ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יקיר גואל :

בפני כבוד השופט נסר אבו טהה
המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רמי אלמכאוי
נגד

המשיבים
1. יקיר גואל (עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד מוטי נווה

2. מחמד אבו עראר (עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד זאב וישניא

3. סולימאן אזברגה (עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד שאדי נאטור

פרוטוקול

ב"כ המשיב 1:
התקבל תסקיר שאינו בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופות שהצענו. עם זאת, אבקש לאמץ את האמור בתסקיר בכל הנוגע להשתלבות המשיב במסגרת הטיפולית לגמילה מסמים בהתאם לאמור בהלכת סויסה, שם צוין, כי "דרך המלך... ייאמר כבר עתה, כי מדובר במשיב שלא החל גמילה טרם מעצרו. יש לזכור, כי מדובר במשיב צעיר, בן 21.
שירות המבחן בתסקירו צוין, כי המשיב ביטא מוטיבציה להליך טיפולי. השירות התרשם, כי יש לו כוחות להתגייס לטיפול והוא פועל לכך כבר במסגרת מעצרו. בשל גילו הצעיר, העריך כי המשך מעצרו עלול להעמיק דפוסים עבריינים וכן את השימוש בסמים.
מפנה לבש"פ 32/13 של כבוד השופט זילברטל, שם נקבע: "אינני סבור שיש מקום לייחס משקל בהקשר של בחינת החלופה לעונש המאסר הממושך..."
בכל הנוגע לעברו הפלילי של המשיב – דובר בעבירות שבוצעו בעבירות של 3-4 שנים, מתוכם עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית וסחר, והושת עליו מאסר על תנאי.
לעניין התיק העיקרי – קבוע להקראה ביום 10.06.2014. כבוד השופטת חיימוביץ' ציינה שהתיק ייקבע להוכחות לחודש נובמבר 2014. למשיב מיוחס רק האישום הראשון.
מפנה לפס"ד בש"פ 171/11, שם שוחרר אדם בגין סיכון חיי אדם, וכן באינספור הפרות מעצר בית.
מפנה גם לבית משפט מחוזי, 20 אישומים, 138 עבירות סחר בסם, מאסרים קודמים, מאסרים על תנאי, כבוד השופט דרורי שחרר לחלופה – לגמילה.
המעשים המיוחסים למשיב הינם חמורים, וכל המוסיף גורע.
מדובר במי שמגיל ינקות אביו חדשות לבקרים נכנס לבית הסוהר, אמו הייתה היחידה שגידלה אותו. מה אנחנו מצפים ממשיב כזה? הוא החל הליך טיפולי מגיל 16 ב"אופק", בשלוש השנים האחרונות מנהל אורח חיים תקין, עובד ואז פיטרו אותו. בידי תלושי שכר. המשיב בר שיקום. במסגרת הטיפולית הוא מפגין רצינות, יכולות. הוא יכול להשתקם. למשיב ילד בן 5.
לכן, ראוי לתת לו את ההזדמנות לעבור את הריאיון בקהילה הטיפולית.

ב"כ המשיב 2:
עיינתי בתסקיר שאינו בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהצענו. עם זאת, בתסקיר התייחסו לערבים שנבחנו באופן חיובי. מפנה לפיסקה האחרונה בעמ' השני. שירות המבחן בדק ארבעה ערבים. כל אחד מהערבים מקובל על שירות המבחן, הן מן הפן האישי והן ההבנתי של התפקיד שיכול ויוטל עליו והן מן הפן העובדתי שבו כלל הערבים מודעים למעשים המיוחסים למשיב. יתרה מכך, שירות המבחן גם מציין שהערבים הם בקרבת משפחה מאוד קרובה – אחים. כמו כן, החלופה שהוצעה כמקום בו ישהה המשיב בחלופת מעצר, הוא מחוץ לערוער. ואז אומר שירות המבחן, על אף שהערבים והמקום והנכונות איתם אני מסכים, אני שולל את ההמלצה לשחררו, כי פה המשקל שאני נותן הוא לעניין המעשים שמיוחסים למשיב בכתב האישום.
בנקודה הזו, אתייחס לעובדה, כי התסקיר על אף שהינו כלי חשוב ביותר, הוא אינו עורים ותומים, ואולי העובדה ששירות המבחן אינו מבין את אשר מופיע לנו בכתב האישום. אני מפנה לכתב האישום, שמורכב מחלק כללי ומהעבירות עצמן. באשר לכתב האישום, עד סעיף 31, משיב 2 אינו בנמצא. כל ההתנהלות אינה קשורה אליו. אנחנו מגיעים לעבירה בגינה הוא מואשם. אומר כתב האישום, שנאשם 1 מקבל מהסוכן 26,000 ₪, מכניס לכיסו 9,000 ₪, משיב 2 שכל תפקידו ואין על כך עוררין, להביא את הסוכן אל מקור הנשק. הסוכן מוסר את יתרת הכסף לאחר קיזוז 9,000 ₪ למשיב 3. יתרה מכך, המצב הוא אבסורד, הסוכן גם לא אומר שהוא קיבל כסף.
באישום השני – בשיחות הטלפון הסוכן מגיע למפעיל שלו, שמסתכל על המטען ושואל אותו "מה זה, אני לא יודע איך מתפעלים את זה?" הסוכן מתקשר למשיב 2, שואל אותו איך מתפעלים את זה. המשיב 2 אומר שאינו יודע. הוא מתקשר לגורם נוסף ושואל איך זה מופעל, כי לו אין מושג.
באישום השלישי, אין מחלוקת שלא יצא אל הפועל.
ברור שעל בסיס הקביעה של מהות העבירה, זו לא סיבה לא לקבל את החלופה. ברור גם, ובמקרים חמורים הרבה יותר, שוחררו משיבים.
ההקראה בתיק קבועה ל-11.06.2014. בית משפט הביע דעתו מתי תתחיל אולי פרשת התביעה – בנובמבר 2014. אנו עומדים במצב לפיו אנחנו יודעים שלפחות בשנה הקרובה אין סיכוי שהתיק יישמע.
היות ושירות המבחן כתב את אשר ציין על הערבים, שכולם התייצבו היום בבית המשפט, לבית המשפט יש את היכולת להתרשם מהם בצורה ישירה.

ב"כ המשיב 3:
עיינתי בתסקיר שאינו בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהצענו. מחד, מציינת שמדובר בבחור ללא עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, יחד עם זאת, קובעת שישנה רמת סיכון, אך לא מציינת את רמת הסיכון. מעצם חומרת האישומים המיוחסים לו, לא ניתן לצמצם את רמת הסיכון. לשיטת קצינת המבחן, נקודת ההנחה שלה, כי בכתב אישום כזה, לא ראוי כלל לבחון חלופת מעצר.
הצענו ארבעה מפקחים, שהתייצבו גם בבית המשפט, כולם אחראיים, מבוגרים, ושירות המבחן קיבל אותם ואומר שהם ראויים. התקדמנו עוד שלב, אחרי ששוחחתי עם שירות המבחן. החלופה אינה בביתו של המשיב, על מנת להוציאו מסביבתו הטבעית, אלא בחלופה במרכז הארץ. שירות המבחן לא התייחס לעניין. מדובר במשיב שלחובתו האישום הראשון, באותו אישום מותב זה הורה על שחרורו של מעורב אחר. חלקו של המשיב ביחס לעובדות, הוא לא קיבל כסף ולא היה נוכח בזמן ביצוע העסקה (סעיף 10 לאישום השני), באישום השלישי מדובר בניסיון, הוא לא נכח בזמן מסירת המטען.
זוהי לו הסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק.
אני חוזר על הטיעון של התמשכות ההליכים שעמדו עליו חבריי.
לכן, אני מבקש להורות על שחרורו לחלופה שהוצעה.
לחילופין, אבקש להורות על קבלת תסקיר משלים.

ב"כ המבקשת:
חוזר על עמדתנו למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. לא נעלמה מעיניי העובדה שמעורב אחר – פאוזי אבו עראר שוחרר לאחרונה על ידי מותב זה. זה המקום להדגיש, כי אין כל מקום להסיק מעניינו לעניינם של המשיבים. מפנה להחלטתו של בית המשפט, שקבע, כי חלקו של המשיב האחר "מינורי" בכל הפרשיי ה, לצד עבר נקי, חלופה שלא נפסלה על ידי שירות המבחן. נוסיף לכך את קביעתו של בית המשפט, כי המאשימה גם לא הניחה תשתית ראייתית באשר לעבירה של קשירת הקשר. מצבו שונה לחלוטין, ולא ניתן לומר על המשיבים את אותם דברים.
ראשית – חלקו של כל אחד מהמשיבים הינו פעיל ואקטיבי, מדובר בשלושה אישומים של עבירות רבות הכוללות סחר בנשק, ניסיון לסחר בנשק, החזקה ונשיאה. למשיב 1 יש גם את הניסיון לסחר בסמים, ניסיון לשידול לייבוא סם וחברי הסכים לראיות לכאורה לגביו.
המדובר בפרשייה חמורה לשיטתנו שמלמדת בצורה שלא משתמעת לשתי פנים על מעורבותם העמוקה בתחום הסחר בנשק ומשיב 1 בתחום הסחר בסמים, ולעניין זה אפנה לתסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב 1, שם הוא מספר לשירות המבחן שהוא נהג לסחור בסמים כדי לממן את צריכתו טרם מעצרו.
כנגד המשיבים יש חזקת מסוכנות סטטוטורית שהנטל להפריכה עליהם.
לא אחת חפים מפשע מקפחים את חייהם כתוצאה מעובדה שמסתובב נשק לא מאושר אצל גורמים עבריינים ושאף אחד לא ינסה להסביר שאת הנשק הזה הם החזיקו להגנה עצמית, כי אף אחד לא מחזיק מטען חבלה להגנה עצמית או רובה בשביל היופי. ברור מעובדות כתב האישום ומהדרך שבגללה התקשר הסוכן עם המשיבים מהי מטרת הנשק – מטרה פלילית גרידא, ובכל זאת המשיבים ספקו לו את הנשק – רובה, מטען חבלה, ופעם נוספת שלא יצאה אל הפועל – מטען במשקל 4 ק"ג.

ביחס למשיב 1 – לאחר שעיינתי בתסקיר, אדגיש – שירות המבחן מתרשם מנטייה להיגרר ומצורכו לרצות את האחר, תהליך של הידרדרות. קושי בהצבת גבולות, רמת סיכון גבוהה שלא ניתן לאיינה בחלופה אנושית. באשר ליציאתו להליך גמילה – הכלל שמקומו של הליך גמילה כזה או אחר הינו בשלב גזירת העונש ולא בשלב המעצר. חברי עמד והקריא רבות על הלכת סויסה ועל כך שהמשיב נכנס בגדר אותם חריגים. אני לא רואה כיצד המשיב נכנס בחריגי הלכת סויס ה הוא לא הלך כל טיפול גמילה. מסוכנותו גבוהה ביותר. מה עוד, שגם אם שירות המבחן סבור שיש את האופציה הטיפולית או של המעצר עד תום ההליכים, הרי שהשיקולים של שירות המבחן ושל בית המשפט אינם זהים, כך שגם לאופציה טיפולית אנו מתנגדים, וחברי מוזמן להעלות את האופציה הטיפולית בהליך העיקרי. מגיש את גיליון הרשעותיו.

ביחס למשיב 2 – הוא חלק משלושת האישומים. כל הניסיון לצמצם את חלקו הוא לא מתאים ולא נכון, הסוכן מסביר באישום השני בעובדות 13-10 – הוא זה שמוסר ומסביר לסוכן כיצד מפעילים את אותו מטען חבלה. באשר לתסקיר שלא בא בהמלצה לשחרורו חרף העובדה שהתרשמו מערבים אחראיים, כי אינם סבורים שיש מקום לשחרר את המשיב בשל אישיותו, מציינים מעורבות שולית עמוקה, קושי בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים, מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק, אי יכולת החלופה לצמצם את הסיכון המתואר. מעבר לעילת המסוכנות והשיבוש שלדעתי חלה בעניינם של כלל המעורבים יש שרטוטים והאזנת סתר בין מטעב שיודע שמחפשים אותו על ידי המשטרה לבין משיב 2 מהכלא, שמשיב 2 אומר לו ואני מפנה לשיחה 95 שמשיב 2 מספר שהעבירו אותם לקצינת מבחן והוא מזהיר את מטעב שלא יסגיר את עצמו בלבד אלא רק אחרי שמישהו מהם יורשע, ומטעב שואל מה קורה עם משיב 1, ועם משיב 3. זה מסביר את עילת השיבוש בעניינו ובעניין האחרים.

ביחס למשיב 3 – שירות המבחן פוסל את האופציה של שחרור לחלופת מעצר, חרף ההתרשמות מהערבים. מתרשמים מרמת סיכון להתנהגות אשר מעלה ספק באשר ליכולתה של כל חלופה אנושית לצמצם את הסיכון המתואר. נכון שהמשיב בשונה ממשיבים 1 ו-2 הוא נעדר עבר פלילי וזוהי מעורבותו הראשונה, אך אני סבור שנתון זה מתגמד שמדובר במי שבוצעו שתי העסקאות בביתו שלו, בחדר מחדרי ביתו. זה מלמדנו עד כמה הוא מעורב ועד כמה יש בשחרורו לסכן את הציבור. מגיש שתי החלטות של עבירות בנשק פחות חמורות, משיבים נעדרי עבר פלילי, צעירי, ושופטי בית המשפט העליון קבעו שעבירות בסחר בנשק הכלל הוא לעצור עד תום ההליכים, צעירות והעדר עבר פלילי אינם חריגים לכלל הזה – בש"פ 6837/13, ובש"פ 399/14.

לסיכום – אני סבור, שהם לא הפריכו את המסוכנות הסטטוטורית, התסקירים לא ממליצים על שחרור מהמעצר, שכן סטייה מהמלצה שלילית דורשת נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות מה שלא נמצא כאן. הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר בנשק.
אני סבור, שאת העבירות הללו ניתן לבצע מכל חלופת מעצר שהיא לא מאחורי סורג ובריח.
לכן, נעתור למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.


החלטה
נדחה לעיון ומתן החלטה ליום 13.05.2014 שעה 11:30.

המשיבים יובאו לדיון באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תשע"ד, 29/04/2014 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יקיר גואל
שופט :
עורכי דין: