוכחה ל"פגימה" או "חבלה" כפי שנאמר בדב"ע שם/ 96-0 המוסד לביטוח לאומי נ' אמנון וייל, פד"ע י"ב 225, 230:

"אותה חבלה מהי? לעניין זה נאמר "העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת אומר כי אין תאונת עבודה אם "העובדה התאונתית" שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה "באורגניזם של האדם".

אשר ברור הוא כי באין "חבלה" אין "תאונת עבודה" ואין זכאות לגימלה מכוח הסעיפים המזכים לגימלה. "החבלה" היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה, וככל עובדה מהמערכת המהווה עילת תביעה-צריך שהתובע יוכיחה".

ובעב"ל 217/96 המוסד לביטוח לאומי נ' עליזה נזרד, עבודה ארצי, כרך לב(2) 116:

"ההלכה היא כי על מנת שאירוע תאונתי בעבודה יהיה "תאונת עבודה", נדרש שהאירוע התאונתי בעבודה יהיה אירוע פתאומי מבודד שאפשר לאתרו בזמן ולקבוע מתי אירע ואת המקום שבו אירע …
כמו כן, נדרשת שתהיה השפעה חבלתית על גופו של הנפגע, שאותה יש לייחס לאירוע הפתאומי, ושהאירוע התאונתי גרר אחריו "חבלה באורגניזם של האדם".

8. על פי חוות דעת המומחה בענייננו, השינויים הניווניים בברכיו של התובע הינם תוצאה של תהליך הנמשך עשרות שנים, ולא נגרמו עקב האירוע.
הסיכוי להחמרת השינויים עקב האירוע הינו קטן מאד.
סיכוי מזערי כי האירוע גרם לקרע במיניסקוס.
התובע סבל מכאבי ברכיים שנים טרם האירוע- לסירוגין משנת 2006.
האירוע לא גרם לפגיעה, כי אם להתעוררות של כאב.

9. "הלכה פסוקה היא כי לשם הכרה באירוע מסויים כ"פגיעה בעבודה", תחושת כאב כשלעצמה אינה מספקת ויש להוכיח כי נגרם נזק כלשהו (עב"ל 54278-12-11 יוסף לוי נ' המל"ל, ניתן ביום 31.10.12)"
(ב"ל 7324-06010 מיכאל סויסה נ' המל"ל, פס"ד מיום 20.3.13).

10. לנוכח האמור, דין התביעה להכיר באירוע כפגיעה בעבודה, להידחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, (29 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סמי אביטל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: