ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האוצר- אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים :

בפני כבוד השופט כרמי מוסק

מבקשים

האוצר- אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין

נגד

משיבים

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
  2. יוסף שם טוב (המנוח)

החלטה

לפני מונחת בקשה למתן צו למינוי עו"ד שלמה שחר כמנהל עיזבון של המנוח יוסף שם טוב ז"ל ( להלן: "המנוח") בהתאם לסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה").

לטענת המבקש, לעיזבון החייב, חוב לאגף מס הכנסה בסכום של 11,847,628 ₪ בגין שנות המס 2004-2005.

המשיב, בנו ואחד מיורשיו של המנוח ( להלן: "המשיב") מכחיש מכל וכל את טענות המבקש. לטענתו, המנוח לא נתבע ולא נדרש מעולם להסדיר או לשלם למס הכנסה את החוב נשוא הבקשה.

עוד טען המשיב, כי ביום 1.7.07 חולקו נכסי המנוח בין היורשים וכן סולקו כל חובות העיזבון שהיו ידועים למנהל העיזבון וליורשים. בעת חלוקת נכסי המנוח לא היה ידוע ליורשים ו/או למנהל העיזבון על חובות נוספים של העיזבון מעבר לחובות שפורטו בפרטת העיזבון.

דיון והכרעה
ניהול עיזבון בפשיטת רגל מוסדר בסעיף 202 לפקודה הקובע:

"202. צו ניהול בפשיטת רגל
נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב, אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עיזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל ( להלן בסימן זה- צו ניהול).
נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעיזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.
הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול עיזבונו של החייב, רשאי בית המשפט, אם ראה שאין בעיזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת העניין אליו, ודינו של צו ההעברה כדין צו ניהול".

התנאים למתן צו ניהול עיזבון- על נושה המבקש ליתן צו ניהול עיזבון להרים את הנטל ולשכנע את בית המשפט כי המנוח היה חייב לנושה חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פש"ר נגד החייב אילו נותר בחיים, כי אין אפשרות סבירה שיהא בעיזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח, וכי אין בנמצא טעם המצדיק אי מתן את הצו.

כאן המקום לציין, כי, לכאורה, אין על המבקש להוכיח כי המנוח עשה מעשה פשיטת רגל, ואין מקום להפניה לסעיפים 5 ו-7 לפקודה.

"בשעת בירור הבקשה שומה על הנושה להוכיח קיומו של חובו וכן שאין אפשרות סבירה שיהיה בעיזבון סילוק חובותיו של הנפטר. לא נאמר בשום סעיף של הפקודה שהוכחת החוב תובא דווקא ע"י פס"ד שהנושה ישיג בדרך של תובענה רגילה. בקשה לצו ניהול עיזבון בפשיטת רגל אינה חייבת להתבסס על מעשה פשיטת רגל ועילת הצו אינה מעשה פשיטת רגל אלא היעדר יכולת העיזבון לפרוע את חובותיו. אותו שיקול דעת ליתן צו המסרב לתיתו הניתן לבית המשפט בדרך כלל, ניתן בידו גם לעניין סעיף 202 " (ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת ברוך יגלום, פ"ד כא (2), 215).

קיומו של חוב- לעיזבון החייב חוב לאגף מס הכנסה בגין שנות המס 2004-2005. חובות המס הינם חלוטים, ומשכך ברי גבייה באמצעות הליכי פשיטת רגל.

חדלות הפירעון של העיזבון- אין חולק כי כספי העיזבון חולקו, בין אם על ידי סילוק החובות לנושים אחרים, כטענת המשיב, ובין אם על ידי חלוקת כספים ליורשים וסילוק חובות של נושים אחרים, כטענת המבקש.

בענייננו, הונחה התשתית הדרושה לשכנע את בית המשפט כי לכאורה אין בנכסי העיזבון כדי לפרוע את חובות המנוח. די בכך שקיים הפרש של מספר שקלים בין חוב העיזבון לבין הסכום הקיים בעיזבון, על מנת שייקבע שהעיזבון אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. על אחת כמה וכמה, כאשר קופת העיזבון ריקה מכספים.

אין ספק כי בשלב זה אין בעיזבון המנוח כדי לשלם את חובו של המנוח, וכי חובו למבקש, על פי הנספחים שצורפו לכתבי הטענות, לא יפרע מקופת העיזבון.

האם קיים טעם לאי מתן הצו? - המבקש טען, כי יורשי המנוח פעלו בחוסר תום לב ובניגוד להוראות סעיף 107 ( א) לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה") הקובע, כי " אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים".

עוד טען המבקש, כי סעיף 123 לחוק הירושה כי על מנהל העיזבון או על היורשים לסלק חובות העיזבון שעליהם נודע להם בדרך כל- שהיא. המשיב טען, מנגד, כי אין מקום ליתן את הצו, מאחר שהליכי הירושה מוצו והסתיימו זה מכבר, העיזבון חולק עוד בחודש יולי 2007, חובותיו הידועים נפרעו ושולמו בסמוך לכך, חלקם מנכסיי העיזבון וחלקם ממקורות עצמאיים ופרטיים של היורשים וזאת משום שיורשים רצו לכבד את זכרו של המנוח, והליכי פשיטת רגל הצטיירו בעיניהם כבלתי מכובדים.

בנוסף, טען המשיב, כי היורשים התנהגו לאורך כל ההליך בתום לב מרבי, המתבטא בין היתר בכך, שפרעו חובות עיזבון שמעבר לשווי נכסיו, ושלא היה להם מידע או חשש או חשד שקיימים או עשויים לצוף בעתיד חובות נוספים. המבקש התרשל בכל התנהלותו בנושא זה, בין היתר בכך שלא פנה למנהל העיזבון ו/או ליורשים בעקבות פרסום ההודעה לפי סעיף 99 לחוק, ולא הביא לידיעתם אפשרות של חוב עתידי או חוב מתגבש למבקש. כיום אין נכסים או רכוש שניתן לנהלו.

עם זאת, מהנתונים שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי טרם חלוקת נכסי העיזבון, הגיש מנהל העיזבון בשם המנוח ערעור על צווי השומה שהוצאו לשנות המס 2004-2005 במסגרת תיק ע"מ 47258-02-11. ביום 24.6.13 ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט ד' מינץ הדוחה את ערעור עיזבון המנוח. ברם, בעוד התיק תלוי ועומד בבית המשפט, וטרם ניתנה החלטה בערעור, חילק מנהל העיזבון את כלל נכסי העיזבון.

סבורני, כי די באמור לעיל בכדי לאשר את הבקשה למתן צו למינוי מנהל עיזבון של המנוח לפי דיני פשיטת הרגל.

אני מורה על מינוי עו"ד שלמה שחר לתפקיד מנהל העיזבון.
ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האוצר- אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
נתבע: כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
שופט :
עורכי דין: